עד כמה אנוו דנים ומתווכחים על דקויות מדהימות
רק כדי לברר את האמת אשרינו!!!
עד כמה אנוו דנים ומתווכחים על דקויות מדהימות
רק כדי לברר את האמת אשרינו!!!

אז חיבוק.

בל שמחה ואופטימיות זה עניין של הסתכלות.
דם אנלא במת יכולה וכמה חבל כי אני הייתי שמחה.
ובית את תמיד יכולה לבוא אלי.
והכוכביות אני אולי יודעת מה זה ואני רוצה לתת לך אתזה ככ. שיואוו
וחיבוק.
פפ אני מתה לתת לך חיבוק חזק חזק כזסה.
ואינלי מה לומר חוץ מללחוש שאני אוהבתותך המון.
וועה את את!

..

כמו הירח.-מהקורה דן? באתי לשכוח לך שירים על השולחן 'בטעות' וללכת
או שאני אסע לאולפנא כמו ילדה טובה ותמימה.
ההתלבטות.
מצפון
שונאת את זה
אני צריכה למדוד דברים לפי מדד כולשהו.
ואני צריכה למצוא או להמציא את המדד הזה
הדסי שושהאחרונהזה ספר שמיועד אך ורק להורים של ילדים שמסתובבים בכיכר החתולות.
מי שיודע - לא צריך את הספר, הוא סתם נהנה לקרוא, זה לא משנה.
היחידים שזה עוזר להם זה מי שיש לו שם ילדים, והוא לא מתנהג אליהם כמו שצריך.
וד"א, מי אמר שבאמת יש הרבה בצד העדין של העיר? הספר?
כמה בנות מגיעות למצב שלה "ועל חוק ג', כמה שניסיתי, לא הצלחתי ממש לעבור עד הסוף"? פחות או יותר 10.
כי לפי הספר, לכמעט לכל השאר אין סיכוי.
אפולו הסתבך, לעדינה טוב ככה.
ובכללי היא חוזרת סתם כי היא מטומטמת.
וגם כל הברסלברים יוצאים מטומטמים רצח.
הוא כתוב טוב, אפילו ממש טוב.
אם רוצים להועיל, אז זה לא מועיל לנוער, זה מועיל למבוגרים כדי שיבינו את הנוער.
הברסלברים נכנסים, והיא איתם בלי שהם משכנעים אותה, חוץ מזה שהיא כל רגע מבינה שהם דפוקים וטמבלים.
מתאהבת בבחור ותוך יומיים שלוש היא כבר איתו.
אם היא היתה חוזרת בגלל המכתבים, בגלל ההורים אז סבבה, הם עשו שינוי מטורף!
אבל מה הננחים קשורים??
ועשו איתה את התהליך, כלומר עזרו לה לעשות את התהליך.
איזה תהליך?
אבל לקלוט שהיא במקום שממש ממש רע לה.
עזרו עם הסמים בסוף,
עזרו עם כל מיני משפטים ויספורים, ובית חם.
בו.
גם מהחוקרת במשטרה.
עם הסמים הם עזרו? לא זוכר.
כן, המשפטים וזה, הם מעט והם לא כאלה חכמים.
הרוב סתם טיפשיים, כמו כל הסיפורים האישיים שלהם, או גנבת זקן מבית אבות, מהפכה ואנלא יודע מה.
אבל זה יוצא חמד
ואני לפחות מצליחה לשמוע את השיר ולשייך אותו לזה שבדיסק
למה אתה נעלם למה אתה
מטושטש הפנים שלך
הולכות ונמסות בזכרון שלי הוא
משתכח מן הלב זה אומר שהוא מת?
אם אתה מת אז
מישהו צריך לזכור
מישהו צריך לדעת שהיית
שהיינו
שהיה
אני אכתוב את זה אולי בספר על החיים שלי ואשים אותו בקטגוריית מדע בדיוני- אתה היית כמו מטאור שפגע בחיים שלי והשאיר מכתשים והמשיך הלאה
אולי התפורר לאבק
וחוץ מזה אף אחד לא יאמין. דברים כאלה לא קורים, הם יגידו כשהילדים שלהם ישאלו אם זה סיפור אמיתי.
אבל אולי בכל זאת
יזכרו:
סיפור מדבר. ילדה בת 13 וחצי. ילד בן 15. כמה חודשים. לילה אחד. לילה אחת.
אולי יחשבו:
אם הם היו גדלים ונשארים היא היתה נשארת לעולם והם היו מתחתנים.
אין דבר כזה כמו אחים.
אני יודעת שהיה.
תגיד, חשבת פעם שתהיה כתוב בספר? בקושי ידעת מה זה.
דמיינת פעם שככה יהיה?
תגיד, כשאתה חושב עלי - אתה חושב, נכון? - אתה רואה את האחראית למה שקרה, או את מי שהייתי יום לפני?
תענה, למה אתה לא עונה?
תגיד משהו. בבקשה.
אהובה שלי.
בטח שהיא לא מתה!
יאא עשית לי קווץ
פפ הקווץ

ממ כי לוידעת.
כי ככה.
פופ
אהובה שלי אחת. הלואי שהיה לך טוב. |לוחש| 

לא, זה לא רע.

ודיברנו כבר על הקווצ, שכחת?
יאא אני גם



) אומר שהדרך לתשובה עוברת בשיבה אל העצמיות. שיבה אל המקור. ואם אתה מחובר לעצמך זה הבסיס לתשובה.זה יפה, אני שומרת את זה
תנצלי את השנתיים האלה כדי להכין את עצמך לזמן הזה, להגיע למצב שאת ראויה להיות רעיה ואמא. לא שאני אומרת שעכשיו את לא מספיק טובה, אבל בטח יש דברים שתצטרכי לעבוד עליהם כדי להיות אמא טובה, לא? נראה לי לכולן יש...
כמו הירח.פפ הגעתצי למצברוח הזוי ולוקשור ויאוו אני מתנהגת כמו מטומטמתת
אמרת לנו להזכיר לך.
איך עובד הציטוטים משרשורים?
בתודה, מחלקת נסיו"פ.
@חלילית אלט @כישוף כושל @גיבעוננח @יהיה בסדר....@כל מי שרצה לדעת
וחיוך קטן, תמים, רגיל ונורמלי. היא יודעת משהו או שאני מדמיינת?
מה פתאום, אני צוחקת. כן, ממש...
אחרכך במיטה-שלי-שהיא-בכלל-לא-שלי-רק-זמנית, אני מרשה לעצמי להזכר.
אני מרשה ללב שלי לצלול עמוק עמוק עמוק בנסיון להיחלץ מרשת הכאב הזאת; זה אף פעם לא עוזר, הוא צולל בים של כאב.
אני מרשה לעצמי להרים ידיים ולהצמיד אותן ולהתבונן בסלידה בחריצים החוצים אותן ובמילה הנוצרת: מוות.
הידיים האלה החזיקו את הסכין ההיא, הנוטפת דם.
רוצחת.
יש תקופות שבהן אני חיה את זה כל יום מחדש: אני קמה בבוקר ושוטפת פנים של רוצחת ומצחצחת שיניים של רוצחת ומתבוננת במראה ורואה רוצחת ומלבישה גוף של רוצחת ומסרקת שיער של רוצחת בידיים של רוצחת.
אפילו שזה לא באמת כי לא היתה לי ברירה, אחרת הוא היה מת, אבל יכול להיות שהוא בכל מקרה מת, ובכל מקרה הם כולם מתו בגללי. המארחים והאורחים והאירוח.
ושוב, הידיים שלו: הידיים שרק אתמול הראו לי איך לאחוז בקשת ולפני כן הראו לי איך להבעיר אש ולהיאחז בזיזי סלעים ולקלוע את הענפים ולדוג במעיין הקרוב ולגלף ולהצית ולמשוך ולטפס ולחתוך ולמצוא ולהחזיק וליצור ו - ובאותו לילה: גוררות ומרימות ודוחפות אותי למעלה ואוחזות בי בקושי שלא אעוף בדהירה המטורפת הזו ומושכות בבת אחת ובולמות ומורידות אותי למטה ואוחזות בי, מבקשות לגרש אותי ומבקשות ממני להישאר.
ושוב, המילים שלו: זהירות, מזהירות, מפצירות, מתחננות, כועסות, מאשימות: אם החיים שלי מישהו מאיתנו חשובים לך--
המחשבות שלי נבלעות בנשימות מטורפות: אני לא בטוחה למי ולמה הוא התכוון--
אל תחזרי. פשוט תשכחי אותנו--
איך זה אפשרי בכלל--
תלכי עכשיו, אל תחזרי---
והוא הלך.
ככה, עלה ודהר משם, חזר לכל המהומה שאולי עוד היתה שם ולשקט שאולי כבר השתרר שם במקום הנפלא והנורא הזה, שקט של אחרי הקרב.
ולא ראיתי אותו יותר.
לכתוב את זה איפשהו אחר
אבל אני לא מעזה על נייר |בורח|
לעצמך הרבה יותר קל לכתוב את זה גם אם זה על נייר
אז מתישהו אולי אחרי שאני אמות ימצאו אותו
ואם אני אשרוף אותו אז אף אחד לעולם לא יראה
וצריך שמישהו יזכור את זה
יום אחד
אולי
ניפגש
אפילו לא התחלתי עם חשיפות פנימיות. אני משתדלת אפילו לא לחשוב עליהן.
אני לא נוראמלית,
סופית.
12 שאלות גאומטריה???
למה מה קרה?
זבלים שם כולם.
תחשוב טוב...
פוסעת
הלב שלי לא עומד בזה ...
משה
פוסעת
העולם הולך ומדרדראני מחפש משהו אחר שאני יכול לאהוב. מקווה שאמצא משהו.
זה עניין של מבנה האוזן והעדפות שונות, כנראה.
. ותודה על ההצעה.תחשוב טוב...
אני לא מוכר. אני פשוט קניתי סטוקים גדולים בחו"ל כדי שיהיה לי ולמשפחה שלי בשלוף. אני לא גר ליד חנות ובכמויות שאנחנו משתמשים (יש ילד שהורס, נקרע מדי פעם בדרכים וכו') אני פשוט מחזיק סטוקים.
משתמש בהן מעל שנה (ואחרים בסוגים האחרים) ומרוצה.
המחיר שם זה תלוי בכמות.
תחשוב טוב...
הדסי שושה
כבשהביניהן- גם כאלה שהפוך מדעתך.
שאם אני אשתוק אני לא אוכל ללכת לצבא כי ככה יישאר לי התיק הבטחוני הזה לעז
הם לא הבינו שכאלה דברים רק חזקו אותי...![]()
![]()
![]()
יאו חיים שאת
הלוואי שאני אבוא אליך מחר
אני צריכה להחליט.. זה להעלים מההורים אז זה קשה לי
אבל זה ממש חשוב לי לבוא. ואני גם נורא רוצה
עשיתי מזה ממש עסק.
כולה לנסוע אליך.
אוףאוף
בעע להחליט
Solomonתנועת נחלה הגיבה לרצף הפיגועים היום באזור ירושלים, חברון וקריית ארבע.
"מדובר בתמרור אזהרה חמור לממשלת ישראל ולשר הבטחון בפרט, הערבים ממשיכים בנסיונות לעקור אותנו מחבלי ארצנו ומתמקדים בעיר האבות קרית ארבע חברון, כנגד ניסיונות אלו חובה לתת מסר ציוני ברור, הקמת שכונה חדשה לקרית ארבע, מצפה אביחי באופן מיידי. וכן הקמת ישובים חדשים בכל רחבי יהודה ושומרון".
@יהיה בסדר.... מה אומר אל זה???
אני מעריך שגם אתה....
[חוץ מהקטע הציוני
]
זה בסהכ תירוץ לבניית ישוב חוקי חדש...
שהם פרקטים ומנצלים את הנסיבות לטובת ההתישבות?!
שמנצלים את זה בשביל בניה...
לא תיאוריה
לא אידואולוגיה
לא התישבות עד הפינוי הקרוב
[למרות שגם את זה יש אבל לא זאת המטרה]
אלא להביא לתוצאות ממשיות פוליטיות
הם בסהכ עלו על הגל הם אפילו לא אמרו שזה תגובה לטרור
אלא פעולה שתמנע טרור אחר...
נמאס לי מאנגלית
מה רוצים ממני
אני לאמבינה כלוםכלוםכלווום
אופ. טאטעע
איך יודעים אנגלית?
אני פשוט שונאת אתזה. שונאת
ולאמא אין זמן וזה אנסין הכי קל בעולם אבל אנילא מבינה
ולמה לעזאזל שמים אותי בא?! דפוקים
ובכלל עשיתי בחיי רק 3 אנסינים
|בורח ומת|
(אנגלית שפה יפה.)
(בורח)
פוסעתתודתי נתונה לשפה האנגלית ולמפלצת גוגל.
לא רוצה לקרוא. אני לא מבינה כלום
יש לי סיכויכנל סרטים.
אז אני רואה מדי פעם, אפילו שמשתדלת שלא
אבל לא רציף ברמה שתלמד אותי אנגלית
גם כדי להבין את כל הבדיחות שרצות באינטרנט, גם כי פעם היה חומר טוב, וגם כי רק לראות את זה יקח לך שנים.
ב. יש סדרות טובות גם היום. זה שרוב הקונספטים מוצו עד כדי מיאוס, לא אשמתם. יצירתיות לא נגמרת.
ותאמת שאני בכלל לא נפגשת איתם.
ואני לא מכירה שום סדרה טובה
ואני לא יתחיל לחפש עכשיו כי עד שאני ימצא משו אני כבר ימות בערך
אבל תודה
הייתי ממליצה לך אבל היה לי טעם מוזר
ועד שהפסקתי עם זה... מעדיפה לא להיזכר.
אולי בעז"ה