פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1924)

לק"י

גמני קמתי היום מוקדם, בלי סיבה מוצדקת אפילו..

תהני מהחופש אין עליו!

משתתפים: אמא, שני ילדיה (לא אותם אלה מהחנות הקודמת). אחד עולה לכיתה א' כנראה, והשני ל-ד' או ה' (?). הצטיידות ללימודים.

(שמעתי את השיחה רק מהאמצע...)

ילד קטן: (טון בכייני, וגם פרצוף כזה) "אבל אמא, מה אכפת לך?"

אמא: "כי אני רוצה שיהיה לך נוח"

ילד קטן: (אותו טון): אבל אמא, זה לא יהיה התיק שלך, נכון? מה אכפת לך"

אמא (עצבנית): "אתה מוכן להפסיק לשגע לי את השכל?"

ילד קטן: "אבל זה לא יהיה התיק שלך, נכון"

אמא: (שותקת. בוחנת מחברות או משהו)

ילד קטן: "אבל זה לא יהיה התיק שלך נכון?"

אמא: (שותקת)

ילד קטן: "זה לא יהיה התיק שלך, נכון, מה אכפת לך?"

(כאן התעמקתי בסחורה שאני רציתי לקנות, אולי פספסתי משהו, ואולי השיחה קצת שקטה\פנתה לאפיקים אחרים. מכל מקום---)

אמא: "אני לא קונה לך את התיק הזה (של קבוצת כדורגל כלשהיא, לא זוכרת איזו)"

ילד קטן: (עדיין מתבכיין ומתמסכן) "למה את רוצה שיצחקו עלי"

אמא: "אני לא רוצה שיצחקו עליך"

אמא: (בוחנת יומנים או משהו)

ילד קטן: "אמא, אז תקני לי כזה של בנות, לא של בנים"

יאמא: (בוחנת משהו)

ילד קטן: "ואמא, את יודעת שאני בכלל כבר לא אוהב כדורגל"

אמא:...

ילד קטן: "ותרשמי אותי גם לחוג קלאס"

לא אחד על השני, אדיוטים.

אין מצב שזה בן, יש גבול.

נשבעתי לעצמי שאלך לישון מוקדם היום

דוברי מנדרינית.

מהנדסי תוכנה בשיחת עבודה.

מלצרים באולמות אירועים שמציגים את המנות האפשריות לבחירה.

ויש בטח עוד כמה שלא חשבתי עליהם..

אנשים שבטוחים שרצפת האוטובוס היא הפח זבל שלהם.

מפצחים גרעינים וזורקים את הקליפה לרצפה.

כמעט שהרמתי מהרצפה וזרקתי עליו חזרה.

או להתחיל לצרוח עליו.

אבל הבלגתי.

וחבל.

משהו שנפל בטעות.

שפיץ על!

מביך ללכת איתו ברחוב.. 

עכשיו גם את תהפכי למביכה מדי, אני צריך לעבוד על מידת הלשים פס על מה שאנשים מטומטמים חושבים, מכירים ספר טוב בנושא? אולי מסילת ישרים?

גם בחו"ל לא ראוי לזרוק זבל על הארץ .

זה משהו אנושי, מוסרי, ערכי, נימוסי. מוסר בסיסי לכלל האנושות.

לא לזרוק את הזבל שלך מסביב. לשמור על סביבה נקיה, אסטתית, נעימה.

וגם הערך של לא להפיל מעמסה על השני. אף אחד לא צריך לנקות אחריך. טפל בפסולת שלך בצעמך.

אח"כ נתוסיפו את קדושת הארץ. והמעמד המיוחד וכו' וכו'.

(מזכיר לי את הסיפור על מנקה הרחובות, שהיה תלמיד הרבי מפיאסצנה [נכון? הוא?] שממש קידש את המקצוע שלו)

זה באחד הדיסקים של סיפורי קרליבך

המ"ה

אם אתה רוצה תפנה אלי באישי

מה אתה צריך?

ללכת אליו?

לפחות לא אצלי. ודווקא זה מעניין אותי

לא הבנתי ממה ההתרגשות.

אפשר למצוא את זה בכל ספר דקדוק.

או שפיספסתי משהו?

ממזמן כבר לא נחלת צמ"ע

מאז עזבו אותנו לאנחות כמוצי, עוגי מוטי ואחרים

עוגי עוד מפציע מידי פעם..

|רוקעת ברגליים בעצבים|

מישהו עבר לידו עם חסה שהוא נורא רצה, ואז הוא החליט ללכת רחוק
ראו ממש איך הסוס  הלך אחריו וכשזה התרחק - רקע בכח.

ככה אני נראית לך??? סוס????

|משתדלת לא להיפגע|

ובנימה  רצינית יותר, אין מה לומר שהפורום אכן חסר... אתה חולק עליי?

וזה עוד בלי להזכיר את התקופות הקדומות של סטיגידיש וכתמי,

שאפילו *אני* לא הייתי בהן...

נשמע שאז היה מעניין באמת!!!

מחיה המתים 2..

נשמע כמו סרט ההמשך

"לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי"

"אפך כמגדל הלבנון", ניסית פעם על מישהי? עובד יופי.

או שלא..

"האף שלך, ממש כמו מגדל, בטח אפשר לראות ממנו את דמשק!"

{כמוני כמוך....}

אני מתגעגעת לימים שהייתי האהבה היחידה בחייך

לק"י

מזכיר לי את הדשא בגן הנדיב..

אבל יהיה קשה לזכור את רצף האותיות (ודווקא זה פנוי)

ניסית dinalamed?

אני במייל שלי עשיתי סוג של קיצור של השם - עם השמטת אותיות ניקוד וכאלה. כך שזה מובן, ומי שמשתמש הרבה יכול לזכור, אבל לא היה תפוס. אולי זה ילך.

וכתבתי שם ארוך כאורך הגלות...

תשתדלי משהו קצר..

שמי+משפחה+שני מספרים

אבל זה מרגיש לי גלוי מדי. שם + משפחה...

אחר

שם +ארבע ספרות.

אבל זה לא יפה בעין!

מדהים כמה מתחקות יש לי

אבל מישהי עם שם מלא כמו שלי- יש רק אחת |בדוק|

אבל זה הרבה יותר מדי ארוך.

באמת שמספיק זמן כיליתי על זה.

המשך מתישהו.

יאללה ללמוד.

נראה לי שאני אפצח בהתנזרות מגוגל (או אגלוש רק דרך אינטרנט-קפה)

טוב שאת הDNA שלי הם לא חשבו שזכותם לדעת... |סמיילי נטול מילים מהלם|

|המום|

תגידי לי אין לך מה לעשות בחיים??!!!

יצרתי ניצלו"ש ענק לא מזמן על הפולשנות של ג'ימייל.

ענין אותי מה החצופים האלה מלקטים על פשוטי העם.

אז כן. קראתי כמעט הכל.

ו- אאוץ'. נקודה רגישה. יש לי שלושה מבחנים ללמוד אליהם ובזבזתי המון (!) זמן על זה.

dinabazilay496351

רעיון: עיוות 

תכתבי משהו שאת רוצה אבל באופן מעוות כמו:

dinna

dainal

וכן על זה הדרך,

מניסיון זה מצליח

אני מרשה

realist.pessimist ?!

על האאוטינג של המדפסת?

מאובק כולו מנבירה בארכיון?

זה שאת זוכרת זה החלק ההזוי פה!

אצלי המייל הראשון שלי מישהו בטעות פתח לי עם אות מיותרת 

ומאז אני עם אותו מייל בכל מיני אתרים וככה הוא גם לא תפוס

אני - צריכה להגיש הלילה קורס, ומחר יוצאים לטיול משפחתי כמה ימים...

יהיה לילה אמתי, או לא?

"להגיש קורס"?! מה, עבודה בקורס, מבחן בית בקורס, תרגיל בקורס? אחר? |מסוקרן|

אגב, פצלש"ת (בשפתי המיוחדת )

קורס בלימוד עצמי, הגשה של כל המטלות...X\

לא הבנתי את השורה האחרונה...

וגם עשיה של כולן, בלילה אחד?!

פצלש"ת = פיצלת שירשור, כי פתחתי מי ער

והיא שלחה כמה שניות קודם, אז נשרשר אליה.

בעזהי"ת.

וישנתי 5 שעות בצהריים בניסיון להפיג את הכאבים, אז עכשיו אני לא מסוגלת לחשוב על לישון..

בעע

לק"י

היה כיף ומצחיק ב"ה..

אנשים תצחקו, זה טוב!

(מפגין נוכחות עייפה משהו)

מחר טיול בצפון

נא לקנאות בשקט

|מקנא ברעש|

מה זה לסוע לטיול בלי לקחת אותי????

אני עוד שעתיים הולך לטרמפיאדה, מוזמנת 

בס"ד ובהשתדלותי

|שוקלת ללכת לישון|

|מחליטה שעוד לא....|

כמו שאומרים כאן

משהו קפיצי

אנדרואיד קטן חמוד וירוק שהביאו לי פעם במתנה (הוא עם קפיץ שמותחים)

משהו שנשבר אם זורקים

משהו משמח

סדרה מצוירת ישנה

דרך אלגנטית לפרוק עצב

מממ.

מרכיב משקפיים ידוע

עדיף שלא לפגוש

את זה, ובכלל לא חשבתי עליו! קטע.

עטלף משדרות *** (נסיון מר)

כלי או חפץ שהיה שימושי בעבר אבל כבר לא משתמשים בו

כל כך שנות השמונים

יש עליו חלקים ירוקים

שקר כלשהוא

צבע חם

זה מה שכתוב על השפורפרת.

חרוז ל"שפורפרת"

חקיקה מנדטורית (כן, תסבלו גם אתם!)

חברת נעליים קיקיונית

(תחמן אתה..)

כזה של ב-נות

(מכיר את הגבולות הזמניים של השכלתי ונמנע מגיגול בעת משחק)

שם ארכאי

מישהי טיפשה

מישהו חכם (חוץ מפסימי ריאלי )

(תראה איך הוא מתקן שירשורים)

אנ'לא יכולה לכתוב ת'שם שלו מטעמי אאוטינג, ואתם לא מכירים אותו, אבל חשבתי על מישהו באמת חכם.

אם התשובה הזו לא חוקית, אז שלמה המלך

טרילוגיה

מקצוע מכניס

אז אי אפשר לגלות מהו.

אם זה לא מספק אתכם, אז רפואת שיניים (זה הופך לדפוס?)

בית דפוס!

(אבל זה גם מקצוע מוציא..)

רופא שיניים מתאים גם.

וזה גם, מצד שני, מקצוע מוציא.

ואפילו כתבתי את זה קודם, אבל אודה שמסיבות אחרות.

דרך ישרה שידבק בה האדם

כדי להמשיך את המשחק.

משהו שנמצא במוזיאון.

(אגב, כמה זמן מקובל לחכות בשביל שמשהו מבחיל יהפוך לממצא מרתק?)

רעיון לארוחת בוקר

רעיון טוב

ליל מנוחה, תודה על המשחק שיפרת את מצב רוחי.

רעיונות לחלומות רגועים

שמנים ועסיסיים.

גם רעיון לארוחת בוקר. לבנים תימניים בלבד!!

של רב חובל קשוח ומעט לא אנושי.

או חלום על חיים כרועה צאן בעולם ללא זאבים, עם המון עשב ירוק, וחליל. אבל זה נשמע קצת פחות טוב.

כתבתי את זה בלי לחשוב על הכינוי שלך לפחות לא באופן מודע.

מישהו שנשאר לשחק?

מכיל בצל

הלך הילדון, הלך והלך

עד שמצא באר מים עמוקה. (זה אמור להיות חרוז, תבליעו את סוף המילה ותראו;)

חפש חבל כדי לרדת לתוכה

כי היה צמא בצמאון נורא

לא היה לו דלי

והוא רצה לשתות עד די בלי (תהפכו את זה ל"עד בלי די" וכך תבינו, פשוט לא היה חרוז הולם)

אז הוא לקח עפר

וייצר צורה דומה (תבליעו את סוף המילה, תראו שזה קצת חרוז)

>>>>>>>>>...

קפץ מחלון ביתו

אל עבר בית סבתו

לקח בתוך סלסלה

שני כריכים ושימלת מלמלה

דילג בין שבילי היער

אל אותו הכיוון המדובר

ושם בינות לעצים

ראה שלוש ארנבים מעדרים קוצים

הארנבים את הדרך לו הראו

אך אבוי- מהזאב שכחו להזהירו!

והילד הוא תם

וקצת מטומטם,

אך דבר אחד בעזרו-

בסלסלה GPS שמה אימו.

אך מה צר,

והGPS להוביל אנשים למקום אתו רצו לא נוצר.

וכך קרה שהילדון.

סיים בבטן זאבון.

אח, איזו טעות טעה הזאב

מכיוון שהיה כה רעב

ממש בלי לשים לב

בלע הוא ילד וגם ג'יפיאס

(היה מבחין אולי, אם היה גם לועס)

מאז החל להרגיש תחושות מוזרות

צפצופים ומיני הברות

מצאו את דרכם לחלל העולם

דרך פיו, אזניו, אפו וכולם

התרחקו מהזאב עם המחלה המשונה

התמהוני שבטנו קילומטרים מונה

*שיפצתי קצת בעריכה

הרגיש שמשהו קורה בתוך תוכו 

הקיא  הזאב את הילד החוצה

וברח הילד בזמרת הבה נרוצה

איזה מעניין היה לי היום חשב הילד

סוף סוף לא שיעמם לי לרגע בזה החלד

לאמא שחשבה שהלך לאיבוד

ראתה אמא שהילד קצת רטוב,

שאלה- למעיין קפצת שוב?

ענה הילד בנימה של פלא

מעיין? לא ולא! גם לא בריכה!

זאב בלע אותי בהליכה.

על השרוול נשאר קצת רוק

על קצה מכנס לכלוך ירוק

מיום מופלא כזה צריך מזכרת,

שלא תבוא פתאום סופרת

ותכתוב שהסיפור קרה בכלל

לילדה אחרת!

"והילד הוא תם
וקצת מטומטם.."


 

בכל זאת עבר עליו יום לא סתם

והוא  עוד נרגש ממעי הזאב

לא שם ליבו על שחשבוהו לכוזב

אמא חשבה "מה הוא לקח?!"

אחיו פשוט אמר "יאללה סתום כבר"

וכשרצה הילדון לפרסם בעיתון

צחק העורך וטרק ת'טלפון (מלרע)

_ _ _

ואם לגורל הזאב דאגתם,

אל נא תחששו לגורל יקירכם.

כי הזאב הזה לא פראייר.

ולכן עליכם מאד להיזהר.

כי אם ביער עבות לתומכם תלכו,

ומבין עצים "פנה עוד 100 מטרים שמאלה" תשמעו.

אל נא תהיו תמים או מטומטמים.

אלא אם ברצונכם להיות מאכל זאבים.

ולפתע ראה איזה שער

נכנס יקירינו להציץ בפנים

ולפתע קיבל אגרוף לפנים

מי אתה שאל הדוב בחומרה

מדוע אתה נכנס לתוך שלי השמורה

רק עניין אותי לראות מי כאן אמר הזאב

לא מגיע לי ממך זה הכאב!

חשבתי שזה מקורי שלך מעכשיו, ואז עכשיו נתקלתי בזה במקום אחר...

פשוט יותר הצחיק אותי צירוף המקרים

חחחחחחחחחחחחחחח

ששפת הקוד לא בלקסיקון?

יש בו כל מיני בעיות (באגים).

ניגשים לאחד מהבאגים כדי לפתור אותו, מסדרים כאן, מסדרים שם, פותרים.

אלא מה? שהקוד הוא לא ייצור פשוט כל-כך, הוא ייצור מפותל עם המון קשרים מסוגים שונים בין מקומות שונים, ושינוי שעשית במקום מסוים בלי מספיק תשומת לב עלול (בקוד שכתוב גרוע ) לגרור תוצאות לא צפויות במקומות אחרים. כך שפתרת באג אחד, ויצרת כמה במקומו.

מספיק ברור?

כי ניתן להבין מהרעיון הכללי של הבדיחה שמדובר כנראה בשגיאות קומפילציה, אחרת מאין למתכנת לדעת בדיוק מה מספר הבאגים שלו?

אבל מצד שני, "באג" לא כל-כך משמש לתיאור שגיאות קומפילציה, זה יותר במשמעות של בעיה בלוגיקה, נראה לי. לא?

מצד שלישי, השימוש הלא מדוייק מתבקש כאן.

מצד רביעי....

zarro boogs

(קראתי בויקי...)

פשוט בעעע!

ישמצב שאת גרה בעיר שלי??

משומה זה נראה דומה...

.

מוזמנים.

זהו, סוף סוף יושבת ללמוד (ערה משבע!!!)

מ-ע-כשיו.

OFF

[תדליקו טיימר... ]

שיש בניינים ועצים, וכבישים

רמאללה?

גם בערים של דתיים (מובהקות!) יש ערבים. מציפים את הרחובות בחיפוש עבודה.

ולצידם מלא אסייתים לסוגיהם.

ואפילו סודנים ומסתננים אחרים (שני רחובות ממני, בבנין הקודם שלנו, יש כמה דירות שמושכרות כרגע לסודנים!)

מה שבטוח...

אבל לא. למרבה הצער הם צודקים.

לשאר..

לפחות אני מיוחדת

ב. אני ממליצה להינות בתואר ולקחת מה שבאלך. |אני למדתי יידיש שנה אחת, סתם לכיף.|

ג. את לא הראשונה שדוחה מבואות לשנה ג'...

ד. תמיד אפשר לסדר משהו.

בהצלחה!

אני גם דחיתי קורסים משנה לשנה, רק כדי לקחת קורסים רשות בשנה הזאת עם המרצה שהכי נחשב.

לכן אני ממליץ לך גם כן לעשות אותו דבר, בסופו של דבר אם הם המרצים כל כך טובים ולא ילמדו אותך בהמשך איפה ההתלבטות שלך בכלל, ברור שעדיף לקחת מרצים טובים ומהנים שלט יהיו בעתיד ולשמור את הקורסים האלו להמשך.

מקווה שעזרתי....

די אפשר לראות מהי נטיית לבי, לא?

והנה באים אנשים גדולים, חכמים ולמודי נסיון ואומרים לי מה נכון לעשות... וזה לא מה שבא לי לעשות |ילד קטן רוקע ברגל|  

בא לי על הקורסים השווים והמבוקשים, עם המרצה הממש ממש טוב הזה,

ולא על המבוא שהתחלתי איתו השנה והפסקתי תוך שיעור מסיבות טובות

טוב.

נברר עם בוגרי המחלקה (ותודה לתולתול) ונחליט.

[למרות שבתור מי שמכירה את עצמי הכי טוב, אני אגיד לכם שמראש אני יודעת שאני אלך עם מה שאני רוצה,, ולא מה שצריך לעשות ]

ובינתיים תודה למייעצים מנסיונם

יום נחמד לכם

ואת ממש רוצה להספיק אותו, לדעתי לכי על הקורסים שאת רוצה.

הייתי מבררת קודם ליתר בטחון שאין מצב ששנה הבאה יהיו שני קורסי חובה אחד על השני, ושהעובדה שדחית קורסי חובה לא מעכבת קורסים אחרים (אצלי למשל בלי ללמוד שיטות מחקר לא יכולתי לעשות סמינריונים. לי לא הפריע אבל זה משהו שחשוב לדעת)

ואם יש סיכוי שתתקעי עם קורסי חובה אחד על השני, תבדקי מה המדיניות של המחלקה בענייני חפיפות.

לי אישרו לא מעט חפיפות, וזו היתה מדיניות הפקולטה, אבל יכול מאוד להיות שבמקומות אחרים זה נראה אחרת.

את הנטיה ללכת על מה שכיף ונעים ולאו דווקא מה שצריך

כי היא לחלוטין בעד שני קורסים מהנים, מאשר קורס ארוך ומעצבן.

ושנה אח"כ? נתמודד כשנגיע.

כרגע מותר להנות גם בזמן הלימודים

[ואיך היא אמרה לי? "גם ככה את כבר יודעת מה תחליטי, ואת לא צריכה עצות. אז למה את שואלת?

את מבקשת אותן רק כדי ללבן עוד קצת בינך לבינך מה את רוצה באמת, ולקבל לגיטימציה לתחושות האלה". מה שנכון ]

ובאמת כיף לקבל לגיטימציה לזה |שלם עם עצמו|

‏חדשות 24/7‏

טרגדיה בחולון: בן 72 הגיע להלוויה בבית העלמין בעיר של אדם הקרוב אליו, במהלך ההלוויה התמוטט ואיבד הכרתו, פרמדיקים של מד''א שהגיעו למקום ביצעו בו פעולות החייאה שבסופן נקבע מותו. נסיבות המקרה נבדקות

אמא שלי ראתה את זה

איזה נורא...

למות בלוויה

מסכנים האנשים ששם- בוכים על יקיר שמת,

ומול העיניים מישהו מתמוטט למוות...

לא הייתי רוצה לנכוח שם.

רק טוב,

בשורות טובות...