פורום נסיונות פעילים (עמוד 6731)

ומחר אני לא הולכת לבצפר.יאיי, שוב פעם רופא שיניים..

ולא בא לי בכלל להתעורר שוב, והצעקות, ואז אי אפשר להירדם בחזרה.

אוף.

וטוב לי טוב לי טוב לי טוב לי טוווווווווב! ואני מתגברת וכבר אמרתי שהחיים שלי יפים?

אז
הייתי איתה בקניון היום
היא סוחטת
אתה צריך להקשיב לה
להקשיב
להקשיב
להקשיב
ועוד.
זה קשה אם שאלתם.
ו..ו..המקום הזה.פיתום אני מרגישה לא שייכת.זה לא כיפ לי.
הייתי חצופה היום אליו.
וצופיה היא מותק.אבל ניראלי שאמרתי אתזה כבר אז לומשנה.
פליאה גם.אבל זה ברור.
והעמונה הזה.ללכת לא ללכת?
מבחן ארור.

איזה קורע חלמתי עליה..ובחלום שאלתי אותה אם היא פרסית

ואי סיפרתי לה ונשפחנו שתינו מצחוקוהיא באמת פרסית..

ואני לא יודעת אם אני נוסעת מחר לסיבוש..אני אדע רק כשהמורה תגיד לי מה הציון שלי במבחן..והיה לה יום חופשי והיא לא ענתה כל היום..ואני מקווה שקיבלתי מעל 70 כי אחרת סתם באסה..

ויום חמישי ראש חודש!!ואי הרגע היה ראש חודש שעבר..

וקיבלתי 94 בתורה!!!ואו מה לי ול-94?מסתבר שיש קצת במשותף..

אז-מילה שאנלא אוהבת.

לוקחים גוש מתכת,
מלוכלך, מכוער,
טבעי.

מחממים באש לוהטת,
אדומה, נוראה,
פלאית.

החוצה
פטיש וסדן
הגיע הזמן לעבוד.

מכה לכאן ומכה לכאן,
מתעצב הגוש לאיטו,
משנה צורתו,
פועם.

השרטוט מושלם והפטיש מדויק,
הקצב זורם בתבנית,
עולה ויורד,
אדיר.

פנימה
לתוך המים
לצנן לשמור להגן
ושוב לעמל וקדימה שאל-

כיצד צורתך נוצרה?
אנה תפנה?
מתי?

הייתי צריכה לזוז כבר.

ועשיתי את זה.

וחזרתי.

רק עושים לעצמם פאדיחות כל הזמן.

בשבת דיברנו איתה סופסוף.
יעל אמרה שהיא מרגישה טוב.
אבל אני יודעת שהיא לא.

אני באמת דואגת לה.
אבל אין מה לעשות עם זה |מגלגל עיניים|


ושירה עושה עלי חרם.
נראה מי תשבור ראשונה.