פורום נסיונות פעילים (עמוד 5756)

היה לי פרצוף של משהי שראתה 3 פרקים של מתים לרגע ופתאום קלטה שהשעה 05:18 

יה!

(שחר חסון שם שם)

אני רוצה לאהוב להתפלל

אני רוצה שיהיה טיבעי חופשי זורם, ומרומם

שבסוף אצא אם הרגשה משוחררת

שהמשא מתחלק עם עוד משהו

אבל כל הזמן מרגישה לא בסדר

שהתפילה, לא לא מתקבלת

שצריך להתפלל על אחרים

אבל לא באלי זה מציק לי ומעצבן

אני לא אוהבת שמחייבים אותי כנראה זה ההרגשה משם נובע

רצונות זה דבר מסוכן צריך להיזהר בהם

כל הזמן כללים לתפילה זה באסה

זה מרחיק

מצדי זה יכול להיות מקריאת ספר מרגש עד עליה להר הבית דרך הרצאות מענינות........

רק תכתבבבבבו!

אז אחרי ש @טוב נו.. ו@אין על רבנו!

האיצו בי כן לכתוב מסקנות, אז נכתוב.

זה פחות מסקנות, יותר תובנות, אבל שיהיה.

היה שבת מעולה, מצוינת, כיף להם.

העיר העתיקה מתוחה רצח בימים האלה, מה שרק מגביר את זעקת החורבן שצרכה להיזעק בימים האלה.

יש משהו בתלמידי הרב צבי יהודה, שזה פחות החידושים עם האצבע, אלא ההזרמה הנפשית של הדברים המוכרים והידועים, של היסודות.

הכותל בנץ זה אדיר אדירים.

הצלחה בחיים זה ממש לא בהכרח רק פונקציה של כשרונות, ממש לא.

יש אנשים שחיים באטמוספירה אחרת לגמרי. לגמרי. במתח חיים אחר.

אפשר לעבוד ולחיות קודש, זה אפשרי.

לראות יותר מדי את מקום המקדש זה שוחק את הרגש משהו.

מדהים איך עם רצון טוב, אפשר לעשות שבת בזיל הזול.

לא פשוט לגדל ילדים ברובע.

יותר ממוזמנים להגיב.

זה כל כך מטומטם.

וזה נמחק.

לכתוב שוב?
אינלי כח