פורום נסיונות פעילים (עמוד 6890)

לעזאזל עם הריקנות הזאת.
אני לא יכולה יותר.
לבד לי.
לבד לי.

אני חוזרת לישון.
הלוואי
ש
שיתנו לי לשקוע בשקט.
שזה יהיה להרבה זמן.
עד שיהיה בשביל מה לקום מהמיטה

דרמטי עם ת או ט?
ובכלל, למה אני מבזבזת תזמן?
יש לי מה לעשות.
אני צכה ללכת אליה.
לקפל את זה.
לארוז את זה יפה, שלא יתקלקל.
לברר אם יש טרמפ.
לאכול.
לאכול.
לאכול.
לכתוב?!
לנשום.

אפשר להכין פויקה!

ממ

יואווןן מה נראה לכם??
למה לא אמרתם קודם?
אוף אני שונאת שאומרים דקה לפני!
וואי

אני בשוק.
אהה ה'.

זה משמחן אותי פעמיים.

החלטתי שבא לי להיות מוזמנת לחתונה מהצד של החתן. זה ממש מצחיק! וגם הגיוני ממש. מתישהו. נגיד עוד מלא שנים, אז אז.

ופגשתי את נועה ואתם לא ננה בקשיקיש
וגם את שקד ונעם.

לא יקנעם, אין פה טבע וקדמה. יש פה יקנעם.

פפ
עודמעט אזכרה.

ועוד יותר מעט
יום כיפור. ארר
אופ.

אני סתם ככה.
חזרתי באורות אתמול.
וואו.
אז למה לעזא תוך שניה זה מתחלף.

הכלה הכי יפה שראיתי אי פעם.
באמת.
וואו.

בעע.
אני צכה לארוז.
(אולי מכתב היום?)

מי עושה לי לוז עד סוכות?

עוד אחד, ועוד אחד.
הלוואי היום יהיה אחרת!
בכז, עשרת ימי תשובה, וכו!!

(הרגע הזה שאני מבינה שהם עדיין קיימים אצלי)
ואני מכירה אותם בעלפה ונהנת מכל רגע

שהמעביד שואל את העובד הערבי מה נשמע
וההוא עונה: "ב"ה הכל בסדר"

אני ככ שונאת לילות.

וככה גם אוהבת אותם.

 

במיוחד את החשוכים שבהם

 

 

קשה לי ולבד לי בתוך כל הביחד הזה ואתם לא אמורים לדעת את זה אז כאילו אתם לא יודעים

אני במצברוח הכי נוראי שלי
אוף אוף אוף
שונאת את עצמי

השתדלו והרבו תחינה

אוי אוי

והרבו תחינה ובקשה אההאהה

לפני מלך! אל רם ונישא!

מלך! אל רם! ונישא.

טינייניינייניינייניי