אין מצב שאפתח חומר
איך בכלל אוכל להתרכז?
איך אוכל ללמוד?
אני לא מצליחה להשלים עם זה אז איך אצליח לצאת מזה?
לא הייתי מוכנה.
בכלל לא
ובטח שלא כזה מהר
אוף
די
חאלס דמעות. נמאס לי לבכות כבר
כמו הירח.אני רוצה לכתוב.
אבל אינלי זמן
ובכלל,
אני צכה עוד מלא זמן בחיימשלי.
ולא, אני לא סודית.
זה פשוט אתן שלא מבינות
שזה כיף להיות אנונימית.
כי לידכן זה פשוט קשה
ואתן לא מבינות כלום.
כי לא עברתן שומדבר בחיים שלכן
ולעזאזל איתכן.
וואו זה לא שאני שונאת אתכן.
כילו, אותך כן. אבל אותך לא.
אבל יש דברים שאיפשר לדבר איתכן עליהם.
כי לא תבינו.
וזהו.
הבאסה בהסטוריה ובכל הדברים האלה בעצם זה שאתה לומד שנה שלימה ואז חורש יום שלם וטוחן את המח ובסופו של דבר הכל נגמר בשעה. אעע! או בשלוש שעות אם זה כולל המתכונות.
חח אעלק לומד יום שלם וטוחן את המח. חח הצחקתי את עצמי. טוב נגיד.
כי גם אם לומדים חצי יום והוא מלא בהפסקות זה עדיין קצת באסה..
אבל הי!ב"ה! גומרים עם זה סופסוף. ישתבח הבורא.
אממ אחכ היה לי טרמפ. וב"ה אפילו שהיתה השיחה לא פספסתי אותו.
גמכן השיחה הזאת. שנים שלא הייתי בכאלו! יאיי.
ואוף, שום מילה עלזה. כאילו לא הייתי ילדה טובה המון חודשים.
אבל בעצם לא מגיע לי כלום, זה צריך להיות הטבע.
אוקי נו טוב.
עכשיו מתחשק לי לכתוב גם על זה שאנחנו בנים של ה' ושהוא אבא ומלך ורוצה ויכול לתת לנו את ההכי טוב.
אבל אינלי מה באמת לכתוב ואם כן זה יצא ארוך ואינלי כח עכשיו לדברים ארוכים.
ואני זוכרת את האיך להיות בשמחה תמיד. כן כן אולי גם זה יבוא מתישהו.
יוו אולי יומאחד אני אכתוב טורים אישיים בעיתונים? זה יכול ליות מגניב.
ממש אפשר להשפיע על אנשים ככה. אם הם קוראים.
אבל עד שאני יגיע ללכתוב טורים אישיים בעיתונים בטח כבר לא יהיו עיתונים.
בעצם דוקא אני כן קצת רוצה משהו ארוך. האחרונים היו קצרים. טוב. זה היה בכוונה.
וגם אינלי משהו ארוך לכתוב עכשיו.
שאני רוצה ללכת לקבר דן. כבר שנתיים בערך.
ולפני שבוע גיליתי שזה רק 1.1 ק"מ משמשון אז באמת אפשר לעשות אתזה ברגל וכבר ראיתי חסידים שעשו אתזה.
פעם פעם ראינו שם ביער ממול את הרב ארוש ואז קיבלנו ממנו ברכה.
יש כאן אנשים מקסימים תדעו לכם. אנשות אנשות יואו.
טוב זהו נראלי שסיימתי.
אה וגם אתם טובים וטובות ומקסימות וחכמות ומדהימות ומתוקות,
ותפסיקו להגיד על עצמכם דברים אחרים כי כל עוד אתם כאן אז אתם לא מיותרים ולא מיותרות ולא שומדבר כזה.
אז גם עלזה לכתוב מתישהו. כבר כתבתי פעם,אבל במקום אחר. טוב זהו די.
איזה טוב ה'!!
יאלה ביי
יש לי סיכויאמרתי לך כבר את מדהימה?
אבל תפסיקו להגיד לי אתזה זה מכניס עוד גאוה ומספיק לי עם מה שכבר יש.
ובכ"ז תודה ואת מדהימה בעצמך. נה נה בננה.
זה זה?
![]()
רעיון?
סבבה


זה פלוס או מינוס?
שפיותאחת קטן ואחת פשמינה.
מבסוט מכל רגע!
חחח
ציציות בחוץ אופנתי כבר מזמןןן
וכן,זה יפה במת

או לשחרית לפני קריאת מגילה

תלכי לבית כנסת מה הבעיה?
טוב נוו עזביי


![]()
במחילה מהרועה...
אושר תמידי

חח אתן שתיכן.שִׁירָהטוב אולי זה היה בגיל עשר
וכי מסתכלים על העולם אז רואים בנים
היה בכלל אברך או כוללניק או משהו אחר דומה שאני לא יודעת מהו
אולי זה יכול להצטרף לשרשור וידויים של שוברת

ולא כיפ לי
ואופ
ואני יכולה לשבור עכשיו משהו
נמאס לי נמאס לי נמאס ליי!!

גלידת לימוןמתישהו זה כבר יגיע.
אני ממש מקווה.
ואין לי כח נפשי ריגשי ופיזי לכתוב את זה.
ולא באלי.
ואני סתם ככה.
ואווף.
וזהו לבנתיים.
חלילית אלטזה כבר עבר..
אז לא לכתוב רק כשעצובים ובצרות
ואין שום דברים טובים או שמחות.
אז אני לא כותבת בכלל.
ואני מרגישה גויה.
מקסים
זה כבר הפך לתחביב אצלו אני חושבת
אבל חסר טעם.
אז תודה...
<צ>
על זה בדיוק אמר המשורר: אל תבלבלי אותי עם עובדות.
עניין של טעם מסתבר.
אבל זה בסדר. גמאני מזמן הפסקתי להאמין לעצמי ככה שאת בחברה טובה
ובכלל מזל, שגם לאחרים הפסקתי להאמין אה?!
כישוף כושלבס"ד
מעניין אם זה אומר שאנחנו בשלים לחתונה |מהורהר|
שִׁירָהחייבים מקדש וגאולה הרגע
מייללים, ונעלמים
רק בגלל שאת גרה בחור מחורר מאד והונולולי ושנתקעים בו אוטובוסים באמצעי צמתים אני עומדת ליסוע וליסוע וליסוע מחר איזה אלף שעות
רק שתדעו.
פשוט יש לו חסרונות
חלילית אלטאחרונה
סתם ככה כי אינלי משהו מסויים להגיד