פורום נסיונות פעילים (עמוד 5925)

*לקום מוקדם בחופש זה לא חכם.

*כשמישהו מסיים משהו הוא לא בהכרח גם התחיל אותו.

בנסיעה באוטובוס יש קטע מתיש יותר מצעידה רגלית.

*בכותל יש אנשים מעניינים.

*אם אין הבדל בין אם אתה מתפלל 2 ס"מ מהקיר של הכותל לבין אם אתה מתפלל מטר ולבין קצה הרחבה, אז למה יש הבדל למחוץ לרחבה או לשאר העיר העתיקה או לשאר ירושלים?

*מקומות עם הרבה אנשים זה מזעזע (בקטע מעצבן).

*הצעת יעול: על פסי הקול בפסטיבל יתווספו מילים. כך לא יהיו חייבים להסתכל. (כמובן חוץ מ"הנני כאן" שממש יפה.)

*אבל למה פסטיבל האור על תחילת החופש?

*יש אנשים שמספיק להם רק חתיכה אחת של תפו"א כשאוכלים כולם במסעדה. קבלו אותנו.

*ערסאוותים זו מילה נחמדת.

*לקיתי היום בפטפטת. זו מחלה נוראה שתקוו בשבילי שתעבור.

*התובנות שלי התדרדרו.

לילה טוב אנשים!!

תגיבו.. תודה.

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים.

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.

זה האור שלנו,לא החושך שלנו,שמפחיד אותנו ביותר.

אנחנו שואלים את עצמנו,מי אני שאהיה מבריק,יפהפה,מוכשר,נפלא?

למעשה,מי אתה שלא תהיה??

אתה הילד של אלוהים!

כשאתה משחק את עצמך קטן זה לא משרת את העולם.

אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאנשים אחרים לא ירגישו חסרי ביטחון סביבך.

כולנו נועדנו לזרוח,כמו שילדים עושים.

על העידודים
והפידבקים
והפלא שאתם כאן.


השם ייתן לכם/ן כוחות ושמחה!

פעם הבאה שאני עוברת שם אני קופצת מהגשר.

זהו.