אבל אני אומר (או עומד?)
הראש לא בסדר
אני לא מתנגד
אורח רק לרגע
אבל אני שורד
רואים על הפנים
אנלא בעניינים
הראש לא בסדר
אני לא מתנגד
אורח רק לרגע
אבל אני שורד
רואים על הפנים
אנלא בעניינים
אנלא רואה ממטרריעות.
...ריעות.
פותח את עיניו באפילה
בלי לומר מילה
היא לא מאמינה שהוא עוזב
בלי לומר מילה
בלי לומר מילה
היא לא מאמינה שהוא עוזב
בלי לומר מילה
נערךמוזיקה? מוזיקה
|מתחיל|ריעות.
מסיבת פיג'מותת
זה לא פיירגיברת פלסף.
אני בדיוק הולכת לתגבור בתנך
עברנו לתחרות.שירים. כשתחזרי נעשה מסיבת פיגמותריעות.
ייששש תוווודה
גיברת פלסף.
אוקי אוקיריעות.
איך?
אהה לכתוב? אני לא כותבת שירים היוםריעות.
הי אהובה לא מרשה היום סמיילי עצובכישוף כושל
בס"ד
החלטתי שהיום יהיה יום טוב וכזה הוא יהיה!
טובריעות.
ואת לומדת לתנך, כן?
כןכישוף כושל
בס"ד
אפשר עוד מעט להשוויץ?
בטחריעות.
ואתה נודניק 
ריעות.
תתחיל לכתוב ואנ אצטרף
|מכינה שקית פופקורן|תולעת השניאחרונה
ראונד וואנריעות.
ללטף, להביט
לאמץ אל ליבך
ילדה קטנה
שעכשיו כבר שלך
לנשום, להרגיש
לאהוב עד אין קץ
נשמה מיוסרת
וליבה עטור חץ
לאמץ אל ליבך
ילדה קטנה
שעכשיו כבר שלך
לנשום, להרגיש
לאהוב עד אין קץ
נשמה מיוסרת
וליבה עטור חץ
your turnריעות.
מהמםכישוף כושל
ריעות.אחרונה
תודה
זוכרים את הילדה שכמעט אכלו אותה תנינים?תולעת השני
אז בסוף היא הצליח לגזור עיגול מדויק מספיק עד סוף השעה!!!
שמישהו יתייג את מישי מאיפושו!
שמישהו יתייג את מישי מאיפושו!
כל הכבוד!!יעל
יאי!!מישהי=)
סלשית - תודהמישי' מאפושו'
אה! וואו! שני! אני מרגישה כ"כ חשובה עכשיו להיות מכרה שלך
ויש לי דיבור רציני איתך למתישהו שניתפגש..
אני זוכרת אותה קול דממה
איזה יופי 
...תולעת השניאחרונה
אחחחחחחחחחחחחחחחחחחחכישוף כושל
בס"ד
איזה יום יפה!
השמש כאן זורחת
ושפרה לא נוכחת
וטוב טוב טוב לי על הלב
טוב
טוב טוב
איש אחד קורא זגג
בקבוקים בקבוקים
גברת כהן על הגג
בקבוקים בקבוקים
וטוב
טוב
טוב
לי על הלבבבבבבבבבבבבב
|נמרץ|
קדימה לתנך!
אלכסנדר זבוב היה רזה כזה רזהכישוף כושל
בס"ד
איזבל הייתה כלילת היופי הזבובית
אלכסנדר זה היה מבליט את החזה
ומזמזם לאיזבל מין זמר שכזה
שכזה שכזה
איזבל מבל
בואי ונזים זומם
זום לפה וזום לשם
איזבל מבל
איזבל מבל
בואי ונזים זומם
זום לפה וזום לשם איזבל
הוא זימזם לה כל הלילה זמר לוחמים
אך כשהיא שמעה את הפיזמון היא נבהלה
היא חשבה אותו לזבוב הגון ורציני
אם את זה אתה רוצה אז לך לנמלה
לה לה לה!
איזבל מבל
בואי ונזים זומם
זום לפה וזום לשם
איזבל מבל
איזבל מבל
בואי ונזים זומם
זום לפה וזום לשם איזבל
אלכסנדר זבוב נותר זרוק על החלון
בלי שוב הלכה משם זבובת חלומותיו
הוא לא ישכחנה עד יומו האחרון
ועד אז הוא לא יחדל לשיר את הפזמון
להלהלהלהלה
איזבל מבל
בואי ונזים זומם
זום לפה וזום לשם
איזבל מבל
איזבל מבל
בואי ונזים זומם
זום לפה וזום לשם איזבל מבל
שא את עיניך מעלהכישוף כושל
בס"ד
שמע איך לוחש הרוח
הלילה
שים ידך ביד הענן
ובקש לך חלום קטן
זרוק עוד כוכב לרשת
בוא רגע אל מעבר לקשת
תן את קולך בזמר ישן
ובקש חלום קטן
על כתף ענן עם הרוח
על מים טובים
אל לב האדם הזרוע
אור כוכבים
אל תחכה בשער
עד שתקום איילת השחר
עד סוף הדרך
עד כלות הזמן
שמור לך חלום קטן
בחלון הכי גבוהכישוף כושל
בס"ד
כבר כבה האור
כנף וילון אחרונה
הורדה
לה לה לה
ואנחנו פה למטה
רועדים מקור
נזמר באוזנך סרנדה
כל הלילה אישה
אבריך שלושה
סרנדה קדושה
שרים לך
אבל את מעולם
לא הורדת סולם
לא זרקת בחטיפה מטפחת משי או כפפה
שנרים לך
אל תעברי לבד ילדה ברחובכישוף כושל
בס"ד
בשיער גולש
אל תעברי לבד ילדה ברחוב
זה משחק
באש
כל הבנים כולם יביטו בך
במבט עורג
כל הבנים כולם יביטו בך
במבט הורג
הקשיבי
מה יהיה אם אחד פתאום ישבור
את ליבך הרך
אליו אותך לעד יקשור
למה למה לך
אל תעברי לבד ילדה ברחוב
בשיער גולש
אל תעברי לבד ילדה רחוב
זה משחק באש
כל הגברים כולם יביטו בך
במבט רעב
כל הבנים כולם יביטו בך
בעיני זאב
וואי. תחדירי בי גם כוחות ואנרגיות כאלה ללמידה
גיברת פלסף.
מה נשמע רע?! אינלי כח ללמוד!!גיברת פלסף.
פעם ראיתי מרפסת בלי אורכישוף כושל
בס"ד
טיפסתי אליה לאורך צינור
רציתי רק לבדוק את מצב הנורה
ופתאום מי הגיעה
המשרה
אדוני השפוט אדוני השופט
זו האמת והכל האמת
אז למה אתה לא בית סוהר רושם
אינני אשם אינני אשם
לגברת אחת באוטובוס
פניתי מקום מתוך נימוס
אבל מרוב צפיפות ומחנק
הכנסתי לה ת'יד לתוך הארנק
אדוני השופט 
סגן דן רפאלי הלך לאכול צהריםכישוף כושל
בס"ד
ואנחנו שלושתינו נותרנו לבד במשרד
ארונות של ברזל
ערמות של תיקים
וסביבנואלפי ילקוטי השירות
כן אנחנו היטב מכירים את כולם
לפי הפרטים בילקוט השירות
מכירים את כולם
מכירים את כולם
אך מכל ילקוטי השירות
רק אחד אל ליבנו נגע
דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמש אחד
צבא עיניים כחול
צבע שיער אדמוני
הגובה 160 סנטימרטר
משקל חמישים ושומנה קלימוגרם
דינה
דינה ברזילי
ארבע תשע שש שלוש חמד אחד
ועכשיו ניגש בשמחה וששון ללמוד את היחידה לא תוכל להתעלםכישוף כושל
בס"ד
כמה המשפט הזה מתאים לי
|לא מסוגל להתעלם|
הייייייייייייייי גם לי יש את זה!!!!!!!!!!גיברת פלסף.אחרונה
בוקרריעות.
כואבת לי הבטן והגרון יבש לי נורא ואני רוצה מקלחת
ויש המוני אנשים חמודים בעולם, באמת
אני אוהבת את המקום הזה
לא, לסלוח זו לא בושה
אבל גם לא לבקש סליחה לא
ואני כל כך מבולבלת, שאולי אתחיל לאבד קצת
ומה עושים, כשאת המבוגר האחראי, אבל הרע כל כך מושך? (נסו לענות. למעני, טוב?)
אני עדיין מחפשת את הדמות הזו, שהיא המקור. שהיא ההתחלה.
להיות מאורסת זו חוויה אדירה |מאוהב|
איך זה שכולם מתייחסים אליה כאל ילדה קטנה? אולי זה כי ככה היא מתנהגת. כואב לי עליה
אני כל כך, כל כך השתניתי. אם הייתם רואים את ריעות של כיתה ד'. בעצם כשהייתי בת אחת עשרה כל השינוי התחיל, וזה לא היה בשליטתי אבל זה היה טוב. מבינים? לרחו את הכתר למלכת הכיתה וכל המעמדות התערערו. עד אז הכל היה ברור. בת אחת היא המלכה האחראית והמרוממת, חמשת השפוטות שלה מביאות לה כל בוקר את השוקולד שלהן, וכולן ביחד מתעלמות משתיים ומציקות לארבע האחרות. בין הארבע האחרות יש רק אחת שנפגעת באמת. ריעות. האחרות יודעות להתעלם, אבל ריעות היא הבכורה, היא חלשה וקטנה ורגישה כל כך, שהיא בוכה כל יום. כי מה זה להציק? זה להשפיל, בעיקר. היסודי הייתי כמעט מושלמת. יפה, חכמה, היו לי החברות שלי. אבל ההשפלה היומית חזרה על עצמה מגן חובה ועד כיתה ה'. עד שהשפוטות החרימו את המלכה. עכשיו היא זו שבכתה בכל הפסקה, שהייתה לבד, שאכלה אוכל מגעיל ולא את השוקולדים של אחרות. ואני לא הייתי המלאך מהסיפורים, לא. אני חגגתי על זה. התחברתי לאליטה, הכוונתי אותן איך מחרימים אדם אחד, כי אני מומחית, אני יודעת, החרימו אותי עשרות פעמים. ובכיתה ו' כבר הייתי חלק מהן, אבל רק בתחום הכיתה. נתתי להן להעתיק את שיעורי הבית, אבל הן השפילו אותי פעם בכמה חודשים וזהו. ואז, באמצע השנה, הן קיבלו אותה שוב. והיא, בלית ברירה, קיבלה אותי. ואז נגמרה השנה והלכתי לחטיבה במקום אחר, כשאיתי רק שתי בנות מהיסודי. אחת שהתעלמו ממנה ולכן חייתה בשקט ובשמחה, והשניה שהציקו לה אבל זה לא הפריע לה. הראשונה הייתה החברה הכי טובה שלי. והיא בגדה בי, מבינים? ביום הראשון היא מצאה לעצמה חברה אחרת, ומאז? זהו. התהפך העולם. אני הייתי לבד לגמרי. ישבתי בהפסקות לבד, למדתי למבחנים לבד, קיבלתי ציון שהוא מתחת לשמונים בפעם הראשונה, לגמרי חבד. ובדרך חזור, בהסעה, התחיל המשבר. הייתי בוכה בשקט, שלא יראו. רואה את הבנות צוחקות יחד, ואני לבד לבד, שונה מכולן. הן עוד דיברו על דברים של ילדות, אני כבר הייתי מוכנה נפשית להקים בית. אבל פה פרחתי. לא כאן ספציפית, בכלל, מסביב. ואז נגמרה גם השנה הזו והגיעה כיתה ח'. הכל התחיל כמו בשנה שעברה, אבל איכשהו, איכשהו, גיליתי בנות חדשות. וכשהיה לשלושתינו שיעור חופשי, היינו יושבות יחד ונקרעות מצחוק. ובסוף בשנה כבר הייתי יושבת בהפסקה במרכז מעגל של עשר בנות לפחות, צוחקת ואוהבת ומלאה תקוות. וככה זה ממשיך עד עכשיו, עם לב שבור מאחורה. אבל עזבו. הלב השבור זה לא העניין בסיפור הזה. העניין הוא הילדה הקטנה ההיא בכיתה א'. מחוננת, כך שאין שום בעיות. בודדה, כך שהמבט העצוב על הפנים שלה גורם למורות להיות חברות שלה. מושפלת, כך שההיא עצמה כבר הרוס. כי שנים של השפלה עושות את זה. אני אדם ביישן, נכון. אבל ביישנים הם לא חסרי ביטחון עצמי.
וזה העניין. אל תתנו לאף אדם להגיד עליכם דברים רעים. כשזה בא מתוככם אפשר להוביל שינוי, כשזה בא מאחרים זה יכול להביא רק הרס. תשאלו את הילדה הזו, ריעות, בכיתה י', שמבחינתה כל מי שאוהב הוא מנצל או עם כוונות כלשהן מאחורה. ישנם יחידי סגולה, שגרמו לה להאמין שהם אוהבים באמת, אבל הם מעטים כל כך.
ואתם יודעים מה ילדים שחושבים שאף אחד לא אוהב אותם עושים? הם עושים הכל כדי לקבל תשומת לב. למזלי לא נפלתי עמוק להשפלה עצמית. הכאב הוא חלק מהעניין אבל יש לי כבר כלים לטפל בו. אבל הניצול. לתת לאחרים לקחת לך הכל, רק בשביל עוד חצי שעה של שיחה.
וריעות הזו אוהבת כל כך את כולם, אבל היא לא יכולה לחשוב שאוהבים אותה. אם אוהבים אותה, מה היו כל השנים האלו של ההשפלה והבדידות?
בבקשה. בבקשה אל תנצלו אותי. אני אתן לכם כל מה שתבקשו, אבל יש בכם נקודה שהיא המבוגר האחראי עליי. ואני מבטיחה לתת בחזרה, ממקום בריא ולא מנוצל.
ועכשיו אני מרגישה שספדתי את עצמי
והיום אני חוגגת לי יומולדת. נכון שאתם מכינים לי מסיבת הפתעה בערב? אני פתאום נורא רוצה את היומולדת שלי בחזרה.
לא להאמין שעבר כבר יותר מחודש
וכשרוחות קרות יסערו בחוץ
אשלח לך אש חמה
איך אנשים מבינים ממני תמיד את מה שניסיתי להסתיר?
ספר לי קצת
על רגעי הפחד
ומה עם שיעורי חלילית שלנו? הם די הלכו לאיבוד
הווצאפ יבש בשבוע האחרון
ואני צריכה אנשי קשר חדשים
ראיתי אתמול סרט חמודי ומטופש מפוצץ בקלישאות
ואנגלית זו שפה יפה וזהו זה
ובלילה בלילה היה לי קצת כיף
ואני אוהבת לספר סיפורים. אבל כשאעבור את גבול המוצר אתם תגידו לי, נכון?
והדסה. אף פעם לא חטפתי מכה מפטיש. משימה בשבילך. שמישהו יתייג אותה אני לא מצליחה
ותקשיבווו. המטען שלי יפיוף
וזהו
ויש המוני אנשים חמודים בעולם, באמת
אני אוהבת את המקום הזה
לא, לסלוח זו לא בושה
אבל גם לא לבקש סליחה לא
ואני כל כך מבולבלת, שאולי אתחיל לאבד קצת
ומה עושים, כשאת המבוגר האחראי, אבל הרע כל כך מושך? (נסו לענות. למעני, טוב?)
אני עדיין מחפשת את הדמות הזו, שהיא המקור. שהיא ההתחלה.
להיות מאורסת זו חוויה אדירה |מאוהב|
איך זה שכולם מתייחסים אליה כאל ילדה קטנה? אולי זה כי ככה היא מתנהגת. כואב לי עליה
אני כל כך, כל כך השתניתי. אם הייתם רואים את ריעות של כיתה ד'. בעצם כשהייתי בת אחת עשרה כל השינוי התחיל, וזה לא היה בשליטתי אבל זה היה טוב. מבינים? לרחו את הכתר למלכת הכיתה וכל המעמדות התערערו. עד אז הכל היה ברור. בת אחת היא המלכה האחראית והמרוממת, חמשת השפוטות שלה מביאות לה כל בוקר את השוקולד שלהן, וכולן ביחד מתעלמות משתיים ומציקות לארבע האחרות. בין הארבע האחרות יש רק אחת שנפגעת באמת. ריעות. האחרות יודעות להתעלם, אבל ריעות היא הבכורה, היא חלשה וקטנה ורגישה כל כך, שהיא בוכה כל יום. כי מה זה להציק? זה להשפיל, בעיקר. היסודי הייתי כמעט מושלמת. יפה, חכמה, היו לי החברות שלי. אבל ההשפלה היומית חזרה על עצמה מגן חובה ועד כיתה ה'. עד שהשפוטות החרימו את המלכה. עכשיו היא זו שבכתה בכל הפסקה, שהייתה לבד, שאכלה אוכל מגעיל ולא את השוקולדים של אחרות. ואני לא הייתי המלאך מהסיפורים, לא. אני חגגתי על זה. התחברתי לאליטה, הכוונתי אותן איך מחרימים אדם אחד, כי אני מומחית, אני יודעת, החרימו אותי עשרות פעמים. ובכיתה ו' כבר הייתי חלק מהן, אבל רק בתחום הכיתה. נתתי להן להעתיק את שיעורי הבית, אבל הן השפילו אותי פעם בכמה חודשים וזהו. ואז, באמצע השנה, הן קיבלו אותה שוב. והיא, בלית ברירה, קיבלה אותי. ואז נגמרה השנה והלכתי לחטיבה במקום אחר, כשאיתי רק שתי בנות מהיסודי. אחת שהתעלמו ממנה ולכן חייתה בשקט ובשמחה, והשניה שהציקו לה אבל זה לא הפריע לה. הראשונה הייתה החברה הכי טובה שלי. והיא בגדה בי, מבינים? ביום הראשון היא מצאה לעצמה חברה אחרת, ומאז? זהו. התהפך העולם. אני הייתי לבד לגמרי. ישבתי בהפסקות לבד, למדתי למבחנים לבד, קיבלתי ציון שהוא מתחת לשמונים בפעם הראשונה, לגמרי חבד. ובדרך חזור, בהסעה, התחיל המשבר. הייתי בוכה בשקט, שלא יראו. רואה את הבנות צוחקות יחד, ואני לבד לבד, שונה מכולן. הן עוד דיברו על דברים של ילדות, אני כבר הייתי מוכנה נפשית להקים בית. אבל פה פרחתי. לא כאן ספציפית, בכלל, מסביב. ואז נגמרה גם השנה הזו והגיעה כיתה ח'. הכל התחיל כמו בשנה שעברה, אבל איכשהו, איכשהו, גיליתי בנות חדשות. וכשהיה לשלושתינו שיעור חופשי, היינו יושבות יחד ונקרעות מצחוק. ובסוף בשנה כבר הייתי יושבת בהפסקה במרכז מעגל של עשר בנות לפחות, צוחקת ואוהבת ומלאה תקוות. וככה זה ממשיך עד עכשיו, עם לב שבור מאחורה. אבל עזבו. הלב השבור זה לא העניין בסיפור הזה. העניין הוא הילדה הקטנה ההיא בכיתה א'. מחוננת, כך שאין שום בעיות. בודדה, כך שהמבט העצוב על הפנים שלה גורם למורות להיות חברות שלה. מושפלת, כך שההיא עצמה כבר הרוס. כי שנים של השפלה עושות את זה. אני אדם ביישן, נכון. אבל ביישנים הם לא חסרי ביטחון עצמי.
וזה העניין. אל תתנו לאף אדם להגיד עליכם דברים רעים. כשזה בא מתוככם אפשר להוביל שינוי, כשזה בא מאחרים זה יכול להביא רק הרס. תשאלו את הילדה הזו, ריעות, בכיתה י', שמבחינתה כל מי שאוהב הוא מנצל או עם כוונות כלשהן מאחורה. ישנם יחידי סגולה, שגרמו לה להאמין שהם אוהבים באמת, אבל הם מעטים כל כך.
ואתם יודעים מה ילדים שחושבים שאף אחד לא אוהב אותם עושים? הם עושים הכל כדי לקבל תשומת לב. למזלי לא נפלתי עמוק להשפלה עצמית. הכאב הוא חלק מהעניין אבל יש לי כבר כלים לטפל בו. אבל הניצול. לתת לאחרים לקחת לך הכל, רק בשביל עוד חצי שעה של שיחה.
וריעות הזו אוהבת כל כך את כולם, אבל היא לא יכולה לחשוב שאוהבים אותה. אם אוהבים אותה, מה היו כל השנים האלו של ההשפלה והבדידות?
בבקשה. בבקשה אל תנצלו אותי. אני אתן לכם כל מה שתבקשו, אבל יש בכם נקודה שהיא המבוגר האחראי עליי. ואני מבטיחה לתת בחזרה, ממקום בריא ולא מנוצל.
ועכשיו אני מרגישה שספדתי את עצמי
והיום אני חוגגת לי יומולדת. נכון שאתם מכינים לי מסיבת הפתעה בערב? אני פתאום נורא רוצה את היומולדת שלי בחזרה.
לא להאמין שעבר כבר יותר מחודש
וכשרוחות קרות יסערו בחוץ
אשלח לך אש חמה
איך אנשים מבינים ממני תמיד את מה שניסיתי להסתיר?
ספר לי קצת
על רגעי הפחד
ומה עם שיעורי חלילית שלנו? הם די הלכו לאיבוד
הווצאפ יבש בשבוע האחרון
ואני צריכה אנשי קשר חדשים
ראיתי אתמול סרט חמודי ומטופש מפוצץ בקלישאות
ואנגלית זו שפה יפה וזהו זה
ובלילה בלילה היה לי קצת כיף
ואני אוהבת לספר סיפורים. אבל כשאעבור את גבול המוצר אתם תגידו לי, נכון?
והדסה. אף פעם לא חטפתי מכה מפטיש. משימה בשבילך. שמישהו יתייג אותה אני לא מצליחה
ותקשיבווו. המטען שלי יפיוף
וזהו
מי שקורא משהו מתוך זה- אני אשמח לדעתריעות.
ויש שם שאלות ששאלתי מתוך כוונה לקבל תשובותיכם
קראתי הכלחנטרישש
קראתי הכלכישוף כושל
בס"ד
אני אוהבת אותך ילדה שלי
לכל אחד מאיתנו יש עבר
הוא משפיע על מי שאנחנו
אבל הוא לא אנחנו
אל תסתכלי על ריעות של כיתה א'
עזבי אותה
תחיי איתה בשלום
אני בטוחה שאם היית נפגשת איתה היום היית מחבקת אותה ונותנת לה כמה מילים
מספרת לה כמה היא טובה
זה שכמה טיפשות השפילו אותה לא הופך אותה לשפלה
את אדם אדיר
באמת באמת
ואם מתי שהוא תרצי שאזכיר לך מי את
תגידי
כי הריעות הזאת שסיפרת את הסיפור שלה באומץ כזה עכשיו
היא לא הריעות שאני רואה מולי כל יום
היא לא ארוסתי
אני לא יודעת לענות על השאלות שלך ילדה שלי
אני יודעת רק דבר אחד
אני אוהבת אותך
וואו את מהירהריעות.
ואני אוהבת אותך
ארוסתי שלי |מאוהב|כישוף כושל
קראתיקול דממה
ואני מצטרפת לכל מה ששירה אמרה.
את מדהימה
את מדהימה
מקפיצה מקפיצה מקפיצהריעות.
תענו לי על השאלה ששם, טוב?
קראתיהנסיך הקטן.
מנסים להחזיק חזק. אפפם לא הייתי טובה בזה
(ואם את רוצה תווים לחלית ישלי מלא)
ווי! בטח שאני רוצהריעות.
כשתסיימי ללמוד
אז אני רק צריכה למצוא דרך להעלות אותםהנסיך הקטן.
ואני אשלח לך
בהזדמנות
יש יש. תודהריעות.
קראתי.מוזיקה? מוזיקה
לא יודעת מה עושים
ומצאתי את החלילית בבית אם באלך
ואני יכולה גם להביא לך תוים
והתיוג שביקשת @גיברת פלסף.
ומצאתי את החלילית בבית אם באלך
ואני יכולה גם להביא לך תוים
והתיוג שביקשת @גיברת פלסף.
אני כבר קונה חלילית חדשהריעות.
ותודה
ואשמח לתוים. תוים של מה?
ואשמח לתוים. תוים של מה?
קצת שירי א"ימוזיקה? מוזיקה
הרבה חסידי
אם אני זוכרת נכון
אם אני זוכרת נכון
אני אשמח לשירי ארץריעות.
זה בבית..מוזיקה? מוזיקה
אז בזמן אחר
שאלת מה עושיםהנורמלית
כשאת המבוגר האחראי והרע כל כך מושך
אז אני אגיד לך
את חוזרת על זה בראש פעם אחרי פעם אחרי פעם
אני המבוגר האחראי אני המבוגר האחראי אני המבוגר...
כמו מנטרה
וחושבת על מי שאת אחראית עליו
ומקווה שזה יספיק
אז אני אגיד לך
את חוזרת על זה בראש פעם אחרי פעם אחרי פעם
אני המבוגר האחראי אני המבוגר האחראי אני המבוגר...
כמו מנטרה
וחושבת על מי שאת אחראית עליו
ומקווה שזה יספיק
מממ. תודה. אנסהריעות.
בכיף. אני יחטיף לך גיברת פלסף.
ישש תודה!ריעות.
|מעריץ סודי|
תוך כדי נסיעה בג'יפ.גיברת פלסף.
טובריעות.אחרונה
יתוש אכזרי.גיברת פלסף.
העיר אותי. ורצח לי ת'יד.
העיקר השאיר נזקים וברח.גיברת פלסף.
האמת, ישלו מזל שהוא לא לידי.. מה שהייתי עושה לו.
חבל שאי אפשר לתבוע יתושים..זו ממש תאונת פגע וברח.
עכשיו אני גם בחיים לא ארדם כי שורף לי היד.
חבל שאי אפשר לתבוע יתושים..זו ממש תאונת פגע וברח.
עכשיו אני גם בחיים לא ארדם כי שורף לי היד.
הוא גלגול של היטלר.גיברת פלסף.
שרוצה לפגוע בכל מי שהוא לא הספיק לפגוע בו בשואה.
על יתושים מותר להגיד שהם זרע עמלק,נכון?!גיברת פלסף.
כתבה מעניינתגיברת פלסף.
למה עקיצת יתוש מגרדת? - http://m.ynet.co.il/Articles/3411152
תמיד ידעתי שהנשים בעייתיות.
סבבה והכל שהיא צכה חלבונים, למה על חשבוני?!
לא זוכרת שתליתי על היד שלי שלט של שטח הפקר.. אהה נכון שנת שמיטה הכל הפקר.. אבל היא חוזרת על זה כל שנה מחדש.
איזה עם לא מחונך זה יתושות.
תמיד ידעתי שהנשים בעייתיות.
סבבה והכל שהיא צכה חלבונים, למה על חשבוני?!
לא זוכרת שתליתי על היד שלי שלט של שטח הפקר.. אהה נכון שנת שמיטה הכל הפקר.. אבל היא חוזרת על זה כל שנה מחדש. איזה עם לא מחונך זה יתושות.
למה לנו יש את הדבר הזה שאומר: תנו לחיות לחיותגיברת פלסף.
ולחיות אין את הדבר הזה: תנו לאדם לישון בשקט?!
אין צדק בעולם.
אין צדק בעולם.
אני יודעת שאני מתוקהגיברת פלסף.
זה לא אומר שאני צריכה לסבול
אני יוצאת במבצע השמדה.גיברת פלסף.
להשמיד ולחסל את כל היתושים. מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד.
אולי ה' רק רוצה לרמוז לי שלא כדאי לי לאהוב את הקיץ?!גיברת פלסף.
אבל אני ממש ממש אוהבת אותו.
יש ליתושה המכוערת הזאת מזלגיברת פלסף.
שאחרי שעה בערך של סבל האזור קצת נרגע אודות למשחה ששמתי.
אני מקווה שאצליח להרדם,כי אם לא היא תפצה אותי על כך.
אני מקווה שאצליח להרדם,כי אם לא היא תפצה אותי על כך.
חבל שאין ליתושים טביעות אצבעגיברת פלסף.
הייתי עושה בדיקת טביעת אצבע על העקיצות וככה מצליחה לאתר את מיקומה של היתושה שעקצה אותי ואז לבצע לה הריגה בפומבי!!
אני מקימה עמותהגיברת פלסף.
*נפגעי עקיצות יתוש באמצע הלילה*
אם אני אכשל בתנך היתוש הזה יהיה האשםגיברת פלסף.
כי אני לא ישנתי הלילה
ואז מחר אקום מאוחר
ולא אספיק לגמור את החומר לבגרןת
ואז אגיע לא מוכנה.
וכל זה בגלל יתוש משועמם שחיפש איפה לעשות רע
ואז מחר אקום מאוחר
ולא אספיק לגמור את החומר לבגרןת
ואז אגיע לא מוכנה.
וכל זה בגלל יתוש משועמם שחיפש איפה לעשות רע
חחחחחח דיברתי לעצמי בערך כי כולם ישנו בשעה הזאתגיברת פלסף.אחרונה
בשביל מה יש לך פטישחנטרישש
בשביל להרוג יצורים כאלהגיברת פלסף.
הבעיה שלא מצאתי את היתוש. עקץ אותי וברח.
מישהו כאן?ריעות.
|מרים את היד| אנימוזיקה? מוזיקה
היי. אין לך שיעור?ריעות.
ישמוזיקה? מוזיקה
אבל אין לי כוח ללכת
אוי. שיעור עם מי?ריעות.
אבל היא חמודה נוראריעות.
ואם יושבים מאחורה אפשר לישון בלי הפרעה
אתי של ביולוגיה, כן?
אתי של ביולוגיה, כן?
כןמוזיקה? מוזיקה
היא מצחיקה
אבל היא שמה אותי על הכוונת ודי מכריחה אותי לעבוד
ולא באלי היום
אבל היא שמה אותי על הכוונת ודי מכריחה אותי לעבוד
ולא באלי היום
את בהחלט צודקתריעות.
מפתיעהנורמלית
שושמוזיקה? מוזיקהאחרונה
יאפהנסיך הקטן.
מי טוהנורמלית
אז אנשותייריעות.
בואו נעשה משהו חביב
אבל צריך ללמוד לתנךהנסיך הקטן.
^^^^^^גיברת פלסף.
למרות שממש אינלי כח 
יש לי רעיון!כישוף כושל
בס"ד
לומדים המון המון המון
ונפגשים פה ב12 לחידון תנך נושא פרסים
אני אמלא את תפקיד הקהל |נלהב|ריעות.
מבטיחה למחוא כפיים ולשרוק במקומות הנכונים
אבל החומר שלי שונה משלכןהנסיך הקטן.
אבל אינלנו את אותו חומרגיברת פלסף.
הו נכון יש מחר בגרותריעות.
טוב
בהצלחה
בהצלחה
אני אבל כבר אזוזכישוף כושל
אני אצא לי לאולפנההנסיך הקטן.
נדברה
היו שלום ותודה על הדגים
אמא לי אל היער לראות את התוכית כישוף כושלאחרונה
עוד לילה עבר והירח מרריעות.
הבהרה: הוא לא אח שליריעות.
כןכןכן, הבנויעל
יופי. תודהריעות.
הו, הנסריעות.
אני לא אחות טובה. זה ידועריעות.
אני אקרא לך מעצבן, תיזהרריעות.
אז תודה בזהותך ותתנהג כמו עצמךריעות.
ולא כמו איש משועמם
כן...?ריעות.
מעצבןריעות.
כן אני יודעתקול דממה
הוא פצלש זה בטוח.
רק של מי
רק של מי
זה כבר די פשוטריעות.
ממקול דממה
לא נראלי זה כפיר
למה לא?ריעות.
תקראי את מה שהוא כתב שם.יעל
אין לא אמין יותר מזה
אני לא מבינה כשעובדים עלי קול דממה
גם לא מבינה ציניות
גם אנייעל
ובכל זאת...
ונמאס לי שעובדים עלי ואז אני מאמינה ואז צוחקים. ונמאס לי לא להאמין לחברות שלי.
אז אמרתי להן שאני מאמינה להן תמיד (בגבולות היגיון, כן?) ואם יצאתי אהבלה זו בעיה שלהן
תנסי גם...
ככה אני עושה קול דממה
שים לב למי שרשרתייעל
|קוטל|
כמה פעמים שמעתי את זה היום...? |סופר|יעל
זה לא מצחיק!!!יעל
היי, מחקו אותו! קול דממהאחרונה
הייתי בכל הפחדיםנקודה טובה
האלה כבר
מתחשק לי חמשירים של דתיה בו דורהנסיך הקטן.
נממ
אבל אהבתי מה ששמתריעות.
פעם איש סרג כבישהנסיך הקטן.
פעם אוטו זבל קפץ בחבלהנסיך הקטן.
פעם אבטיח נרדם על השטיחהנסיך הקטן.
פעם גרב אכל ארוחת ערבהנסיך הקטן.
פעם אתון קראה עיתוןהנסיך הקטן.
פעם גמבה רקדה סמבההנסיך הקטן.
פעם דג רקד על הגגהנסיך הקטן.
פעם דג דג דגהנסיך הקטן.
פעם תרנגול הבקיע גולהנסיך הקטן.
פעם כבשה תלתה כביסההנסיך הקטן.
יש את הדומה איש אחד חלם על מרשמלו ובבוקר לא מצא תכריתחנטרישש
שלו תעשי אותם
פעם דלת קיבלה נזלתהנסיך הקטן.
פעם הדסה טסה על החסההנסיך הקטן.
אני לא עשיתי דבר כזהגיברת פלסף.
התלבטתי אם לתייג אותךהנסיך הקטן.
בסוף החלטתי שתגיבי לבד
אני קוראת מחשבותגיברת פלסף.
פעם דלעת חלתה בשפעתהנסיך הקטן.
פעם מדחום קיבל חוםהנסיך הקטן.
פעם פרה הלכה על התקרההנסיך הקטן.
פעם סוס נהג באוטובוסהנסיך הקטן.
פעם עוגה נרגמה בחגיגההנסיך הקטן.
פעם מטאטא שתה כוס תההנסיך הקטן.
פעם ניצה הרביצה לפיצההנסיך הקטן.
ןזה בכלל שטוזים אבל לומשנההנסיך הקטן.
מאיפה כל אלה זיכרון ?חנטרישש
זה לא חמשירים!זה שטוזים!ת.מ.
אם את רוצה חמשירים שלה אז יש למשל את-
דין דגי דן יש לי פוני
אין כמותו ואין כמוני
והנה שלולית פתאום
הופ
עברנו בשלום
דין דגי דן יש לי פוני
אין כמותו ואין כמוני
והנה שלולית פתאום
הופ
עברנו בשלום
אני יודעתהנסיך הקטן.
לא היה לי כח לכתוב את החמשירים אז עברתי לשטוזים
אבל הם גם חמודים
מי זאת בכלל דתיה?חנטרישש
אין לך ילדות!מוזיקה? מוזיקה
לאחנטרישש
או-מיי-גאד (בטון של ג'ניס מפרינדס)ריעות.אחרונה
דתיה בן דור, בחייך
אחרי הכל תמיד יגיע שירריעות.
איזה שיר גרוע!!מחכה לשקט
היה לנו בארווזיון
פשוט זוועה!!
תשוו
וזה השיר שזכה:
פשוט שיר מדהים!!
לנו היה זמר שחוץ מזה שהקול שלו לא משו
הוא פשוט מכוער!!
להם היה זמר עם קול חלומי
עם אנמציה מטורפת!!
ובנוסף לכל הוא גם אחד החתיכים...
אחלה שיר שבעולם!
זה אחלה שיר..Tal.
נכוןןןןשולמית מילר
ממש נדלקתי על השיר שלהם!!!