העומק של תשובה זה כשאדם אומר 'אנא זמין למהוי' - משפט בארמית שממש מגדיר את רגע הגאולה. 'אנא זמין למהוי' – אני, ברגע זה, עכשיו, פה, מוכן להיות. אני מוכן להתהוות. אני עומד כאן ואני מחכה לקריאה. אני קורא את הקריאה. אני מבקש עזרה. אני רוצה להיות. אני רוצה להתהוות, עכשיו. בוא נשכח את כל מה שהיה, בוא לא נאמין לכל הדיבורים המייאשים שכבר הפילו אותי עד היום, בוא נלך קדימה כאילו הרגע אני נולד, הרגע אני מתהווה.

מצד האמת, הקב"ה מחדש את העולם כל יום והוא אומר לנו שבכל רגע נתון הוא מחדש את הבחירה לבנאדם. זה מה שהוא אומר כשהוא מחזיר לנו את הנשמה, ומבקש גם מאיתנו להגיד "מודה אני לפניך" ולהתחדש כל יום. במידה מסוימת, אני צריכה להסתכל על החיים שלי כל יום מחדש באי הזדהות. להסתכל עליהם כמו מישהו שנכנס ברגע זה לזירה לא מוכרת.

תשחררי רגע את כל מי שהיית עד היום. ריבונו של עולם, תן לי עכשיו את היכולת. נגיד שברגע זה חדרתי דרך התקרה אל הבית הזה: שלום, מי צריך עזרה? באתי כעת כדי לעזור לכל מי שרוצה אותי. מה צריך לעשות?

לפני כמה חודשים גיסתי עברה דירה. היא צלצלה להגיד לי שהיא כבר לא יכולה. מרוב ארגזים היא כבר לא רואה בעיניים. יושבת עם הילדים על הספה היחידה שנשארה בחוסר אונים ולא מצליחה לזוז. שלחתי את הבת שלי, עם שתי חברות רעננות, ועם מלא רוח חיים. גיסתי תיארה לי שהן רק נכנסו עם השאלה "מה צריך לעשות?", וכבר נהיה לכולם אור בעיניים.

את זה אנחנו צריכות לחפש באלול, את הרוח חיים הזאת. להיכנס לחיים כל יום מחדש עם רוח חיים. לא להיות זקנה. לא לסחוב את הכישלונות ואת האומללות. אין סיבה. זה לא עוזר וזה לא אמתי וזה לא נכון.

ליצר הרע יש עניין מאוד גדול שהעבר יחנוק לנו את ההווה ולכן זה כל הזמן קורה לנו. אבל אם את מביאה את רוח הלוחמה שלך אז את אומרת: "אני לא רוצה את המנגינה הזאת יותר. היא לא לוקחת אותי לשום מקום. מה עכשיו צריך לעשות?"

תתחדשי, תיוולדי הרגע. תגידי 'אנא זמין למיהווי' ותסתכלי על החיים שלך כאילו רק הרגע נולדת. השם מחדש את העולם כל יום. הוא מחדש גם אותך.

להתהוות בתוך גבולות

המילים של חודש אלול הן 'אנא זמין למהוי'. אני רוצה להתהוות. ובשביל להתהוות צריך גבול, זה תמיד הולך ביחד.

פעם המילים האלה: "בואי אני אגיד לך במה את לא בסדר, מה את צריכה לתקן" היו מעוררות בי התנגדות מיידית: "לא. לא. אל תגיד. לא רוצה. אין לי כוח לשמוע. גם ככה אני יודעת שאני גרועה, בוא לא ניכנס לפרטים..".

אבל היום, אחרי שנים שאני שומעת דיבורי מרפא לנפש, אני מבינה שהמתנה הכי גדולה שאפשר לתת לי זה להגיד לי מה לא עושה לי טוב ועם מה כדאי לי להפסיק. זה כמו לשאול: "תגיד, איך הולכים, ימינה או שמאלה? אני כל כך רוצה להגיע למקום הטוב שלי, אז איך הדרך? לכאן כן או לכאן לא?"

אני רוצה לשמוע. אני רוצה שהקב"ה יאיר את עיניי ויראה לי מה הורג אותי, איפה לשים גבול, ממה להיזהר, מה ה"סור מרע" שלי.

לכל אחד בחיים יש את החור השחור. המקום שבו את גוזרת את עצמך בקביעות והכול נוזל למטה. אם תשימי שם גבול שבאמת תתעקשי עליו ותביאי את כל הכוחות שיש לך, לא תאמיני מה תתחילי להרגיש. פשוט תמצאי אותך. קודם כל כך נמרחת. נעלמת. נספגת. וכעת, אם רק תעשי איזה מאמץ, תביאי קצת כוח שאוסף אותך, בבת אחת תתהווי. תיווצרי. תהיי פתאום כלי ותרגישי איך את מתחילה להתמלא. אינסוף טוב יתחיל לקרות כתוצאה מ"לא" אחד חזק שתביאי למקום ששנים את כבר יודעת, שצריך להביא אליו גבול.

לכל אחת יש את המקום שלה. אחת בורחת לאוכל, אחת רגילה לחפות על עצמה עם שקרים קטנים וקבועים. אני למשל קלטתי שאם אני רצה למייל כל כמה דקות במשך היום אני ממש הורגת אותי. כל הצצה למייל היא כמו סכין בתוך הלב. הכול שותת דם. הכול יורד. כל האנרגיה נגמרת. משונה. סך הכול מייל. מה קרה? כי בשבילי זה קטלני. זה לוקח את המוח שלי לחשוב על דברים אחרים, על אנשים אחרים, על מקומות אחרים. מנתק את הקצת חיבור שכבר יש לי.

לכן כשאני מתחייבת לקב"ה: "עד הלילה אני לא פותחת את המייל", או "מהיום אני פותחת רק פעם ביומיים", אני מרגישה את האור נכנס לי לחיים. הנה סוג של גבול מתוק ונפלא. מה הבעיה? אני רוצה יותר מייל או רוצה יותר אור? אני רוצה יותר אור!

כשתביני מה הסוכר עושה לך לחיים או מה הבורקס עושה לך לחיים... תזדעזעי. נורא ואיום איך אנחנו נאכלות על שטויות כי אנחנו לא יודעות. אז אם את לא יודעת תבררי. תתפללי. תבקשי מהשם שייראה לך מה נדרש ממך.

אם את אומרת לקב"ה בחודש אלול: "אבא, אבא, הושיעני!! אני רוצה להיות. אני רוצה לגדול. איפה הנקודה שאני אמורה להביא בה כוח? איפה הסור מרע שלי? איפה הגבול של אלול תשע"ו?" מה, הוא לא יגיד? הוא לא פה בשביל להגיד? זאת לא האבדה הכי מהותית והכי חשובה וקדושה?

ריבונו של עולם, תראה לי מה ה'כחודו של מחט' שלי באלול הזה. אני רוצה לפתוח אותו. אני רוצה לעשות גבול חדש עם כל הכוח, לחדול ממה שמזיק לי ולא להינזק יותר.

אני רוצה לזכות לכל המתנות המתוקות שמחכות לי אצלך ושמהר מהר תמצא אותי. תעשה עליי השבת אבדה, אבא, אתה הרי יודע את כל הסימנים שלי, ויחד עם כל עם ישראל, תחזיר אותי הביתה בתשובה של אהבה.

נהדר.חירטוטא דלעילא

סגנון הכתיבה שלה מלא בנקודות. שמת לב לזה?

^סליחה על הסטייה מהנקודה.

כןשוברת גלים

נשמה שהיא

רק אניחירטוטא דלעילא

נשמה וגם גוף

הגוף מציק.

יש לו דרישות זה

הוא מקדש וזהשוברת גלים

את יודעת

תני לו את כל הכבוד שמגיע לו!

מקדש בשיפוצים אוליחירטוטא דלעילא

מלא אבק ופועלים עם כתמים לבנים על המכנסיים שקודחים במוח

סבבה כל עוד השאיפה להתייחס אליו כמקדששוברת גלים

אני מסכימה

שנאמר, בהשתדלותיחירטוטא דלעילא

תזכירי לי לקרוא את זה מחר או מוצש?יוני

או שתאמלקי😁

ידעתי שזה יקרה |נאנחת|שוברת גלים

ורציתי אפילו להוריד פסקאות בשבילך

טוב אזכיר לך מתישהו בלי נדר

ובכן, יש לך אפשרות לתמצת לי...יוני

בשעה כזאת
אחרי יום עבודה כזה
אין לי כוח לקרוא יותר מדי
ולהבין- בכלל לא

אין בעיה אזכיר לךשוברת גלים

אשמח לתימצות גמכן, זה ארוךשטותאחרונה

מסקונים מהליחה מאוחר יותרפוסעת

עכשיו אני הולכת.לישון
לילה טוב חבריי

למישהו יש אש?להבה?שלהבת?ניצוץ?מצית(בשקט)האש שלי

אש לשילטוןהאש שלי

יום שישי עייף...למה קמתי בשמונה בבוקר לכל הרוחות?

הדסי שושה

שבת אצל אחותי והתפקרתייעל

תגידי, תמיד יש רק תפוחי אדמה בחדר אוכל?פוסעת

ניצלוש

התפקרת?

כןקול דממה

אויפוסעת

מר גורלי

זה הדבר היחיד האכיל, את מתכוונתיעל

הם דווקא מאד מגוונים באוכל:

תפוחי אדמה מוקרמים, תפוחי אדמה ברוטב עלים, תפוחי אדמה ברוטב חריף, תפוחוני אדמה מלוחים בשבת...

תסתכלי על זה ככה

וכן

היי! היו גם תפוחי אדמה בתוך בצק! למה לזלזלפוסעת

ויש גם פסטה מגוונת

כן, פסטה מוקרמת עם מרקם מבחיל וברוטב אדום חסר תוחלת

יעל

מה שאמרת. זה לא סותר שזה מגווןפוסעת

למה להתפקר שם?משה

קל יותר להתפקר אצל מופקרים

יעל

מופקרהפוסעת

למה את לא בסליחןת? בושיפוסעת

אני בבית

יעל

קופיפושפוסעת

והי! גיליתי שיש לי מבחן עוד שבוע!

יעל

הצילו

והביאו רשימה של טונות שירים ללמוד כי חלק יהיו במבחן

וצריך לשנן את כל המסורות השיריות בעע

תמר ואני החלפנו חוויות, גילינו שסה"כ קולנוע וספרות זה אותו דבר רק שהיא מסכנה יותר

כמו שקרה לי....פוסעת

וואי בהצלחה
שיהיה...

חחחחח למה? קולנוע פחות מעניין?

לא, משתי סיבותיעל

גם כי יש לה סרטים מזעזעים לראות

וגם כי אם בשביל לענות על שאלה אני צריכה לקרוא שני שירים בעלי שני בתים, היא צריכה לראות סרט של שעה וחצי

אויש מסכנהההפוסעת

את לא יודעת איזה מוזר זה לא להיות איתה ביחדפוסעת

יעל

ולהטריד את גיסך בדרך..יבחוש חרצוליים

היא מצאה לבד סרטים של שעה וחצי... את לא מצאת שני שירים בעלי שני בתים

מי אמר לך?יעל

ואם היא שיגעה את הגיס שלה ועוד את שני ההורים שלה בשביל להשיג את הסרטים האלה??

ראש קטן אתה

אין לה גיס עדייןפוסעת

רק משבוע הבא

יאאאא ריגושיםםםםםםםם
אין דברים כאלההה
ובעיקרון אני מוזמנת לחתונה נראה כבר...
יאוווו
(יש לה רק גיסה)

אה נכוןיעל

והגיסה שלה בהיריון היא סיפרה לי על המשפחה שלה.

והיתה להם חינה לא מזמן ואני יודעת איך קוראים לאחותה ולארוס

נכוןןןן

פוסעת

איזה מרגש זה יאו
נכון, יום שלישי נראלי
חח שיאו אחותה נשמה
אזכרה עוד שבוע היא מתחתנתתתת אהעהע יאו זה כל כך מוזר
נראלי אני צכה להספיד אותה.

סליחה????יבחוש חרצוליים

לא אתה, תמריעלאחרונה

קחו תהילים

הכל מאת ה'

אנשים יקרים, תהילים לשבת קודש!! - נוער וגיל ההתבגרות

"אין מקוריות אמיתית בעולם.חלילית אלט

ככל שהזמן עובר, יותר ויותר דברים שתגיד יהיו דברים שמישהו כבר אמר. או כתב. או חשב. כל החיים הם ציטוט של מישהו אחר. אנחנו מרגישים שהמחשבות שלנו הן שלנו, אבל הרוב המוחלט של מה שיש בנו הוא תגובה או חזרה על רעיון שקיבלנו מבחוץ."
@אנחנו יחד נבנה

בדיוק!

יעל

את יודעת מאיזה ספר זה מצוטט?חלילית אלט

לא, אבל נורא מוכר לייעל

המדריך לימים הקרוביםחלילית אלט

לא ספר מי יודע מה, אבל יש בו כמה משפטים טובים, כמו זה

אז אולי ראיתי את זה איפשהויעל

כי את הספר לא קראתי...

טעותשוברת גלים

למאי נפקא מינה?נפתלי הדג

זה משפט מצויין לקרואפסידוניתאחרונה

כשמתחשק לך להיכנס לדיכאון.