הייתי אצל אחותי בעדי עד כמה ימים.
הרבה מסקנות קיבלתי שם.
הם (היא וגיסי) אנשים מאד חכמים.
דיברתי איתה גם על הסיפור ההוא,
אני מקוה שהכל הובהר כמו שצריך.
התחלתי סופסוף לכתוב את המגילה,
בינתיים 2 עמודות מתוך 20,
רק שלוש מחיקות, ישתבח שמו!
העולם מאוד מורכב.
בתור ילד המשפט הזה מאוד מעצבן,
כשמבוגר היה אומר לי משפט כזה,
שבדרך כלל היה מגיע ביחד עם "כשתגדל תבין"
התעצבנתי, חשבתי שזה תירוץ כשאין תשובה.
אבל העולם ממש מורכב.
כשגודלים מבינים, לאט לאט.
יתעלה היוצר, שהאסימונים נפלו לי מספיק מוקדם.
איזה מתוק מורי משה
תימני דרדעי שפיץ.
ממש מורי זוגן מהסיפורים.
אז הייתי אצלו, כפרה עליו.
רציתי לקנות עט מסויים בשביל לכתוב איתו את המגילה,
הלכתי לארבע חנויות של כלי כתיבה, שזה אמור להיות שם,
והיה רק דברים דומים אך שונים.
נשארה חנות אחת שמישו אמר שהוא קנה שם את העט הזה שם לפני כמה שנים,
אחרי שעה של חיפושים אחרי החנות הזאת,
הגעתי לחנות עשר דקות אחרי שהיא נסגרה,
מתי נפתחת? מחר ב8 וחצי בבוקר.
אז נשארתי בירושלים עד הבוקר רק בשביל העט הזה.
עייף ורצוץ הגעתי הביתה בששי בבוצר,
ולפני שבת הספקתי כבר לכתוב עמודה.
אם אני ימשיך לכתוב עמודה ביום, הצוואר שלי ישבות סופית.
הוא יכריז על תפיסה כללית.
צריך לחשוב על פיתרון, ומהר.
