מכל הסוגים. מכל הצורות
יש מישו בשדרות מחר
ומחרותיים?
אני יומאחד יגיע אל אנשים הביתה בהפתעה
כמו היום שהיא הגיעה אלי. וזה היה נהדר
אני במת לא טובה בלהתעצבן
זה מגוחך
רק אני החלטתי שזה זוועה
ורק אני היחידה שנהנתה בסוף
יש תאריך
יוהווו
מחר שדרות
נפגש
~תות~
ציון חמדתי
~תות~אחרונה"הישראלים והפלסטינים, משולים למים ואש, שני יסודות המבקשים לכלות זה את רעהו.
אם יונחו המים ישירות על האש, והאש תגבר, המים יתאדו;
ואם יתגברו המים, תכבה האש.
אבל אם יעבור קו ברור ומפריד בין השניים, כמו סיר מתכת המכיל את המים,
יוכלו השניים להתקיים זה לצד זה."
- וקנין, בעת נאומו בשוויץ לציון שמונה שנים להשקת "יוזמת ז'נבה".
ומה זה השטויות האלה??
סליחה על הבוטות...
יענו היא מסכימה עם הדברים שהיא אומרת.
נורמאלי לחלוטין. לא?!![]()
אני חושבת שקשה יותר להילחם כל העת, מלמצוא סיר הרמטי מספיק.
"והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, ודלקו בהם ואכלום ולא יהי שריד לבית עשו..." (עובדיה א' יח')
עשו יכול להעלם באש. אז גם ישמעאל יכול להתאדות\להיכבות.
רק שמעשית, היעלמות אינה ממש הגיונית עד שתתערב יד הא-ל ותכלה את הגויים כולם.
(ללא היכרות מעמיקה עם הפס' ומפרשיו,
אבל ממבט שטחי אני רואה הוכחה לדבריי ממילות הפסוק,
אשר בהן לא כתוב ושרף בית יעקב את בית עשיו.
והיה. זה מצב שיקרה והלוואי בקרוב,
אבל פרט לישות עליונה אין בידי מי היכולת או ההצדקה המוסרית להביא לקיומו)
כך שהמצב הנוכחי הוא מלחמה תמידית, ונסיונות בלתי פוסקים לכלות זה את זה.
אז מה כן יש בידינו?
כנראה, להביא להפסקה מיידית של המלחמה.
להפרדת כוחות עד שיבוא זה שיש בכוחו להשליט סדר אמיתי.
הטבע של ישמעאל זה הרג וגזל, לכן אנו מתמודדים איתו על-פי טבעו.
השינוי לטבע הזה הוא יעשה ע"י ריבונו של עולם ובגאולה - "וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות".
בינתיים אנו נוהגים איתו כדרכו.
אנחנו לא שואפים למלחמה תמידית, אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להילחם בהם.
שאני לא יכחד,
ושבסוף העולם יבוא לתיקונו - בין השאר גם לא יהיו מוסלמים.
מה אנחנו נעשה זו שאלה אחרת.
אני חושב שאין לנו שום דבר מה לעשות. מבחינה פרקטית..
כשיהיה אפשר, נראלי שאנחנו נהיה השליחים של האל יתברך לכבוש את ארצו.
תעיתי*
אכן שיר יפה!!!!!! מאוד!!!!
אני אוהבת אותו!! 

אהבת ישראל!!אז מה קורה אנשים?? איך היה בשבתת?????

אורות!
שטותאחרונה
מישי' מאפושו'
נחל

נחל
נחל
~תות~
שטות
~תות~מחשבות על נקמה, אשמח אם תצטרפו לדיון - נוער וגיל ההתבגרות
***@~שרשור השירים הגדול 11~@*** - נוער וגיל ההתבגרות
שרשורי השירים, רשימת פורומים, וסגולות סלשי- כאן! - נסיונות פעילים
אם כבר התחלתי - אולי כדאי שכל אחד יעלה לכאן את השרשורים האהובים עליו?
בדברים שכדאי לשמור, לפחות בתור גולש בפורום הזה...
קול דממה
לקח לי שניה להיזכר במילים.. וזה שיר אהוב
יומנים נשרפים
כישוף כושלבס"ד
הלוואי שידעתי |מכווץ|
בס"ד
קרה משהו יקירתי?
בס"ד
אבל בלי מסכה
ובלי צורך להעמיד פנים יכול להיות הרבה יותר קל
אפשר להציע לך להיות איתך בזמן שתזרקי את המסכה בעצמך?
בס"ד
זה יקרה כשתבחרי בזה
בס"ד
זה לא שאת צריכה להגיד הכל
את בוחרת מה לשתף
אבל תוכלי להיות פשוט את
זה לא יהיה הרבה יותר נעים?
בס"ד
אני חושבת שאת בוגרת מספיק בשביל זה
תוותרי על המסכה
תרשי לעצמך לפחד בגשם
בס"ד
כל הכבוד אהובתי |מחבק חזק|
את אדם אמיץ
~תות~
אושר תמידי
נשגבת מבינתך"ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה', לא ברוח ה'. ואחר הרוח רעש, לא ברעש ה'. ואחר הרעש אש, לא באש ה'. ואחר האש קול דממה דקה. " (מלכים א', פרק י"ט, פס' י"א-י"ב)
3 כוחות הטבע היו שם, בהתגלות הקב"ה לאליהו בהר חורב. רוח, רעש ואש.
אבל לא מתוכם התגלה לאליהו הנביא, אלא מתוך השקט.
מתוך קול דממה.
גם כן:
"דע, שיכולין לצעוק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאוד, ולא ישמע שום אדם כלל, כי אינו מוציא שום קול כלל, רק הצעקה היא בקול דממה דקה." (ר' נחמן מברסלב)
כמה דברים שאני רוצה לשמר:
מילה - פרוזה וכתיבה חופשית
סיפור אחד מדוד שלי. - נסיונות פעילים
אני נמלה - נסיונות פעילים
התגובה של ריעות לזה-
ואת יודעת, נמלים יכולות להיכנס בין החריצים של הנעל, להיתפס בה ולעלות איתה למעלה. וכשהנעל מגיעה לאדמה בחזרה, לעזוב אותה ולהמשיך לבד.
קטע יפה שקראתי... מה אתם חושבים עליו? - נוער וגיל ההתבגרות
אז.
עליתי לארץ. לפני לא כל כך הרבה זמן (כמעט 4 שנים)..
מוזמנים לשאול על זה בשמחה
תעריכו איזה ארץ מדהים אנחנו חיים בה, הוא באמת מדהים. אני הולכת ברחוב ומרגישה פשוט קדושה, עוצמה.
נוסיף בהזדמנות זו כמה תמונות של ארץ ישראל...
(החלק הזה בשיפוץ. תמונות בקרוב בעז"ה )
(ומי שיודע להוסיף תמונות לכרטיס אישי שיפנה אליי בבקשה!
)
עוד משפטים שאהבתי.
"להגיד בבוקר חסדיך ואמונתך בלילות..." (תהילים צ"ב)
"גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע, כי אתה עימדי.." (תהילים כ"ג)
"אני מוכן למות רק בשביל לחיות את מה שבאמת נועדתי להיות. לא רוצה לחיות בשביל למות ואז לגלות שחייתי בטעות." (בוצר, עדרים)
"לה' הארץ ומלואה, תבל ויושבי בה!" (תהילים כ"ד)
"יתגבר כארי לקום בבוקר לעבודת בוראו"
"איזהו גיבור? הכובש את יצרו."
**גם החלק הזה בשיפוצים, ההמשך יבוא בקרוב בעז"ה
משל ששירה כתבה לי פעם:
תדמייני שאת רוזן. אתה יושב לך בסלון ושותה כוס יין וכשהכוס נגמרת את מתבאסת ממש, רק בשביל שאחד המשרתים ילחש לך באוזן שיש לך מרתף עמוס חביות יין. זה קצת ככה. ביד עכשיו היו לך כוחות ואת מרגישה שביזבזת אותם.. את צריכה לזכור שיש לך עוד מרתף שלם מלא בכוחות. ההבדל העיקרי הוא שהכוחות לא ביד וצריך קצת יותר להתאמץ כדי להגיע אליהם. אבל בסה"כ שווה את המאמץ, לא?
משהו שלקחתי מהכ"א של כפיר, החתימה הקודמת שלו.
אנשים נשברים,
לא מפני,
שהם חלשים.
אלא מפני,
שהם היו חזקים,
ליותר מידי זמן.
לב שבור, תזכרי את זה תמיד. זה ושאני אוהבת אותך.
בכי זה הדיבור של הלב.
כל אדם, אפילו המאושר בעולם, צריך לבכות.
גם הלב צריך לדבר
ואסור להשתיק אותו.
בלי לבכות-
הוא ישתגע.
זהו לבינתיים. תודה שקראתם (אם קראתם
)
בלי נדר בקרוב נסיים עם השיפוצים

בדיוק חברה עושה שם שירותיומנים נשרפים
קול דממהאחרונה
שטותסתם כי את בנאדם ישן ;)
אבל אני מרגישה כמו דחליל שאני שולחת סמסים ואפחד לא מגיב
קולה ריקה שקית ביסלי מלאה
רגש שגאה
נהפך לשיגעון נורא
התאווה
לעוד דקה ושעת שינה
@הסטלן הקטן
[לא קישור בכוונה, הוא גם ככה לא נכנס..]
"בירה ריקה מאפרה מלאה
רגש שגאה נהפך לשיגעון נורא
התאווה ליופי שעוד לא נראה"
היו ימים שהסטלן היה מסיים על לילה בשרשור נוסח "בירה ריקה מאפרה מלאה" "ועם הזמן אתה אומר זה רק ילך ויסתדר מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא". אבל כמובן רק אני זוכרת שטות שטותית שכזאת
מישי' מאפושו'אחרונההרגע נחת הכי נחתי זה בכלל לצאת בסוף יום חמישי עיף, ולעלות את הגשר, ולעלות, ולעלות ולעלות ולעלות ולעלות ולעלות, ואז לראות את החרמון, ואז לחכות להסעות ולראות חיילים כי חמישי/שישי ואז להחליט שהגיע הזמן לשמוע את הפליליסט שירי שבת.