אני לא נמצא פה הרבה, אבל קפצתי לביקור באתר ובפורום ואני מרגיש צורך לומר כמה דברים.
אני רואה מלא אמירות שמראות דימוי עצמי נמוך (כאילו אנחנו אפסים שלא שוים כלום). שתדעו לכם שבהרבה תחומים הסניף שלנו התקדם המון בשנים האחרונות, ברור שמבחינות מסוימות ובולטות (כגון מספר חניכים) חלה ירידה, אבל לא חייבים תמיד לחשוב שהמצב על הפנים ו"אף פעם הסניף לא היה איך שהוא היום". מסתכלים על הגדולים בהערצה שאומרת "בזמנכם הסניף היה נורמלי" אבל גם הגדולים מסתכלים עכשיו למטה ואומרים קודם כל כל הכבוד על עצם ההשקעה וסחטין על הרבה דברים שלא היו אז...
דתי-לאומי זה חרדי או חילוני??? כולנו יודעים את התשובה שזו דרך בפני עצמה שאמנם היא מורכבת ומורכב להיות בה אבל זה האמת, ההקפדה על קלה כבחמורה מצד אחד ומצד שני לנסות להשפיע ולעצב את המדינה.
כך אפשר להסתכל על התנועה שלנו בהנחה שאתה מאמין בדרך.
לכן במורכבויות כאלה יש אנשים שלא מצליחים להחזיק מעמד ולהקפיד על כל ההלכות אך (לזה אני חותר) לא נכון להגיד שאנחנו "צבועים", יש אנשים שנופלים בהקפדות כשהם עם המחשב ובאייסי קיו אבל יש לנו דרך ורואים שכל החבר'ה אצלנו כן אנשים מוסריים, טובים, מקפידים ומשתדלים לא לפול (אבל אנחנו לא מלאכים).
שכל מי שהגיע לפה, מגיע לו שיטפח לעצמו על השכם שהוא מהחבורה האידיאליסטית הזו!
כל הכבוד למי שמשקיע כל השנה ובמיוחד בחודש ארגון, תמשיכו עם השאיפות והיישומים, לא להכנע ושתזכו להעריך את עצמכם קצת יותר ...
)סתם סתם לא לבכות...
) ולראות עד כמה זה נורא. 
תסבירו מהתחלה ולפי סדר תודה
