פורום נסיונות פעילים (עמוד 5711)

אני מזועזעת. ממש

אחרי שנתיים משמעותיות ביותר שהוסיפו לי מלא!! והיו ומן הסתם גם יהיו נדבך ניכר וחשוב בחיי.. עזבתי את ההדרכה!!

שבט אורות שלי שגידלתי ורוממתי והשקעתי עליהם ימים ולילות.. ולילות ולילות.. והברזות משיעורים.. וחברותות.. ושחנשים.. ופעולות.. וערבי שינה.. ושבתות.. והדרכת חוץ.. שמתישהו הרגישה כמו פנים.. ושלוש צוותים.. והכתרה.. והשבט החדש.. וחודשי ארגון.. ויעוץ זוגי.. ואי זוגי.. ו.......

כתבתי מלא דברים אבל התחושה היא שלא באמת כתבתי כלום.. אי אפשר לתאר באמת את החוויות.. את הקשר.. וואי עכשיו אני נזכר הכל.. וואו..

אז שבט אורות האלה כבר לא חניכים שלי.. לפחות לא עם קשר רציף.. הם חניכים ששומרים על קשר.. שמתיעצים מדי פעם.. אבל לא חניכים..

זהו.. זה נגמר.. מהר.. מאד.. עקרונית מיציתי אל קשה לחשוב על זה..

אבל זהו רישמית.. אני כבר לא מדריך!!!!!!

(לא היה לי כח לעשות אימוגי בוכה אז תדמינו...)

האמת שלא זכרתי איך עושים ולא היה לי כח לחפש..

עכשיו את חייכתני.. מותר לשאול ממה חייכת?..

בטח בתחום הסמיילים..

תודה למורה היקרה תן חיוךךך

..

אגב.. לא את הכל אני אזכור..

חניכים שלך זכו. באמת.

נשמע שנתת להם את הנשמה.

איזה כיף להם ולך.

הלוואי שאצליח גם להיות בקשר כזה עם חניכות שלי.

ולתת להם והם גם יקבלו. ויעריכו.

שתדעי בתור חניכה.. חשוב מאד להגיד תודה..

ועוד מעט נכנסת.

הלוואי שאפול על שבט גדול שיודע להעריך.

זה ממש נותן מוטיבציה.

שמעתי את המשפט הזה הרבה בזמן האחרון בתור מדריך של הנכנסים להדרכה..

אז תדעי שהקטנים שיא החמודים!! היום אחרי שנוצר לי קשר עם חניכים מכל הסניף אני רואה שיש משהו מיוחד קטנים שאין בגדולים.. התמימות הזאת.. החיוך.. מחמם את הלב..

אבל אני מתחרפנת מהר מידי מהם.

אני רואה אותם בסניף. הן נודניקיות ממש.

ואחותי נמצאת שנה הבאה בהכי קטנות, ועוד אחות עם סוג של קטן..

אני פשוט לא בנויה לילדים קטנים.

אבל אני עייף.. תזכירו לי מחר.. אולי יהיה כוח..

יש לך קשר עם הנכתב בטקסט

@שלולית

ואתה.. סתם שתקרא 

@אנונמי