הם שונאים אותנו.
"למה נקרא שמו הר סיני? שם ירד שנאה לאומות העולם על ישראל".
(הא לא, שכחתי. הם נחמדים, וחזרו בתשובה מאז הטבח שעשו בנו בכל דור ודור, פוגרומים, שואה, מסעות צלב, אירופה, ארצות האסלאם... פיגועים נוראיים, התעללויות, ברבריות (דאע"ש זו לא המצאה חדשה או יוצאת דופן אצל הערבים.)
כלום לא השתנה, חוץ מזה שיש לנו עכשיו ב"ה מדינה וצבא שמגנים עלינו (יש ביקורת רב עליהם, אבל בהחלט מגינים לאין ערוך יותר מאשר לו היינו בלעדיהם.) והם עושים את זה בטרור, לא השתנה הרבה.
אה, וכמובן.
ארצות הברית הנחמדים כל-כך שקונים את נשמתנו בסיוע מזויף, והאו"ם שדורך עלינו בכל צעד ושעל.
אנחנו לא שונאים אותם ככלל, כי הם חלק מהמציאות שה' ברא לתועלתנו.
אנחנו שונאים את הרע, ולצערנו הרבה מהם רעים. אז יוצא שהרבה מהם אנחנו שונאים.
אני שונא מי שפוגע בעם ישראל, בתורת ישראל, בארץ ישראל. מי שמנסה לפגוע באלו אינו יכול להתיימר כאוהב שלנו, על אף שבחלום ורוד זה אולי נראה כך.
הנה, זה בדיוק מה שריבלין חושב. שהמנהיגות הפלסטינית (so called) באמת רוצה שלום ובאמת אכפת לה שבניה מנסים לפגוע בנו בכל דרך אפשרית (אני לא רוצה לומר שהוא יודע שלא ולא מזיז לו.) אחרי עידוד נלהב שלה עצמה.
"וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ" - "אל תקרי וישקהו אלא וישכהו". (לא נשיקה אלא נשיכה.)