לאחר דיבור עם מנהל הפורום, ההודעה היא כזאת:
אם משיגים 30 ניקים שרוצים להיכנס תוך 24 שעות,
הוא נותן לפורום להיפתח שוב.
אז כל מי שרוצה, (וגם מי שלא, זה ממש חשוב לנו.)
מוזמן לפנות אלי.
לאחר דיבור עם מנהל הפורום, ההודעה היא כזאת:
אם משיגים 30 ניקים שרוצים להיכנס תוך 24 שעות,
הוא נותן לפורום להיפתח שוב.
אז כל מי שרוצה, (וגם מי שלא, זה ממש חשוב לנו.)
מוזמן לפנות אלי.
לאיית את הלב
ואין לי אפילו דיו.
"מישהו מבא לבית הדין ואומר שלום אני נביא, אומרים לו, עשית בדיקות דם? עושה, אומרים לו, לאא, לא יכול להיות תראה את הכולסטרול שלך, את הטרומבוציטים, לא יכול להיות"
פתאום כזה יש הודעה מהמורה מפוצצת בסמיילים
בימאית דמיונותיואוווו שזה חופררר
אייסקפהבהתחלה של הקורונה התערבבה הודעת תפוצה שאמרו להתפלל על הרב טאו שליט"א שהוא חלה בקורונה,
יחד עם הודעה שיש לנו זום עם איזה מורה...
בקיצור ההודעה שיצאה היא שהמורה הזאת חולה בקורונה ( ח'ו ) ושיש תפילה לרפואתה.
הגעתי הביתה ואמרתי שהמורה חולה בקורונה וזה, זה היה מפחיד,
קיצור ההודעה היתה טקסט חסר אז איכשהו עלה בדעתי להפעיל את הפלאפון מחדש ואז ההודעה התעדכנה כמו שצריך...
קפסולות וזה... אבל נשארתי בבית...
זה השלב שבו אתה מסיק שהוא לא אנושי
חופשיה לנפשי
חופשיה לנפשי
כלומר החצי הראשון
שנזכה
ברוך ד', שמחתי לעזור(:
פטל.
פטל.
הייתי בטוח שזה שטויות, אבל זה ממש נשמע פשוט בבירור לפי המילה שאתה קורא, זה באמת הזוי.
אהבה.
*אור קטן*
פשוט תקשיבי ותגידי מה את שומעת
ותוך כדי זה תקראי אחת מהמילים
זה מה שפסיכי כאן
זה הזוי


אז כמה זמן אתם כאן?
נו,
כאילו הניק הראשון והזיינוקי
כולם זיינוקים (?)

מן קול פנימי כזה שנלחם על המקום שלו
מתעקש להוכיח שהוא מוצדק
הכאב
ואין שום דבר בעולם שמצדיק אותו כי בדיוק לרגע הזה הוא חיכה
נותן לי כביכול צידוק מוסרי לפעול נגד ההיגיון רק כי אני ברגעים קשים
וזה שטויות
הרי המוסריות שלי אמורה דווקא עכשיו להתעורר
מן מבחן כזה שנותן לי את האופציה להישבר ובו בזמן בוחן אותי דווקא כשמתפוצץ לי המוח.
וכאילו סף הכאב עבר את מה שהלב מסוגל להכיל אז היה מן פיצוץ כזה של רגש
ומאז כל הכאוס הוא במוח
אז הכאב הפיזי בראש הוא הדבר הפעוט ביותר
מעבר לזה יש את
רגע
לא
אני לא הולכת לומר לכם מה יש מעבר
בקיצור
זה לא מתאים לי
לא עברתי הכל כדי להישבר דווקא עכשיו
אני רק צריכה ליטוף קטן ממישהו שאכפת לו
שיספר לי שמחר ארגיש טוב וכל הדברים הרעים ילכו לישון ולא יקומו לעולם
רק מישהו שיעזור לי לישון
כי הלילות האחרונים שלי קצת קשים מתמיד
עוד מעט...
והכל נגמר נכון?
|חלש|
אני מצטערת אנשים טובים
שזו מן לולאה לא נגמרת
ובאותו אופן
אוכל לעצור אותה כל שניה שאחפוץ
בעצם התסכול שלי נובע מעצם הופעתו של התסכול וחוסר היכולת שלי להתמודד מולו
הוא מסתמך על כך שרגשות התסכול הם משהו שאוכל לעמוד בו (או שהם חסרי פשר, מה שאני לא נוטה להסכים איתו)
עכשיו רק צריך לאמת את זה
-אסוציאציה-
יופי
איבדתי את קו המחשבה
בקיצור
לא משנה אם זה נכון או לא
אני לא יכולה לחשוב/ לדבר בי היגון כשזה תקוע לי מול ה]רצוף והמצב לא משתנה
|עוצם עיניים חזק|
אולי ארדם
זה היה יום ארוך, די מרוח.. לא עשיתי בו יותר מדי חוץ מ9 שעות עם המסך הקטן והממכר.. הוא אמר את זה, לא אני
אה וגם קצת הייתי עם אחיינים שלי אבל באמת לא הרבה. אניווי אני גמורה מעייפות אבל לא בלי לישון כי לא באלי לגמור תיום הזה עם כל כך קצת עשייה ובטח שלא תחושות סיפוק. עד כאן להיום, מה אני אעשה עכשיו אנלא יודעת, להיות כאן זו לא אחת מהאופציות![]()