פורום פורום ה-מרכזות (עמוד 11)

אני מקנאה כ"כ

ואני גרועה כ"כ

אני לא יודעת כלום!!!

ולא מצליחה להתמיד.

איפה הוא כשאני צריכה אותו???

ובדבר הזה לא הצלחתי!!

למה אני דפוקה כ"כ????😭😭😭

כואב לי.

ממש.

כשמישהו מתפרק לידי

ומתחיל לבכות

ואין לי מה לעשות

ואני רק מפריעה...

אני רוצה להרגיש חיבוק מאבא

שיגיד לי שעשיתי את הדבר הנכון

נמאס לי שהיא מדברת על הנושא הזה כל הזמן!

מספיק כבר לטגרר אותי😭😭😭😭😭😭

עוד לא אכלתי היום.

זו הצלחה בשבילי.

זה משמח אותי.

עוזר קצת להרגיע... משהו יציב...

וכן, אני יודעת שמזיק.

אבל באלי.

המתח הזה גומר אותי.

פועם לי הראש

וכוכב לי כל הגוף.

הכאב ההוא. הישן. המוכר. השנוא....

אני מבוהלת כ"כ. ומכלום. באמת.

רוצה רק לבכות.

נמאס ליייי😭😭😭😭😭😭😭

אני לא מרגישה טוב.

זה הגיוני.

יש לי רק 15.

זה יעבור. נכון?

קשה לי. באמת. עוברת יותר מדי דברים במקביל.

אני בקושי מצליחה ללמוד לאחרונה. וזה לא קשור אליך. אני פשוט דואגת כ"כ... וקשה לי... יש הרבה מדי בלאגן... אני מקווה שהכל יעבור כמה שיותר מהר. כל דבר יהיה יותר כואב מהשני...

אמרתי כבר שרוצה לשים את הלב בקופסה ולכתוב "זהירות שביר?

אהובה שלי

התגעגעתי אלייך ממש. באמת.

שבוע שעבר כבר חזרתי אלייך. נהנינו יחד. מאד. נכון?

אז בשבת היה קצת קשה. אני יודעת שהתאכזבת ממני.

אבל תראי. היום חזרתי אלייך.

ואני עם כל הכח להיות ולהישאר רק איתך.

ואכלתי יותר מדי.

סליחה

אל תדאגי. אני איתך. לא באמת עזבתי.

חזרתי אחורה. יודעת.

שוב הרצונות הדפוקים האלו.

אין מי שיעזור לך עם זה. את יודעת.

תתמודדי עם הבעיות שאת יוצרת ופשוט תסתמי.

תגידי תודה שאת עוד פה בכלל.

את לא רוצה? אין בעיה.

אז בשבת שוב נכווית. נכון.

"רזית מאד, ידעת?"

לא. אל תשקרו לי.

באלי לצרוח עליו. באמת.