פורום נסיונות פעילים (עמוד 6914)

אז אנשות אהובות להת' היה נחמד ותיגמלו מפה כבר

 

*אין כח לתייג*

 

זה היה מצחיק

היום היה חצי משוגע חצי משמים

ובכלל מלא זמן לא הייתי פה והאולפנה והאנשים שפה גומלים אותי

לא ידעתי שהיא יודעת שזה מה שאומרים עליה

מדונה מבינה הכל נראלי

אני מתגעגעת הביתה ואמא שלי קורעת ואני חולה עליה

ויוו יהודוני שלי |מאוהב|

אני צריכה שבע ברכות פעם בשבוע ואת הפלאפון של איתן, את יהב ומנה של חטטנות

שיהיה.

וועה משה עם זית זה דבר מושלםם

אינעל הבנדוד הזה

פפפפ

חתונה. באלי

אתם יודעים במי נזכרתי? בסאלייי

שנים לא ראיתי אותה

ודרור ושירי ריכלו עליי הרכלנים

מסתכלים עליי מרחוק ומרכלים

אמאלה הבנאדם נהיה טרול

משפחה זה דבר שכולם צריכים להעריך

זהו.

 

350 ש"ח וזאת רק ההתחלה ועוד באמריקה נפציץ

מי משועמם? 

|תשובה ידוע מראש| 

 

הולך להיות פקקים שהשם ישמור
כבר עכשיו נהיה לי כאב ראש רק מלחשוב על הנסיעה הזאת
אבל השבת תהיה שווה אתזה אז נתגבר💪

כל כך רציתי לנסוע לסיבוש!!!!
ואפילו היה להן מקום לירושלים בשבילי
אבל בגלל כיבוד הורים לא נסעתי....
אוף זה מבאס!!!!
חודש הבא בעזרת ה אני שמה
אני חייבת ללכת לשם הייתי שמה פעם אחת ובאלי עוד פעם!!!

לאחיי מימין.
כן, אלו שכעסו על פרס בחייו ואולי אפילו תיעבו אותו.
אני רוצה רגע להגיד לכם משהו. בואו, לא מרביץ.

בתלמוד הירושלמי יש אמירה מעניינת-
"יש בן הקושר את אביו לריחיים ובכל זאת- יורש גן עדן"
איך זה יכול להיות אתם שואלים?
התלמוד מסביר שאותו בן מדובר, היה טוחן בריחיים והגיע צו מהמלך שמבקש להביא אליו את כל הטוחנים.
אמר הבן לאביו, היכנס אתה לטחון בריחיים במקומי ואני אלך לעבודת המלך- כדי שלא תתבזה.

הסיפור הזה אומר בפשטות, כי הכוונה היא זו שקובעת.
אפשר להעביד את אביך בפרך ובכל זאת לרשת גן עדן.

הביוגרפיה של פרס נקראת "כעוף החול"
אותו עוף שמת בשריפה וקם לתחייה מתוך האפר באופן מחזורי.

גם שמעון פרס קם לתחייה מתוך האפר.
האפר של סבו שנשרף חי יחד עם קהילתו בבית הכנסת בבלרוס.
שורשיו של האיש הקשיש שנפטר הבוקר נטועים שם עמוק. ביהדות. עטופים בטלית וממלמלים תפילה- גם אם כלפי חוץ ניהל אורח חיים חילוני.

וכאשר אנחנו מסתכלים בדמותו, אמירותיו ומעשיו-
חשוב שנבין מאיפה הכל יונק.

כן, הוא האיש מאחורי הסכמי אוסלו, אבל גם מאחורי הכור בדימונה.
הוא האיש שרדף באובססיביות אחרי השלום, אבל היה אחראי על הקמתן של אריאל, עפרה ואלון מורה.

הוא רצה להבטיח את שרידותו של עם ישראל בארצו,
שלא יישרפו עוד יהודים בעולם.
אז הוא רכש נשק למדינה הצעירה, בנה כור והקים יישובים. ולימים חשב שהאיום הכי גדול על המדינה שהוא אהב כל כך הוא הסכסוך הערבי-
והקדיש את חייו לפתור אותו.
אז אולי הוא תעה בדרך לדעתי, אבל ליבו היה תמים וכל כולו רצה את טובת עם ישראל.

אז אחיי מימין,
ביום שהאיש הזה השיב נשמתו לבורא, תסתכלו טיפה פנימה, על הכוונה. ואולי תראו שבסופו של דבר - מדובר באבידה גדולה.

יהי זכרו ברוך.

ואני הולכת לראות את דביר בנדק היום

http://www.tacticalsoft.com/

 

|מזיל דמעה|