אנחנו אשכרה מתחילות שירות. הזוי הזוי הזוי
אבאלה
זה מפחיד ממש
אנחנו אשכרה מתחילות שירות. הזוי הזוי הזוי
אבאלה
זה מפחיד ממש
נעשה שירשור תודה?
תודה, אבא שקמתי הבוקר.
תודה שיש לי אבא ואמא ושהם דואגים לי
תודה שיש לי אחים ואחיות שעוזרים לי במה שאני צכה
תודה אבא שיש לי אוכל, בגדים, כסף
תודה שכואב לי הראש, זה אומר שיש ראש.
תודה שכואב לי הלב, זה אומר שיש לב.
תודה שיש אנשים שדואגים שאני יהיה בעניינים. גם אם אני אומרת להם בפירוש שאינלי כוח לארגן כלום ואני בנופש. לפחות אני בעניינים.
תודה שקורים דברים רעים, אני יצמח מהם וילמד.
תודה שרע לי, כי ככה אני מוצאת טוב.
תודה שיש לי אנשים אהובים לספר להם דברים
תודה ששירה העבירה אותי שבט!! יאא הדבר היחיד השמח היום! |מאושר|
תודה שיהיה לי קשה לעבור שבט, סימן שהחניכות בסדר.
תודה שאני אחראית. למרות שנותנים לי לארגן דברים.
תודה שאני פה לבד.
תודה שיש לי תמקום הזה לפרוק.
תודה שיש לי חברות מקסימות.
תודה שיש הומור בעולם.
תודה שיש לי תמשפחה שלי.
תודה שיש לי תבנדוד הזה. שמלמד אותי סבלנות וקבלת השונה. ובכללי תודה שיש אותו. הוא נורא מצחיק.
תודה שטוב לי קצת.
תודה שיש אותה.
תודה שדודים שלי באו להתקלח אצלנו ואני כבר בבית ולא הייתי צכה ללכת לספתא.
זהו. נמאס לי לכתוב תודות. זה גמככה היה מספיק קשה.
כואב לי הראש. והלב.
כואב לי לחשוב.
הטלפון שלי רץ מהר מדי.
שכבה חופרתת.
היתה שבת טובה.
אני ממש גרועה בפינג פונג |מצחקק|
אני שמחה שהיתה את השבת הזאתי
ולמרות שבסדש היה קשה.
אבל היה מצחיק.
אם תשמעו פעם על כת מיסיונרית, ששכחתי כרגע את שמה תדעו שזה אני ובנידודים שלי
אה, כן, וגם על דרך תחבורה אוירית שהיא דרך מקפצות ונחיתה לבריכות חומוס. זה גם בנדוד שלי
יש לו חוש הומור כזה מעניין כזה. חה! אני יודעת איך להגדיר תחוש הומור שלו.
נכון זה לא יפה לכתוב הודעה למישי שאני רוצה לדבר איתה ואז לסנן? פפ אבלך אינלי עצבים עכשיו.
אוי אני מטומטמת.
ברר נמאס לי.
אני רוצה לצרוח הרבה.
אני רוצה לדבר איתה כבר.
ואני רוצה שהיא תחזורר
אני באמת לא יודעת מה קרה שפיתום הציפו אותי. זה היה ככ מוזר. אבל אולי קצת קצת מגניב. רק קצת. אבל בקשה אל תעשו אתזה שוב. זה מרסק ושובר ונוראי נורא. גרר.
בכלל לא כתבתי הרבה אבל זה לקח לי בערך שעה! 
אני רוצה לפכות כבר.
אופ.
מתי זה יבוא?
><
ה ישמור. קבוצה קודחת.
1089 מהבוקר עד 6! 

הלוואי שיהיה לי עצבים לדבר. גרר
יאללה אני יפסיק לחפור.
בכלל שתכננתי לכתוב דברים אחרים. אבל לאנורא.
אם אנחנו לא מדברות,
לפחות כיפלי לשמוע שאת נהנת
ובכלל לא נהניתי ככ..|לוחש|
יש לי סיכויהיה לך כיף.
וגם אמרת על המון דברים תודה
ואני אוהבתותך
אוי, אני גם.
את מחייכת אותי תמיד. שתדעי לך.
יצאו לי דמעות.
אוקי שזה היה מוזר.
בהתחלה ניסיתי להיאבק בהן.
אבל בסוף נתתי לשלוש דמעות האלו לנשור. הן לא יזיקו.
ברר
פרפר לבן.אמרתי לה שאני יחזור.
אבל בעצם בסוף אינלי כוח לדבר איתה.
פופ אני מטומטמת.
וועה התחרפנתי
פיכס. אני מגעילה אליה סתם בלי סיבה וזה מגעיל.
נמ. משפט מעניין 
היא באה עוד שעה בערך
אסור שהיא תיכנס לחדר, הוא הפוך
בואו נקווה שאני לא יתחיל לבכות
וועה אופ, נו
זה פשוט לא הוגן! הם אחלה של בנות אבל הן פשוט לא יודעות לעשות כלום! זה ככ לא פייר! |בוכה|
בגללן ובגלל שהן לא שלחו הודעה הכל הלך לפח
אופ
ועכשיו ני צכה קום מחר בשבע בבוקר רק בגלל שתי בנות לא ככ נחמדות
זה ככ לא פייר
אופפ
ונמאס לי נמאס לי נמאס לי נמאס לייי
שתצא אם היא לא רוצה. שתצא. רק שלא תפריעעע
וועע
וועה
אופ אני ילדה קטנה ומטומטמת.
ובכלל נראלי שזה מצטבר כזה.
כי זה די מצטבר.
כלומר הצבטרו הרבה דבריפם.
פפ. פשוט תסתמי.
|מוצי לשון|Solomonמילים לשיר כואבכואבכואב
יומנים נשרפיםשירה מחמיאה לי ואני לא יודעת לקבל.
פפ בעיה
היא מספרת ומספרת ואני שותקת
ואז מדברת ובוכה
ואז כל פעם מחדש מחליטה להיות שמחה
אבל איפשר וקשה ליי
זה בעיקר מפחד. אני בטוחהה
עכשיו שירים שמחים

את לא יכולה לדעת מה הולך אצלם בראש
בעצם זה לא מוזרים, זה משוגעים. משוגעים הכי טוב
מהסוג הזה כלומר
אבל אני שונאת את הצבע הזה וחושבת שעננים לבנים פי אלף עדיפים
ואת מזכירה לי זיתים מגולענים 
בגלל השם
אני האחראית על הקניות בבית אז אני יודעת. כשר למהדרין וטעים טעים!
את מעוררת לי מלחמות פנימיות

חרוזיתכאילו לא, אבל בשביל הקטע
חלילית אלטשיכול לתרום לי?
את יכולה לבוא שניה להודעות/ אישי?
חיבוק.
ותבכי, תני לעצמך להשתחרר. זה טוב.
זה לא טיפשי, ואין שום בעיה לבכות על זה, במיוחד כשזה היצתבר. וזה מאוד מעצבן!
יו איזה ביאוס.
קבלי ממני חיבוק |מחבק|
אביגיל~!
בלי החיוך.
מה קרה?
אביגיל~!נא לעיין בחתימה של @הנסיך הקטן.
אאווווףףףףףףף
פתאום מכה בי
לכפות אפור על החיים שלהם?
אני חולם להיות אפור. רואה את החיים שלי אפורים.
היה בא לי לפתוח על זה שרשור אבל התעצלתי.
כמדומני
שהאפרוריות היא מהות החיים. השגרה. העבודת ה' של קידוש החיים ותיקון המציאות.
אני ממש לא מפחד להוציא משכנתא. וללכת לבנק. ולהוציא את הילדים מהבית ספר. ולקבל תלוש משכורת. ולקלח את הילדים יחד עם אישתי. זה נראה לי מדהים.