בס"ד
ולא רק הוא
בס"ד
ויש עוד שיודעים, סמכי עליו.
בס"ד
אני לא בטוח.
חוץ מזה, שגם להם יש את הצרות שלהם.
אפילו על משה מספרים, שבשעת מיתתו הוא התפלל שתתבטל הגזירה ולא נענה, ואז:
"כיון שראה משה שאין משגיחין בו, הלך אצל שמים וארץ. אמר להם: בקשו עלי רחמים.
אמרו ליה: עד שנבקש רחמים עליך, נבקש רחמים על עצמנו, שכתוב: כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה (ישע' נא ו).
הלך אצל כוכבים ומזלות, אמר להם: בקשו עלי רחמים.
אמרו לו: עד שנבקש רחמים עליך, נבקש רחמים על עצמנו, שנאמר: ונמקו כל צבא השמים וגו' (שם לד ד).
הלך אצל הרים וגבעות, אמר להם: בקשו עלי רחמים.
אמרו לו: כו' נבקש על עצמנו, שנאמר: כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה (שם נד י).
הלך אצל הים הגדול, אמר לו: בקש עלי רחמים.
אמר לו: בן עמרם, מה היום מיומים. הלא אתה בן עמרם, שבאת עלי במטך והכיתני וחלקת לשנים עשר שבילים, ולא יכולתי לעמוד לפניך מפני שכינה, שמהלכת לפניך לימינך, שנאמר: מוליך לימין משה זרוע תפארתו, בקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם (שם סג יב).
והיום מה עלתה לך?
כיון שהזכיר לו הים, מה שעשה בנערותו, צעק ובכה ואמר: מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני (איוב כט ב).
בשעה שעברתי עליך, הייתי מלך עולם, ועכשיו אני משתטח ואין משגיחין בי.
מיד הלך לו אצל שר הפנים, אמר לו, בקש עלי רחמים שלא אמות.
אמר לו: משה רבי, טורח זה למה?
כך שמעתי מאחורי הפרגוד, שאין תפילתך נשמעה בדבר הזה.
הניח משה ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה, ואומר: אצל מי אלך לבקש עלי רחמים?"
בס"ד
אולי אם היה קורה היית מבינה שהיה עדיף ככה.
ובטח שאת יכולה. אחרת לא היית מובלת למצב הזה.
ועדיף שאני אשתוק
ולא אשמתך שמתייחסים אלייך כאל ילדונת, אבל את בהחלט יכולה להשפיע בכיוון של שינוי המצב. כל מה שצריך לעשות זה לומר דברים שנשמעים חכמים, לעשות פרצופים מודאגים ולשתדל לקחת אחריות על משהו או שניים שממש זנוחים.
מנסיון.
בס"ד
חשבתי שהמסקנה מהפעם האחרונה היא שעדיף לספר ולא לעשות נזק
בס"ד
כלום
כלום
|על סף בכי|
נורא נסיתי לחשוב
ואין לנו מה לעשות חוץ מלחכות לפעם הבאה
בס"ד
כלום
כלום
|על סף בכי|
נורא נסיתי לחשוב
ואין לנו מה לעשות חוץ מלחכות לפעם הבאה
גיברת פלסף.
יומנים נשרפים
שוברת גלים(
כבר הרבה זמן לא עשו תשטויות האלה)
והלב השומררר לא להיפגע יפעם, בקצב רגיל זה יבוא, כמו שהטבע רגיל, להיות שלם עם עצמו
בס"ד
|יותר נודניק|
מכאן שזו לא הוכחה ניצחת...
אבל בכללי -
במילה חרוט משתמשים לרוב במובן הפיזי: משהו שנחרט (נחרץ) בחומר. מכאן המילה מחרטה.
למילה חרות יש משמעות של כתיבה (בעיקר על אבן), ומרבים להשתמש בה במשמעות מושאלת: חרות על דגלם; חרות על לוח לבם; נחרת בזכרונם וכו'.
רחם בחסדך, על עמך על צורנו, על ציון משכן כבודך זבול בית תפארתנו
בן דוד עבדך יבוא ויגאלנו, רוח אפינו משיח ה'...
הסתכלת עליי וכבר הבנתי איך
עלה למעלהבס"ד
לא ממש בילוי מתאים לחג...
בס"ד
צריכים לעשות משהו
לצעוק
למחות
להבהיר שאנחנו לא ממשיכים הלאה
וכן גם אני מכירה את הזיבולים של לנקום בזה שממשיכים את החיים
אבל זה כל מה שזה
זיבולים
די
מספיק
לא רוצה לקום לעוד יום להוציא עוד שבת או חג רק בשביל לראות מי נהרג ברגע שלא הסתכלתי
לא מוכנה להתעלם יותר
זה אנשים מהעם שלי
משו בי רותח
משהו צמא לנקמה
לדם
להפחיד אותם
ןשכל העולם יצרח ויחרים
להרוג בהם עד שיפחדו להוציא את האף מהבית
שלא יתחילו לחשוב להרוג אחים שלי
שיעצרו אותי
שיגידו שאני מסיתה
לא אכפת לי
זה צריך להפסק
מיד
כעם
לא כיחידים מתלהמים
להגיב
)(למה לא התכוונת?)
(סליחה.)
