פורום רחובות המלך! (עמוד 60)

1.כפרות:

כיוון שאין אנו מקיימים מנהג כפרות על התרנגולות, יש לקיימו על מטבעות כסף לצדקה (מ"ב תרה ס"ק ב).



2. טבילה:

יש לכל הגברים לטבול ערב יום הכיפורים כדי להיטהר מטומאה וגם משום תשובה. אין זה מנהג בעלמא אלא מצווה (קיצור שו"ע קלא ו).



3. סעודה מפסקת:

אם עוד היום גדול, מותר לאכול אחרי סעודה מפסקת, אם התנה לפני ברכת המזון שיש בכוונתו לאכול עוד (שם יב).



4. ברכת "שהחיינו":

אישה מברכת "שהחיינו" בהדלקת הנרות, או יחד עם שליח ציבור בבית הכנסת.

כששליח הציבור מברך "שהחיינו", יש לכל אחד לברך אותו בלחש. ויש לגמור לפניו כדי שיוכל לענות אמן (קלב ב).



5. טלית:

אם מתעטפים בטלית מבעוד יום בתפילת ליל יום כיפור, יש לברך עליו (שם קלא יז).



6. חולה:

מוטב לצום ביום הכיפורים ולשכב במיטה מללכת לבית כנסת, אם כדי להחזיק מעמד יש צורך באכילה ושתייה, כי הצום הוא מצווה מן התורה וחמור יותר מהתפילה (ששכ"ה כה כב).



7. תרופות:

חולה שאין בו סכנה וצריך לקחת תרופות בצורת גלולות או טיפות, מותר לו לבלוע אותן כי אינן נחשבות לאוכל. אם זו גלולה מתוקה - יבלע אותה בבת אחת בלי מציצה כלל כדי לא להרגיש טעמה, או יעטפנה בנייר דק ויבלענה כשהיא עטופה, אבל אין לשתות מים כדי להקל על הבליעה. אמנם יכול לבלוע ברוק, וכן אפשר להשתמש במים אשר טעמם נפגם לחלוטין, כגון על ידי מלח (ששכ"ה כה ח והערה יח). ומובן הדבר שכל מה שיאמר לו רופא ירא שמים יעשה וישמע (שש"כ עמ' קפ סע' יד ועמ' קכד הע' א).



8. השתחוויה:

כשמשתחווים ב"עלינו לשבח" יש לפרוש מטפחת מול הפנים ולא תחת הברכיים, והוא בגלל האיסור: "אבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה" (שו"ע או"ח קלא מ"ב ס"ק מ מא. לוח היכל שלמה. ועיין לעיל תשובה קפד 6). וייתכן שמרצפות אין דינן כאבן משכית כיוון שהן תוצרת האדם.



9. נטילת ידי כוהנים:

אף על פי שביום הכיפורים נוטלים ידיים רק מפרקי האצבעות, כלומר חיבור האצבעות לכף היד - יש ללוויים להיזהר ליטול ידי הכוהנים מהפרק, כלומר חיבור יד וזרוע. וכן כל השנה יש להיזהר בכמה דברים:

א) נטילת ידיים מהפרק, כאמור.

ב) ראוי לשפוך הרבה מים, כלומר רביעית, על כל יד.

ג) המים צריכים להגיע לכל מקום, מן הפרק עד קצה האצבעות.

ד) הלוי אינו צריך ליטול ידיים לפני כן, אבל קטן שהסיח דעתו מנטילת שחרית צריך ליטול קודם (שו"ע או"ח קכח ו).

ה) להיזהר שידי הכוהן לא תיגענה בדפנות הכיור ובמים שנטמאו הנמצאים שם.



10. ברכת כוהנים עם נעלי גומי:

כתבו הפוסקים שאין לעלות לדוכן עם נעלי גומי אשר הולך אתם בחוץ, מפני שאין זה כבוד נשיאת הכפיים (מ"ב קכח יח). אבל אם אלה נעלי גומי נקיים המיוחדים ליום הכיפורים, והאדם מצונן, יש מתירים (כף החיים שם כט), בתנאי שיוריד את השרוכים לפני כן, כי כך תיקנו חז"ל שמא ידרוך על השרוך (לוח היכל שלמה. מ"ב ס"ק טו).



סיכום: לכתחילה יש להוריד את נעלי הגומי, ואם הם נקיים ובלי שרוכים יש להקל למצונן.

כאן המקום להעיר שאין לעלות לדוכן יחף, כי גנאי הוא לעמוד כן לפני גדולים, וקל וחומר לפני מלך מלכי המלכים (מ"ב יח).



11. נר של שבת:

יש לעשות הבדלה במוצאי יום הכפורים על "נר ששבת", זאת אומרת על נר שדלק כל יום הכיפורים ולא על נר שהדליקו זה עתה (מ"ב תרכד ס"ק ז). על כן יש להכין בבית הכנסת ובבית המדרש כמה נרות שידלקו כל יום הכיפורים, שאם יבוא הרוח על הנר האחד וכיבהו והיה הנר השני לפלטה.

12. עמידה - כשארון הקודש פתוח, יש לעמוד, כולל תפילת נעילה.

13. שונות:

מוצאי יום הכיפורים הוא קצת יום טוב (שם כט).

ובעזרת ד' נתחזק ונתגבר בתשובה שלמה. 

                                                                                       הרב שלמה חיים הכהן אבינר.