יושבת בסוכה
בין שרשרת לשרשרת
מתבוננת בקישוט שהכנתי.
בוהה בו.
ותוהה לעצמי מי היה מוכן לקשט את ביתו בשרשרת מנייר צבעוני,
איזו אמא היית נותנת לתלות על הקיר ציורים מקושקשים מצלופן וקראפ?
למה בבית אנחנו חייבים להיות כל כך מגונדרים,לחשוב מה יגידו עלינו אחרים,ולמי הבית המשוכלל ביותר.
חייבים להיות כמו כולם,לא מנסים ליצור דברים מקוריים ויחודיים מקובעים לאופנה של כולם.
מרובעים!!!
למה אי אפשר להתשחחר קצת,לצאת לרוחבה של עיר לשבת עם כל העבירניים ולעשות סעודה,
לקשט את הבית בדברים פשוטים לא לנסות כל הזמן להשתכלל ולהיות הכי טוב,בגלל שככה כולם ולא בגלל שזה אתה.
תהיה אתה,תשתחרר.
צא החוצה,תביט לכוכבים מבין ענפי הסכך.
דבר עם אבא שבשמים.
ובקש ממנו כח להמשיך הלאה,להמשיך ולהיות,אתה.
בלי הפרעות חיצוניות,בלי להיות מושפע מהכלל.מהעולם הסובב אותך,המודרני.
קח את כל מה שאתה לומד מהסוכה,ושפר אותם אצלך בחיי היום יום.
זה יחסוך לך הרבה דאגות מיותרות.
תהיה אתה.
ועד שיגמר החג,הספקת כבר להתקין בזגן בסוכה?לכל הרחוב כבר יש!
שיהיה לנו חג שמייח:]
יש כל כך הרבה מה ללמוד מהחג הזה לחיי היום יום,באמת תפנימו!
לטובת כולנו:]
אני כ"כ מסכימה עכשיו עם מה שכתבת!באמת.
) וזה יכנס בעז"ה למרכז.
\