מתחילים השבת ללמוד פרקי אבות- פרק א'

אחלה פרוייקט. 

אפשר להמשיך להעלות 

עם ברכה?

סליחה.

באמת חיכיתי אתמול לזה. 

אז הצצתי לפייס.

אז כל מה שאני עושה זה אשכנזי,

וכבר עשינו צבעים מרוקאים ותוניסאים במימונה,
אז החלטתי השבת לעשות צבעים גרוזיניים.

פעם זה על בתי דפוס, פעם זה על צבעים, על מסכים, על גדלים - כל פעם מה שבא במקצוע.

אתמול למשל הסברתי על צבעי פנטון; לפני זה על שוליים להדפסה ולמה צריך אותם ועוד.

קייטרינג הר ברכה משמאל

אני יודעת.. הפרצוף היה על התגובה שלי כי לא מצאתי משהו אחר לכתוב

לזה כיוונתי

@ימ''ל

הבנדיט הראשי

היא במטבח ליד הקפה...

בד"כ כשעושים פעולה, המוח חוזר לסטטוס הרגיל שלו...

אגב, איפה אני? מה אני עושה כאן? מי אני?

?about opening forum for that

שמור על סדר.

באופן כללי תמנע מ'לעגל פינות'.

קצת זמן למצוא מילים]

"תתקלקל" בגלל כל מיני סיבות [טכניות, ולא רק טכניות ]

וכמו שכשרוצים בניין יציב צריך להעמיק ביסוד [לא חייבים לשלוח אותי לפורום השני] ולחצוב לאט לאט

ככה גם בבניית ההרגלים החדשים [קרי: משמעת עצמית] כדאי להוסיף , כל פעם מעט מעט.

כדי ש"לא תרבה עלינו חיית השדה." ויצא שכרנו בהפסדנו.

אם בהתחלה עשר דקות של למידה רצינית ומשמעותית היו מועילות, אפשר יהיה להוסיף לאט לאט עוד 

ולא להסתכן ב "ליפול מהרגליים" במאמץ מרובה וחריף מידיי בשביל מתרגל או סתם "מתנסה טרי".

לאט לאט כשמצטבר פז"מ במשמעת- יהיה קל יותר גם להוסיף בלמידה ללא קושי או מאמץ מיוחד.
 

לדרג את זמן הלימוד= לחלק את החומר לחטיבות
וכל פעם ללמוד כמות קטנה,
ובהדרגה להגדיל את זמן הלמידה כך שאפשר יהיה להספיק יותר, על פי התכנון.



לצאת להתאווררות [או לדאוג למקום נעים ומאוורר שמאפשר פניות ללמידה ללא מסיחים ככל שאפשר]

ולהיות גאים על כל התקדמות אפילו קטנה.

כשאין לך משמעת, אתה נדרש לעמוד באותם יעדים עם קושי גדול.

כשיש לך משמעת, אתה לא מתמודד עם אותו קושי.

אני לא מכיר פתרון אחר חוץ מלשבור את מעגל הנוחות ופשוט להתגבר.

בהתחלה עושים את הדברים בלי חיוניות ורצון, אבל ככל שהזמן עובר

הדברים זורמים יותר בקלות.

כל ההתחלות קשות. 

נ.ב.

אלא אם כן מעורבות בזה לקויות למידה, ואז אני לא מביע דעה...