מהידיים
מים תחתונים אינון בוכין ואמרין:אנונימי (פותח)
אנן בעינן למהוי קדם מלכא
ור' צדוק:
העגמת נפש שיש לאדם על עבירות שעשה הם ממש יסורי גיהנם על אותה עבירה, ולכן אמרו בספ"ק דברכות (יב
דהמתבייש בה מוחלין לו. כי כבר סבל עונש גיהנם. ומי שזוכה מן השמים מזכירים לו בכל עת עבירות שעשה ומתמרמר עליהם עד שסובל שיעור גיהנם המגיע לו ע"ז בעוה"ז, וזהו הפרעון מן העבירות שנפרעים מן הצדיקים בעוה"ז [...]
(צדקת הצדיק נז)
גיהנם!
כמה דברים מבהילים ביום אחד. מאיפה נכנס אוויר ומאיפה יוצא בנו. ומה הטלטול הפנימי עושה. אני רוצה בכלל מילים פשוטות, שיסבירו לי דברים כמו לאן אני צריך ללכת וכיצד להישמר מהתהום. אבל בלי תהום; עם ריאליה. ובלי נקודפסיק ובלי פסקאות מתוחכמות.
זה היה מזמן, אולי.
..א.ק.ד.ש.
עבר עריכה על ידי א.ק.ד.ש. בתאריך ט"ו בטבת תשע"ט 01:13
נערך
×÷×אנונימי (פותח)
עכשיו אחרי יומיים שלושה,
שנסעת ולקחת את כל מה שהייתי איתך
גיליתי תמונות על הקיר הלבן,
וכמה עננים באפור על תקרת המטבח.
ממש באותו היום שנסעת
צלצל השעון והעיר את הבית כולו.
ושמש חורפית בתריסים נכנסה,
וראיתי פנים בקפה דומות לא דומות.
פתאום כשלא באת,
אני רציתי כל כך,
ופתאום כשלא באת,
נעשה לי קר,
והדלקתי את האור בחדר הסמוך,
וחיכיתי לך שעות בלי אויר וגוף.
אחר כך גלשה התקרה לרצפה,
והשחקים נמלאו ציפור,
ונסעתי רחוק כמו יונה של בר,
והייתי חולם והייתי ער.
לאט לאט כבה האור לבדו,
ונותרתי חשוך, והייתי לבד,
מן הקיר הלבן גלשו התמונות,
עצובות עצובות, כי פתאום כשלא באת.
פתאום כשלא באת...
(שלומצי)
שנסעת ולקחת את כל מה שהייתי איתך
גיליתי תמונות על הקיר הלבן,
וכמה עננים באפור על תקרת המטבח.
ממש באותו היום שנסעת
צלצל השעון והעיר את הבית כולו.
ושמש חורפית בתריסים נכנסה,
וראיתי פנים בקפה דומות לא דומות.
פתאום כשלא באת,
אני רציתי כל כך,
ופתאום כשלא באת,
נעשה לי קר,
והדלקתי את האור בחדר הסמוך,
וחיכיתי לך שעות בלי אויר וגוף.
אחר כך גלשה התקרה לרצפה,
והשחקים נמלאו ציפור,
ונסעתי רחוק כמו יונה של בר,
והייתי חולם והייתי ער.
לאט לאט כבה האור לבדו,
ונותרתי חשוך, והייתי לבד,
מן הקיר הלבן גלשו התמונות,
עצובות עצובות, כי פתאום כשלא באת.
פתאום כשלא באת...
(שלומצי)
--אנונימי (פותח)
אני חושב שהקללה הכי גדולה באובססיביות היא האשמה
אני מרגיש אשם
יש הנחה כזאת, שאולי השנתיים הקרובות יתבטלו פתאום ואני אקום ואהיה במקום אחר. אתם מבינים שזו לא מליצה, זה מה שמחזיק אותי כל הזמן, שבאמת מניח לי. עכשיו, לדוגמה, אני חושב על כל מה שיהיה מחר עד שאחזור, לא על אף דבר מאוחר יותר. לא מסוגל.
מיום חמישי אני הולך עם שתי מילים בראש
תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ
לזכור:אנונימי (פותח)
"אך עלינו לומר, נגד קאנט, שכדי שהלומד יוכל 'להתפלסף', חייב הוא להזדקק לתולדות הפילוסופיה. מי שהיה מנסה, בלי להזדקק להיסטוריה, להתפלסף על דעת עצמו בלבד, בבחינת 'ראשון', היה אולי מגיע לפילוסופיה מעין זו שעליה אמר הרמאן כהן, שהיא דומה ל'מוסיקה של המנצח', שכל כוונתה להבליט את הווירטואוזיות של בעל-השרביט" (ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה מניקולאוס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה, עמ' 12)
