אסור לסרק שערות בשבת, משום שבכל סירוק שיער נתלשות שערות, ואחת מהמלאכות האסורות בשבת היא מלאכת 'גוזז', וכשם שאסור לגזוז צמר כבשים, כן אסור לגזור או לתלוש שיער אדם. ויש להוסיף, שכל אדם מעוניין לתלוש שערות תוך כדי הסירוק, משום שבאופן טבעי, בכל יום נושרות מן הראש עשרות שערות, וכל אדם מעדיף שהן ירדו בעת הסירוק, שאם לא כן, ינשרו במשך היום ויפגמו בסידור השיער וניקיון בגדיו. וכיוון שאסור להסתרק, המסרק מוקצה ואסור לטלטלו. 2
אבל הרוצה לסדר מעט את שערו, רשאי להשתמש לשם כך במברשת מיוחדת ששערותיה רכות, או שיש רווח גדול בין שיניה, כאשר ברור לו שבאופן זה יש סיכוי סביר שלא ייתלשו שערות. ומברשת כזו אינה מוקצה בשבת. וכדי שלא יֵראה כאילו הוא משתמש במברשת אסורה, טוב לייחד אותה באופן מיוחד לשבת (ע' שש"כ יד, מד).
עוד אסרו חכמים לאשה לקלוע את שערות ראשה כדי לעשות מהן צמה, מפני שיצירת קליעה בשיער דומה למלאכת 'בונה' (ויש איסור לבנות גם כלים). וכן אסור לפרק את הצמות, שזה דומה למלאכת 'סותר'. ומותר לאסוף את השיער בגומי, כי אין בזה יצירת מבנה. ולעשות שביל באמצע השיער מותר בידיים, אבל לא על ידי מברשת או מסרק, משום שיש חשש שתוך כדי עשיית השביל ייתלשו שערות (שו"ע שג, כו; מ"ב פד).
וכן אסור בשבת לקלוע צמה בפיאה נוכרית, והאיסור בזה הוא משום 'אורג' (מ"ב שג, פב).
ומותר לאשה להתיז על השיער מי בושם, וכן מותר לבשם את הגוף במי בושם (מ"ב קכח, כג; שש"כ יד, נא).