פורום נסיונות פעילים (עמוד 7208)

היד

תולשת,תולשת.

המבט שלה תלוי לו בין הרי מירון

מחייך בזווית הפה.

שקיעה

כשהעננים מכסים את הירח

שתיקות של רעש

כשהגל לא מגיע לכפות רגליים

בניינים של שלוש קומות ברחוב שקט

לשמוע מאווררים כשקוראים

זה

עצוב לי.

חיוך שקט

עוד חופן של דשא נתלש

ביד שלה שנקמצת

כשהיא אומרת את המילה 

אני

@קול דממה

והאנונימית שהגיבה לי שם שאמרתי לה שאני פותחת פצלש.... זאת אני! תודה רבה!!

 

ו @קול דממה אם אתם מכסימות אני ישמח שתצרפו גם תניק הזה כי זה יהיה נוח יותר.

בס"ד

 

(למרות שסביר שאשחק עם עצמי בלבד בהתחשב בהתעלמות שאני סובלת ממנה לאחרונה)

 

אז ככה

אני שמה שיר כלשהוא והתגובה הבאה צריכה להיות של שיר שמתחיל במילה האחרונה של השיר הקודם

טופי

הבה נתחילה

ועם כל זה אני בוכה רק כי היא לא חוזרת אליי אבל אני באמת באמת צריכה לדבר איתה
אבאלהאבאלהאבאלה.
תתפללו עלי מחר, טוב?

28 שעות עם הפסקה של שעה וחצי.
בואנה טירוף.
ולמה אני בכלל ערה עכשיו לעזאזל?
דאייי להיות ילדת לילה

<>לפעמים מילים צורחות, במיוחד אם כתוב בהם אשמה וייסורי מצפון, ולפעמים גם חרטה מסותרת.

<>העייפות מקהה את הרגש, הכל פשוט יותר,
או שהיא מחדדת אותו, והכל מסובך יותר.

<>אניכולה לקוות ולהתפלל גם על אנשים שאני לא צכה לעשות אתזה, בשבילם.

<>למסקן ושאר ירקות לאורך כל היום עוזר לחלק את היום לפלחים כמו של תפוז, קצת חמצמצים, קצת מתוקים, לפעמים צריך לקלף אותם.

<>לפעמים הצורך להרפות הוא לא מהצד של מי שמרפה אלא של מי שמרפים ממנו

<>גם הימים הארוכים ביותר נגמרים,

<>אחרי הבכי מגיעה החרטה האמיתית,

<>לפעמים הצ'ופר ששומרים לסוף רק מאכזב, אז עדיף להתחיל איתו ככה לפחות לא מפתחים ככ הרבה ציפיות,

<>ישלי דברים שאני מאוד טובה בהם,
כמו למשל לשרוף גשרים,

<>לפעמים אומרים דברים שלא מתכוונים אליהם, רק בעמקי הלב. ואז כבר מאוחר.

<>אני באמת לומבינה מה היא חושבת, המח שלה כאילו נעול.

<>גם אם משו בי, הוא יכול להיות שייך למישהו אחר

<>אן, אני אוהבת את הספרים האלו, הכל בהם,

<>ישלי מחשבה קטנטנה כמו אפונה ואהובה כמו קרמבו מוקה, אבל אינלי את מי לשתף ככה שזה כמו אפונה מעוכה וקרמבו וניל.

<>היא עושה הרבה רעש, אבל היא אהובה, אז הרעש שהיא יוצרת הוא מנגינה נעימה,

<>אין כזה דבר להגמר, תמיד ישאר גץ שאפשר יהיה להפיח בו חיים,

<>הידיעה לא תמיד מרפאה את הכאב,

<>אני מתגעגעת אליך, כן, עדין, למרות שניסיתי שלא,
השכל שלי לא הצד החזק בו, הלב כן.

<>זה שאין איך להתנצל וגם לא בדיוק על מה,גורם להרגשה של כלא.

אבל עדין, סליחה שהיא אמרה לך אתזה...
סליחה שבכלל גרמתי לך להיות כזו בככ הרבה דברים

אני מבינה כל מיני דברים שאני לא צכה להבין.

או שלא יודעים שאני מבינה

זה לא טוב נראלי

בס"ד

 

למישי בא להיות חברה שלי מחר ושנעשה משו או שאתענג על יום ריק?

הלוואי והייתי מצליחה להעביר את כל

הרגשות שלי

והפחדים שלי

והתלבטויות

והמחשבות

לדף.

הלוואי

אבל הכל הכל הכל

פשוט לנקות את הראש

השם השם השם

בבקשה

שכחתי היום מנחה.

אוף

סליחה

באלי לקחת השבוע יום אחד חופש וללכת עם חברות לעשות משהו כיף לפני שלושת השבועות.
ואין לי שום רעיון כיפי
ואני שונאת יםםם
אז באלי משו מיוחד. ולא קניונים בעכסים כאלה
אז באלי רעיונות.
תודה ילדים

מה אני עושה עם יום חמישי לעזאזל?
שתדעו שאני שנה הבאה יפתח מכתב שכתבתי לעצמי בשישית.
זה די מגניב לגלות דברים על בנאדם.
לפעמים קצת מאכזב.
אני רעבה! זה לא קורה הרבה!
ולא עשיתי שיעורי בית מה אני עושה אינלי כוח לדבר איתה יאו מה אני עושה.