אין לי כוח לכלום.אין לי כוח להזיז את הרגליים שלי וליסוע מכאן
..אנונימי (פותח)אחרונה
והכל היה לי מידיי טריגר.
היו מידיי פלאשבקים.רציתי למות.
זה כילו הרס לי את כל האוירה אשכרה מהסיבה הפשוטה שגם הם התחתנו שם.
זה החזיר אותי להכל.זכרתי הכל.
איך שבחופה לא הפסקתי לבכות.ואיך שהוא דיבר על החניך שלו שהתאבד אז לא הגיע וכו.ושהוא דיבר על ירושלים ובית המקדש.ואז הוא שבר את הכוס.שרנו אם אשכחך ותתן אחרית.וכל מיניי סיטואציות שיש לי במוח מהחתונה.ושניגנתי עם אח שלי בגיטרה בבמה הזאתי של התזמורת..ניגנתי איתו עוף גוזל.ומאז השיר הזה בתוך הלב שלי.כי הקדשנו אותו לאח שלי.והיה מרגש ושמח.ואיך שבכיסא כלה באתי אליה והיינו מלא ביחד והריקודים..אוי היה שמח.
וקיצר הכל היה באותו מקום.הכיסא כלה היה בדיוק שמה וגם הריקודים וגם החופה והשולחנות.
זה צבט לי את הלב.רציתי להיעלם.כילו למה ה' עושה לי את זה?
חבל,הייתי שמחה לפני כן..אז למה להזכיר לי בכל סיטואציה את העבר?למה בכל מקום זה בראש שלי.
קשה.קשה לי כבר מידיי.
שלא נדבר על מה שקורה גם בבית בלי קשר.משוגע פה מידיי מידיי.
נמאס לי.פשוט נמאס לכאוב.נמאסססססססססססססססססס.
..אנונימי (פותח)
וזה יומיים נוראיים שאני מרגישה שאני פשוט מאבדת את עצמי לחלוטין.
אני נאבדת בתוך עצמי ברמה שלא הייתה לי כבר מלא זמן
לעעזלללל מה קורה לי
אני באמת לא מבינה מה קורה איתי.אנלא מכירה תעצמי ככה.
אנלא מסוגלת.אני באמת רגילה להיות משו מסויים ופתאום יומיים שאני משו אחר.
והכל מתערבב ומטשטש לי.ומבולבל אוייי.כמה שזה מוזר
אני צכה לסתום תפה.וכולם כאלה גם מקבעים ואז ברור שיבהלו וזה ישמע להם ככ מופרך שככה אני מרגישה.
אין לי כוח כבר לזוז.זהו.
..אנונימי (פותח)אחרונה
מזל שבאמת אנלא מדברת..ככה אף אחד לא יכול לשפוט אותי
למרות שבכל מקרה שופטים..אבל ככול שאני מדברת פחות אז יש לאנשים פחות על מה לשפוט
ממ אוליי לא בעצם
אוף כבר
אין לי מושג
(ממ ואני לא מסוגלת.
היומולדת שלה עוד כמה ימים.זה מפחיד כלכך.למרות שהכל כבר מוכן וארגנתי..אבל זה לא העניין.רררר דיייייייייייייייייייייי)
..אנונימי (פותח)
נמאס לי מהבית לעזעזל נמאס לי
דיי דיי דייי אני מתפוצצת רק חזרתי משבת אוףף
וכילו גם רק לפני שעה הגעתי הביתה ואוףף זה בלתי נסבל כל רגע פה
וקשה
ועכשיו היא התעוררה ומבלבלת לי את המוח עם ההבלים שלה
אמן אף אחד לא יראה את מה שקורה כאן.זוועות עולם.למה אחים שלי צריכים לסבול כאן הכל?!?!מילא אני אבל למה האחים למה למה למה
אני רוצה שיהיה לכולם טוב
ועוד מעט יש לה יומולדת ואני רוצה לשמח אותה ולקנות לה מתנה וכו אבל אני בערבוב מטורף ובסחרחורות נפשיות וכמה מערבולות אלוהיםםםם
זה מטלטל את הנפש.וזה מסתכל שאני אוהבת אותה.למה אני אוהבת למה למה למההההה
זה דפוק.ושכולם ישנאו אותי אני ילדה רעה כלכך.הם שונאים כבר אבל באלי שכולם.מגיע לי רע.פשוט מגיע לי רע.אני ילדה רעה.בשורש אני רעה.יש לי לב גרוע.הכל גרוע.כל ההוויה שלי גרועה.אוף אוף איתי.
הכל בא מכל כיוון
דייייייייייייייייייי
..אנונימי (פותח)אחרונה
גם כל פעם יש סצנה אחרת.
וכילו דיי.
לא מספיק לך?!
ועכשיו דיברתי איתה איזה שעה ורבע..והלב שלי התהפך.אני כילו...מישו הרג אותי מבטיחה.וכל דקה שאני מדברת איתה אז אני סופרת.ממש כל רגע.
והכל מידיי לי.הכל מתהפך לי בלב.
הלב לא יכול להיות בסיטואציה.
רבי שלמה דחוף.
תודה שהייתי במרכזית היום.זה היה לי רגעים מתוקים בתוך כל החרא.הייתי צריכה את הרגעים האלה וואו.זה כילו..ממ איך נקרא לזה?! זה קצת לנשום.
..אנונימי (פותח)
אני חייבתתת מישו.
ואני ככ חייבת להסביר הכל.לדבר את הדברים.אבל אנלא מסוגלת.וזה קשה.קשה ומפוצץ את הבטן.את הלב.
ואם מישו היה קצת יודע..הלוואי והייתי מוכנה.
מצד שני ככ לא באלי.ככ אין אדם שירגיש את זה כמוני.וכולם יחשבו כמה אני רעה ומטומטמת.אף אחד באמת לא יצליח לא לשפוט.
כולם שופטים.ככ כולם שופטים ולא מבינים.
גם האלה שחייבים לדעת-שופטים...אז להתחיל לדבר?!
זה נורא.אוף זה מתסכל.
חוסר אונים משבע.
זה כן מופיע בראשיאנונימי12456
כמה אנונימיםאנונימי12456
אוקיי סליחה, אפשר לדעת למה?אנונימי12456
אם את לא רוצה לענות לא צריך
..אנונימי (פותח)
בימים האחרונים בא לי ללכת לאיבוד
שלא תמצאו אותי אף-פעם
להיכנס אל השדה בלילה
לחפש את כל הזאבים
להתמסר לפחד, לא לחזור אחורה
בימים האחרונים בא לי לפרק הכל
להחזיר ציוד, לחזור הביתה
לאדמה או לשמיים, לא אכפת לי כי העיניים לא בוכות כבר
רק רוצות לנוח
שיסתובב כבר הגלגל הזה
שירגע, אמן, הלב הזה
שהשקט ינצח את הרעש
אני תמיד אחרי גשם, ותמיד לפניו
כל המסקנות מתפוררות לי בין האצבעות
עפות כמו חול ים בסופה הכי חזקה של החורף
בזמן האחרון אין לי הרבה חלומות
יש רק אחד שחוזר על עצמו
אני על צוק, רץ בכל המהירות אל הקצה, וקופץ
אני עף
"איזה יופי של נוף", אני חושב לעצמי
הרוח מחרישת אוזניים וגורמת לי לדמוע
אבל אני נלחם בכל הכח לא למצמץ
אחרי הכל, לא כל יום רואים תהום מלמעלה
ולא נופלים כמו משקולת
בא לי להיעלם
אבל להיעלם כאילו אף פעם לא הייתי
בלי להשאיר חלל או עצב אחריי
שיסתובב כבר הגלגל הזה
שירגע, אמן, הלב הזה
שהשקט ינצח את הרעש
השקט ינצח את הרעש
..אנונימי (פותח)
מעניין אם הוא יודע שהוא באמת מטומטם..
אמרתי לה את זה..שהוא מטומטם,ואז הרגשתי שאני צכה להתנצל..שהיא לא תקבל את זה כמו שזה..
''באמת מההה.הוא ככ מטומטם.הוא יודע כמה הוא מטומטם.הוא באמת יודע.
כן,יש לה מאד.זה לא סותר.
היא לוזר.גם את זה הוא יודע.''
ואז הודעה אחכ-
(הוא לא באמת מטומטם,כן?זה סתם עצבים עליו.)
(והוא באמת כן מטומטם..)
(הוא לא מטומטם.אל תקשיבי לי..אבל נו,הבנת נראלי)
הקיצר יצאתי אני מטומטמת.
כי אני לא צכה להתנצל.
הוא מטומטם וזהו דיי
אין לי כוח כל הזמן להצדיק אותו פסדר?סוג של לדון אותו לכף זכות...
אין לי כוח לזה סבבה?
תמיד אומרים להסתכל בהסתכלות רחבה..
דיי כבר הבנו שזה לא באמת..דייייייייייייייייייייייייי.
(לא באמת הבנו ררר)
אוף זיבי עליי.
אני סתם מטומטמת,אני יודעת.
בעצם אנלא יודעת כבר כלום בעולם הזה.
באלי שהכל יפסק.עכשיו.שפשוט הכל יעצר.
..אנונימי (פותח)
ועוד משו,
העיקר זה היה כואב לי היום מאד.וגם בשבת בצהריים-זה היה עוד יותר חזק.החוסר הזה..
ותכלס,תכלס הוא הקשיב מאד.והרגיש את הצעקה.ואשכרה הוא אמר בערב-'וואלה אני פה.רציתי שיהיה לך פחות מטושטש.אז הנה הראתי לך משו.סימנתי לך התחלת דרך בנושא הזה.הבהרתי לך.'
וזה היה פלא לקלוט את זה.
#....#
התרגשתי מההוויה.
