פורום נסיונות פעילים (עמוד 6990)

ועכשיו אבא הלך להביא לי לשתות.
למה אני כזאת אומללה??
ומה יהיה מחר?? ...

/News/Flash.aspx/541787

 

הבנתי.

אני שונאת שאנשים שונאים אותי.
אני שונאת לשנוא שאנשים שונאים אותי.

אני רוצה אותך וזה לא פייר.

הקול שלו

יש פה חבר'ה מהישיבות?

במדינה קטנה היכן שהוא על פני הגלובוס

גר לו שמערל אשר היה עני מרוד

אך אף על פי כן זכה אותו שמערל בירושה מדוד רחוק ועשיר

[ע"ה יהי זכרו ברוך וירבו כמותו בישראל]

ובאותה הירושה היו ג' דברים

-בית אומנם חצי הרוס אבל קיים

[הדוד היה מסוכסך עם היס"ם האיזורי שר"י והמנהל האזרחי ל"ע]

-חמור אומנם זקן ישיש עם הילוכים חצי קלץ' חלוד 

אבל עם קצת שיפצור ומוטיבציה הוא יחיה עוד כמה שנים טובות ומשמעותיות

-וג' מטבעות זהב [זהובין בלשון לעז]

לא ברור מיהכן בדיוק הגיע...

אבל זה היה חלק מהירושה [כנראה או שלא]

 

וכך הוא חי עם אישתו בדוחק עוני והרבה מוטיבציה לשרוד...

 

יום אחד החליט אותו השמערל שעליו להביא [לשם שינוי] פרנסה הבייתה

חשב ועשה וכך אמר לאישתו

"עשי טובה תשחררי את הזהובין עלי הם חוזרים לפחות כפול"

אומנם אישתו חששה מעט אבל אישה טובה עושה רצון בעלה [או שלא תלוי סיטואציה ושוביניזם]

 

מיד הביא שמערל מהחציר [של השכן] לחמורו להתמזן בכל זאת גם הוא זקוק למזון

אך בין לבין השיבולין הכניס את ג' המטבעות [מזל שהאישה לא שמה לב...]

 

כך הלך לא אותו שמערל הלוך וחזור ברחובה של עיר והיה זועק בקול גדול 

"מזלי שפר עלי הרי לי חמור מוזהב"

האנשים ברחוב ידעו שהוא מעט שרוט אבל הפעם הוא בהחלט הפתיע

[בכל זאת חמור יד שביעית מתקלף במצב צבירה דרוש תיקון דחוף זה לא סחורה מוזהבת...]

וכך התחילו להתאסף סביבו קהלים רבים

[אילו שלא הכירוהו ואמרו אולי יש לזה ערך מוסף בתור פריט אספנות]

ולפתע פתאום באמצע היום והשוק הסואן והצפוף החל החמור להרגיש לחץ קל באופן מדאיג

הרי כל החסרי חיים התקהלו סביבו והוא בסך הכל חמרמור זקנקן 

ומרוב פדיחות הוא הטיל צרכיו ל"ע רח"ל ה' ישמור וכו' וכו' וכו'

ולפתע לעיני כל השוק המשתאה נצצו ג' זהובין מתוך צואתו הטריה והריחנית

ומיד כולם הבינו הרי זה סחורה מוזהבת אין בכך שמץ של ספק

והשמחה רבה ומהומה רבתי יוסי בכינור פסי [זה זה נכון?] בתוף ומויישי בחצוצרה

[שנאמר לא להפריע לחצוצרץ לחצרץ (הגשש שם שם וצעג)]

וכל העשקנים כבר יודעים ומפרסמים החדשות המרגשות לשמערל ביש המזל ישנו חמור מוזהב 

 

לא עברו מספר ימים ונשמעה השמועה בחצר המלכות 

הבין אותו המלך שעם שמערל ראוי לנהוג ביחסי ידידות

וקרא לו לארמון לארוחה חמה

תוך כדי דין ודברים על החדשות והישנות המרעישות [על חמורו המוזהב]

החל המלך להתעניין בקניית החמור [ככ לא צפוי...]

[כבר אמרנו שרצה עימו קשר טוב ועל כן לא הזמין את המנהל האזרחי]

ובדין ודברים סיכמו על מאה ושלושים ריבו של זהובין שקל כסף עובר לסוחר 

וכמובן מי מתנגד למכור טרנטה חבוטה תמורת מחיר של 40 פרארי? מה שמערל פראייר?!

נחתם החוזה והחמור מצא את מקומו באורווה המלכותית

 

חיכה המלך יום יומיים שבוע שבועיים ואין קול ואין זהוב

מיד הבין שאותו השמערל זכה לעקוץ אותו בדין ודברים

והיה מתרתח על כבודו אשר נרמס על ידי אותו הרש

ושמו הטוב אשר נלעג והיה מכונה בפי כל "פרייעאר" רח"ל

אמר בליבו "הוא לא יגמור את שנתו" 

מיד עשו הדברים רעש גדול בממלכה וגונב לאנזו החדה של שמערל

על דבר חטיבת היס"ם שמכתרת את העיר כבר ג' ימים ומחכה לפקודת הפינוי 

מיד הבין שהסתבך כמו שלא הסתבכו אבות אבותיו במצרים

אבל זה בקטנה.....

כשהאישה שמעה על זה.... אוהו מה קרה שם 

כזו חריפות לשון לא נשמעה עד אז ולא תושמע מאז

[יש אומרים שגינתהו כגון פורע חוק או פורק עול או מערב פרוע או פרוגרומיסט או מתייג מחירין או גוזל (אדמות) מדינה וכן שאר מרעין בישין רח"ל ל"ע ה' ירחם וכו וכו וכו]

אך ביני וביני הצליח אותו השמערל לומר לה כך 

"בקטנה היו לא תהיה יהיה בסדר העם איתנו

ובסבתא שלך אם את רוצה אותי חי תכיני סעודת מלכים ברגע שהיס"ם יעלו אותי לניידת"

באפן חד פעמי בעליל החליטה אישתו לזרום בעוד שבליבה היא רוצה לתלות אותו מהרגליים 

הלך לא אותו השמערל חרש ואסף זוג עכברונים לבנים וצחורים

[כמובן אחרי שטיפה ואחרי שהוא נשבע בסב סבתו שהוא יפתח את הסתימה אם וכאשר הוא יחזור בחיים]

מיד הכניס האחד לכיס חולצתו והשני בכלוב בסלון על שולחן הקפה 

[כבר אמרנו הזוי?! לא שופט כל אחד מה שהוא אוהב]

כעבור כמחצית השעה התבצע הפינוי 

נעים-זה לא היה, אבל הוא לא התנגד ונשאר בחיים [פחות או יותר]

 

מיד נזרק לבג"ץ ברשות אותו המלך ועליו נגזר גזר דין מוות בתליה מהרגלים 

[משום מה זה הזכיר לו מישהי (אוי משתפים יש בכל מקום זוועה)]

אך לאור הפסקת טיעון ניתן לו לשאת דברים להגנתו

אמר שמערל "אדוני המלך היהפוך כושי עורו וחמור חמרמורותיו?! ח"ו ל"ע רח"ל וכו' וכו' וכו'

תראה איזה סחורה קנית כבר פג התוקף הוא זקן תרח

בוא אלי הבייתה אני נותן לך 3 כאלה צעירים וחזקים יוצא להם זהב מהאוזניים"

אמר המלך בספקנות

"דיר באלכום אתה מורח אותי כי אני אמרח ת'אמאמא ש'ך תזהר אני מתהפך עליך יא חתיכת ****"

מיד ענה לו בתודות ושבחין וזמירות ותשבחות והודאות וכו וכו וכו

[ומרוב שיבשתי אתכם לא שמתם לב שיש פעמים תשבחות]

(תודו שהלכתם לבדוק.....)

וכן אמר לו "טוב אני יודיע לאישתי" מיד הוציא מכיס חולצתו את העכבר הלבן ואמר לו

"פיצי גבר לך תודיע בבית שהמלך בא שיכינו ככה בופה טוב" וזרק את העכבר 

העכבר לא איבד רגע הוא חטף היום מכות לכל החיים נשא רגליו ונעלם

המלך גירד בפדחתו אבל אמר "נו שויין הוא סרוט תותפות"

 

סרוט סרוט אבל כשהמלך הגיע לבית איזה סעודה קידמה את פניו

כסעודת שלמה בשקשוקתו ובשעתו ועל השולחן מונח ברוב פאר והדר מי עם לא

 

העכבר!!!!

 

[כמובן ששמערל הודה בליבו לאשתו והבין שלקה בגופו כיוון שחשד בכשרין למפרע 

תכלס לא כזה מופקע לחשוב לבד על לתלות מהרגלים...]

המלך לא הבין מאיפה זה בא לו 

מי צריך חמור כשיש עכבר מדבר

ומי זוכר שהחמור לא הטיל זהב 

יש כאן הזדמנות עסקית עצומה שלא תחזור על עצמה!

עכבר 'מדבר' [או  "מזמר" תלוי הגיה וגיבעה]

לא צריך להיות חכם דגול כדי להבין שנפתחה בניהם שיחת רעים קולחת

על העכבר, זה נושא וזה נותן זה ממעיט וזה מרבה זה מוזג זה שותה [וישש הגורסין שוטה וע"ש]  

אך לבסוף הם מצאו את עצמם בעמק השווה עם חוזה חתום

שכל אחד בטוח שביצעה את עסקת חייו 

 

אין ספק ששמערל היה מרוצה יש לו גם כסף והרבה וגם ראש על הכתפיים

ואפילו אישתו התנצלה על התקרית המביכה של שמות החיבה אשר זכה בהם [אומנם די ביושר...] 

אך שמערל כבר לא לקח סיכון מי יודע מה צופן העתיד 

לרמות מלך פעם אחת ולצאת חי זה קשה אבל מי יודע אם גם בפעם הבאה מזלו ישחק לו

ועבר למדינה רחוקה [אשר שמה שמור במערכת מחמת אווטינג וחשש קל לחייו...]

 

המלך שמח וטוב לב חזר ממשתה היין שמח וטוב לב

יש לו את העכבר הכי חכם באיזור! הוא אפילו יודע לדבר...

[לא ככ מדויק אבל תסלחו לו בכל זאת מלך לא מתעסק בזוטות מעין אילו]

מיד החליט להראות לעמים את גודלו ואת יקר תפארת חסדו ואת חוכמתו בינתו ודעתו וכו וכו וכו

[לא נעבור על כל האחד עשר, כן חבדניקים יש גם כתר!!! (כפי שאמר המשורשר בחוכמתו בוקר טוב אליהו)] 

מיד שלח בסתר איגרות קודש אל שאר העמים בסביבה לבוא לבקר במדינתו הקטנטונת מולדת יחפה וכו וכו [וע"ש]

אך למארגן הארועים המלכותי וכן לשאר בני ארמונו הסתיר הדבר

וכן ביום הנקבע הגיעו כל מלכי האומות אל המזח הצפוני [והתבלטו בין האנשים המתהלכים סביבם עם ריח ממכר מאיזו ארץ אחרת

ועיין עוד פעם פעם בביצוע התקווה ו' וכן על פירושו הקדוש בפרוייקט השטות ז"ל זי"ע זצוקללה"ה וכו וכו וכו]

הוציא המלך מנרתיקו העכבר ואמר לו בגאווה

"מיצי גבר לך תודיע בבית שהמלכים באו שיכינו ככה בופה טוב"

המלך הגה בליבו עתה הם בטוחים שאני הזוי חכו שיגיעו לארמון...

ואכן גם הם חשבו שהוא הזוי אפילו מאוד הזוי 

אבל שמרו הדבר בליבם ומרפקו אחד את השני בבדיחות הדעת

והשיירה העליזה החלה דרכה לארמון

אך כאשר הגיעו לארמון חשכו עיני המלך אין קול ואין בופה ואפילו העכבר שערכו הוערך בכריבבי ריבבות אלפי אלפין של דינרין.....

איזה פדיחות אפרכסות אוזני המלך נצבעו בגוון אדום עז והשמחה רבה

והכתבים מכתבין והצלמין מצלמין והמלך מתכנן כבר בית עלמין [היכן לקבור עצמו]

אך לאחר שניות אחדות הוא מתאפס על עצמו ואומר בביטחון "כנראה שהוא עוד מתעקב מאחור"

[וי"א חיה רעה אכלתו אין ספק מחלוקת גדולה...

אבל אנחנו יודעים שההוא אמר לו "מיצי" במקום "פיצי" וכן שהעכבר כלל לא ידע לדבר...]

 

לא עבר יותר מיום התיצב על המקום והחליט אני עומד לקרוע לו ת'צורה לכאלב איבן כאלב הנל

כל כאלב ביג' יומו [וישנן הגיות של ביג'י יומו] אבל היום שלא קרוב...

מיד החל השב"כ והמוסד והמחלקה ליחסי חוץ [שכבר מאז 'התקרית' אינם יודעין היכן לקבור עצמן]

לתור אחר שמערל ביתר עוז וביתר שאת

 

בערל שלנו שמע את הדבר והוא ידע שאומנם טירתו גדולה אבל היס"מ יותר ושהוא צריך לחשוב איך הוא גומר את החודש [ולא המזומנים הבעיה...]

אמר לאישתו אשת חיל "תשמעי עוד מעט הם יגיעו תזרמי איתי יהיה בסדר.... (או שלא)"

והאישה שראתה שמזלו של בעלה משחק לו [ולה] אמרה לו "דיר באלכ אתה מפדח אבל נזרום איתך"

מיד גירש את כל העובדים מארמונו

והארמון החל להתנבל וריצפה מלאת אבק וקורי עכביש והצמחין גדלו פרא וכו וכו וכו

הלך לא ותם החלונות העצין וקרשין

 

וכן בא היום והמלך שהתחמם מיום ליום מצא את שחשקה נפשו

יש נ.צ.!!!! על גבעה 4332 בצד המערבי של מאחז שמערל & שמערל ואישתו

וכמובן הפלוגות היס"מ כבר צחצחו את נשקם והחלו צועדים לקראת הטירה [שבעצם היתה מאחז...]

המלך שכאמור ג'ננתו בערה בו אמר בליבו אני בעצמי אבוא לפנות אותו 

כמובן במועד הידועה החלה הפלוגה לצעוד עם באגר דיניין [=D9] צו פינוי גירוש והריסה והמלך צועד לו בראש

[כמובן שבפלוגה עדיין צחקו מהתקרית אבל עשו זאת בשקט מחשש של משתפים ומזמרים למלכם]

 

ראתה זאת אישתו אמרה לו "יא דג מגיע המלך ותראה איך הטירה ניראת"

ענה לה "תמותי יהיה בסדר"

-"אני ימות אתה תמות יא חתיכת ********"

-"לא, באמת תזרמי איתי, תמותי כבר"

-"מה????????????"

-"נו תמותי"

-"מה??????????????????????"

-"לא באמת בכאילו יהיה בסדר...."

-"לשחק אותה מתה?!"

-"כן! בדיוק"

-"חכה חכה אם זה לא מצליח... אני אישית ******* אותך בשבילך כדאי שזה יצליח!"

-"אוקי בשמחה רק עשי טובה ואל תשתמשי בביצים"

-"אה?"

-"פליז... |עושה פרצוב של כלב עזוב ומסכן|"

-"נו שויין אתה מטורף בסבתי"

 

מגיע המלך לטירת המאחז 

ועיניו לא מבינות את המחזה 

הגבעה ריקה אין בה לא דגים ולא יער 

הרים וגבעות חגים סביבה אבל היכן כל הנערים?!

ואיך בדיוק המנהל האזרחי לא שם לב לטירה?!

[מישהו כאן ישלם את המחיר

ומשום מה שמערל היה מועמד ראוי לשלם אותו

(גם כי הוא רימה את המלך וגם כי משום מה יש לו מה לשלם...)]

ולמה הטירה ניראת כמו הגיבעה?!

[=שוממת מוזנחת מלוכלכת]

ניכנס המלך פנימה אל הבית בצעד גאה כאשר מאחוריו כל הפמליה וכן ששאר מרעין בישין

אז לפתע פגשו פניו בבית חשוך שבמרכזו יש מיתה ומי בוכה לידה?

נכון! זה שמערל ילען אמאמא שלו

מגיע המלך אל שמערל [בכל זאת כנראה שהוא לא בוכה סתם..]

ולפתע הוא שומעה את שמערל ממרר

"אישתי האהובה איך הלכת לי? היום בבוקר היית חזקה כמו שור בר"

הבין המלך שאישתו הלכה לעולם שכולו טוב [אבל בקטע הרע]

אבל פגיעה במלכות לא תשכח ולא תסלח מיד בא המלך אליו ואמר לו

"איך העזת למכור לי עכבר מדבר? הרי הוא שתק כמו דגיגון ובסוף הוא בכלל קיבל שחרור מחמת הנסיבות..."

ענה לו שמערל "אוי העכבר המדבר האהוב שלי נעלם אויה לי אם רק היה משהו שיוכל להביא אותו אלי..

רגע! המלך הזכרת לי איזה טיפש אנוכי אוי הביצים המחזירות חיים!!!!!!!!!!!"

המזל שלי כזה דפוק.
אני לא יכולה.

חיכיתי לזה ככ.
מה אשמתי שהחיים שלי דפוקים?

היום היה קשה. אני צריכה לחזור לטיפול.
אין לי כוח לכלום, אז סליחה שאני לא עונה
אני גוועת ברעב
כואב לי הראש.
יאללה אוכל

לבד לי

הצפההה!

שהלכו ביער ולא חזרו עד עכשיו? כבר מאוחר!

/News/News.aspx/330101

מתי אפשר להתחיל לעשות תיאוריה? להתחיל ללמוד נהיגה? מבחן? 

משהו\הי יודע\ת? 

וזה התקציר שלו.

 

התקציר נרשם בלשון נקבות מטעמי נוחות בלבד.

 

פעם היתה ילדה והיא פגשה חברה והחברה הזאתי היתה ילדה מוזרה

ולאט לאט היא מגלה שהיא סוכנת של השבכ

וגם מוכרת דגים

וגם נהגת אוטובוס

וגם בכלל 10 שנים יותר גדולה מהגיל שלה האמיתי

ובכלל היא ראש ממשלה מתחילה שרוצה לראות איך דברים עובדים

ובכלל לא מכדור הארץ

ובכלל מהעתיד

וגם בלחית איפשהו בין כל העניינים כי למה לא לסבך עניינים

וקוראים לו להמשיך לקלף. על שם הסיפור הנודע עם הפיל

(מי שרוצה תסיפור של הפיל שיגיד)

@כבשה 

@ציון חמדתי 

 

 

שמושך פה בחוטים

(של כולנו)

אז אימרו הכל אפשר

כי ה' הוא כל יכול

ואין עוד מלבדו 

לא..

גם בקודש גם בחול

כי הוא עילת כל העילות

והוא סיבת כל הסיבות

(כל הסיבות)

והוא רצון כל הרצונות 

והוא מפליא לעשות

 

אני שונאת את הילדה הזאת!