פורום נסיונות פעילים (עמוד 5624)

(סיבכת אותי)

שאני צריכה ללמוד..

ולא התחלתי.

כן, אני סתומה. אני יודעת.

אלא חכמה... מי בחייאת עושה את זה באמת??

אל תשים... תעשה כמה שאתה יכול

שיהיה קל שנה הבאה.

איך היה? התחלת?

אני שב לא מכינה אז היא כבר יודעת שאני בחופש בטוחחח לא אכין.... 

וחס וחסיסה על תחשבו שאני איזה ילד עם ציונים 0 יש לי משו כמו 2 גם טוב חחח סתם ב"ה הציונים שלי 90 + אחלה פירגון בסוף יש לה...

אני אולי ברביעי בסביבות אחת אולי

נראלי אהיה יותר מאוחר

אלא אם כן יהיה לי כח לצאת מהבית ב10 ולחכות שם שעה

ואין סיכוי בחיים שאני יהרוג אותך. אל תחשבי עלזה אפילו.

אמן שהזמן יעבור ויעביר איתו את כל הדמייונות ואת כל הפצעים שעוד נשארו

בעיה שלהם. את יודעת מי את באמת.

קלישאות הן בסיס של אמת. אבל ביחד עם זה הם שקר אחד גדול. הן נכנסות תמיד במקום הלא מתאים. בבסיס הן נכונות, אבל חוץ מהבסיס הן לא נכונות. הן מידי ורודות ויפות)


(סליחה אם נדחפתי)

בס"ד

החיים לא תמיד אופטמיות כמוהן
וקלישאות זה קל כשאתה ילד קטן שלא עבר כלום בחיים
אז נורא קל לדקלם שהכל לטובה
אבל אז גדלים ומרגישים את העולם מכה בנו ופתאום זה לא ברור
ואז צריך ללמוד מחדש את הקלישאה
לחוות את כל הרע ולהיות מספיק מפוקחים כדי לקלוט גם את הטוב
וככה לגלות שכן הכל לטובה
גם אם סה לא מובן ברגע הראשון
וככה זה גם לגבי רוב הקלישאות האחרות
את מבינה? ילדים לומדים נוסחאות ומשתמשים בהן בלי לחשוב
בלימודי מתמטיקה באוניברסיטה לומדים את ההוכחות לנוסחאות
בסופו של דבר זאת אותה נוסחה שמשתמשים בה אבל עכשיו מבינים אותה
עכשיו היא כבר לא דקלום
בשלב הזה
בשלב שבו הקלישאה מוכחת לנו במציאות
היא הופכת לדבר שכבר אי אפשר להתעלם ממנו)

(זה כוון אליך)

זה נכון לגמרי.
ובדיוק כמו שאמרת, הקלישאות הן בבסיסן נכונות.
וההבדל הוא איך אומרים אותן.
אפשר להגיד הכל לטובה בצורה שרק מדגישה כמה הכל לא לטובה ואפשר להגיד את זה אבל לא בצורה של "הכל לטובה".
וזה העניין, יש פעמים שאומרים לי קלישאות ואני מרגישה שהן מגיעות בתור קלישאה.
הכל טוב, כי ככה לימדו אותי בגן. אז תאמיני שהכל יהיה טוב, כי יש את אלוהים או משהו כזה.
ויש פעמים שאומרים יהיה טוב, בבסיס אומרים אותו דבר. את אותה כוונה. אבל הצורה שאומרים את זה היא צורה פחות ילדותית, היא צורה אמיתית.
כי די, כבר הבנו שלא הכל לטובה. כבר הבנו שלא תמיד טוב.
אנחנו מנסים להאמין בטוב, כי זה חשוב ומחזיק אותנו למעלה. וכי גם אני מסכימה, שבתוך הרע יש טוב. במובן מסויים.

אני לא יודעת אם הסברתי את עצמי מספיק טוב, לא מרגיש לי שמנוסח נכון. תגידי לי אם לא הבנת)



(ניחשתי)

בס"ד

ולא על עצם האמירה?
אני מבינה מה את אומרת נדמה לי
דברים דומים נשמעים אחרת מאנשים שונים

בקשר למשפט עצמו
הרבה פעמים קוראים דברים שלא ממש טובים בדרך שבה אנחנו תופסים טוב
אבל בטווח הארוך הם טובים
אני ראיתי את זה כלכך הרבה פעמים ויודעת שסה נכון
ובכל זאת לרוב זה לא מעודד אותי

אני מרגישה הרבה פעמים שקלישאות לא יעילות
אבל הן בהחלט נכונות)

כי זה כן על עצם האמירה.
לא, אני לא מסכימה עם זה ש"הכל לטובה"
אני מסכימה שיש טוב בהרבה דברים ושצריך למצוא אותו, אני לא מסכימה עם זה שהכל לטובה.
זה מכליל מאד, זה ילדותי להגיד את זה.
כן, בסוף יהיה טוב אולי. אבל בנתיים לא טוב. ולא בטוח שהכל יהיה טוב.
אני מסכימה עם זה שיש טוב בתוך הרע, אני לא מסכימה עם ההכללה של זה.
אולי יצא מזה איזשהו טוב, אבל הכל טוב? לא. לא הכל טוב. קורה גם רע.

כן, זה בעצם על הצורה שאומרים את זה.
אם אומרים בצורה שלא מסתכלת על הכל, שכאילו מחביאה את הרע. להתעלם מהרע כי בעצם הכל יהיה טוב בבוף. זה לא עובד ככה. יש רע ואי אפשר להתכחש לזה.


לא הבנתי, למה הן אמורות להיות יעילות?
אם הן נכונות אז הן יעילות)

בס"ד

וכך גם רע
האם סבל הוא רע בהכרח?
אני לא אוהבת את ההתפתלויות סביב זה בעיקרון
אח שלי הפיצפון הוא דוס טרור ולא מרשה לי להוציא מילה אחת רעה בקשר לכלום כי הכל בריאה של ה' ולכן הכל טוב
אני לא רואה את העולם ככה
היו לי חיים קשים מאוד ועדיין כשאני מסתכלת אחורה לא הייתי מזיזה שום דבר
הזזה של דבר אחד הייתה מפרה את המאזן של החיים הטובים שיש עכשיו
הפרטים אולי כאבו
אבל בסוף הכל היה לטובה

אכן יש רע
ומותר לכאוב אותו
אני לא משתמשת ב'הכל לטובה' כדי לעודד אנשים

כי לא כל דבר נכון הוא מנחם
כן יכול להיות שהעובדה שעברתי הטרדות גרמה לחיים שלי להתגלגל במסלול שלבסוף הביא אותי לנקודה שבה טוב לי
אבל אם ברגע ההוא היו אומרים לי את זה זה רק היה מכעיס אותי
כי אין מה לעשות תוצאות טובות ושביבי טוב לא מבטלים כאב
לכן למרות שהכל לטובה הידיעה הזאת לא מאוד עוזרת
כמובן שאפשר לעודד את עצמינו עם ההשלכות שיהיה להכל
אבל כמו שאמרת בעצמך
אי אפשר להסתתר מהרע
הוא קיים)

את כותבת יםה וברור.
עזרת לי להבין כמה דברים שהיו לי מבולבלים בעצמי ולא הצלחתי להבין. תודה)

זה ממש כמו לפתוח תפרים כדי לשים משחה או משהו, ואז לא לסגור.

תודה ששמת לב. זה מחמיא.

לא יודעת עד כמה חזרתי אבל זה נחמד לשמוע..

הלוואי וזה היה אפשרי.
אולי להעלים ימים לגמרי. שימחקו מההיסטוריה.

להעלים זה אחרי שקרה, אני רוצה שישארו הימים הטובים לנצח ולא יהיו אחכ מעצבנים. אבל אם כבר קורים- אז בהחלט הלוואי שישכחו.

 

 

(ואפרופו את, מה שלומך? [לא הייתי פה בימים האחרונים ולא עברתי על שרשורים אז גם אין לי מושג אם את פה ואם כבר כתבת את זה.. ])

בדיוק ככה. הלוואי.
חלומות כאלה שלא יכולים לקרות.






(הי, תודה. שלומי די גרוע וכן, כתבתי את זה. באמת נעלמת מפה.
מה איתך?)

לצערנו.

 

 

 

 

(אויש. עדיין?

שלומי לא לגמרי טוב היום אבל אני נאחזת בימים האחרונים שכן היו בסדר וזה דיי עוזר לי..)

(כן
הי, כל הכבוד!)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(אוף. וזה בר שינוי?)

(לא. זה מדרדר מרגע לרגע)

 

 

 

 

 

 

 

(אוף

יש לאן לברוח?)

(לא.
ז"א, אני יכולה לברוח באמת. אבל יש לי מספיק בלגן גם בלי זה. למרות שיש לי הרבה פעמים שאני כמעט עושה את זה.
אני לא עושה את זה רק כי אני יודעת כמה גרוע זה היה פעם שעברה ולא חסר לי דברים כדי שאני אוסיף ךעצמי גם את זה.
זה יתן לי שקט לשבועיים נגיד, אבל לא באמת)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(

הלוואי שיהיה כבר טוב. בהצלחה!

אם את רוצה לספר... אני כאן...)

(אמן. תודה לך)

(הלוואי והייתי)

אבל מוזמנת.

זה היה סתם משהו ממש דפוק שעיצבן אותי באותו רגע.

איפה שנוח לך
תמיד מתי שמתחשק לך בכיף