פורום נסיונות פעילים (עמוד 6795)

אגב, יש תשובה של הרמב"ם שכל מה שלא כתוב שהוא אסור - הוא מותר.

שכתוב שבגלל שבקדושה אומרים "כתר יתנו לך" אז אם נהיה עם התפילין אנחנו מערבבים בין הכתרים או משהו כזה...

וגם התכוונתי לשאול על מקור בחז"ל, או מינימום בראשונים...

וכל עוד אין חיוב להוריד - אני חייב להישאר עם.

"אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָתָן לְלָבְשָׁן כָּל הַיּוֹם, בִּשְׁעַת תְּפִלָּה יוֹתֵר מִן הַכּל. אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ תְּפִלִּין עוֹבֵר בִּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה שֶׁהֲרֵי בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת צִוָּה עַל תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְעַל תְּפִלִּין שֶׁל יָד. וְכָל הָרָגִיל בִּתְפִלִּין מַאֲרִיךְ יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר 'ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ':"

(רמב"ם הל' תפילין פ"ד הל' אחרונה)
 

תרדמה

(זה המילים נכון?!)

(יום אחד הייתי אצל משפחת **** ושרנו יהונתנים גפנים ואז דפנה שזאת האמא שאלה את טל אם לא מקנאה לפעמים בשירה כי ללשירה יש 'שיק לשירה')

זה שיר ככ ככ.

המון פעמים אני חושבת עלייך בהקשר שלו

הסבירן לנו עלזה משהו ממש יפה

אולי אם תזכירי לי אחכ. בעזה

משהו בסגנון של "אני ולא מלאך, אני ולא שליח"

שאני לא מצליח להסביר למה אבל לדעתי אי מוסיפה.

אני חושבת שלשנוא זה קל. זאת התגובה המיידית. להתחיל לאהוב (באמת. לא התאהבות של פרפרים בבטן) זה סיפור ארוך ומורכב.

(ואני מהאלה שכביכול אמרו שזה אותו דבר)

אבל החילוק הוא ממש לא "חושבים על המהלך הבא".

ענבל עבדה מלאא שני בקצרין ובחיים לא ראיתי אותה שם (בכי)(בכי)

אבל לא נורא כי עכשיו היא רחוקה אז אין הגיון

|אימוג'י של תמנון|

יום אחד ענבל נסעה לקצרין רק בשביל לתת לי חיבוק

(לכן ה בתחילת השרשור... יש אנשים שאותם זה מצחיק פחות)

נווו על הההם