פורום אולפנת מירון (עמוד 17)

שלקחה את המשאלה הכמוסה שבכל אחד צעד קדימה והתחילה לדבר לעצמה בלשון זכר.

"המריע בקרן, קראת לי, ובאתי מיד. עכשיו, בוא גם אתה!"

זה לא שאני בוגר. בכלל לא. אני פשוט מתאים את עצמי לסביבה. משנה את האופי שלי בהתאם למה שהאחרים משדרים שמקובל באותו מקום.




"אם לא הייתי מכירה אותך הייתי בטוחה שאת על סמים"
אני? סמים? נעע
אבל יש משהו במה שהיא אמרה.

כסעעעמק
נגמרו לי האנרגיות. ולא כי עכשיו לא טוב לי, אלא בגלל שאני יודע שבעתיד יהיה קשה.
פתאום לאיש הזה אשכרה יש חברה, ועכשיו אני מבין מה הולך עושה בוואצפ עד שלוש לפנות בוקא.
ופעם כך הודעה הכי קטנה שלי שוואצפ הוא מיד היה עונה לי כי אנחנו חברים כמו אחים, אבל היום יש את *** שאחרי שהוא יסיים לדבר איתה הוא יתייחס אלי.
וזה ממש מעצבן. הוא מכיר אותה רק שבועיים, היא שמיניסטית, וכבר הם דיברו על חתונה למרות שהוא בכלל לא רוצה להתחתן השנה והיא וודאי שלא. זה מסבך אותו ומערבבים אותו. הוא יבין בעתיד, בדרך הקשה, כמה זה לא עשה לו טוב.

ואחרי זה, גם לי בא.
ששאלתי אותו אם בא לו לעשות את שביל ישראל, הוא מיד אמר שחודש וחצי זה נראה לו הרבה. אז אמרתי לעצמי, תשחרר כבר. שיהיה לך את האחת שלך תלך איתה. עזוב אותך כבר.
וזה מכאיב לי בראש כל החיים האלה. וזהו לרגע זה.
ממש ממש מצטער שנכנסתי לפה. מקווה שלא יהיה עוד.