קבלו אותי במחיאות כפיים סוערות


סתם

מה שמפליא אותי במיוחד שלמרות שאני גם לא בעזרא וגם אף אחד לא כובת כאן...
אני עדיין נכנסת לבדוק מה שלום הפורום השומם הזה
חוץ מזה... פנאט...
אני לא רואה שיש פורום של אריאל!
(ואני לא באריאל)
בכל מקרה... למה אתם לא קוראים לזה אריאל? מה אני אמורה לנחש שזה שלכם?
מי שלא בא(ה) מרובע(ת)
זה שנה ראשונה שלי ואם אני באה מי שלא בא באמת מרובע!!!!
לצערינו הרב רוצים לבצע את מצעד הטומאה (הגאוה) בחוצות עיר הקודש ירושלים בחסות המשטרה והעירייה.
כולנו חייבים למחות על התועבה הזאת
אבל איך?
פשוט כותבים הודעה בנושא: חגינהוחגקיכיעהחיגדןלחכיגלךחגדלעלגדחכךלחעלידעגלךחעלידלע
ורואים כמה זמן זה נשאר בלי תגובה
( נא לא להגיב על זה בסיגנון: "קורע ל"ת" או "חמוד ל"ת")
מי שנמצא מחובר לאחד הפורומים
ואגב פעם אחת ניסיתי את זה (בטעות) כתבתי תגובה והתגובה נשארה במקומה שבועיים
ולא רק שלא הגיבו אלא גם המספר שהיה ב"נצפה" נשאר אותו דבר
למה שמישו יגיד לדבר כמו 'יחלעיחלכיעחלכי' ????

בס"ד
"ונגה כאור תהיה"
בתחילת שנת תשס"ב התלוננה נגה על כאבים חזקים ברגלה. לאחר עשרה חודשים של כאבים, קרה משהו ששינה את פני הסיפור כולו. נגה החליקה בחצר ביתה ושברה את עצם הירך. העסק היה נראה קצת מוזר והיה חשש שזה לא סתם שבר תמים כמו שהוא נראה. לאחר מספר בדיקות אובחן אצל נגה גידול סרטני מסוג "יואינג סרקומה"
נגה קיבלה טיפולים כימותרפים מאוד אינטנסיביים ובהמשך עברה סדרת הקרנות, לאחר הטיפולים היא נותחה ועצם הירך שלה יחד עם המפרק הוחלפו בטיטניום.
משך הזמן הרשמי שלוקח לטפל ב'יואינג סרקומה' עד להחלמה הוא 18 חודשים, בגלל המצב הרפואי בתחילת המחלה הוחלט להוסיף בסוף, טיפול מורכב ומסובך - 'השתלת מֵח עצם'. בטיפול הזה היה מצבה של נגה קשה מאד וסיכוייה לעבור את ההשתלה בחיים (שלא לדבר על המחלה) שאפו לאפס. אך נגה נאבקה והצליחה היא עברה את ההשתלה... ובהצלחה.
לאורך כל הטיפולים, נגה שומרת על אמונה איתנה ושמחת חיים פורצת וזאת על אף הסבל הרב שהיא עוברת.
"ברור שקשה בהתחלה, אבל אחר כך מתרגלים ויש המון צחוקים, וקטעים, והווי מאד מעניין ומיוחד אפילו בהשתלה היה נחמד" - אמרה נגה בחיוך.
נגה סירבה להיכנע, והחליטה להמשיך בחיים כילדה רגילה - עד כמה שהדבר התאפשר.
הטיפולים ממשיכים ובין טיפול נמרץ אחד לטיפול נמרץ אחר נגה ממשיכה ללמוד, וניגשת לבגרויות ועוברת אותן בהצלחה - אפילו בחודשים האחרונים, גם כשהכל היה נראה אבוד - ישבה נגה ולמדה למבחנים.
כשלושה חודשים לאחר שהחיים חוזרים למסלולם, חוזרים גם הכאבים בעצמה רבה. נגה מקבלת תרופות להשקטת הכאבים, אך ההדמיות מראות שהיא נקייה.
8 חודשים של סבל וכאב שהולכים ומתגברים, נגה נוטלת כמויות עצומות של משכחי כאבים, אך הכאבים מתגברים ומגיעים עד כדי מתן מורפיום בכמויות גדולות כנגד הכאבים. ועדיין ישנם כאבי תופת בלתי נסבלים... ואז מגלים, שהמחלה חזרה ...ובגדול...בענק.
כשנה לאחר שהמחלה חזרה מגיעות תוצאות בדיקות קשות- ריאותיה של נגה חולות בצורה בלתי הפיכה .
חודשיים לאחר מכן המצב מדרדר, אחד הגידולים החל לדמם ונגה מתאשפזת. המשפחה הקרובה כבר באה להיפרד. אך נגה מפתיעה, כרגיל, מתאוששת קצת וסוחבת שבוע וחצי נוספים ואף מצליחה לקום מהמיטה ולטייל בכסא גלגלים, לצחוק ולהיפרד מהקרובים לה. אך השמחה לא ארכה זמן רב.
בליל שבת, לאחר שבוע וחצי של מאבק, במוצאי יום הולדתה השבעה עשר של נגה, כא' בטבת תשס"ו, החזירה נגה את נשמתה לבוראה ובכך הסתיימה תקופה רצופת ייסורים.
ללוויה של נגה הגיעו אלפים , נגה הייתה לסמל של התמודדות ומאבק ,סמל של שמחה ותקווה וסמל של
אמונה בטוב.
בין המספידים היה אביה של נגה , ר' יצחק יהודה, שההספד שלו נגע ללב במיוחד ומתאים מאוד לקראת
הימים הנוראים:
"... בשנים האחרונות, עת הגעתי בימים הנוראים לתפילת "ונתנה תוקף",
כשהגעתי ל"מי יחיה, ומי ימות, מי בקיצו, ומי לא בקיצו", חשבתי עלייך, נגה'לה.
כשאמרתי "ומי באש", עלייך חשבתי, נגה'לה, איך את נשרפת באש הנוראה ההיא.
כשאמרתי "מי בחרב", עלייך חשבתי, נגה'לה, איך את נחתכת פעם אחר פעם.
"ומי במגיפה", עלייך חשבתי, נגה'לה.
ובשנה האחרונה, כאשר הגעתי ל"ומי בסקילה", נגה'לה החמודה, שוב חשבתי עלייך.
ועכשיו, עכשיו התברר לנו, שדווקא הנורא שעליו לא חשבתי, "מי בחניקה", דווקא הנורא הזה, הוא
שהתענית בו, הוא שראו עינינו, לבסוף, וכלו, כלו מלהושיע.
ולפחות, לפחות עתה נחה את, עתה שקטת....
בליל שבת האחרון, כבר הורדמת. עמדתי ליד מיטתך, וקיבלתי שבת, וב"לכה דודי",
התגלגלה על שפתי במנגינת "אלי ציון", וכשהגעתי ל"בואי בשלום", לא יכולתי להמשיך.
עמדתי שם דקות ארוכות, החזקתי בידיך, ולא יכולתי להמשיך, ונאלצתי לדלג.
עתה, עתה אשלים, ילדתינו האהובה, עתה אשלים.
"בואי בשלום, למקום מנוחתך, עטרת בעלה, שבשמיים.
גם בשמחה ובצהלה, אחר שמן הייסורים הנוראים נגאלה.
תוך אמוני עם סגולה, כל אותם המוני אוהבייך.
לכי נא כלה, למנוחתך, לכי נא כלה, כי באה השלווה" והתפללי נא עלינו, ואנו נמשיך....
היות שנגה הייתה רווקה, ואביה היחיד האומר קדיש עליה, יעצו למשפחה רבים לכתוב ספר תורה על שמה, למען יקראו בו מידי שבת בשבתו, לעילוי נשמתה. לפיכך החליטה המשפחה לקחת על כתפיה משא כבד זה, בכדי שיוכלו להכניס את ספר התורה ע"ש של נגה.
לכן כל המעוניין לרכוש אות, עמודה או פרשה בספר התורה מוזמן לפנות לוועד לכתיבת ספר התורה:
דואר :
אות: 5 ₪
עמודה: 700 ₪
פרשה: 3,300 ₪
* כל המעוניין, ישנה המלצה אישית מהרב יעקב אריאל שליט"א, רבהּ של רמת גן, להשתתפות בכתיבת ספר התורה.
דרושים שלוחי מצווה!!!
ישיבת "ניצני-אורות"
ע"ש ניצן סלע וליאור דהן ז"ל
בסייעתא דשמיא אנו שמחים להודיע על פתיחתה המחודשת של ישיבתנו במשכנה החדש
במדרשיית-נועם בפרדס חנה.
מדרשיית-נועם הינה הישיבה התיכונית הראשונה בארץ וקיימת מזה כ-60 שנה.
בשנים האחרונות ניכר הצורך בחיזוק מוסד מפואר זה
תוך כדי הפצת התורה בפרדס חנה כולה...
בראשות הישיבה עומד
הרב שלמה קריספין שליט"א
מתלמידי הרה"ג הרב דב ליאור שליט"א
הרה"ג הגרזן שליט"א
הרה"ג הרב א.י כלאב שליט"א
והרב שלמה גורן זצק"ל
הישיבה דוגלת ברמה גבוהה בעיון תוך כדי התמדה בלימוד אמונה ותורת וא"י...
כיום,בשנתה השנייה של הישיבה,הישיבה זקוקה יותר מכל לחיזוק של חבר'ה אידאלסטיים משיעורים גבוהים(ב' ומעלה)...
אנא הצטרף אלינו ותהיה שליח מצווה..
לפרטים:
הראל 0506429705תקשיבו יש תינוק אחד שנולד עם מום בלב , לקחזמן עד שאישרו לו ניתוח בלב . היום היה הניתוח. והלב לא עובד! הוא מחובר למכונה!!!! ה' ישמור!!!
הרופאים אמרו שאם ב24 שעות הקורבות לא יהיה נס אז....
אז בבקשה מכולכם תקראו תהילים ,תתפללו , תתנו צדקה . והעיקר שיהיה את הנס הזה.
השם הוא התינוק של שירן בת יעל.
לרפואה שלמה
בשורות טובות ישועות ונחמות
תודה רבה למי שהתפלל בשבילו
ה' ישלם שכרו.
בשורות טובות
הפיזמחוז!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ל' אב ברעננה כווווווווווווווווווווןלם לבוא כי עכשיו אין ספק שעין גנים מפגיזים הופעה ומנצחים...............
ובגדוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווול!!!!!
(אלא אם כן השופטים יהיו מכפ"ג או מהד"ג...)![]()
נחליאל בנות עין גנים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ותענו לי אל תהיו כמו תמיד...
איך זה הולך כאן?
הבנתי שיש סניף וגרעין... אבל גם בצופים יש את זה...
לנו יש סניף שזה כל המקום שלנו... שבט שזה הקבוצת גיל שלנו... וזהו... איך זה אצלכם?
-לא להיתיחס לנושא, זה סתם למשוח אנשים שיסתכלו מה כתבתי- 
האם יש כאן מישהו שמכיר את דניאל פריד שבא למחנה סיירים ארופה??? אם כן, נא להגיד לי....

נתלה על כל עץ במחנה.
=(
משה