יצאתי דפוקה כל כך. באמת.
ניסיתי רק להגיד משהו בקטע טוב... והוא נפגע בכללי כל כך... ולא פתוח להבין את הכוונה שלי...
כואב לעצור. מאד אפילו.
במיוחד שיודעת שאמשיך לדאוג לו כ"כ...
הוא ישכח ממני תיכף. אני לא אשכח... לא מישהו שנכנס בי עמוק כ"כ... הוא כמו שמש...
אבל הכי כואב שפגעתי באדם טוב כ"כ, ואני אפילו לא מבינה מה פגע בו...
אוף הלוואי שיענה לי.
לא בטוח בכלל שירצה לענות... מנהסתם לא ירצה.... ביקשתי שיענה. נראה אם אכן יקרה... ומתי...
מקווה שיענה בשבילי לפחות. כי ירגיש כמה באמת אכפת לי ממנו.
הוא אמר שאפשר להגיד דברים כואבים!! זו היתה הכי מחמאה יחד עם משהו כואב שביקשתי לעצור ליום. יום אחד סך הכל!! ואמרתי שזה יהיה לי גם ממש קשה. לא חשבתי שהוא יקח את זה ככה. באמת שלא.
אוף איתי.
ולמה אחרי שהתקרבתי כ"כ הוא אומר שאני לא מתקרבת? למה הוא מצפה בכלל?
אוףףףףףףףףףף