יש לילות כאלו
שאור כבר מתפשט על הארץ ואני עוד מחפשת את התנוחה הנוחה להירדם בה
אולי אני מנפגעי מוצש, או שאלו סתם מחשבות שמשחקות תופסת במוחי
אני מחפשת לתלות קצת אשמה אבל יודעת בפנים, שאני אהיה בסדר.
ואולי תקווה היא נחלתם של האופטימים אבל מותר לפעמים להרגיש טוב עם עצמך
במיוחד אם האלטרנטיבה היא כעס ומרמור
איפשהו בעולם יש איזה ילד רעב עכשיו, ויש גם מליונר שבדיוק מעיף את פוך הנוצות כי חם לו
אני איפשהו באמצע, מתהפכת במיטה כי העיניים שלי מתעקשות לבלוע את העולם
כן נו, בשלב מסוים מתעקשות לבלוע את העולם זה לשחק בהיי דיי כי נמאס לנסות להירדם
אבל גם תנועת העצים בחוץ מרתקת אותי לרגעים, הצבעים, שאולי הם קצת פחות חיים משקיוויתי, אבל מי אני שאשפוט, ועוד בשעה כזו
אני בעצמי קצת מתה
רק קצת, אפילו לא 1/60
ואפילו, יש רגעים כאלו שתקתוק השעון מפסיק לשגע אותי ואני שומעת ציפורים
זה נשמע קסום בטח, שעת בוקר מוקדמת
רוח נעימה שמלטפת את העצים, מרעננת קצת את העולם, ציפורים משוחחות ביניהם ואני באמצע.
אבל לא נשמות אהובות שלי
זה קצת יותר מתסכל
והאמת שהייתי מתה להפוך את זה לאמיתי, אפילו לפתוח קצת ליקוטי מוהרן, להתבשם לי
אבל, אבל
אני אמצא את עצמי באמת מתה אם מגלים שנעלמתי שוב
ותנסו אתם ללמוד במיטה שמייסרת אתכם לילה/בוקר שלם
ואני יותר מידי ביחד לאחרונה בתוך הלבד שלי
ובאלי לבד לבד לבד
באיזה הר שומם בשוויץ, ואוויר.
לקום בחמש וללמוד כמה שבאלי, ולשתות שוקו רותח ולצרוח עד שהציפורים יברחו מבהלה
בא לי גם,
לעיתים קרובות יותר,
להתנתק מהפנטזיות המנותקות מהמציאות שלי
לנסות להתנתק קצת מהמקום שבו אני נמצאת ולמצוא בזה את האושר
בסך הכל, יש אנשים שהצליחו לצרוח את נשמתם ופחדם החוצה גם בישראל
בלי שלקחו אותם למוסד פסיכאטרי או הזמינו להם משטרה
טוב
כפי שהבנתם
העייפות גברה עליי
ואני רחוקה מעולם החלומות בערך כמו שאי רחוקה מעולם שיקול הדעת
אז במטותא מכם
אני אלך להכין לי שוקו.
בוקר טוב אנשים יפים (:
תודה שאתה מזהיר..
