דודה שלי קיבלה מחזור בגיל 9 אז אמא שלי הכינה אותי בגיל 9 גם למרות שזה היה מוקדם אבל יעיל. היא הבטיחה שכשאקבל מחזור נעשה מסיבה ונקנה גלידה שווה בגלידריה...
קיבלתי מחזור בגיל 12, היינו בחזרות למסיבה וכאבה לי הבטן בצורה נואית...
הלכתי לשירותים וגיליתי את ה'אסון', תכלס זה באמת היה אסון כי למדתי ביסודי חסידי (לא חב"ד, אמיתי כזה) והיה בו טאבו על המילה מחזור. לא ידעתי מה לעשות כי לא היה לי פד וכאמור איך אני אגיד שאני חייבת להשתחרר?
בקיצור, חזרתי הביתה והראתי לאמא שחטפתי מחזור בפעם הראשונה, והלכנו לגלדריה, זה פיצה אותי על כל היום שעברתי ובכלל נתן תחושה שמחזור זו זכות...
אף אחד לא סיפר לי שהמחזור לא מסודר ולא בהכרח 28 יום.בחופש הגדול בין ט' לי'. היו לי מלא זמן את התחבושות בארון. אז קמתי בבוקר וגיליתי דם אז שמתי אחת 🤷♀️ והמשכתי להתארגן לטיול שיצאנו אליו אחר כך. ואחרי כמה דקות דיברתי עם אמא שלי אז אמרתי לה בדרך אגב "אה, וקיבלתי מחזור היום" היא ממשששש התרגשה.. וזה היה נעים שקודם אני ידעתי ואחר כך היא. וגם ההתרגשות שלה שימחה אותי
ואז נסענו לכינרת ונזל לי על החצאית. ונכנסתי למים וזה לא היתה הרגשה נעימה עם הפד. ואז נסעתי לבד לסבתא שלי ו- לא היו לי עוד פדים 🙉 אז ביקשתי ממנה בשיא הפדיחות. והפד שהיא הביאה לי היה מציק ולא נח😬
את האמת שדי חקרתי את כל הדברים שיש לאמא שלי שם במגירה והייתי שואלת אותה הרבה על כל הפדים האלו וממש הכרחתי אותה לספר לי למרות שהיא חשבה שזה מוקדם בגיל 10 לספר לי על מחזור וכל זה, אבל כבר ידעתי הכל מחברות, פשוט רציתי לעשות V על השיחה הזו של ההסברה...
ויום אחד סתם היה באלי לשים פד, לראות איך שמים, ואז לא כ"כ היה לי זמן להוציא, כי הייתי צריכה ללכת לביה"ס, כשחזרתי ראיתי שזה מלא בדם...
הייתי בשוק מהתזמון ורקדתי משמחה, יצאתי השירותים כאילו לא קרה כלום, כמובן ידעתי את המלאכה של להחליף ולסגור ולעטוף בניר והכל מסווה כמובן...
התביישתי לספר לאמא אז פשוט לא סיפרתי, עבר חודש ולא קיבלתי שוב וחשבתי שזו סתם הייתה פציעה.
אחרי חודשיים התעוררתי לפנות בוקר מכאבים איומים ונוראים ניסיתי להיות בשקט עד שכבר בבוקר לא יכולתי לסבול את זה והתחלתי לצרוח כי זה היה בלתי נסבל, אחים שלי התעוררו, אמא שלי לא הבינה מה קורה, התחלתי להקיא וכולם חשבו, כמוני שפשוט חליתי באיזה וירוס...
אמא שלי נתנה לי משכך כאבים ונרדמתי עד הצהריים, אח"כ קמתי וגיליתי שקיבלתי שוב, והבנתי שזה לא יכול להימשך ואמא שלי צריכה לדעת מזה בהקדם... אבל כ"כ התביישתי.
בערב היינו בנסיעות, כרגיל, וכל הזמן חשבתי מתי אוכל לומר לה... אחותי הייתה ברכב, ואז היא יצאה לרגע, הרגשתי שזה הרגע ואני חייבת לעשות את זה, אזרתי את כל האומץ שיש בי ופשוט אמרתי לה 4 מילים "אמא יורד לי דם" לקח לה כמה שניות להבין ואז היא קפצה מאושר ושמחה, ורצתה לקחת אותי לכל מקום בא"י אבל אמרתי לה שאין צורך ושתמשיך להתנהג כרגיל, ואז אחותי נכנסה לרכב והמשכנו לנסוע כאילו הכל כרגיל😅
פה הסיפור מסתיים... חח
אני דווקא רואה את זה בצורה טובה של פיתוח מודעות.
עם משהו שמודפס עליו תמונה שלכן (כוס, מחזיק מפתחות, כרית, שרשרת - סגנון שאת בוחרת) עם מכתב יפה - את זה אמא הכי תשמח לקבל, מניסיון 
את קטינה?
במקרה כזה לטעמי עדיף לשתף אדם קרוב אליך - מחנכת למשל?
ובלי קשר ער"ן מדהימים- כדאי לפנות.
כדי ליצור לנו איזשהוא מסננת שתמנע מדברים חיצוניים להכנס אל החורים הללו, ולפגוע בגוף.
ושערות כמו על הידיים והרגליים, זה על אותו דבר, כדי שיהיה משהו חוצץ על העור שלנו שיגן עלינו.
לדוג' אם נכוות, אז השיערות נשרפות ראשונות ובקלות, ואת ישר מריחה ויודעת שאת נשרפת..
יש לי הרבה שאלות בסגנון הזה, שאין מישהו שיכול באמת לתת לי תשובה..
כמו, למה עושים בוטוקס? למה אנשים לא מקשיבים לחוקי התנועה..
באמת יש נשים (לא מעט כמדומני) שודגלות באמונה הטבעית, להשאיר את הגוף שעיר כמו שהוא... זה חמוד בעייני ההתמרדות
שזה כנראה תיקון בגוף שהאישה אמורה לעשות...
אני לא עומדת מאחורי האמירה הספציפית הזאת אז אל תשאלו אותי...
כל עוד לא מציק לי ממש- אני לא מורידה.
אני עושה גבות ושפם, וכל השאר לרוב מכוסה אז אין לי סיבה להוריד כי אני מרגישה בנוח עם השיערות האלו.
החופש בכלל לא הלכתי לבריכה או לים אז יצא לי להוריד רק פעמיים שיערות ברגליים כשממש הציק לי.
יש בגוף שלך איברים שנועדו להנאה מינית.
אזור החזה,
מקומות שונים באיזור הפות (האיבר שהוא הכניסה לנרתיק שהוא הדרך לרחם) ("בין הרגליים").
כאשר בת נוגעת במקומות האלו ו'מהנה' את עצמה- היא בעצם 'מאוננת'.
מצד אחד יש את הפסיקה והדעה ההלכתית שאין כל מקום להנאה מינית לפני החתונה
ומצד שני יש דעות הלכתיות שיש כאן מקום להקל משום שמדובר בבנות ואין זה איסור כמו אצל בנים.
לכאורה מותר בדיעבד
אבל ברור שהעדיפות הברורה היא שההנאה המינית תהיה שייכת למרחב שבינך ובין בעלך לעתיד.
א. אפשר להירגע. זה לא איסור גורף ולא עברת עברה. רק צריך להיזהר לא להתמכר.
ב. בהחלט יש בילדות (בשורוק) גיל התבגרות מוקדם. ויש תקופות שהמח מבקש הנאה מינית.
אז יכול להיות שהתרגלת לזה אז וזה נשאר לך.
"אני הרגשתי את זה וידעתי על זה כבר מגיל 4.
מאז שאני זוכרת את עצמי התביישתי בזה, זה היה סוד אפל שליווה את כל הילדות המוקדמת שלי.
וחזר- לקראת גיל ההתבגרות.
תמיד אחרי כל פעם שאלתי את עצמי- מה את עושה לעצמך, ש… גורם לך עונג?
אני לא יודעת אם יצא לך לשאול את עצמך פעם מה ההנאה המוזרה, הרגשה מתוקה כזו שלפעמים גורמת לך לרגשות אשם, או אי השלמה עם המעשה שלך… אבל זה מה שאני הרגשתי, התביישתי, הסתרתי, והייתי מסוקרנת, אבל לרגע לא העלתי בדעתי לשאול.
עד שיום אחד נמאס לי מכל הסודות הקטנים האלו, הבנתי שאם יש משהו כזה בגוף- לא ייתכן שרק אני מרגישה אותו, לא ייתכן שאתבייש בגוף שה' ברא לי, ועוד יותר לא ייתכן שאני לא יודעת מה יש בגוף שלי, בדבר הכי אישי ואינטימי שלי!
אז פניתי לאמא בחששות רבים, פחדתי שהיא תגיד שאני לא בסדר ושתגנה את מעשיי…
האמת שממש הוקל לי כשגיליתי שאמא מעריכה אותי על האומץ שגיליתי בכך שפניתי אליה,
היא ממש שמחה שאני מרגישה מספיק פתוחה איתה בשביל לשאול שאלות.
ניהלנו שיחה בוגרת ורצינית במהלכה היא הסבירה לי הרבה על ההתפתחות המינית שלנו בתור נשים,
היא הבינה את את החשש שלי לשאול אותה, והסבירה לי שאני בסדר גמור- כך מרגישה אישה שמודעת לעצמה, היא הסבירה לי שאסור להתבייש בגוף שלי וביכולת שה' טבע בו- ההנאה.
היא לימדה אותי לאהוב ולהעריך את היצירה המופלאה שברא ה', היא גרמה לי להבין כמה אני בסדר,
כמה אני נורמלית ותקינה, כמה אני מושלמת! וכמה ה' גדול- הוא ברא לנו איבר בגוף שכל יעודו הוא לגרום לנו עונג!
אחרי אותה שיחה עם אמא שלי, יצא לי לחשוב על כך שישנן הרבה בנות שמתביישות לשאול, נבוכות מהמיניות של עצמן, שחלקן אפילו רואות בה דבר פסול- והייתי חייבת להעמיד דברים על דיוקם,
פשוט כתבתי את הקטע הבא שיסביר לכן מהו בדיוק אותו עונג מסתורי, רציתי להבהיר לך את הצורה בה יש לראות את הדברים, ויתן לך זווית חדשה על נושא שהמבוגרים מפחדים לפתוח עליו שיח
לכל אישה בקצה השפתיים הפנימיות ממוקם הדגדגן, איזור העונג העיקרי של האישה,
הוא עגול ובערך בגודל של אפונה, נמצאים בו ריכוזים גדולים של כלי דם ועצבים אשר מגיבים לגירוי המיני
(כל מגע נעים באזור- אוננות, או לאחר החתונה בקיום יחסים) בהתכווצות, הזרמת דם למקום התקשחות והזדקפות.
דבר הגורם לעונג רב, העונג מתאפשר עקב העצבים שמזרימים אותות לחלק במוח שאחראי על העונג.
המוח משחרר אל הגוף הורמונים חשובים הממריצים ומעוררים את הגוף.
אוננות היא דבר טבעי, היא אפילו טובה לפעמים- אך צריך לשים לב שלא להגזים, זה יכול ליצור התמכרות.
צריך לזכור תמיד שאם ה' ברא בך את האיבר הזה ואת החשק המיני הזה- סימן שזה לא פסול בעיניו!
הגוף שלנו הוא הוא היצירה הכי מופלאה שה' ברא בעולמו, וגוף האישה עוד יותר.
איזה יופי שה' חשב על כל פרט ופרט בגוף שלנו ודאג שיהיה לנו איבר עם פוטנציאל הנאה!
מבחינה הלכתית רוב הרבנים מתירים, הרבנים שאוסרים דוגלים בכך שמימוש המיניות שלנו אמור להתבצע רק לאחר החתונה.
מכיוון שאין פסיקה חד משמעית תאלצי לעשות החלטה עצמאית, ולשקול את הנתונים שלך לבד.
אם תפני לרב- זה יהיה יותר מבורך, אך יידרש ממך יותר אומץ.
תמיד תזכרי שאת הכי מושלמת כאשר את אוהבת את עצמך, אין לך במה להתבייש- אלו הנתונים שה' נתן לכל הנשים!"
מישהי מהפורום.
אין קשר ישיר בין הנאה מאוננות להנאה מקיום יחסים
אל תדאגי.
בקיום יחסים לא נוגעים רק במקום אחד אלא בכל הגוף, ואפשר בכלל שלא להתעסק עם הדגדגן.
הלכתי ובדקתי מי מתיר..
וממש לא רוב הרבנים מתירים..
הרב אבינר מתיר לאשכנזיות רק בלי מחשבות זרות
קיצר פניתי כולה לשתיים שהם בעיניי המייצגים
הרב שמואל אליהו(ל]ספרדיות)
והוא אומר שאסור ומי שרוצה הסבר מוזמנת לפרטי
זה היתרים שהם מאוד בדיעבד...
מחילה שאני כזאתי פארטי פופר מרגישה שחייבת להגיד כי בדקתי.
ואני לא פוסק אני רק מצטטת את הרב.
יום אחד בכיתה ז' חברה שלי קמה, וכל החצאית שלה הייתה מלאה בדם מאחורה...
ובאותו זמן עדיין לא קיבלתי, ולא ממש ידעתי איך זה מרגיש וזה, ומאז כל פעם שאני קמה אני בודקת אם התלכלכתי...(גם מתי שאני לא במחזור)
אני גם לא מסוגלת לשים חצאית בהירה בימים של מחזור, ולמרות שאני שמה פד אני מפחדת שאולי זה זז וברגע שאני קמה כל החצאית שלי דם..
איך אפשר להשתחרר מזה? זה מחרפן אותי...😐
עושה הרגשה נעימה ובטוחה.
את יכולה לשים פד ממש עבה כדי שתרגישי לגמרי בטוחה עם עצמך כמו של חברת KOTEKS של הלילה שהם ממש טובים ונתנים תחושה בטוחה לגמריי.
היה נורא נחמד כי זה לא סכין שיכולה לפצוע ומשאירה זיפים, וזה לא שעווה שכואבת בטירוף.
החיסרון זה שזה כימיקלים וזה עולה קצת יותר.
עכשיו אני כבר לא מורידה, אין לי סבלנות
שפשוט את צריכה להתרחק ממנו, גבר שמדבר ככה הוא לא איש כל כך חכם וטוב.
והנימה היא רק מעטפת, אל תשלי את עצמך שכל אדם הוא הטוב ביותר...
"כאילו בפנים אני אדישה
והנפש מחפשת יותר ריגושים"-
כן. יכול להיות שהתפתחה אצלך אדישות לדברים מסויימים, כי הם חזרו על עצמם הרבה או כי הם לא מספקים לך את מה שאת מחפשת.
ואולי צריך משהו שייגע יותר עמוק-
מתחת לאדישות הנפש רגישה. וצריך משהו שיעבור את מעטה האדישות וייגע בך.
נקודה למחשבה: איזה דברים נוגעים בך?
מסתבר שזו הסיבה...
רק- אין במידה שלך..
מה היית עושה?
א. קונה מידה אחת קטנה יותר
ב. קונה שתי מידות גדולה יותר
ג. לא קונה
אני אוהבת את התגובות שלך!
טיפה של אוראצלי לדוגמא קפה מרגיע את הכאבים.
אבל יכול להיות שיש נשים שאכן זה גורם להן לתופעה כזו.
הוא הוא אוהב לוא מתי שלא רוצים אותו...
בדקתי דופק לנרקומן, ככה נגעתי בגבר פעם ראשונה...
ואח"כ פגעו בי ואין לי כח ליום הזה יותר...
ניסיתי להזמין חולצות מודפסות באינטרנט
מסתבר שלא בכל מקום יש חולצות 3/4
אז פעם הבאה שאתן מקבלות חולצה כזו- תעריכו יותר.
שפרינצא בוזגלועשב לימוןחצי ברצינות וחצי לא..
זה חסר לך בחיים?
והסמינר שלי לא חילק אפ'פם, ככה שממש אשמח לחולצה מודפסת כלשהי...
את רוצה עזרה בלמצוא?
קונה באינטרנט?
ניסית בחנויות שמדפיסים בהם חולצות?
לא התכוונתי לדרוך על פצע🙈
בגלל שבפעם הראשונה והאחרונה שהזמנתי הגיעו לי תחפושות ב500 שקל...
אני כבר לא בסמינר אז גם אם דרכת על משהו- זה לא היה הפצע שלי...
עשב לימוןבאמת צריך להזמין עם תפילות
וברוך ה' שלא הכאבתי
הריח, אוי הריח...
משהו בלתי נסבל!
