אפשר להבין בשביל מה אני צכה לדעת מזה אגודת ישראל ועלילות דמשק וקורות חיים של מלאנטאלפים רבנים ומה היה בכל שנה ובזמן.
אוףףף
אין לי כח לזה!
מי בכלל יודע את זה?
לא יקרה לי כלום בחיים אם אני לא ידע את זה.
ואני לוידעת כלום והמבחן מחר, אולי אני פשוט לא ילמד וזהו?
ומשו אחד מגניב שגיליתי כשלמדתי, שאגודת ישראל החליטו בכנסיה השלישית, שלמדינה יהודית אין זכות קיום אם היא לא הולכת ע"פ תורה.
זה לא חדש לי אבל היה מוזר לקרוא את זה בחומר.
ובכלל ב"ה שאנחנו לא בתקופה שלהם, זה ממש עצוב מה שהלך שם, במיוחד לתמנים. אבל הם היו הכי הכי צדיקים, האליאנס בכלל לא הצליח לחדור אליהם.
ו..מה עוד אני זוכרת. אממ. אוף כלום.
כישלוןןן!
אין לי כח ללמוד עוד זה משמעמם!!

אהה ועוד משויומנים נשרפים

כשהיה את עלילות הגם בדמשק,
אסרו את נכבדי הקהילה, ועינו אותם, עד ששתיים מתו בעקבות העינויים ואחד הודה על המעשה.
זה ממש הזכיר לי את דומא.
פפ. זה היה לפני לוידעת כמה שנים אבל בשנת 1840.
אנחנו בשנת 2016.
וזה כמעט אותו דבר. (לומשנה שאנחנו יהודים והם ערבים)

אעמ

שִׁירָה

אגב, חנה שנה שעברה המציאה רב תמני זה היה מצחיק

קראו לו יחיא, הוא לימד תורה ועוד כלמיני כאלה

האמת שאני לא יודעת כמהה ניקוד היא קבלה עלזה אבל אפשר לנסות

היא לא המציאההההיומנים נשרפים

יש כזה קוראים לו המה״ריץ
ואני לא זוכרת מה הוא עשה.
אה בעצם נראלי הוא חקר את יהודות תימן והוציא את אגרת תימן ועץ החיים על התכלאל ואת שו"ת פעולות הצדיק. והוא היה מקובל ועסק בנגלה ובנסתר.ואופ אני לא זטכרת תדברים החשובים.
ומצחיק ככה אבשלי קורא לאחשלי

חח איך?המאריץ?שִׁירָה

סתכלי בספר,

נכון יש שם איזה שמונה ר' יחיא כלשהו? אז היא לקחה את הדברים שיש בכולם, עוד משו מפה ועוד משו מפה וחיברה לאחד

אוח,מרגיש לי קצת לונעים להגיד סתם ככה רבי יחיא. כולם שם באמת היו צדיקים..

חחח קורעת הילדה הזאת!יומנים נשרפים

כן אני מולו, ויש פולל חומר ואין לי כח להתחיל.אז אני חושבת שאפסיק ללמוד.
וואי אתמול היה מצחיק,היה לנו קטע עם הרבנים. פחדתי שזה יהיה זלזול אבל זה היה ממש הערכה

קול דממה

שירה!יומנים נשרפים

תלמדי אותי. אני בפלאפון במקום ללמוד!
המגן שלי יהיה ברצפה, אני לא נמצאת בשיעורים אז לפחות במבחן אני צכה לקבל עובר.
הלימודים יכולים להרוג בנאדם!
בעצם לא רק הם

זהו.יומנים נשרפים

אני גמרתי ללמוד, גם אם לא באמת גמרתי.

זה קשור לאחותי?ירא ורך לבב

לא. היא כבר לא מלמדת אותנויומנים נשרפים

היא לימדה אותי בכיתה ח נראלי פעם אחרונה.יומנים נשרפים

אבל גיסתך מלמדת אותי לפעמיים

איזו מהן?ירא ורך לבב

שירהיומנים נשרפיםאחרונה

והטובים לשםקול דממה

והשעיר לעזאזלקול דממה

והטובים תמיד יפסידוקול דממהאחרונה

יומנים נשרפים

הלכתי לחפש אושר,

תכף אשוב.

חכי חכי אני באה איתך!ציון חמדתיאחרונה

מכירים את זהציון חמדתי

שלא יודעים אם רוצים לעשות משהו או לא,
ואז מגיעים אילוצים ואי אפשר לעשות את המשהו הזה.
ואז מגלים שממש, אבל ממש ממש רוצים לעשות את זה.??

לעזאזל. איך הכל מתפרק בבת אחת.ריעות.

למה אתם עדיין מאמינים לי?

אני מרגישה כמו נהג מלווהכישוף כושל

בס"ד

או אנשים שמזמינים לאירוע רק כי הם אלו שגרמו לזה שבאמת רוצים שיבוא לבוא

מעניין

אז ככה זה מרגיש להיות אמצעי

קנקנותשטות

%ישלי שריטות מוזרות,

%אני שונאת את המקום הזה,

%אוויר נקי של בוקר זה שלמות

%אחיניים ואחיניות שלי זה אוצרות מדהימים

%החברות שלי...

%נהדר בתוך החמש דקות מתחילת השיעור לריב ולצעוק על ה"רב"

%הברזות זה כייפ

%אולטימטום זה המצאה חכמנית

%אנלא מחבבת שיעורים בנושא הזה

%אני מקווה מאוד שלא קילקלתי ושיהיה לה הכי טוב שיש

%התייאשתי מלמסקן, לילט

כי באלי שתקראושטות

@~תות~(ואני מחכה לרשימה שלך!!)
@פינג.

אין רשימה והכל בבלבלה. אבל את מקסימה

~תות~

..כישוף כושל

בס"ד

ריח של נקיון+סודות אפלים שידועים לכל אך לא מדוברים+יחס קריר של ההנהלה= אני נמצאת במקום שנשלט על ידי רובוטים
או אשכנזים
לא אוהבת אותו מקורח
היה משהו חמים בשערות הלבנות שלו
אני חושבת שהצלחתי למצוא את הנוסחה נגד שברון לב
לזלזל מראש בקשר
בנות שאפילו בכתב נשמעות כמו מחזירות בתשובה #רק_אומרת
"הייתי נותן הכל- הכל- הכל הכל לא לחשוב יותר לרגע אחד שקט לנשום"
והיות שכל זה לא יקרה
נעזור בדרך שאנחנו יכולים ופשוט נוציא לכם את החשק מ
מ
ממה?
ואיפה את עכשיו אמא? ועכשיו?
ועכשיו?
דרוש יותר מרצון הפעם
לפעמים טוב מוליד רע
הרבה לפעמים
גדלתי על האמונה שאני יכולה לעשות כל דבר כל עוד ארצה מספיק
איזה מקום זה נותן לה'?
איך איישב את החינוך שלי עם התובנות שהגעתי עליהם?
והאם הכל בסופו של דבר שאלה של איזון בין אמונה והשתדלות?
איפה עובר הקצה?
איפה המקום הדק הזה שצורח 'עד כאן!'?
מקום בו הרצון שלי לא תופס?
הם רצו לעשות לי טוב
לדחוף אותי להישגיות
שאאמין בעצמי
אבל במקום זה התאכזבתי פעם אחר פעם
אמרתי לעצמי שלא הצלחתי כי לא רציתי מספיק
ולפעמים זה היה נכון
ולפעמים זה פשוט לא היה באשמתי
אחת הבעיות היסודיות בגישה הזאת
היא העובדה שמחשבה על העצמי ככל יכול נוטל על עצמו אחריות גדולה ממה שבן אדם יכול לסחוב
קל וחומר ילדה
ואז נכנסים למיטה
חשבתי פעם
למה לנו בעצם השמיכה
רובנו לא יושבים עם שמיכה על ברגלים
ונגיד שהתירוץ הוא שבלילות קר יותר
בקיץ לא קר וגם לא בשנצ ובכל זאת השמיכה שם
למה?
אולי בגלל שכשאנחנו שוכבים שם על המיטה
חסרי הגנות של המודע והערות
אנחנו מרגישים כל כך חסרי אונים שעלינו לקחת הגנה מפיסת בד?
ואולי
אולי נחזור להגנות אבל נייחס את השמיכה לא לפחד מהעולם אלא לצורך להסתיר
לשמור על פרטיות דמיונית כלשהיא מול העיניים שעלולות להנעץ בנו
ואחרי הכל
יכול להיות שבאמת
קר.
ואם זה לא עובד לו בכוח זה עובד ביותר כוח ואם לא כך אז כך ובסוף הוא המנצח
מחשבות על סוף.
אני באמת אוהבת אותה
טרמינולוגיה של תקשורת
ואם לא עכשיו אמתי?
לא עכשיו!
הרי כולם יודעים שאין אפילו קמצוץ שלמות
את אומרת את זה בקול רם
מגדפת את עצמך לעיני כל
אז למה בכל זאת
קשה לך כל כך להודות והלגיד
את צריכה עזרה
רע לך ואת לא יכולה לבד
את חסרת אונים
למה קשה להגיד את זה
ברגע שתגידי אולי תקבילי עזרה
כנראה זה בגלל שלמרות כל ההתפלספות
את עדיין הילדה שגדלה על זה שאין דבר שהיא לא יכולה
בפניה לעזרה יש הכנעות
יש מין סימון וי על סעיף החוסר רצון
יש לקיחת אשמה על ההפסד
ואחרי שנלחמת כל כך הרבה זמן
להודות בדברים כאלו זה בלתי אפשרי
אז תמותי לבד
אבל תמותי עם כבוד
אז את לא אותה אחת שקראה לתרבות סין או יפן או מה שזה לא יהיה
מטופשת כי היא כולה מבוססת על משחקי כבוד?
ואתה
כל זה
רק בשביל לקבל חיבוק?

קראתי, ולודעת מה להגיב אבל כן רטצה שתדעי שקראתישטות

קוראים לזה אשכנזים.פינג.

עכשיו? בלב שלך, אם רק תרצי.

ולא תמיד חינוך מתיישב עם התובנות שלנו.

לא תמיד אנחנו צריכים לספק לחינוך שלנו מקום בכלל, ומקום ישיבה טוב באמצע בפרט.

לפעמים אנחנו צריכים לסלק אותו, ולתת לידיעות או מחשבות שנכונות לנו יותר, לפרוח.

אני מאמינה גדולה בדרכים.

בכך שאם נרצה אין דבר שיוכל למנוע מאיתנו לפעול.

ההצלחה?

בידיים שלו.

ולפעמים אי-הצלחה היא ההצלחה הטובה ביותר.

לפעמים רע מסובב לטוב. וטוב לרע.

את הרי יודעת.

איזו יפה המסקנה של השמיכה. וזה מצחיק שבדיוק חשבתי על זה היום.

תודה על המסקנות.

ואת המוערכת שלי, שתדעי.

|מאד מאד חיבוק|

..כישוף כושל

בס"ד

במסקנה החמישית מהסוף הכוונה אליך

זה היה ברור

נכון?

@ריעות.

קראתי את הכול ובכל זאת לא הבחנתי במשהו שיכול להיות אלייריעות.

אני באמת אוהבת אותה-אותךכישוף כושל

סליחה על זהריעות.

ועדיין מותר לי לאהוב אותך

למה?כישוף כושל

כי זה פשוט ככה.ריעות.אחרונה

שריטות, פיזית?

פינג.

ובכלל תודה שיש אותך.

שריטות בהתנהגותשטות

אני אחוזת קנאה! |משפשף עיינים|נחל

המורה שלי שמעה שיחה של בת גלים שעאר(שאער?)

אעע,

וכולן הסתכלו עלי ברגע שהיא אמרה זה

|נבוך|

בכלל באלי גם.

וגם וגםנחלאחרונה

אברהם פריד הוא זמר מעולה

ומעל הכל,

נשמה טובה.

תודה

היום יהיה לילה טוב

~תות~

#ריבוינו_של_עולם

קניתי שמלה ומגפיים (עם מלא עקב) ואת גנבת הספרים והמקרה המוזרריעות.

של הכלב.
האושר

המקרה המוזרמקורות

של הכלב המאושר שלבש שמלה ומגפיים וגנב ספרים?

לא לאריעות.

של הכלב בשעת לילה.
אני לא כלב

פינג.

תתחדשי ילדונתשטות

תודה תודה. ואולי נדבר היום?ריעות.

בטח!שטות

עקב!

~תות~אחרונה

אני שונאת לתת כותרותשטות

@~תות~ אנחנו מתאמות מצברוח?
ואינלי מסקנות ואינלי רשימה,
ובכלל אינלי אותי

אאוץ. כן אבדתי תצמי גם.~תות~

פשר לשלוח חיבוק דוב?

כן. תודה

שטות

למרות שיש כמה~תות~

אני דפוקה שזה שורף לי כל איבר בבטן
מחר מפחיד אותי
היא שונאת אותי ממש
וזהו

זו רשימה עגומה מאוד ועוד יותר מסקנות עגומותשטות

אני שולחת לך

ענק למחר(ואם יהיה לך כח לעדכן מה אהיה...)ואתפלל עליך

ומי ששונאתותך חסר לה שכל|קובע|

אז אני ישלח לך חיבוק עכשיו.~תות~

אבל חיבוק ענקי ונשיקות כאלה של דודות וגם כוס עם משו חם שאת אוהבת

מחר יש ניתוח. ואני ממש אשמח לתפילות. ותודה!

זה הקטע. שלא חסר לה

בוודאי שחסר לה!שטות

אפשר משו קר? אני רוצה ספרייט

אז ספרייט עם קש אדום~תות~

ואוף הש.א שלי מתה
כנל המסרים
‏

אבל שאלתי משו חשוב

שטות

אני מתחילה בכ"ז לרצות דרך תקשורת איתך(למרות הבטחתי הנחרצת לעצמי שאנלא נחמדה ולא חברותית)

ויששש! אני אוהבת אדום.

אדום זה יפיפה!~תות~

אבלאבל אלי את כן נחמדה וכן חברתית!
חוצמזה גם לא הרשית לי לאהוב אותך בהתחלה ותראי מהזה?!:-‏P
את לא חייבת מותק. למרות שאני ישמח.
ראיתי מה שאלת בלי יכולת להגיב

נראלי פינגי יודעת

*אשמח.סליחההנסיך הקטן.

(והיא בכללי יודעת הכל)

פינג.

זאת נקמה יצירתית

אמ נקמה?הנסיך הקטן.

אחרי שאני חופרת לך שאת יודעת הכל.פינג.

כן, כי את בנאדם טוב

שטות

פינגי יודעת הכל תמיד?

אולי

~תות~

אני הכל חוץ מאנש טוב

בואי לא נתווכח?הרי ברור שאני ינצח!שטות

~תות~אחרונה

אנחנו ניפגש.ריעות.

אנחנו ניפגש ואז זה בטח ייגמר כי אני אני

אנחנו זה אנחנו אנחנו או אנחנו שמצריך ממני ללכת לוואצאפ?כישוף כושל

בסוף מסתבר שלא ניפגש.ריעות.

אבל אם כן אז השני

את רוצה שאבוא לוואצאפ בכל זאת?כישוף כושל

אני רוצה שייזכרו ביריעות.

אקח את זה ככןכישוף כושל

אני זוכרת אותךקול דממהאחרונה

|נדחף| |מתנצל|

חיים שכאלהפיתה פיתה

מדהים עד כמה דברים קטנים מערערים אותנו לגמרי

ודברים קטנים אחרים עושים לנו את הכי הכי טוב בעולם

אני אוהבתפיתה פיתהאחרונה

כאילו, פשוט.

יש אנשים טובים חברים שלי

#תרגילוןכישוף כושל

בס"ד

אז זה לא באמת מגניב

נתנו לנו משפט משיר של יהודה עמיחי

וביקשו מאיתנו לכתוב

כשזו השורה הראשונה

אפשר סיפור שיר או קטע

המשפט-

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד עומד ליד החלון

מנסה. סיפור.ריעות.

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד עומד ליד החלון. הוא יכול להביט החוצה בתקווה או בפחד, והוא יכול להביט פנימה בשתיקה או בהתעניינות.
מעולם לא ראיתי אדם שהיה הכול, אבל ביום אחד באביב של השנה שעברה, ראיתי אדם שהיה כמעט. הוא היה גבוה, כך שנאלץ לתכופף מעט כדי להביט החוצה. כפות ידיו התחבאו בכיסי הג'ינס שלו, וזרועו הימנית נצמדה אל הקיר, מסרבת להניח לו להתערבב עם שאר האנשים בחדר.
אני ישבתי בצד השני, מביטה בו בתימהון. היתה במבטו מעט מהסקרנות, אבל הפחד שלט בו.
עלעלתי בדפים שלפניי. בן תשע עשרה, מתנדב פעיל בכל המקומות המוכרים. מה הביא אותו אליי?
הוריו ישבו לפניי במבטים מודאגים. הילד נעלם להם, הם אומרים. ואני מחייכת חיוך מרגיע, כי זהו תפקידי, ושואלת אותו אם היה רוצה לשבת איתנו קצת.
בבת אחת הוא מסתובב, נועץ בי מבט חודר. איתכם? לא.
ואז אני מבינה. מבינה לאן נעלם להם הילד.
הוא לא נעלם, אני אומרת ברוך, מנסה להגיע גם אליו. הוא פשוט עוד מחפש. לא את עצמו, הוא כבר שלם. הוא מחפש איפה הוא עומד, במה הוא מאמין. ואולי אתם קצת שונים ממה שהוא רוצה לעצמו, וזה בסדר. זה מותר.
הזרוע שלו עוזבת את הקיר, כפות הידיים יוצאות ממחבואן.
האימא מוחה דמעה בטישיו, האבא מניח יד מנחמת על זרועה, ממלמל מילות ניחומים.
אין מה לבכות, אני אומרת. הכל בסדר. הוא אדם טוב.
כן? הוא שוב מסתובב. אז איך זה שאני דווקא רוצה לרצוח?

וואי אחותישוברת גלים

את כותבת נפלא

איזה כיף לשמוע

תודה

ריעות.

מגיבה כי מעניין אותי מה יצא מכאן ורוצה לעקוב

מגדלור באפלה

אם יהיה לי זמן אכתוב גם

‏^

~תות~

טויב, מה שיצא ככהשוברת גלים

משלושה או ארבעה בחדר
תמיד אחד עומד ליד החלון
שקוף, נסתר, שונה
כמעט על סף השיגעון.

משלושה או ארבעה בחדר
הצפיפות רק בו מכה
גם אם יהיה זה חדר רחב שוליים
הוא לא ימצא בו רווחה.

נעלם הוא בין קירות
בין שולחנות ומסכים
אך ראו פלאו של זה הוא
נעלם גם בין אנשים

יורק דם הוא כדי שיבחינו
בליבו אשר שותת
אבל שקוף הוא, כבר אמרנו
בן הוא חי הוא או אשר מת.

משלושה או ארבעה בחדר
תמיד עומד ליד חלון
ככה הוא מרגיש קיים, נוכח
בין חיים
לחידלון.

מהמם!!מתנחלת גאה!

אהבתייי!! מקסים ממש!

נוגעת בלב

וואו יפהשִׁירָה

רק התחלונת.פינג.

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד יעמוד ליד החלון.

יביט בין הכפלים של הווילון, רעב, מאויים,

יצמד אל החלל נטול הסורגים ולא יעזוב.

אני מצמצמת את עיני בהביטי בה. מכנסת את כתפיי באופן בלתי מודע כמעט.

מצמידה את ברכיי זו לזו, כשתנועותיי הופכות גמלוניות משהו, בדיוק כמו שהיא.

יודעת לזהות את הרעד בכפות הידיים. הן תחובות בכיס הקפוצ'ון חסר הצורה שלה אבל אני יודעת.

לא צריך לראות כדי לדעת.

הי,Slow motion

מה ז"א "נתנו"?
זה נשמע ממש יפה (:

התחשק לי לנסות

נוגעת בלב

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד עומד ליד החלון.

מהרהר, מבט נוגה ניבט מעיניו התכולות הקודרות.

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד לא נמצא בחדר.

נמצא בגופו, אבל הוא לא שם. המחשבות תוקפות אותו מכל פינה.

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד עוצם עיניו לנוכח המציאות הכואבת,

למראה הקברים הטריים המכוסים במצבת אבן נוקשה,

לשמע קולות התותחים והרעמים המפלחים את שמי הליל.

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד לוחם.

נלחם במלחמה תמידית עם עצמו, מנסה לנצח.

אך ללא הועיל.

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד מפסיד בקרב.

|מקדיש בחגיגיות| ליפה בנשים האדירה במנהליםכישוף כושל

בס"ד

הגאונה מהצפון

כבוד ירום הודה

@ענבל

ראי בתיוג זה הזמנה

תודה, תודה

עכשיו את מדברת!ענבל

בס"ד

בע"ה אשב לכתוב עוד כמה דקות או בהזדמנות..
מקסימום אקפיץ את זה מתהום הנשייה

חלונות, אולינפתלי הדג

משלושה או ארבעה בחדר,
תמיד אחד עומד ליד החלון
וסופר ניסים
שלושה או ארבעה בחדר הזה, למען האמת
ואם תרצה תוכל
להוסיף קצת חלב, קצת
סוכר, להקציף.

אם כי סבתא
תמיד אמרה לו שלמה
לספור כפיות או ניסים
ואמא אפילו לא ספרה את כוסות הקפה.
לו נותר רק ללגום מציאות
בעיניים עצומות ברכות וללחוש
לעצמו:
תראה כמה
נס.

זה נהדר כל כך.מגדלור באפלה

נפלא. |מתמוגג|פינג.

וואו יפה.שִׁירָה

יפה אחר משל שוברת,כי פשוט לא ידעתי איך לומר אז זה באותן מילים.

משהפיתה פיתה

אתה משו

קח מזה את כל מובן המחמאה שבזה

שאעלה את שלי?כישוף כושל

אני רוצה לקרואקול דממה

מגניב איך כל אחד לוקח לכיוון אחר..שִׁירָה

אני אנסה האחריות לא באחריותיפיתה פיתה

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד עומד ליד החלון
נוכח-לא נוכח
הוא חלק מהחדר,
מהשיחה, מהאווירה הכללית.

אבל הוא עומד ליד החלון
נושם אוויר, אולי
מסתכל בנוף (או באוטובוסים הנוסעים ברחוב)
וחושב פשוט.

נוכח לא נוכח.

(את מבינה, בעצם?
כמה אהבה וסוד יש ברגע אחד שניתן לתפוס
על ידי עמידה ליד החלון)

הממ. יפהיעלאחרונה

משלושה

או ארבעה -

בחדר תמיד אחד

עומד ליד החלון

אחד

מביט.

משלושה,

אולי ארבעה

תמיד בחדר האחד

הקטן,

יהיה את האחד

שיסתכל;

משלושה יוצא אחד

מארבעה משכיל אחד

הוא המשקיף,

הוא הרושם חוויותיו

לנותרים

בחדר.

(רק ניסיתי להפוך סדרי בראשית

התוצאות על אחריות הבורא בלבד)

רוח בהריםריעות.

אבל בחדרי דממה

טוב לי מחוץ לבית הספר. באמת.

פינג.

רק יד שתלטף מתוך השממה

יש לי סיכוי

^|שעון מעורר|...~אורטל~

איזה כיףקול דממהאחרונה

איזה כיף שטוב לך

12 ושבע דקות ישתבח שמו איזה טוב ה'.הספקתי פחות ממה שחשבתישִׁירָה

טויב אז אהה..מחשבות מחשבות ממשך השבוע

להתחיל מהראשונים או מהאחרונים? מה שיצא יצא

אז אם הייתי בן היתה לי פאה יפה בצד שמאל

ובכלל לפעמים אני צריכה ליות בן

-מה שכואב לי שאת כולם קיבלו ואותו לא,ואני לא יודעת למה..

--זה באמת מצער

שרבונו של עולם ירחם עלינו. גם באופן כללי וגם איתו.

האוזניים שלי קולטות לפעמים יותר מידי.משו סודי הולך פה.אהיי ריבונו של עולם

וילדים מתבגרים..מה הכיוון שלו? אופ,למה הם לא קלטו קודם שהוא לא כזה? אהה

עכו"ם במצודת דוד זה הגויים או ישראל שעובדים ע"ז?

וחשבתי שאני לא אוהבת את פרק סו. ישלי בכלל זכות לאהוב? אינלי.

ובעצם אני אוהבת.וגם מהם אקח לכהנים ללוים.יאו איזה נחמות

ה' יתברך מדבר איתנו דרך הלב. אם אדם סובל בעבודת ה' שלו זה לא נכון

ה' יתברך רוצה שיהיה לנו טוב.

הם שולחות שאלות ואני רואה רק כמה אני לא יודעת.

אוחח זה נורא.

גם בדברים שבדרכ הצלחתי בהם אני כבר לא מצליחה?מה יהיה איתנו

וביום חמישי-החיים נהיים יותר ויותר יפים מרגע לרגע. ולא רק ביום חמישי בעצם.

החיים ממש נהיים יפים. אההה אושררר.

איזה טוב ה'!! אינדברים כאלה בעולם.

וביום רביעי הרבה אנשים התעצבנו.אנשות כלומר.

ואז ממש המצב היה בטטה ואז הופ הופ טרללה.יואווו איך שהכל מסתובב!!

התכנסנו ודיברנו ושתי ילדות מאוד חמודות חשבו על שלושה דברים וזאת היתה התכנסות ממש לעניין ודיברנו תכלס וכולם הבינו מה כולם והיה ממש טוב.

ולפניזה אז היא באה אליי בהפסקה ובכתה כי באמת שהכל ככ הסתבך והיא לא יודעת באיזה צד היא ומה לחשוב

אבל אז דיברנו קצת והבנו בערך מה קורה ואז בצהריים שתיהם באו עם התכנון שלהם הזה והם צרפו אותי או שהצטרפתי גם

ואז גם מישי אמרה לי שאני יכולה להיות מנחה

ולא הבנתי אם זה סתם ככה או סוגשל מחמאה

והיא אמרה את שומעת את הכל מבינה ומסכמת (לא בדיוק הבנתי האמת מה שהיא אמרה,היא גם דיברה עם תנועות)

בקיצור אני חושבת שאני אקבל אתזה כמחמאה

ואז למדנו ספרות ועשינו שתי תרגילים ואחד לא הצלחנו.

והיא הביאה פסטה מוקרמת

והם אכלו בחדר ואני הלכתי

ובלילה כתבנו דברים מה לכתוב במכתב

והלכתי לישון ב3

ושמעתי שירים

וביום חמישי היה מבחן ארוך כזה עם 25 שאלות

אהה!!וברביעי בבוקר יאו יאו איזה ניסים. העגתי בדיוק בזמן. כאילו באיחור אבל בזמן

הטרמפ הזה מעצבן! אני מחכה לו חצי שעה ובדיוק כשאני הולכת הוא נזכר להגיע! ואז הוא לא רואה אותי ואני כבר בדרך לדרך.

אוף.כבר פעם שלישית בערך. אם הוא לא יוצא בזמן שהוא אומר מה אכפת לו להגיד?שאדע לא לחכות.

בקיצור אחרתי אבל הגעתי בזמן טוב.

והיתה הארוחת בוקר.ממש נחמד.

ואחרי המבחן הסתמסנו וזה הרגיש טיפשי כי אנחנו שתי מטר ו..

ואז הלכתי לחדר שלה ודיברנו ופיתום הגיעה מישהי אחת אז נשארתי עוד קצת ואז הלכתי לחלון השני לבחון נמלים

ואחרי שבאו עוד כמה בנות יצאתי לי באלגנטיות והלכתי משם.

מצחיק.

ב"ה ב"ה.

ורציתי נורא לישון אבל לא נרדמתי

ואז היו השאלות

ואנחנו לא רוצות שהם יחשבו שהמכתבים והשיפור זה בגלל זה

אבל הכל משמים ובדיוק בזמן

ואז כתבנו את המכתב ויצא ממש יפה

ולא סיימנו

והיינו צכות לבוא לרב כל הוועדה

וסכמנו מסקנות

וממשיכים עד שלישי

ואז עוד פעם איחרנו אבל הגענו בזמן

ולמדו משהו חדש ולא הייתי בהתחלה אז לא היה לי כח להקשיב ולנסות להבין

ואני ממילא שונאת דברים כאלו וסתם חבל

אחכ סיימנו עם המכתב והלכנו להביא אותו

ואז היו אנשים בפנים אז חיכינו

וכשיצאו אז נכנסתי ושמתי על השולחן ורציתי לראות איך הוא מגיב!

אבל הפלאפון שיהיה בריא נפל על הרצפה וחנה הרימה אותו

ואבא של שירה היה שם

והדס מסתכלת

והמשקוף בצד שמאל

ואני צכה לעבור בין כל הדברים האלו בלי לדרוך על חנה

שד"א הפלאפון נפל בדיוק במעבר איך לא

בקיצור-פאדיחות.

יאלה העיקר שהבאנו.מעניין מה הוא חושב..

וופלים זה טעים.ואני מאוד אוהבת וופלים טעימים.וזה לא בריא וגם אחכ עושה כאב בטן

דווקא אבל כאבי בטן כאלה זה נחמד מידי פעם..טוב לומשנה.לוקשור.

גיא צדיק.וביום שני עליתי את כל העליה אבל לא דרך הרחוב הישר ודיברתי עם ליאל

ביום שלישי היתה מישהי ודיברנו על המגילה והנשים וזה

ואגב בשבת אבא שלי קרא מהבן איש חי שנשים לא יכולות להוציא בקריאת מגילה

ואז עליתי את כל העליה ברחוב הישר בפחות מרבע שעה.שפעם עשינו אתזה בחמישים דקות

ובחמישי גם חזרנו איתו ואמא שלה לקחה אותנו משם

וחשבתי עלזה שמה שאמר האורחות צדיקים, שאדם לא יכול להוסיף או לגרוע,להקדים או לאחר ממה שה' החליט.וגם מה שגזר לאחרים אני לא יכולה לשנות

אז אנחנו צריכים להיות טובים ולא לעשות חשבונות, כי ה' קובע,ואם לא את תגידי לה על הטרמפ או תתני לה את החומר להשלים, ה' כבר ידאג שזה יגיע אליה.ואת סתם הפסדת.

ואז היה-וואי וואי איך כולם עצבניים כאן כאילו מה קרה

איך אפשר לשמח אנשים כועסים?ואיך אפשר לשמור על השמחה שלך כשאתה בין אנשים כאלה?

וכשאני עייפה וככה גם לשמוח בעצמי אי אפשר. אז הגעתי שעה אחרי יאלהה.מתסכל=\

והחיים עדיין נהיים יותר ויותר יפים מרגע ורגע

כיבוד הורים זו מצוה קשה.

גם חינוך ילדים אבל.בטח יש מצוה כזאת.ולימדתם אותם.

איך אפשר ללמד את הילד שילמד תורה ויקיים מצוות כשהוא רואה את ההורים שלו ככה בכל מיני מצבים שממש חסרה עבודת המידות ואפילו עוברים על איסורי תורה.

פעם שמעתי,מהרב זמיר כהן, שהעיקר בחינוך זו הדוגמא האישית. ובלי לשים לב או עם לשים,מידי פעם אני בוחנת את עצמי ועושה חזרות. בקושי מצליחה,אבל לומשנה,נגיד..

בעקרון לפעמים ממש באלי ובכיף ליות אמא ולנהל בית רק אני צריכה עוד קצת ללמוד איך לחנך (אחים זה תקלה.נורא ואיום מה שהולך איתה.הלוואי שעם הילדים שלי זה יהיה אחרת),לעבוד על המידות וללמוד על הקשר עם האיש.

נכון שאפאחד פה לא מכיר אותי? יואו יואו.נורא ואיום.

ואסור לשפוט.אוח נו באמת!אסור לשפוט! ולעולם אינך יודע..! הלוואי שלכל אחד בעולם היה העקרון הזה.

אולי הכעסים מרביעי וחמישי זה מעודף לחץ של יום שני?

באמת מסכנים.הם לגמרי לא יודעים מה לעשות.ונראה לך שכל העולם עבד עליך.

והוא ככ בטוח שהוא הולך ללמוד שם בערך.ואופ,לא.זה לא בטוח בכלל.

ו..ביום שישי לא זוכרת כלום

ולאנשים גודל זקן!! גדל או צומח? לא משנה. צומח זקן!! והם כאלו חמודים.

וראיתי אנשים מתוקים שאני אוהבת.

ויש להם פאות ארוכוותתת.וחיוך מאיר.

וכבר עברה שעה ויכולתי ללמוד עוד שני פרקים. אבל עכשיו לא אכפת לי.

ושכחתי עוד כמה דברים שרציתי לכתוב

וחזרנו קצת להיות כמו פעם

פשוטות כאלה. קצת.

ה' אוהב אותנו.

ולהתלהב מכל דבר. פעם הבאה תגידו היי הרב!!! מטווססס!!

אז אנחנו מתלהבים. והעולם שלנו לפעמים ככ מבלבל שאתה לא יודע מה לחשוב

והחיים ממשיכים

והזממן עובר

ואנשים בעולם הזה לא רגועים

ורצים כל הזמן

ונגד הזמן גם

ותן לי דעת להרפות ידיים תן לי דעת להרים עיניים לשמים

ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני

יא יא. איך שירים מאירים לך לפעמים זה משו

והחיים נהיים יפים יותר יותר מרגע לרגע.

יום אחד ניסע לירושלים ונגמור את הספר. על הגג של הר ציון

בעזרת ה' יתברך.

שבוע טובבב ומבורך. הרבה שמחה הצלחה בריאות ובשורות טובות

אאהייי.ישתבח שמו לעד. ממש כך

למה פרק סו?!ירא ורך לבב

למה פרק?!?!!?!?

למה להשתמש בפרקים? זאת חלוקה נוצרית!!!

בעע!

אני מחלק לפי עמודים.

פרקים זה כשאין ברירה, כי כתוב "דברים לב יא" ולך תדע מה זה אם אתה לא משתמש בפרקים.

רק בגלל זה אני לא עושה את מה שאח שלי עשה לתנך שלו - למחוק את כל הפרקים והמספור של הפסוקים, וגם את הא'/ב' של שמואל מלכים ודברי הימים, וגם את "נחמיה" באמצע עזרא. כל זה גם חלקה נוצרית. (חוץ מנחמיה, יש לו סיפור אחר..)

סתם הארכתי, אבל לומשנה. רק ה3 שורות הראשונות חשובות.

מה אני יעשה, ככה קוראים לזה שם במקראות גדולות..שִׁירָה

ובאמת חשבתי עלזה פעם שמעניין איך מחלקים ואיך היו אומרים פעם מקומות מסויימים בתנך?

בכל ספר זה עמוד אחר..

היו אומריםירא ורך לבב

בסוף ישעיה, או בחזון העצמות היבשות או כל דבר לפי עניינו...

אה טוב אז ממש בסוף ישעיה.שִׁירָה

ואל תגיד שידעת ש-וגם מהם אקח כהנים ללוים זה משם..?או שידעת?

לא ידעתיירא ורך לבב

הלוואי.

אבל אני לפחות בדרך לזה....

אה!נזכרתי!מהאדמור מבוסטוןשִׁירָה

חח ידעתי שהיה משו בערב שבת.

אז אני אוהבת את המנגינה של כל מקדש שביעי כל שומר שבת

אז האדמור אמר

מה הקשר בין אוהבי ה' המחכים בבניין אריאל ל-ביום השבת שישו ושמחו כמקבלים מתן נחליאל?

אז הוא אמר שכשיבוא המשיח ונבנה את בית המקדש

באמצע בעבודה תגיע שבת (אם לא נסיים עד שבת) ואז יהיו כאלה שיאמרו- הי מה, בניית המקדש דוחה שבת,

אז אומרים להם- לא,חכו,ביום השבת שישו ושמחו אחכ תמשיכו לבנות.

זה במילים שלי

אחרי המילים של אח שלי

ששמע מהאדמור שאמר בדרך כלמיני דברים קטנים באנגלית

אני ממש אוהבת את האלה שלך!~תות~

ואת ההודאה הזאת הישירה לאבא.

שנזכה

לא הגבתי לך אתמול,אז רק תדעי ששימחת =)שִׁירָה

את חמודה את!מעיין נובע*

היה כיפ לקרוא;)

אעעעה הכל??שִׁירָה

חח כן.. בשלבים

מעיין נובע*

החלטתידרשתי קרבתיך..

אני חייבת לפגושך ביום מן הימים.

תפגשי תפגשי, היא מותק!יומנים נשרפים

ממ..שִׁירָה

כן כן, תיפגשוקול דממה

....שִׁירָהאחרונה

עבר עריכה על ידי שִירָה בתאריך כ"א באדר תשע"ו 18:18

שירוש שירוש שירוש!

יומנים נשרפים

מדהימה אחת!

|סליחה על היום, ובכללי כל התקופה האחרונה.
אני לא שולטת בזה

וגם וגם,יומנים נשרפים

בכלל לא שאלתי איך היה היום בדבר.
אוף.אוף. סליחה.
(איך היה?)

ואת יודעת מה אני חשבתי?שִׁירָה

שאוי ואבוי לי כי בטח בגלל הדיבורים שלי אני בערך מחייבת אותך לקרוא אתזה ולא לא לא ממש לא.

את בכלל לא חייבת ושלא יהיה לך מצפון ולא נעליים.

שיהיה לך נעליים!המון נעליים! ושנים לא נעלת ת'רדבק.

ועכשיו כבר קיץ באמצע החורף וגם אני מחר בעז"ה באה עם שורש אחרי אלפיים שנה.

טוב בקיצור הבנת=)

וגם, מפיתום! את בכלל לא חייבת לשאול איך היה! קודם תדאגי לעצמך אחכ לאחרים!

אם את עייפה ומותשת כזאת (לא דוקא מחוסר שנה, את יודעת..מהחיים וכאלה) אז את ממש לא צריכה להתעניין סתם מטוב לב..

תרגישי נפלא עם עצמך! ואת הכי יפה כשנוח לך P;

סטיגידיש.

מפתאום.בכלל לא כי אמרת לי. כי אני אוהבת את מה שאת כותבת.יומנים נשרפים

ואזמה, מותר להתייחס לעוד אנשים, גם שלא תמיד נח. נראלי.ואני משתדלת אבל לא תמיד יוצא.
אבל באמת עכשיו. איך היה במתכונת?
חיחי. אני נזכרת באזעקה שהיתה באמצע.
יצאת? אניי הייתי באמצע לנתח משפט בלשון ולמצוא קשר לוגי שיחליף מילת שיעבוד, אז רק כשעליתי על זה יצאתי, זתומרת כהאזעקה נגמרה. ובכלל זאת סתם הייתה אזעקה.
וחיחי, איך שההיא נפלה עם העקבים שלה. ראית? וכולם נבהלו, זה היה נורא מבדר.

אני לובשת את הרדבק פשוט לא באולפנה, רק בבית. אבל עכשיו בקיץ, עם השמלות אולי זה יותר יזרום. נראה.. אבל באמת שנתיים לא באתי איתו

היי, המשפט שאמרת בסוף לונכון, בדיוק היום התדיינו על המשפט הזה בחדר אוכל. וזה לונכון. לא תמיד כשנח לי אני יפה. כגון ערבי פנימיה...

חמודה שכמותך.שִׁירָה

היא היתה ארוכה ומייגעת..

הייתי בחדר ופחח נראלך שאני יצא..סתם הסתכלתי מהחלון וראיתי את כולם. ולא ראיתי מישי עם עקבים

אההא..

ובערבי פנימיה נוח לך? חוצמזה,טוב עזבי אנחנו בפורום פתוח וזה..

יומנים נשרפים

כן שמעתי שהיה ארוךך, אבל ידעת את החומר?

חח בעצם, מה חשבתי לעצמי שתלכי?!
היית אמורה להיות במתכונת בזמן הזה!

ממ חח לורוצה להגיד מי אבל מהכיתה שלי, מי כבר יכולה להיות?

ממ תלוי מתי, לפעמיים כשיש מצב רוח, אז אני נראת כמו הצרות שלי, ואז נוח לי. אבל כצריך לצאת מהחדר, ולעשות משו בשיער ולשים נעליים ולהתארגן זה חופר! אתמול הייתי בלי נעליים וגם בכיתה תמיד אני יחפה ותמיד היא מסריחה ואז אני גם מסריחה.וכשהייתי בחוץ הרב הגיע, ואני שונאת שהוא רואה אותי יחפה. אוף הוא תמיד מגיע כשלא צריך. וואי וואי היום הייתה לי פאדיחה איתו. החמשושיות האלה!
מה מה? מה חוצמזה? תגידי בפרטי..

תזהרי ממנו תזהרי ממנו תזהרי ממנוריעות.

אתה תהרוס לה את החיים. אל תעשה את זה. אני מתחננת. אני אודה בפניך שפגעת בי אם לא תפגע בה. בבקשה.

יואו אלהים. זה כזה גיל קשה. לא אני קבעתי.

אני מרגישה יותר טוב אבל. תודה ששאלתם.

בחייאת ילדה. תזכרי מי את ובמה את מאמינה. נתקי קשר אם משהו מתחיל להיות לך חשוד.
ולעולם אל תתני לאף אחד לפגוע בך. גם אם זה לטובתו. זה לא. אין כזה דבר. אני נשבעת לך, זה רע. זה רק רע. אל תתני לאף אחד לפגוע בך.
אלהים, אני מתחננת. היא לא בנויה לזה. שמור עליה.

הקודם הבא

עמוד קודם עמוד הבא