פורום רחובות המלך! (עמוד 5)

נמאס.
לי.
שאני.
שמנה.
ש מ נ ה .
ש מ נ ה .
איכס.
הסנטר והבטן ובעעעעע.

בכלל לא מצחיק פה
הם מזלזלים כאילו כלום

יש לי כאבים של האבנים.
אוף,זה כל כך היה צפוי

איזה לילה קשוח.

אני מאוד מפחדת מימני.
ואין לי למי לכתוב כי למה.
כואב לי.

-את כבר פחות בקשר או שלא רצית להגיד שלום כי קורונה?-
בדיוק,כי קורונה.


באלי שלא יכאב לי בלב.

כואבת לי הבטן.

נסעתי איתו
והתישבתי לידו
ורק בסוף הנסיעה פתאום נזכרתי שאולי אני צריכה להילחץ כי הוא גבר.רק בסוף.
חסד.

קשה לי.
זה עומס פסיכייי.
איה כואבת לי הבטן.
די די די אני שונאת שהחרדות מגיעות.

רק שלא יעלו לי החרדות.הלואי.

הקאתי.
הרגשתי את הבטן ושנאתי.
שנאתי הכי שיש.

מקווה שלא יהיה לי קשה מידי לחזור לכל הכללים

קשה לי שמאחרים,החופש שלי כל כך כל כך קצוב אז למה לשחק לי בו.

הלואי יכולתי לישון היום כל היום

מי מתקשר באחת בלילה לאנשים.
מי מתקשר בכלל.

מפחיד לי.

זה נראה שהכמיהה שלו זה שארגיש בבית

כל ה"אורות" האלו

אני מרגישה שהחיים שלי נפלו עמוק בין הכיסאות.
כבר אין ככ איך להציל את כל מה שנקבר שם למטה.

ניסיתי ללכת בצורה רפוייה,לשחרר את הידיים מהלב
הצלחתי,בערך.
עד שמישהו פתאום הגיע מולי ובאיסטינקט,חיבקתי את עצמי והסתרתי מה שיכולתי.
אני גאה בי שאני נוסעת אליה,זה קשה.אבל אני אצליח.
וממ,מעניין כמה פעמים בחיים שלי אצטרך ללכת בפחד בתוך חדרי מדרגות.

אני לא אתן לך להרוס לי את החיים