ביום שישי היה לי משהו אדיר

שתיתי שוקו בבוקר
ואז במתכונת אכלתי איזה 4 ביסים מהסנדוויץ (לחם מלא אבל)
ואז שבעתי עד סעודת שבת (חושב )כלומר עד תשע בערב
אה! יש לציין שנסעתי באוטובוסים ויום עמוס..

ימים שכאלה |נאנח|

|מתעלף על הרצפה|שחר.

אם אני לא אוכלת אין מתכונת.
זה פשוט לא עובד.

ושבתות קיץ זה בהחלט ארוחה באמצע הלילה.

אני גם משתדלת לאכול לפנינחל

או תוך כדי
אז אכלתי והגוף היה שבע אחרי 4 ביסים. זה ממש מגניב!

אבל אנלא מרזה
התסכוללללל

זה מגניבשחר.

מגניב?
אני הייתי בודקת מה קורה אם הייתי שובעת ככה מהר.

אכן, מתסכל.
אבל אל תרעיבי תצמך בשביל לרזות, זה לא שווה את זה.

זה מגניב, כןנחלאחרונה

אני לא מרעיבה את עצמי
ב"ה
אוכלת מלא כשצריך וכו'
סתם באלי להרזות

תעשי פסטה עם גבינה צהובהטיפה של אור

או פסטה כלשהי
אם את מוצאת מתכון שווה ,תעדכני גם אני מחפשת

אבל גם זה חרוששחר.

אין לי הרבה זמן וכוח להכין אוכל.

אז אני עושה פסטה, וטוסטים,
והשאר חיה על שטויות.
או שמישהו מכין משהו אכיל יותר.

טיפה של אור

-סיכום ריקודגלים תשע"ז 50 שנה לירושלים-בימאית דמיונות

ב 5 ואיחור של כמה דקות נפגשת עם חברה שלי בסנדלר,

אני עם דגל מהבית,חשבתי שלא יהיה מספיק.

קו 55 וחמש מפוצץ,

הליכה קצרה למרכזית,תופסים ברגע האחרון קו 18.

הנהג הוא בת.

יורדים בסאקר,

עולים לפי הזרם לכיוון בצלאל ומנסים לתפוס בפון את שאר הכיתה.

כולם עדיין בבית.

מגיעים לעיר עמוסה במיוחד,

מחפשים את הדרך לרכבת.

עושים סובו ציון ומגיעים.קובעים עם עוד חברה שלי להפגש שמה.

רואים את הקרית יובליות עם המורה.

מה היא עושה פה?!

שואלים מורה אחרת,הזות שיודעת הכל על דברים כאלה

איפה הריקודגלים האמיתי.

הולכים ללמעלה,ושוכחים שהבטחנו לחכות.פאדיחה. parik

מגיעים,קופצים קצת (הדרת נשים),ובוכים ששכחנו להזמין חולצות.

פוגשים את אולפנת רעיה.

בדרך מחלצים מהרכב ננח עוד 3 דגלים,אנחנו בעננים.

מתפצלים,נאבדים,מחכים,מוצאים את כולם וחוזר חלילה.

פוגשת את אולפנת תפארת

ואת@רק שמחה!

בטעות קוראת למנהלת המורה parik

היא לא שמעה את זה.

פיוו!!

פוגשים את כל האולפנות בעולם.

פוגשת את @א"י לעם ישראל!!

ואת @תורה מעל הכל(למה אי אפשר לתייג אתכן,יא טרוליות!?!?)

ריקודים בחניון מילא לקמה דקות.

מגיעים לעתיקה.

פוגשים עוד כמה בנות מהכיתה

נתקעים והופכים ללאפות בירידה לכותל.

הן מתיאשות ועולות לחורבה ואני מוצאת דרך לרדת להפסקת בינים באיזו שהיא רחבה.

ילדה מתעלפת.

אני מתקשרת למשטרה שישלחו כבר סדרנים,

ובדיוק הכל נפתח.

איפה הכיתה הזותי?!

ואין לי קליטה.

נכנסת לכותל,מגלה שבעזרת נשים עצמה יש יותר מקום מהרחבה.

נדחפת לכמה מעגלים של כל מני אולפנות,

רוקדת עם יפת,

ולא מפסיקה לקפץ כמו תייש

ולשיר כמו עורב.

(עד שסופסוף התרפאה לי הצרידות...)

אחרי יובל הן באות,

יוצאים לרחבה,ורוקדים שם עד כלות הנשמה.

איזה 3 פעמים לקחו לי את הדגל כדי להצטלם איתו

הדגל של הכותל!!!!(כפיים)

מתחילים שירים שקטים,ברחבה נוצרים 2 מעגלים ענקיים,

ואני מנסה לאחד בניהם ללא כל הצלחה

השיר הופך לקפיצי.

מגיע השלב בו אני כבר לא מרגישה את הרגליים שלי.

כולם מתחילים ללכת,אני ועוד 3 בנות נשארות לערבית,והיידה החוצה.

בכניסה השומר מבקש ממנו דגל,הבאנו לו

עולים לתחנת רכבת,בדרך אני קונה טילון מקופיקס.

השגנו את שאר הבנות.השעה 23:30.

אין מקום לסיכה ברכבת.

כמה אנשים התחילו לעשות יומולדת לירושלם וסלפים עם הקרון.

אנחנו הפכנו לשטיחים.

במרכזית סופסוף יש טיפי מקום.

אנחנו משתחלות החוצה בקמ"ש.

הליכה זריזה הביתה.

פגישה עם שמיניסטיות מתהילה,

קצת דיבורים

ואני בבית!!!!

יצא לי ממש ארוך...

בימאית דמיונות

ואי נשמע חוויה מטורפת!טיפה של אור

זה מוזר, נחלס לא יצאו... אז למה תפארת כן?!לישועתך קיויתי

מקווה ממש שגם תפארת לא יצאו שנה הבאה.לב סדוק

אם יצאו, לא חושבת שאצטרף.

דאאאיייי את מתפארתת??פוסעת

כן

לב סדוק

יאאאא

המנהלת שלי זו אמא של תהילהפוסעת

אהה אז אני יודעת איפה את לומדת

איזה כיף לי

לב סדוק

וגם נכון בתחילת שנה היתה לכן מדריכה תהילה...

אז אני שיא המכירה אותה

פעם היו כאן עוד שתיים משם למיטב זיכרונילישועתך קיויתי

כאילו מתפארתלישועתך קיויתי

יאפ

חולה עליה בטירוף!פוסעת

היא נשמה ענקית!!! איך אני אוהבת אותה!!!לב סדוק

!!!פוסעת

מי זו תהילה?|סקרן|בימאית דמיונות

בואי לאישי אם זה ממש מסקרן אותך

לב סדוק

למה?בימאית דמיונות

לא נהנת?

למה?לב סדוקאחרונה

כי הרגלים שלי כמעט ורקדו מעצמם..

אבל ממש הפריע לי שהיה מעורב...

אז לא יכלתי לרקוד ושיא ההתבאסתי מזה..

וגם סתם היה נראה שהאולפנא שלנו לא רוקדת כזה ולא שמחה(מה שהכי לא נכון)

כי היינו קבוצה גדולה שהתנגדו לריקודים...

נראלי הגיוני משהו..בניסיקול

נחלס צריכים לשמור את העינים,
תפארת לא.
ומשום מה זה קפץ לי מלא למטה.

ממשפיות

קוראת למנהלת המורה? גוועלד
איך לא העיפו אותך?

כי היא לא שמעה את זה

בימאית דמיונות

רסן נידל חסן ירה באיימי ובמייקלריעות.

ובארון ובג'סטין
ובפרדריק ובגראנד
באדוארדו בפרנצ'סקה
בקאם שיונג ובראסל
בג'ון בחואניטה ראמן
ובג'ייסון האנט.

בחצרות דגלים יורדים אלי מותני התורן.
הכמרים רצים בבאר עם הגרביים הלבנות.
נורות החג חובקות כבר את שדרת עצי האורן.
בחלון בית ספר יום ראשון עולה צחוק הבנות.

רסן נידל חסן נולד תינוק ירוק עיניים
למהגרים אל לב וירג'יניה בסוף שנות השישים.
הם באו במטוס מצפון מזרח ירושלים
רצו לתת לבנם תנאי גידול פחות נוקשים.
עבדו במסבאה קטנה בשוק האיכרים
חסכו די כסף כדי שיסיים את התיכון
אביו פתח מכולת ואסף ת'פירורים
אמו בישלה במסעדה ברוח ים תיכון.

רסן נידל חסן חלם תמיד להיות רופא, אבל
לא היה לו כסף להדביק את השיטה.
הלך והתגייס אל הצבא, חתם חוזה
הוריו לא אהבו את זה אבל הוא אינו נרתע.
עבד קשה סיים תואר ראשון בביולוגיה.
המשיך ללימודי הרפואה כמו שנהוג.
סיים אותם עבר להתמחות בפסיכולוגיה.
גמר את זה יפה היה בין מצטייני החוג.

ברחתינפש חיה.

ממך עד אליי
ולא
מצאתי
כלום.....

אני רעבהריעות.

אני אחכה עד שהיאריעות.

כי נמאס לי לרדוף. אני עכשיו נושמת

אמא שלי רוצה לצאת לריצה!

שפיות

אני חולה עליה חח

יש לי סיכוי

שתהיה בריאה

כמו שצריך!גאטוסו

היא איך אומריםשפיות