פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1251)

פורסם כאן כבר בעבר ומפורסם שוב, לרגל יום ירושלים הקרב ובא.

אדגיש לפני הקטע - למרות הקטע, אני ממש לא נכנס כאן לדיון לגבי עלייה להר הבית בפועל כן/לא.

מה שכתבתי, קשור לעניין השכחה, לעניין ההזנחה - אבל אני לא משליך אוטומטית מעניין העלייה לעניין ההזנחה וכו', אלא מאמין שאפשר הן לשמור על ההר, ולערוג אליו ולראות בו את המוקד שלנו, גם אם לא עולים בפועל בגלל פסיקות כאלו ואחרות.

אני מתחנן - לא להפוך את השרשור הזה לדיון על האם מותר או אסור לעלות להר הבית. לא זו מטרת השרשור.

תגובות אחרות, פידבקים, הארות וכו' - בשמחה, לכן אני מפרסם 

* * *

ב"ה

"על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון:

על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו:

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון:

איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר:"

אם אשכחך ירושלים  - ימיני אז תִּשְכָּח

המלמול כה רפה, אך מורגש ונוכָח

מבעד לדפי הסידור הישן, הבָּלֶה

בוקעת זעקת עם עתיק, עם גוֹלֶה

לעיתים כך נדמה,  נשכחת לגמרי,

אך בסתר ליבנו עוד נמשכנו אחרי

סיפורי אגדה על ימים של מקדש

ושוב חזון הנביאים ניצת מחדש

ברחובות ירושלֶם עוד ישחקו ילדים

אכן שבנו, חזרנו, אחר אלפיים שנים

ומדינה לתפארת נולדה אז מהאֵפֶר

רק ירושלם הנכספת, נהפכה לה לתֵפֶר

מקום קדוש, רחוק הוא שנות אור

ירדנים צולפים, עיר עתיקה בשחור

תשע עשרה שנים של זעקה וכאב

של כמיהה מחודשת, אל אבא אוהב

ובתוך מלחמה, ביום מאיר, תשכ"ז, כ"ח באייר

נפרצו החומות, צנחן פרץ דרך, עלה אל ההר

הבכי, הגעגוע, השמחה, וקולות שופר בֵּרָמָה

"הר הבית בידינו", מוטה גור הבעיר כל נשמה

אך אבוי, בלי שים לב, שוב אז נפלנו

ממקום המקדש, אל הכותל מיהרנו

זהו שריד אחרון, טעו לחשוב כה רבים

לא הבינו שירדו זה עתה, ממעון אלוהים

ולא רבו הימים, והר הבית שוב ניתן

לידי מבקשי רעתנו, כבמעשה שטן

וכעת, איך נלין, אל שכינה הגולָה

כאשר במו ידינו, וויתרנו על גאולה?

אם אשכחך ירושלים – הנה שוב את נשכָּחָת

תישכח ימיני – שוב בתוך התופת קוֹלָחָת

תדבק לשוני לחיכי – ביום ההוא אז בבושה נתעטֶף

אם לא אזכרכי – את עלבונך ובכייך, אין איש לוטֶף

אם לא אעלה את ירושלים – ותפילה את ליבנו תחרוך ותשרוף

על ראש שמחתי – שימהר יום, בו גאוותנו, גאוותך – נחשוף.

"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני:

תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי

אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי:"

(מבוסס בין היתר, על  תהילים קל"ז, וזכריה פרק ח')

* * *

בתקווה שנבין קצת יותר את משמעות היום הקדוש, ונחלום הלאה, לעבר היום בו ההר שוב ייגאל וירושלים תגיע אל המנוחה והנחלה באופן שלם ומלא.

החיזוק היומי מרבנו #789

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַׂר הַגּוּף,

לְהַרְאוֹת לוֹ מִכָּל הֶאָרָה וּמִכָּל הַשָּׂגָה שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת,

שֶׁהַגּוּף גַּם-כֵּן יֵדַע מִזֹּאת הַהַשָּׂגָה,

בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה נ"ח): "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם",

"מִבְּשָׂרְךָ" דַּיְקָא, שֶׁלֹּא תַּעְלִים עֵינֶיךָ מִלְּרַחֵם עַל בְּשָׂרְךָ, הַיְנוּ בְּשַׂר גּוּפְךָ.

כִּי צְרִיכִין לְרַחֵם מְאֹד עַל הַגּוּף, לִרְאוֹת לְזַכְּכוֹ,

כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹדִיעַ לוֹ מִכָּל הַהֶאָרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת,

כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אָדָם

הִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד,

אֲבָל הַגּוּף אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם;

עַל-כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַׂר הַגּוּף,

לִרְאוֹת לְזַכֵּךְ הַגּוּף,

עַד שֶׁתּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהוֹדִיעַ לוֹ מִכָּל מַה שֶּׁהִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד. 
(ליקוטי מוהר"ן, תורה כ"ב)

שבו אחייניות שלך שולחות לך הודעות Hangouts... 

מה?! את ילדונת בת עשר! למה יש לך תיבת מייל?! אני פתחתי את הראשונה שלי בגיל 18, ובפועל את זו שאני גם ממש משתמש בה - רק בשיעור ה'... 

(ואז היא שולחת לי הודעה שהיא פתחה אותה כבר שנה שעברה...)

אני לא יודע אם זה אני פשוט שממש זקן, או שהם (הצעירים האלה) פשוט ירדו מהפסים... או שניהם? 

כולם מוזמנים להצטרף לקבוצה בפורום בית המדרש -  בבא קמא דף ב - כ"ה אייר.

הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן