פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1403)

נרשם

על השורה הראשונה

וההערה השניה גם נרשמה. תודה!

לשקף את ההתנהגות באמצעות ציון?

ועל סמך הנתונים שצבר.

לתת ציון על סמך התנהגות זה פתח לא טוב לאיפה ואיפה ולציון לא הוגן.

במקרים חריגים  של צורת התנהגות, כמובן שיש צורך להתנהל אחרת כמו כל דבר שהוא יוצא מין הכלל.

לפחות לא מספיק כדי לשפר את ההתנהגות,

ואחר כך כשהם צריכים ללכת ללימודים אקדמאים וכבר כן אכפת להם כבר אין להם מה לעשות עם העניין ואיך לשפר

וחוץ מזה זה כר נרחב למורים להתנקמויות אישיות (דיברת קצת בשיעור\עשית משהו שלא מוצא חן בעיני המורה\הברזת מהשיעור לצורך מסויים= המורה מוריד מהמגן).

לא תמיד זה במודע, אבל העדפה אישית לתלמיד משפיעה ומורידה ממש מההגינות בנושא.

ואין אפשרות לגרום לכך שלא תיכנס פה העדפה אישית, כי המורה תופס התנהגות מסויימת כמפריעה או לא לפי אהדתו או סלידתו מהתלמיד.

אצלנו בהחלט הורידו בגלל התנהגות וזה יצר מצבים לא הוגנים (הבדלים בציונים בין בנות אהובות על המורות לעומת בנות שלא אהובות עליהן)

על מורה שחושש שיתן יחס מפלה מבלי משים בבדיקת מחברות הבחינה, שיבדוק שאלה שאלה מבלי הסתכל בשמו של התלמיד (כך תופתעו שתלמידים טובים ומצויינים לא תמיד מקבלים את הציונים הגבוהים). בנתינת הציון, שיתן פרמטר שקוף שיאפשר לתלמיד להתווכח על הציון (למשל ממוצע הציונים + 4 נקודות לפחות), ותלמיד שמשקיע יקבל יותר תוספת. היה לי תלמיד שציונו היה נכשל והגשתי אותו לבגרות בציון 90 כי הוא השקיע יותר מכולם.

זה במצב סטנדרטי ונורמטיבי. אבל.. תלמיד שנעדר פעמים רבות משיעור ע"ד עצמו או שהוא מתנהג בצורה פרועה להכעיס, אחד כזה ייקבל טיפול בנפרד (כאן רצוי שהמנהל יפעיל את כוח השפעתו יחד עם טרטור ההורים למוסד וטרטור התלמיד לבית).

ובלי תלות וכפיפות לכל הבלגן המטורלל של משרד החינוך...

ולפחות פעם בשבוע לדאוג שכל אחד מהם מקבל מילה טובה אישית ממנו המנהל (או לחלופין - לעמוד בפתח בית הספר בבוקר ולאחל בוקר טוב לתלמידים ולתלמידות שבאים...

אתם מ-מש עוזרים לי.

(אני צריכה את זה לאיזה עבודה..)

שאינו מורים (מנהלה). מנהלים רבים נוטים לשכוח זאת.

מנהל שלא דורש ולא בודק הוא מנהל גרוע.

ככה שההצעה שלי באה יותר מהצד של המורים בצוות:

תדאג שמי שמנהל את בי"ס לא יהיו ההורים. שלא יהיה מצב שהורים יגרמו לפיטורים של מורה.

קודם כל- הרבה פעמים מדובר על הורים צעקניים שלא משקפים באמת את דעת כלל ההורים.

דבר שני- זה נותן לצוות המורים תחושה מאוד חזקה שיש להם גיבוי- זה יוסיף למוטיבציה שלהם לעשות את העבודה הכי טוב שאפשר.

צריך להקשיב להורים, לתת תחושה שבאמת אכפת (וזו האמת!) אבל ברור מי מחליט ומה הקריטריונים להחלטה.

ראיתי בתי ספר שלמנהלים היה חשוב למצוא חן בעיני הורים מסוימים והבי"ס הפך לקרקס. יריבויות בין המורים, חנופה, שיקולים זרים.. לא מה שהייתי רוצה בבי"ס שלי.

כשאני חושבת על זה- העיקרון זה לשמור שבי"ס יהיה עצמאי. גם מול משרד החינוך- עד כמה שאפשר.

ולפרגן.

בכיתתי למד בן המנהל. באסיפת הורים המנהל 'פרפר' בין הכיתות וקיבל הורים. במשוב על אסיפת ההורים הודעתי לו שהבן שלו לא אשם שהוא המנהל... לא היה צריך להכביר במילים, שבוע אחרי קבעו המנהל ואשתו פגישת השלמה לאסיפת הורים, ובאסיפת ההורים השניה הם התייצבו לאספה ככל ההורים.

המנהל שעבדתי תחתיו שנים רבות היה חומת המגן של המורים. כשהתלוננו על מורים שלו בדברים של שיקול דעת אפשרי הוא הרגיש כאילו פגעו בבנו יחידו. מורים הרגישו מוגנים ברמה שאיפשרה להם לספר על קשיי התמודדות מבלי לחשוש למעמדם.

יש הרבה מאוד בתי ספר שהם אפורים מבחוץ וזה כזה מדכא לבוא שם בבוקר. ממש הייתי רוצה לבוא לבית ספר צבוע

באמת שהלוואי והיה לנו את זה מאשר אפור משעמם

רק 9 שנים בקראוונים(גן- ח')

זה המצב בערך...

השרשור עדיין כאן.

סורי, שוברת 

הכל מדויק לפרטי פרטים

משפט אחד ארבע סטיגמות...
נראלי אפתח עסק

משו קר??

ממ..... הבילוי עם חברה שלי. זה היה  משיב נפש

טוב נו, וגם המים הקרים אחרי האימון.

הולכת לישון...

(כך זה לפחות בתכנון...)

כי הנקלעים לזירה 
יעני סומכים על מישו אחר שכבר יעזור.
ואז מגלגלים יעני את הכדור מאחד לשני
ואפחד לא לוקח תאחריות עליו.
וזה מאד נכון.

אם לבנ"א אין ידע רפואי מקיף- אלף כל- הוא יכול לפגוע בפצוע אם הוא לא יודע כיצד לטפל בו.

תזוזה אחת לא נכונה יכולה לגרום לתוצאות פטאליות לעתיד. (בעיקר שיתוק. במקרה הטוב זה רק חלקי).

ולכן אנשים מעדיפים להישאר ב"שב ואל תעשה" מאשר להזיק.

זה בדר"כ המקרה בתאונות קשות. 

בתאונות אחרות- המוטו הוא: אם אתה לא יכול לעזור פשוט תפנה את המקום, ומייד!

מספיק שרק כמה אנשים יעצרו באמצע הכביש ויחסמו את המעבר. ואז כל העזרה הראשונית שיגישו לפצועים לא יעזור אם האמבולנס שאמור לקחת אותם לבית חולים ולהציל להם ת'חיים לא יכול להגיע בכלל לזירה.

אלו מקרים ממש קשים. שהפצועים לא מספיקים להגיע לבי"ח בגלל הפקקים ברחובות וכו'.

אז כלל ברזל אם אתה נהג ברכב:

אם יש זירת תאונה- ואין לך תעודת פראמדיק/מע"ר/רפואה- הדבר הכי נאצל שאתה יכול לעשות זה לפנות את הכביש לאלו ש*כן* יכולים לעזור.

בתאונה שחויתי (ב"ה הכל בסיידר, שלא נדע מצרות) מלא אנשים עזרו, עד כמה שיכלו, אחרי שיצאו מההלם הראשוני. לעמישראל כן אכפת, ללא ספק, וב"ה אחד גדול על כך.

מה שכן- בפיגועים מהסוג של בקת"ב שנזרק לכביש או מהפיגוע שבו נרצח יוחאי שלום שרקי הי"ד- זה פיגועים באמצע תנועה, בכביש מהיר, לוקח זמן (גם כמה שניות זה זמן) להגיב ובטח לעצור. ולעיתים, דווקא כשמפנים את התנועה אז מועילים יותר לכוחות הביטחון ולאמבולנסים להגיע, ורק מי שיכול לעזור בפועל, אפילו בסיוע של הזמנת רכבי החירום כדאי שיעצור.

במקרים אחרים, כנ"ל, לא נתקלתי במצב כזה שאנשים לא התייחסו למה שקורה. ת-מיד עזרו, התעניינו, עצרו. 

איך להתנהג כשרואים סיטואציה כזאת.

וצריך לעבוד על הרגישות שלנו. לא להתעלם, לא לפחד על עצמנו או לתרץ - מה כבר יש לנו לעזור.

אני זוכרת את השרשור הראשון שלך,

ועושה טוב לדעת שהמצב משתפר ואתה בדרך הטובה.

הרבה כוח ובהצלחה הלאה!

הייתי אצלהם שבועיים מעצר ית והם הציעו לי... וזה מה שעוד יותר שימח אותי..... זה בא מהם...

גם לך

עשית לי טוב על הנשמה

כיף לשמוע

שהיה רק טוב 

@מאיר. אחיין שח אהוב ליבך.

תעזור לו!

כשאין מקום באוטו משתמשים בגג... וזה לא "ביזיון" לתפילין לדעתי. אבל כן דברים אם לא קושרים מספיק טוב יכולים לעוף

לא מצליחה לראות את הכל!

להכריע אם הם חפצים במהפכה או בדיכוי המרד כי לא יהיה אפשר להתעלם ממנו"

נכד של הרב כהנא.
 בחור מלא עוצמה חפשי מאיר  אטינגר- ותחכמי.
ואולי תתפסי לכת.

חתימה מעוררת מחשבה

הוא שוכב לו איפה שהוא בתיק.

באמצע הלילה אני לא אשמע את הטלפון, כי הוא על שקט.

אם אני ערה ורואה שיחה שלא נענתה - תלוי מי זה. יש אנשים לגיטימי להתקשר אליהם גם בשעות ממש מאוחרות ויש כאלה שלא. מקסימום סמס.

אין "חוקי" - אתה מכיר אותו (אתה לא מכיר אותו? איזה מן חבר אתה? ), אז אתה יודע...מקסימום נסה פעם אחת ואז כבר בטוח תדע

אני הרבה יותר בוואטסאפ מאשר עונה לשיחות. אז פשוט תשלחו הודעה בוואטסאפ!

ב"ה

הורידו את ה V מהסימון של נראה לאחרונה?

אז מה תעשו

תלוי בחבר ובהרגלים שלו. יש כאלה שעד חצות נראה לי שאצלצל. יש כאלה שאחרי 10:30 אראה צורך לסמס לפני אם זה בסדר. אחרי חצות כנראה שאין מי שאצלצל חופשי, אבל ייתכנו כאלה שאסמס לשאול אם בסדר.

אענה בכל שעה שאני ערה ויכולה לדבר אם זה לא יפריע לאנשים אחרים שישנים, שאז אסמס \ אציע לדבר בפייסבוק או ג'ימייל \ אצא החוצה.

אם התעוררתי באמצע הלילה וראיתי רק שיחה אחת שלא נענתה, כנראה אחכה לבוקר (בהנחה שאם זה דחוף היו גם מסמסים אח"כ).

לא קרה שהתעוררתי משיחה כזו, קשה לצפות את ההתנהגות. אני מנחשת שאף אחד לא היה מתקשר באמצע הלילה אם זה לא מקרה חירום.

לפלאפון שלי אני אענה כל עוד אני ער (וכמובן, זמין ולא עסוק מדי)

אם הייתי רואה שיחה שלא נענתה בלילה, הייתי שולח SMS, אבל אני שולח SMS כמעט לפני כל שיחה שלי.

אני מניח שאשאר רגוע.

אם בא לי אני יענב אם לא בא לי אני לא יענה בכל שעה.

אם ראיתי שיחה שלא נעתה אני ישלח סמס או יחזור רק אם זה מישהו חשוב לרוןב אני יתעלם.

אם ממישהו צריך אותי שילח הודעה.

אני לא מתעורר משיחות ואם כן זה בשעה שכנראה צריך כבר לקום..

מקסימום ראיתי / לא ראיתי לפי המציאות בפועל אז אני יכול לבחור אם לענות או לא.

לגבי אחרים - תלוי בסיטואציה. הודעה כתובה בכלי פחות רשמי (WA, ש"א) אפשר בכל שעה. אחרות אפשר רק בשעות הגיוניות.