פורום בת מלך - פנימה (עמוד 7)

אם הוא מכאן תפני אלי ואגיד לך אם מכירה ומאשרת 

בדקת שהוא בסדר? 

את בגיל של חתונה? 

אם לא- מה המטרה של היציאה?

 

שמרי על עצמך במרשתת. 

בהצלחה רבה

 

מהפייסבוק
בדקתי, יש לנו כמה חברים משותפים
בכל מקרה תמיד דייטים ראשונים רק במקומות הומי אדם ובשעות נורמליות



תודה לך❣️

קורה לכולם

הלוואי שלא היינו צריכות לחכות כל כך הרבה זמן!

גם את רוצה אתזה כבר?

סופסוף מישי כמוני!

אף פעם לא היה לי רצון לעשות סקס
והייתי רואה הרבה סרטי סקס אף פעם לא רצית, אני נגעלת מהמחשבה....

גם אני 0עם לא הבנתי את המשיכה והיום אני נמשכת

בת כמה את?

 

ואת?

כמה חטדשים זה לא ככ קריטי..

וגם אם לא אז לא נורא
למרות שזה טיבעי ואמור להיות לך קצת משיכה לזה

זה הפך את זה למשהו זול ולא קדוש מדהים מענג

בדיוק דיברתי עלזה עם חברה שלי

דודה שלי קיבלה מחזור בגיל 9 אז אמא שלי הכינה אותי בגיל 9 גם למרות שזה היה מוקדם אבל יעיל. היא הבטיחה שכשאקבל מחזור נעשה מסיבה ונקנה גלידה שווה בגלידריה...
קיבלתי מחזור בגיל 12, היינו בחזרות למסיבה וכאבה לי הבטן בצורה נואית...
הלכתי לשירותים וגיליתי את ה'אסון', תכלס זה באמת היה אסון כי למדתי ביסודי חסידי (לא חב"ד, אמיתי כזה) והיה בו טאבו על המילה מחזור. לא ידעתי מה לעשות כי לא היה לי פד וכאמור איך אני אגיד שאני חייבת להשתחרר?
בקיצור, חזרתי הביתה והראתי לאמא שחטפתי מחזור בפעם הראשונה, והלכנו לגלדריה, זה פיצה אותי על כל היום שעברתי ובכלל נתן תחושה שמחזור זו זכות...

היה רגיל כזה לא מרגש
ישבתי אחרי זה בכיתה חישבנתי את הימים ווידאתי שאני לא אהיה במחזור במעיינות אף אחד לא סיפר לי שהמחזור לא מסודר ולא בהכרח 28 יום.
אמא שלי הביאה לי קרם של ויקטוריה סיקרט ואמרה לי שאני כבר אישה וכל הבלבלהלה

זה היה אמור להיות תגובה על

פורום בת מלך - פנימה - ערוץ 7

בסד

אנסה להיזכר...🙈
זה היה בכיתה ז', בחודש תשרי.... אני זוכרת את הרגע שהלכתי לשרותים וראיתי דם על על הנייר ופשוט רצתי לאמאשלי עם הנייר ועליו דם וקפצתי מאושר🤣🤣
אח"כ היתה לי פעילות בבית ספר אז אבאשלי לקח אותי והתלבטתי אם לספר לו וכולי הייתי מרוגשתתתת חחחחח🤣🤣🤣🤣
סיפור חיי....

כל בנאדם שני התלבטתי אם לספר לו חחחח

אני התחלתי בית ספר חדש בכיתה ז
כל היום הראשון כאבה לי הבטן וחשבתי שזה מלחץ.
וכשחזרתי לבית גיליתי אסון בתחתונים
ורציתי להגיד לאמא שלי
אבל אחותה היתה אצלנו
והתפדחתי.

לא זוכרת את הסוף.
רק מקלחת ארוכה ב3 בצהריים..

בחופש הגדול בין ט' לי'. היו לי מלא זמן את התחבושות בארון. אז קמתי בבוקר וגיליתי דם אז שמתי אחת 🤷‍♀️ והמשכתי להתארגן לטיול שיצאנו אליו אחר כך. ואחרי כמה דקות דיברתי עם אמא שלי אז אמרתי לה בדרך אגב "אה, וקיבלתי מחזור היום" היא ממשששש התרגשה.. וזה היה נעים שקודם אני ידעתי ואחר כך היא. וגם ההתרגשות שלה שימחה אותי

 

ואז נסענו לכינרת ונזל לי על החצאית. ונכנסתי למים וזה לא היתה הרגשה נעימה עם הפד. ואז נסעתי לבד לסבתא שלי ו- לא היו לי עוד פדים 🙉 אז ביקשתי ממנה בשיא הפדיחות. והפד שהיא הביאה לי היה מציק ולא נח😬

את האמת שדי חקרתי את כל הדברים שיש לאמא שלי שם במגירה והייתי שואלת אותה הרבה על כל הפדים האלו וממש הכרחתי אותה לספר לי למרות שהיא חשבה שזה מוקדם בגיל 10 לספר לי על מחזור וכל זה, אבל כבר ידעתי הכל מחברות, פשוט רציתי לעשות V על השיחה הזו של ההסברה...

ויום אחד סתם היה באלי לשים פד, לראות איך שמים, ואז לא כ"כ היה לי זמן להוציא, כי הייתי צריכה ללכת לביה"ס, כשחזרתי ראיתי שזה מלא בדם...

הייתי בשוק מהתזמון ורקדתי משמחה, יצאתי השירותים כאילו לא קרה כלום, כמובן ידעתי את המלאכה של להחליף ולסגור ולעטוף בניר והכל מסווה כמובן...

 

התביישתי לספר לאמא אז פשוט לא סיפרתי, עבר חודש ולא קיבלתי שוב וחשבתי שזו סתם הייתה פציעה.

 

אחרי חודשיים התעוררתי לפנות בוקר מכאבים איומים ונוראים ניסיתי להיות בשקט עד שכבר בבוקר לא יכולתי לסבול את זה והתחלתי לצרוח כי זה היה בלתי נסבל, אחים שלי התעוררו, אמא שלי לא הבינה מה קורה, התחלתי להקיא וכולם חשבו, כמוני שפשוט חליתי באיזה וירוס...

 

אמא שלי נתנה לי משכך כאבים ונרדמתי עד הצהריים, אח"כ קמתי וגיליתי שקיבלתי שוב, והבנתי שזה לא יכול להימשך ואמא שלי צריכה לדעת מזה בהקדם... אבל כ"כ התביישתי.

בערב היינו בנסיעות, כרגיל, וכל הזמן חשבתי מתי אוכל לומר לה... אחותי הייתה ברכב, ואז היא יצאה לרגע, הרגשתי שזה הרגע ואני חייבת לעשות את זה, אזרתי את כל האומץ שיש בי ופשוט אמרתי לה 4 מילים "אמא יורד לי דם" לקח לה כמה שניות להבין ואז היא קפצה מאושר ושמחה, ורצתה לקחת אותי לכל מקום בא"י אבל אמרתי לה שאין צורך ושתמשיך להתנהג כרגיל, ואז אחותי נכנסה לרכב והמשכנו לנסוע כאילו הכל כרגיל😅

 

פה הסיפור מסתיים... חח

 

בבית, קמתי בבוקר ו..
הייתי כבר בת 14 כזה, שרוב החברות כבר קיבלו
ככה שידעתי ושמעתי מהן.
אמרתי לאמא שאני לא רוצה ללכת ללימודים בגלל זה
היא הביאה לי פדים, אמרה שמזל טוב וממשיכים בחיים
בהמשך היא גם קנתה לי משו,
וסיפרה לסבתוש ואבא
אני זוכרת שלא הבנתי, כאילו מה הקשר לספר?
והאמת שעד היום לא הייתה לנו את "השיחה"
ולכן כמה שנים טובות אחרי, המון פעמים לפתוח נושאים איתה זה מביך.
ב"ה שיש לי חברות שאפשר לדבר איתן בכנות
וגם את פה
כי אחרת זה נראה לי ממש חסכים עד היום..

אני דווקא רואה את זה בצורה טובה של פיתוח מודעות.

בלילה, קמתי והערתי את אמא שלי, בבוקר היא לקחה אותי למסעדה וחגגנו של החיים

עם משהו שמודפס עליו תמונה שלכן (כוס, מחזיק מפתחות, כרית, שרשרת - סגנון שאת בוחרת) עם מכתב יפה - את זה אמא הכי תשמח לקבל, מניסיון  

מכתב יכול מאוד מאוד לרגש ולהיות משמעותי. אם את הקטע זה יכול להיות ממש רעיון.
ליד זה את יכולה לצרף משהו חמוד, כוס עם כתובית "אמא הכי בעולם/לאמא באהבה/כל רעיון אחר".

אפשר גם מתנה ופתק קטן ליד אם זה יותר מתאים לך.
רעיונות, כוס עם כתובית ובפנים משהו טעים שהיא אוהבת, אם היא אוהבת ענייני קוסמטיקה אז אפשר לחפש לה משהו קטן סבון/קרם כלשהו עם מגבת חמודה ליד.
בושם קטן (יש נראלי בסאקרה (איך שלא כותבים אתזה) או בביוטיקר דברים טובים ולא יקרים)
אפשר תכשיט בסגנון שלה
סידור/תהילים/סידור של כל מיני תפילות על כל מיני דברים
מטפחת יפה
מראה קטנה עם תמונות/לצבוע יפה את המסגרת ולכתוב הקדשה קטנה
כל מיני דברים של אפיה אם היא אוהבת לאפות

אממ לא עולה לי עוד...

את מהממת אבל!!
בהצלחה!!

עשינו את זה בימי הולדת שלהם אבל באוץה שנה..

אז ככה:
אחותי שלחה לנו הןדעה לכל אח שכל אחד יכתוב 5 תודות לאבא, אנחנו 10 אחים ב"ה ככה שיצאו 50 תודות! וכל אחד כתב גם בכללי וגם על משהן ספיצפי שאבא קידם אותו, בסוף אחותי חיברה את הכל, חיברה אם היו 2 אותו דבר והוסיפה אם היה צריך..
היא הביאה לבית דפוס והדפיסו אץ זה עך קנבס גדול..
זה מאוד ריגש את ההורים שלי והם תלו את זה באמצע הבית.

עוד משהו..
לא יודעת אם כולם ככה אבל אנחנו התפדחנו שזה יהיה כתוב עם שמות, אז הם הכינו בדף רגיל עם שמות שלנו ןבקנבס בלי, אבל מהקטן לגדול ככה שאם נרצה נוכל להבחין מי כתב מה

והכל מתחיל במילה תודה
זה יוצא ככה
תודה על..---
תודה ש..----
תודה----
תודה----
תודה-‐--

ממש!!
יצירתי, מרגש ומתוק! אלופים אתם!!

רוצה לפנות באישי ואנסה לעזור?

 

את קטינה?

במקרה כזה לטעמי עדיף לשתף אדם קרוב אליך - מחנכת למשל?

 

ובלי קשר ער"ן מדהימים- כדאי לפנות.

 

כדי ליצור לנו איזשהוא מסננת שתמנע מדברים חיצוניים להכנס אל החורים הללו, ולפגוע בגוף. 

ושערות כמו על הידיים והרגליים, זה על אותו דבר, כדי שיהיה משהו חוצץ על העור שלנו שיגן עלינו.

 לדוג' אם נכוות, אז השיערות נשרפות ראשונות ובקלות, ואת ישר מריחה ויודעת שאת נשרפת.. 

 

 

יש לי הרבה שאלות בסגנון הזה, שאין מישהו שיכול באמת לתת לי תשובה.. 

כמו, למה עושים בוטוקס? למה אנשים לא מקשיבים לחוקי התנועה.. 

 

באמת יש נשים (לא מעט כמדומני) שודגלות באמונה הטבעית, להשאיר את הגוף שעיר כמו שהוא... זה חמוד בעייני ההתמרדות 

שזה כנראה תיקון בגוף שהאישה אמורה לעשות...

 

אני לא עומדת מאחורי האמירה הספציפית הזאת אז אל תשאלו אותי...

כל עוד לא מציק לי ממש- אני לא מורידה.
אני עושה גבות ושפם, וכל השאר לרוב מכוסה אז אין לי סיבה להוריד כי אני מרגישה בנוח עם השיערות האלו.
החופש בכלל לא הלכתי לבריכה או לים אז יצא לי להוריד רק פעמיים שיערות ברגליים כשממש הציק לי.

עושה הרגשה נעימה ובטוחה.

 

אבל תודה

את יכולה לשים פד ממש עבה כדי שתרגישי לגמרי בטוחה עם עצמך  כמו של חברת KOTEKS של הלילה שהם ממש טובים ונתנים תחושה בטוחה לגמריי.

שמים פד גדול יותר כשמרגישים זרם יותר מוגבר..

באולפנא היינו מורידות ביחד כמה חברות בשעווה, כל אחת עושה לשניה.
לעשות לבד זה נורא נורא כואב, ועברתי לסכין.

לפני זה סכין

עשיתי פעמים בודדות בשעווה, זה היה כואב נורא, אבל היה שווה בעיניי כי אחרי זה השיער היה דק יותר לעומת סכין.

אם יש לך כוח להשקיע- אני ממליצה על שעווה אצל קוסמטיקאית.
אם לא, נסי כמה פעמים עם שעווה קרה (אם חברה/אמא/אחות יכולה לעשות לך, אז עדיף)
ואם מידי כואב אז סכין

פשוט אחרי סכין השיערות נהיות ממש חזקות וכהות... וזה מבאס

היה נורא נחמד כי זה לא סכין שיכולה לפצוע ומשאירה זיפים, וזה לא שעווה שכואבת בטירוף.

החיסרון זה שזה כימיקלים וזה עולה קצת יותר.

 

עכשיו אני כבר לא מורידה, אין לי סבלנות

יש בחנויות קוסמטיקה
וגם בסופר ( רמי לוי ,יש חסד)
ממליצה לך באמת לנסות קודם על איזור קטן
לראות שאת לא רגישה לזה ( אני כן..)

אל תתני לאנשים לדבר אלייך ככה, ולא משנה מי הם ומה טיב הקשר.

גם כשאדם נורא חושק בך, זו לא הדרך לדבר.

שפשוט את צריכה להתרחק ממנו, גבר שמדבר ככה הוא לא איש כל כך חכם וטוב.

 

 

הוא אדם טוב ואמר לי את זה מתוך אהבה גדולה ורוך

לא הרגשתי מאויימת, אבל אח"כ כן הרגשתי קצת לא בנוח כי זה הרגיש לי קצת מיני

מהתגובות שלכן אני מבינה שזה אולי מזעזע?

אבל הוא אמר את זה בצורה כל כך ממיסה ומתוקה

ומה כל כך נורא בזה?

אבל בכל מצב זו לא נראית לי צורה לדבר.. בהחלט מיני ובהחלט בוטה

אז נשמע שכדאי להבין את המשמעות של מה שאמר ואם הוא התכוון לזה באמת..

 

הייתי אומרת שבחברה החילונית אולי יותר מקובל לדבר ככה אבל זה עדיין נמוך

נשמע לי ממש מפדח

ובגדול אני רוצה להבהיר שגם לי זה לא נשמע הכי לעניין ובגלל זה פתחתי את השירשור, להבין אם אני סתם נרתעתי מזה או שיש סיבה
אז מסתבר שכן יש לה קונוטציה מינית, (אולי חמורה? לפי התגובות שלכן אני מסיקה.. לא הצלחתי להבין מה הכוונה)

אבל סה"כ הקשר שלנו מדהים והוא הגבר הכי עדין ורגיש בעולם, ואנחנו שומרים נגיעה למרות שמאוד קשה.
את המשפט הנ''ל הוא אמר אחרי שאמרתי לו כמה שאני אוהבת אותו
והוא היה נשמע לי קצת לא לעניין אבל לא הייתי בטוחה אז חייכתי אליו
אבל עכשיו זה שייך לפתוח את זה איתו?
כי הוא ממש לא אחד גס או משהו.. סתם לא בא לי לעשות מזה עניין

והנימה היא רק מעטפת, אל תשלי את עצמך שכל אדם הוא הטוב ביותר...

בא לי לפרק אותך זה בא לי לעשות איתך דברים מיניים

אתם זוג?
בעיני אמירה כזו היא או בקשר שמבוסס רק על מין
או בקשר זוגי רגיל אבל בהקשר מיני וגס.




מותר לשאול בני כמה אתם ואם אתם דתיים?

אנחנו בסביבות גיל העשרים, דוסים מאוד וברור שומרים נגיעה
הקשר הוא ארוך וטוב מאוד, הוא אדם מקסים! יכול להיות כשאני מציגה רק את המשפט הספציפי הזה התמונה יכולה להצטייר בצבעים אחרים, אני הרגשתי שזה נאמר מתוך אהבה וקירבה גדולה ובכל זאת היה לי קצת קווץ' בלב כי לא הייתי בטוחה לגבי המשמעות של המשפט הזה..
והקשר שלנו מבוסס קודם כל על השכל והרגש ורק בשבועות האחרונים הוא ממש אומר שנהיה לו קשה כבר

זה לא חוט ארוך..

חצי ממנו אמור להיות בפנים

אם היא תשאיר את כולו הטמפון יכאיב לה

נניח 3 סמ כזה זה בסדר?

וזה מעצבן

זה לא קרוב..

את לא אמורה לחשב את זה..
פשוט תכניסי את הטמפון עם האצבע עד איפה שאת מגיעה והחוט מספיק ארוך

"כאילו בפנים אני אדישה

והנפש מחפשת יותר ריגושים"-

כן. יכול להיות שהתפתחה אצלך אדישות לדברים מסויימים, כי הם חזרו על עצמם הרבה או כי הם לא מספקים לך את מה שאת מחפשת.

 

ואולי צריך משהו שייגע יותר עמוק-

מתחת לאדישות הנפש רגישה. וצריך משהו שיעבור את מעטה האדישות וייגע בך.

 

נקודה למחשבה: איזה דברים נוגעים בך?

חשבתי המון על מה שכתבת
מה נוגע בי?
תפילה טובה מהלב.
לכייף עם חברות, לדבר או לשמור על אחיינים ממיסים
לשיר לצייר , ולכתוב
האמת שאני עדיין בתקופה כזאת
גם שיש מחסום כתיבה..
אולי אנסה יותר לעבוד על זה
ושוב, תודה רבה 🙂

שהבכירות ממני יתקנו אותי

כשאת הורמונלית יוצאת הפרשה מהפות..

התחתונים?

מסתבר שזו הסיבה...

א. אמא תאמר שהשמלה קטנה/ צמודה
ב. רק אם היא לא יקרה מדי, ושווה לעשות בה תיקונים.
ג. כנראה 🙃

אני אוהבת את התגובות שלך!

וכיף לקבל כזה משוב באמצע החיים
הדדי. חחח תודה ❤

ואם זה היה סביר הייתי לוקחת...אם זה היה שק מדיי/צמוד מדיי הייתי מוותרת...

אלא אם המידה אחת יותר קטנה לא צמודה מידי, והיותר גדולה לא נראית שק ממש...

אצלי לדוגמא קפה מרגיע את הכאבים.

לפחות כל יציאה בשרותים עוזרת לכאבים.
אז עוזר בעקיפין

אבל יכול להיות שיש נשים שאכן זה גורם להן לתופעה כזו.

יכול להיות שצריך התערבות רופא. רוב הסיכוי שהוא פשוט יותר עמוק במקום שהיד שלך לא מגיעה..
אולי, וזה ממש אולי שהטומפון יצא שהלכת לשירותים.
בעצם אצל טומפון ככול שהוא יותר ספוג הוא יוצא יותר בקלות, ואצלי קרה כמה פעמיים שאחרי שלא החלפתי טומפון הרבה זמן והלכתי לשירותים אחרי שישבתי כמה זמן בשירותים הוא פשוט החליק החוצה.
אבל באמת שלא ככ נראה לי כי מרגישים את זה ונראה לי שרק לי זה יכול לקרות כי יוצא לי *מלא* דם אז הוא ממש נהיה ספוג

היה די הרבה חוט בחוץ, והגעתי עמוק ובזהירות בבדיקה, קשה לי להאמין שנכנס יותר...
אולי סתם הוצאתי אותו ושכחתי להכניס חדש, פיזור נפש של מחזור

אם את לא מוצאת את החוט ובוודאות הכנסת-
פני לאחות בקופ"ח שתוציא לך אותו.
אל תשארי איתו..

הוא הוא אוהב לוא מתי שלא רוצים אותו...

היה לי עכשיו 3 שבועות שהןא באמת היה מוזמן בכיף, אבל למה דווקא עכשיו להיזכר לבוא?

אשכרה, חח תומכת מרחוק.
בהצלחה אהובה

איזה באסה. שולחת חיבוק גדול ♥️

חצי ברצינות וחצי לא..

זה חסר לך בחיים?

והסמינר שלי לא חילק אפ'פם, ככה שממש אשמח לחולצה מודפסת כלשהי...

את רוצה עזרה בלמצוא?

קונה באינטרנט?

ניסית בחנויות שמדפיסים בהם חולצות?

 

לא התכוונתי לדרוך על פצע🙈

בגלל שבפעם הראשונה והאחרונה שהזמנתי הגיעו לי תחפושות ב500 שקל...



אני כבר לא בסמינר אז גם אם דרכת על משהו- זה לא היה הפצע שלי...
 

באמת צריך להזמין עם תפילות

וברוך ה' שלא הכאבתי

הריח, אוי הריח...
משהו בלתי נסבל!