חייבת משהו שיאפס אותי- רעיונות לתחליף?
נפשי תערוגאבל אני לא בטוח שמותר לנשים לנקות את הבית בתשעת הימים
זה משמח אותן 
לק"י
אני אוהבת את הבית אחרי השטיפה, אבל לשטוף זאת עבודה מעצבנת..
(במיוחד כש*אני* מיישמת אותו..חח)
אהמ. אבל אני פשוט שרה
ז"א, לא יוצא לי לשטוף חצי שעה ביומחול..כך שתמיד לשטוף כלים רציני זה בשבת..ותמיד אני צכה מוזיקה בשביל עבודת בית ואין..אז אני שרה לעצמי . לא פדיחות שכל הבית... אבל שרה כזה..זה מעביר לי . תנסי..אין לי פתרון אחר..0:
אם ווקאלית לא..(ואת צודקת, לרוב..) , ואי אפשר לקרוא ספר..חח..(חבל. וואלה מי הגאון שמרים תכפפה ו.. ולא יודעת. אינלי מושג איך הוא יעשה שאני אוכל לקרוא באמצע שטיפת כלים..0: לאמשנה, שיזרוק אותה בחזרה לרצפה...0: )
אז את תצטרכי לשיר לעצמך..
שאני שר אפילו הלכלוך בורח 
תרגיש נוח...
בצלםאלוקים
בנדא מצוי!!אחרונהיש שיעורים נפלאים של הרב חיים סבתו על פרשת שבוע או על מסילת ישרים בערך חצי שעה כל שיעור
לק"י
מה יותר כואב?
1. לתרום דם.
2. להוריד את הפלסטר אחרי התרומה.
*בבקשה לענות בכותרת.
**תוצאות ימסרו בהמשך.
לא שעשיתי את זה כל-כך הרבה או כל-כך לאחרונה שאני זוכרת היטב. אבל להוריד את הפלסטר - למה שזה יכאב? ולתרום - אולי מלווה בתחושות לא נעימות אחרות, שאינן כאב, אבל הדקירה כנראה כן קצת כואבת.
|משתפת פעולה במחקרים של אחרים|
אבל אנשים לא נמנעים מתרומת דם בגלל הכאב
אלא בגלל פוביה
לק"י
כי הדופק שלי היה מהיר מידי.. לחץ, התרגשות וכו'..
ולא הצלחתי להירגע.
זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שבכלל שמעתי שבודקים דופק לפני תרומת דם.
אבל זה לא נכלל באפשרויות
כי אין כסף למד"א!
לק"י
מוסיפות מה עוד לקרוא..
ואני תוהה מה לעשות עם עצמי.
בערך ממתי שמד"א חתמו על הסכם שבו התחייבו לא לפעול ביו"ש (ולא ראיתי שהם הכריזו שהם חוזרים בהם מההסכם, אשמח מאוד לראות שהם חוזרים בהם) הפסקתי לתרום,
ללכת לבי"ח כדי לתרום לא יצא לי עד עכשיו ולא נראה לי שיצא לי,
להמשיך לא לתרום לא נראה שתורם משמעותית לנושא ההסכם, אבל עדיין לא מרגיש לי בסדר לגמרי לחזור לתרום כאילו לא היה כלום.
רק רוצה שתדע
בפועל מד"א עובדים בשטחים כרגיל עם כל מדיהם וסמילהם!
זה שלאמבולנסים היישובים(אלו בהחזקת המועצות) הורידו את הסמלים זה כי הורידו בכל הארץ את הסמלים מאמבולנס של מועצות!
ובנוסף מד"א גם הוא זה שבת'כלס מתפעל ומזניק את האמבולנסים האלו!
בלי קשר להסרת הסמלים ולהסכם
אחד העובדים(מתרימי דם) של מד"א אמר לי שבכ"מ באיזון מד"א לא באמת מרוויח הרבה על כל מנה
כי מעבר למנות יש:
שכר לעובדים
דלק
הוצאות על ציוד
ודפקים של מנות שלא עברו את הבדיקה!
עם כל זה הרב זלמן מלמד אמר לגבי התרמות של אירגו(לא זוכר את שמו כרגע) שמארגן את ההתרמה למרות שבסופו של דבר מד"א אלו שבאים להתרים זה בסדר ומצווה גדולה לתרום!
לק"י
כשאני חושבת על זה שוב- אז כל כאב זה סוג אחר של כאב..
הייתי צריכה לשאול אולי מה הכי נורא..
לק"י
4 אנשים אמרו 1- לתרום דם.
6 אנשים אמרו 2- להוריד את הפלסטר..
ועוד כמה ציינו את בדיקת ההמוגלובין כהכי כואבת.
עד כאן שידורינו להיום בנוגע לתרומת דם ולסבל שהיא גורמת לנו..
וכמו שכתבתי- שמסתבר שהכל כואב..השאלה מה הכי נורא מבין השלושה.
אם כי אחרי הבדיקה של ההמוגלובין האצבע גם כואבת לי כמה דקות,
והדקירה לא נעימה במיוחד אבל נסבלת.
ללא ספק.
{לכן, כשאני דוקרת, אני עושה זאת בצד של האצבע ולא בול במרכזה, כדי שהנדקר לא יזכור אותי לאורך השבוע..}
לק"י
פעם אחת כשתרמתי טרומבוציטים, אז העובדת שם אמרה משו כמו: "אני רק דוקרת אותה"..
איזו אלימות..
יעלי_אמפחיד אותי
זה הכי כואב!
כשאת רוצה לתרום וזה פשוט לא יוצא
אז אחרי כמה ניסיונות מוציאים לך את זה מהוריד!!
ואפילו מציעים לך בחיוך
ש"פשוט תנסי את היד השניה
ואל תדאגי מותק,גם לך ניתן מדבקה אדומה.."
לק"י
ב"ה שיש לי ורידים מספיק עבים..
לי כשחובש מתחיל שם לי עירוי כשהייתי קרוב להתייבשות ועשה לי שמש מי שמכיר זה לא נעים בכלל
בוף אחרי מאמצים רבים הוא לא הצליח ושם לי את זה בוריד מאחורי כף היד עוד יותר כואב
כרגיל, הקטע הווקאלי היומי מהאוסף החרוש עד דק.
3 שעות של מוסיקה שמתנגנות 2/6 משך כמעט 10 ימים זה מקור לצרות.
ובאותו הקשר:
אני אמנם לא שותה קולה מישום סוג...
אבל זה לא אמין בנעל...!!!
אני לא מאמין לסרטון.
מנסיון, כששופכים קולה - זה מלכלך ודביק.
ת.מ.מי שופך קולה? זה יקר 
יוניאחרונהכמה אייקונים יש לכם בדסקטופ?
לשמחתי הרבה, יש לי עכשיו אחרי ניקוי יסודי שערכתי (והסתיים בדקות האחרונות), שלוש שורות ושני אייקונים בלבד. הדסקטופ שלי נקי ומסודר משל היה זה ערב פסח (לפני הניקוי המצב שלו היה כבר ממש בלתי נסבל).
יש לי אחת וחצי
השאר בתיקיות
הדסקטופ ירגיש לי ממש ריק
ממש אפשר לראות את הטפט!
נראה כמה זמן אצליח לשמור על זה.
בצלםאלוקים
לק"י
מה זה "אייקונים" בקשר לשולחן עבודה?
אצלי למשל יש: "מחשב", "סל מחזור" (ועוד...)
איזה טוב ה'!!!!כמה חלונות וכמה לשוניות בכל חלון יש על גביו, זו כבר שאלה משמעותית שספירתה מצריכה זמן..
(או במילים אחרות: אני לא רואה את השולחן עבודה כמעט, אז אין טעם לשים עליו קיצורים)
גם אצלכם ההכנות לט' באב נראו קצת כמו ערב פסח? כביסות מהירות (לפני ר"ח) וזמן לסדר כללי.. ואולי זה הכנות לפני ביאת המשיח.
סתם נק' שעלתה לי פתאום.
ריבוזוםונראה לי שאני אעשה איזו הפסקה עם הסקרים הללו, שיהיה לי יותר קל לחיות באשליית נורמליות.
מה זה דסקטופ?!
תנסו, זה נוח רק שימו לב שאתם לא מפוצצים את הC ותעשו סדר מדי פעם
כוכבי בוקריש בחלונות 7 אופציה לספריות שהיא ממש נוחה, אני פשוט מסדרת שם את הקבצים.
בשולחן העבודה אני שמה קבצים זמניים. זה עובד מצוין!
באמת שאף פעם לא שמתי לב לזה שזה המון...
אני שונא דברים מיותרים על הדסקטופ.
הפעוטה אדל ביטון שנפצעה אנושות בפיגוע יידוי אבנים ליד אריאל תצא בסוף השבוע לחופשה ראשונה מבית החולים.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/258973
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t557558#6214045
(מביאה הפנייה לפורום אחר, בידיעה שאילולא הייתי כותבת פה, לא היו מתייחסים )
לק"י
חצות! עוד מעט סינדרלה חוזרת
מי ער?
שיהיה לילה טוב! ושינה מספיקה..
יו ניד טו אסק?!
ריבוזוםעייפה, אבל מן הסתם לא ממש נלך לישון בקרוב...
מכתב מהרב י"צ רימון:
בשבוע הבא יחלפו שמונה שנים מאז העקירה של תושבי גוש קטיף וצפון השומרון. אנחנו זוכרים את אובדן היישובים הפורחים, הקהילות המשגשגות ואת המשפחות היקרות שאיבדו בית, קהילה, מקום פרנסה וחיים שלמים של שמחה ויצירה.
ארגון תעסוקטיף הציב מטרה ברורה להתמודד עם מצוקת הפרנסה על ידי סיוע מקצועי בתחום התעסוקה. ברוך ה' הצלחנו להחזיר אלפים למעגל העבודה ולעולם העשייה. אולם נותרו מאות שעדיין נותרו ללא מקור פרנסה יציב.
בשבת חזון, פרשת דברים, אנו מנהלים מבצע התרמה בינלאומי במאות קהילות בארץ ובחו"ל. המטרה היא לגייס את הסכומים הדרושים לסיים את המשימה ולסייע לכל אלה שעדיין זקוקים לעזרתנו. אני מבקש מכם להירתם למבצע זה יחד עם אחינו בית ישראל בארץ ובתפוצות. כל עזרה שלכם מבורכת, הן על ידי סיוע ישיר והן על ידי העברת מייל זה לקשרים אישיים שלכם בכל הארץ, וגם בחו"ל.
אנחנו נמצאים בזמן מאוד מיוחד: ממשלת ישראל חתמה חוזה אחרון עם תעסוקטיף (עד סוף 2013 למניינם) על כך שהיא משלשת כל תרומה.
כלומר:
כל 20 ש"ח הופכים להיות 80 ש"ח.
כל 50 ש"ח הופכים להיות 200 ש"ח.
ואם בעבר כשגייסנו 13,000 ש"ח הצלחנו לעזור לאדם אחד ללמוד קורס מקצועי בתחום חדש, היום אנחנו יכולים בסכום זה לעזור לארבעה!
צריכים אנו לנצל את כספי המדינה למטרה זו, בכדי לסייע לשאר האנשים הנפלאים לשוב לעבודתם. ביחד נוכל לעזור להם בע"ה להיות עצמאיים.
נשמח גם על קשרים, וגם על תרומות. כמובן, שהתרומות מוכרות במס, גם בארץ וגם בחו"ל. פרטים על תרומה ניתן לראות באתר של תעסוקטיף (או להעביר אלי או למשרד וכדומה).
תודה רבה ויישר כוחכם!
ברכת ה' עליכם,
יוסף צבי רימון
ואיך 20 ש"ח הופכים ל80 אם משלשים את התרומה?
הוא בטח התכוון שכל תרומה מוכפלת ב4
זה משנה את התמונה
מאחר והמדינה הבינה שהם עושים את העבודה שלה- יותר טוב ממנה (הרי המדינה התחייבה לתת למגורשים בית ועבודה במקום מה שהיה להם, וכרגע היא נכשלה בזה ובזה) על כל שקל שהציבור תורם- המדינה תורמת 3 שקלים.
איך תורמים? יש מידע פה- http://jobkatif.org.il/
התכוונתי שלא מובן לי מבחינה מתמטית
20 כפול 3 זה 60, לא 80..
ובהמשך הוא כתב: אם פעם היינו יכולים לעזור לאדם אחד, אז הפעם זה לארבעה. כלומר מכפילים ב4 לא ב3..
לא משנה תודה בכ"א
(לפי מה שכתוב)
X+3X=4X
בעיניי, התועלת של פרוייקט "לאטמה" עולה בהרבה על כל דמיון של המפיקים. הנזק התדמיתי הנצחי שהם עשו ליריב "גוגלהיימר" השטינקר, ועוד כמה דברים שהם עשו שווים יותר מעוד 1000 קראוונים במאחזים באיו"ש.
האמירות הכלכליות שלהם (ולא רק שלהם), לו היו מתקיימות, היו כבר מזמן מוציאות הרבה משפחות מהעוני שנגרם בעיקרו על ידי התערבות ממשלתית ומיסוי.
(ולמי שמכיר את הסיפור הארוך על עבודת הערבים פה, יודע שהוא קשור לתאוריה כלכלית בעייתית).
אני יודע שתמיד מחפשים תרומה לבעיה נקודתית של מאחז, גירוש, שיקום או עזרה למשפחה נזקקת - אבל "לאטמה" מנסים לתקוף את הבעיה הראשית ובהצלחה לא מבוטלת.
תרמתי להם את כספי המעשר מפרוייקט שלי, ואני קורא לכולם לעשות את זה.
_____________________________________________________
אוקיי, הגיע הרגע.
לאטמה נגמרת בסוף יולי, הרעים כבר חוגגים. סטטוסים של שמחה לאיד כבר צצים פה ושם, לצד סטטוסים משמיצים וזועמים לרעיון (הדמיוני בינתיים) שנעלה לערוץ הראשון.
...
גם אנחנו קוראים באינטרנט על החוזה שלנו בערוץ הראשון. בפועל אין כלום. דוחים אותנו בלך ושוב כבר שנתיים, כל פעם בתירוץ אחר, ובשלב זה לא נראה כל חוזה באופק. מה שכן נראה באופק זה סוף יולי, בו נגמר התקציב של לאטמה, ולאטמה תיעלם.
העורבים שיושבים בצד שמאל כבר מריחים את הדקה ה-90. אחרי ארבע שנים בהן הבאנו סאטירה ישראלית וציונית אמיצה, נגד הזרם, מול כל ההסתה השמאלנית שכבר הפכה למשהו שכולם כבר קיבלו בהכנעה, כי הם שיכנעו את כולם ש"ככה זה סאטירה". ארבע שנים בהן כתשנו אותם, ארבע שנים בהן האדימו אוזניהם של יריב אופנהיימר וחבריו מרוב זעם, כאשר התברר שאינם חסינים לביקורת וסאטירה נוקבת.
המסיתים, המחרימים והאויבים את ישראל, חטפו גם הם, מסרטון המשט שזכה למיליוני צפיות, הזניק את המוראל של הציבור בארץ ושינה את השקפתם של רבים בעולם, דרך קליפ "אבבא" שהרתיח את השוודים אחרי עלילת הדם באפטונבלאדט, עד חביבנו טאוויל פאדיחה, השר הפלשתיני לענייני זעם בלתי נשלט. דמות שלעולם לא היתה נוצרת בתוכניות הסאטירה ה"רגילות" שדופקות לכם בראש ממסך הטלוויזיה.
כל זה עומד להיגמר, כי נגמר הכסף. אין לנו תקציבי ענק אסטרונומיים שיש ל"ארץ נהדרת", אין לנו תמיכה בלתי מוגבלת מארגונים אירופיים ואחרים המגדירים עצמם כ"ארגוני זכויות אדם". אפילו אין לנו את תקציב מוסדות התרבות או תספורות שמקבלים תיאטראות כמו הבימה, ששחקניהם מחרימים את ההתנחלויות. מול ים הצביעות והרוע הזה, בזכות קרולין גליק המדהימה, לאטמה התקיימה עד היום בעזרת תרומות של יהודים ציוניים גאים, שההתלהבות והאמונה שלה דיברו אל ליבם. אבל גם לכוח האדיר שלה יש גבול.
היום אנחנו נראים כמו מסדר פצועים וחולים. קרולין מטופלת בשני ילדים קטנים ובשני הורים חולים הגרים בארה"ב, היא נוסעת אליהם לעיתים קרובות, וכמה עוד כבר אפשר לדרוש ממנה. נעם עם יד בגבס אבל התעקש להמשיך ולבוא לצילומים, רונית נפצעה קל מהתקפת אבנים בעת שנסעה עם משפחתה ביו"ש, אבל באה לצילומים כעבור יומיים. אני עצמי עברתי לפני שמונה חודשים ארוע בריאותי שהשבית אותי לחודשיים ועוד לא התאוששתי ממנו לגמרי, אבל קמתי, חזרתי, המשכתי לעבוד.
מהאולפן הקטן שלנו באולפן בפתח תקווה המשכנו להוציא מהדורות שבוע אחרי שבוע. בהתמדה, בלי עונות, בלי פגרות. עם המון חדוות יצירה, שמחה ואמונה. אבל עכשיו המוראל שלנו בקרשים. תחושה של תבוסה.
אז הרעים ינצחו? העורבים משמאל כבר יושבים על הענף ומחכים. כבר מצחצחים את המקור, כבר חוגגים.
אבל אתם יודעים מה, זה נותן לי מוטיבציה. התשובה שלנו לרוע ולריקנות שלהם תהיה בעשייה. כך תמיד מנצחים. אנחנו לא נרד, לכל הרוחות, אנחנו נקום על הרגליים, לאטמה לא תיעלם. אסור שהפרוייקט האדיר הזה ייפול. לאטמה חייבת להישאר ולהמשיך לתת פתחון פה לציבור שדוכא על ידי התקשורת והשמאל, הציבור שהיינו בשבילו כאוויר לנשימה בכל שבוע.
בשביל כל זה הציבור צריך לעזור לנו. אנחנו צריכים כסף. פשוט כך. עלות התיפעול של לאטמה לחודש שלם היא כ-220,000 ש"ח, רבע מתוכנית אחת – אחת! - של ארץ נהדרת. בשנה אנו זקוקים ל2.6 מיליון ש"ח, לשנה שלמה. זה לא בשמיים, זה משהו שאם נקום כולנו וניתן מה שאנחנו יכולים – אפשר להגיע לזה. “ארץ נהדרת" תצליח להוציא בקושי שלוש תוכניות שבועיות עם תקציב כזה, אנחנו עושים 50 תוכניות. עם חצי מזה נעשה חצי שנה, עם כפול נעשה שנתיים, בכל מקרה זה ייתן לנו חמצן ויכולת להתחזק ולהתארגן מחדש לקראת העתיד.
לא מספיק לעשות כאן לייק או להביע צער ודאגה. זה לא הזמן לבכות, לשבת ולקטר על המדינה, על השמאל שהשתלט לנו על החיים, זה הזמן לפעול! הכניסו יד לכיס ותתרמו בלינק שמופיע למטה, בצ'ק, העברה בנקאית או כרטיס אשראי. כמה שאתם יכולים, 20, 50, 100, כמה שאפשר. שקל לשקל, נגיע לזה!
בקרוב נעשה גם סרטון התרמה באתר הדסטארט. אנחנו נצליח, אנחנו יכולים לעשות את זה! שתפו, שתפו, שתפו, כמה שיותר! שלחו לכולם, שזה יגיע לכל הארץ, מצדי שיגיע גם לשונאים והם בטימטומם יפיצו את זה כמעשה בלעם כדי ללעוג, להשמיץ ולצרוח, שזה יגיע לכל יו"ש, לכל מייל, לכל מי שהמדינה הזו באמת יקרה לו.
תנו ללאטמה לנצח!
http://
לאטמה עדיין צריכה יותר פרסום.
אבל כקונפסט אין ספק שיעיל יותר.
ובסוגריים: פרויקט שהמדינה שותפה בו, לא בטוח שהכספים יגיעו להיכן שצריך
המדינה רק מממנת.
זה פרוייקט שהרב י"צ רימון שותף בו.
וכמעט הכל שם בהתנדבות.
והפרוייקט הזה הציל הרבה אנשים מחרפת רעב בצורה הכי נכונה ע"פ היהדות- נתן להם עבודה מכובדת שמתאימה להם.
שהם הראו שארץ ישראל לא שייכת רק לדתיים.
וזה צריך לעשות בכל מקום.
אגב במגורשים יש לא משפחה אחת ולא שנים שצריכים עזרה כלכלית וזה חשוב, אבל יותר חשוב הוא העידוד ולא להזכיר להם כל הזמן שהם מגורשים מסכנים..
לפעמים זה עובר את גבול הטעם הטוב ומזיק לכל הצדדים
מה אני צריך לשרום שם?
שאתה ממשפחה ממעמד סוציו אקונומי נמוך, אין לכם רכב, אין לכם בית, אין להורים עבודה, אתם מרוקאים מקופחים, תושבי פריפריה, ועוד התמסכנויות רבות ככל הניתן.
וכמובן, יש לך פוטנציאל לימודי גבוה, שעלול להתבזבז אם תאלץ לעבוד בזיפות כבישים כדי להביא פרוסת לחם להוריך הרעבים וטלאי לתפור על בגדיה הקרועים של אחותך הקטנה.
וכל המוסיף - מוסיפין לו...
בהצלחה!
אנחנו חמודים ולא מקופחים
פשוט המרוקאים הם הכי הרבה, אז הם הכי הרבה מקופחים..
אבל נשאר בסלנג הלשוני...
פסדר, נמחל לך ולשאר עמ"י.
אפשר להוציא את המרוקאים מהקיפוח, אבל אי אפשר להוציא את הקיפוח מהמרוקאים...
מלגות וכסף.
איפה הואאאאאאאא? למה אני לא רואה אותו???
וסתם שתדע לכל העדות כמעט יש מלגות למעט מלגות יוצאי מרוקו (וגם מה שיש זה לחברי הפדרציה או כאלה שגרים בפריפריה, ואני לא כזו ולא כזו!)
|מתמסכנת|
פסימי ריאליובפירוש ראיתי מלגות ליוצאי צפון אפריקה. יש ריכוז יש המלגות באתר של משרד החינוך. תחפשי שם...
יש לאלגי'ר וכאלה.
ובמילא אני לא עומד בסף מבחינה אקדמאית למלגות, בגלל שמה שאלמד זה הנדסאי ולא מהנדס.
חברות שלי למדו מתוך ארבע שנים- שלוש בחצי מחיר!!!!!!!!
כלומר, את המלגות שלהן..
ריבוזום קיפוח של ממש!מאמע צאדיקהלא יודעת אם ריאלי..
כשעשיתי אתזה אז "נכנסתי לזה" וזה לא היה טוב...
פסימי ריאליככל שיותר מתמסכנים בעיניהם ככה זה יותר משפיע לחיוב.
עריכה: התאמה לפורום.
לא יודעת במה אני עובדת שנה הבאה!
לא יודעת איפה אני גרה!
לא שקטה לגבי מה שהחלטתי ללמוד!
התחלתי לחפש עבודה ודירות באתרי אינטרנט
וזה ממש קשה!
אני בכלל לא מאמינה שאני אמצא משהו שמה...
נראה לי רק מפה לאוזן, או בשטח....
טאטע...
אולי זה קשור לתשעת הימים?
אולי (בטוח) לאמונה?
געוואלד...
וכל פעם משתנות לי התוכניות...
החלפתי אותם חמש פעמים בחודש האחרון...
הלפפפ!!!
התקדמות...נסיון לעצה: אם את מנסה למצוא דירה באזור של המוסד בו את מתעתדת ללמוד, אולי כדאי לדבר עם בנות שלמדו\לומדות שם? אולי הן מכירות כאלה ששכרו באזור ועכשיו מפנות? אם יש פורום ייעודי של המוסד הזה, אולי כדאי לכתוב שם.
מקווה שהתכניות שלך ילכו ויתבהרו בקרוב ותרגישי יותר טוב, בהצלחה!!
מתפנה לנו חדר..
מבינה לליבך מאוד,
גם אני באותו מצב..
(רק אחרי סרט של חלום שממש כמעט התגשם.. ממש ממש.. ובסוף השם החליט אחרת)
בקיצור, חיבוק גדול
מאחלת לך דירה זמנית מאוד, והמון המון גדילה בתקופה הזו. ויישוב הדעת
אפילו אם תתחתני בחודש הקרוב- יקח לך עוד כמעט שנה עד שיהיה לך ילד- אז אין לך מה להיות בבית
לכי תעשי משו עם עצמך כאילו אין חיים אחרים מלבד מה שיש לך עכשיו- תשמחי עם החיים שלך, אל תחיי בציפיות לעתיד
אוקי- תחליטי איזה מקצוע את לומדת- ותבררי מה את צריכה לעשות כדי להגיע לשם
מייכאחרונההם קיבלו את הכסף שלהם.
טכנית?
מוסרית?
תשעת הימים- הלכתית?
לא חושבת שתהיה בעיה. במיוחד אם אותו חבר שילם במזומן..
תקנה כרטיס אחד ותרד ותעלה בכל תחנה ככה תרגיש טוב עם עצמך.
כ"כ נכון..בלדריתאחרונהבבית חולים באישפוז כבר קרוב לשבוע?
היא מאוד בודדה, חוץ מהבן שלה שבא מחו"ל ועוד כמה ימים חוזר לחו"ל אין לה עוד מבקרים
יש לה בעיה בראיה והיא יודעת רק מעט עברית, אז ספרים זה לא מתאים
הציעו לי להביא שוקולד ודברים בסגנון, אבל מתחשק לי להביא משהו יותר מושקע..
יש רעיונות? תודה!
מה בכלל אפשר לעשות איתה בבית חולים?
אני מתנדבת אצלה פעם בשבוע, בדר"כ היינו אצלה בבית או יוצאים למרכז העיר להסתובב בחנויות
עכשיו היא לא יכולה לצאת בכלל מהמיטה בבית חולים
אני פוחדת שתוך עשרים דקות יגמרו לנו כל הנושאים לשיחה ויהיה מביך..
[יש לי להיות אצלה לפחות 3 שעות]
אז יש רעיונות גם לזה?
ואפשר פרחים..אפשר גם להקריא עיתון. מצד אחד זה רעיון טוב - כי זה נותן להרגיש בעניינים, וזה מסיח את הדעת מהמצב האישי. מצד שני, יש הרבה חדשות לא נעימות - וזה יכול להיות מדכא, אז לא בטוח שזה רעיון מוצלח. אולי להקריא מהעיתון באופן סלקטיבי.
אבל גם לדבר - אפשר יותר מעשרים דקות. לשמוע אותה, אולי היא רוצה קצת להתלונן... ולספר על עצמך. ברור שזה אישי ולא לכל הנשים המבוגרות אותן העדפות, אבל הרבה פעמים הן יהנו לשמוע על החיים שלך כבחורה צעירה.
האהבה הערכה והאכפתיות שלך...
אני מעריך שאחרי 92 שנות ותק, כבר הביאו לה הכל
מה שהכי משמח אנשים מבוגרים זה היחס והאכפתיות כלפיהם
תבואי עם חיוך
תשמחי, תצחקי איתה
תשדרי אופטימיות ותקווה
זה אומנם נשמע טרוויאלי
אבל זה יעשה פלאות בנפש שלה
ומה תביאי, זה לא באמת משנה
זה קצת מצחיק להגיד שמה אנחנו מביאים הוא לא העיקר
כי חונכנו אחרת
אבל העיקר זה לא המה
אלא האיך
כל הכבוד לך
המון בהצלחה!!
אין יותר משמח מזה
~א.ללדבר איתה זה ממש טוב לה, והם מאד צריכים את זה לנפש.
שנית, ממליצה לך לחשוב על רעיון ליצירה. ממה שאני יודעת הם מאד אוהבים
למשל צביעה במכחול על משטחים חלקים כגון עץ, בריסטול. אפשר למשל להכין שלט לחדר בו היא שוהה- מאד חשוב למוטוריקה העדינה, ומועיל..
גם מאד מרגיע וטוב.
ומה לגבי פעילות גופנית? ישנם דברים שאפשר לעשות, גם מבלי לקום מהמיטה.. וזה מהנה, משחרר, וחשוב 
אולי שתילה של עציץ? יש הרבה דברים שאפשר להכין בצורה ביתית, והם קלי הכנה..
ורעיון אחר- אולי תשאלי אותה על תחום שהיא נורא מתחברת אליו/ טובה בו (למשל, מוסיקה קלאסית). אפשר שדרכך, ובהכוונתך, היא תביע עצמה בתחום וכך אף את תצאי נשכרת..
אם כן -אפשר ריקמה וכדו'.
למצוא ספר של תמונות נופים ולהראות לה, לשוחח איתה, להקריא לה סיפורים ...
ההערכה..
נראה לי לא הייתי מספיק ברורה- הראיה שלה במצב מאוד ירוד. עין אחת לא רואה בכלל, ועין שניה היא רואה קצת מאוד.
נתתם לי קצת רעיונות- תודה! ובקשר ללהביא משהו ברור שלא צריך אבל אני רוצה לשמח אותה. נראה לי שאלך על הפרחים.
אז תודה רבה מקווה שיזרום מחר..
לשבת ליד בת, ככה יותר נוח לי מאשר שאולי ישב לידי בן
אני אוהבת את זה!!!
מה קרה?
החוקים את אמורה להיות מתוסכלת..
ו..מיסטר..
אתה מוזמן לפרוק..
אא"כ מספיק לך לכתוב שאתה מתוסכל..0:
מקווה בשבילך שהמצב השתפר..
ליל"ט.
אני סתם הייתי עייף וקרה כל כך הרבה ב"ה השבוע אני עובד לומד גיסתי ילדה שיעורי נהיגה ,ישיבה , ואחי ישן אצלנו כל השבוע ואני ישנתי בסלון וקמתי כל השבוע בחמש וחצי ואני עייף וזהו..
בצלםאלוקיםמוקדם היום (פפחחחח על מי אני עובד?!)
בצלםאלוקיםלפעמים כן מצליחה לישון מוקדם.
ז"א, לא לישון מאאאאד מאוחר..
בס"ד ובהשתדלותי
אבל, הבמחן היום הלך הרבה יותר טוב ממה שציפיתי, ב"ה
על החורבן.
הצעות??
טופי תות
עצוב ומזעזע. )על האגדות החורבן
עכשיו ראיתי שעשיתי בטעות העתק הדבק פשוט
כבר מתקן
והוא מתאים מאד לתקופה הזאת
הוא כתב הרבה ספרים. (קדמוניות, מלחמות וכו')
אם אתה מתכוון לספר "מלחמות היהודים", הוא יצא לפני כשנתיים במהדורה חדשה של הוצאת כרמל.
לא יודעת אם "מתאים מאד לתקופה הזו" תהיה הגדרה מדוייקת.
ידוע שיוספוס מעוות לא מעט...
או כמו שהמרצה שלי נוהג לומר:" גנרל גרוע, שקרן ובוגד!"
את השתלשלות האירועים במהלך החורבן
הוא מתאר את הקרבות של היהודים ביוונים וכיבושים שונים.
נכתב אי אלו דורות לפני שיוספוס היה בתכנון.
יוספוס מתאר את מהלך המרד הגדול בספר "מלחמות היהודים".
(אלו היו 60 שניות על כתבים היסטוריים. תודה והמשך האזנה נעימה.)
או ירושלים
גיטלר\יפה-נוף\פלדהיים\מקור הספרים\אור החיים - כאלה
אז על כל מגרעותיו ואולי שקריו-
הוא המקור לרוב סיפרי ההסטוריה של תקופת בית שני והמציאות אותה אנו מכירים היום.
ספר קריא וקליל שמעניין מבוגרים וילדים כאחד-
"דברי ימי בית שני"- זהו ספר לימוד בהיסטוריה לבתי ספר חרדיים.
מתבסס על דברי יוסף בו מתתיהו ועל מקורות מהמדרש והגמרא.
כתוב בצורה קולחת ומעניינת.
עוד ספר מוצלח ביותר- "עיר מלוכה"- מאיר ברעם. כתוב כסיפור עלילה לאור התקופה. אמין וצמוד למקורות.
ודברי ימי בית שני..?
התגלגל אלינו הביתה. אם את מצליחה להשיג- אשמח שתיידעי אותי, כי כשניסיתי לפני כמה שנים לא הצלחתי.
מצד אחד כדאי שיהיה משו ללמוד בנושא
מצד שני לקנות ספר -זה משא ומתן של שמחה...
(בינתיים הכרעתי שממילא אני לא עוברת ליד חנות ספרים...)
"על מה אבדה הארץ" של הרב בני קלמנזון על אגדות החורבן במסכת גיטין.
ספר מעולה!
"ארבע התעניות ובין המצרים בהלכה ובאגדה" - הרבה ידע בסיסי שכדאי לחזור עליו, הלכתי ורעיוני וכתוב טוב. עבורי הוא פשוט שינה לי את המבט על ט' באב.
אני הולכת לקרוא שוב את המחברות על בית שני...
יש לי חולצה חדשה של הקייטנה בה אני עובדת.
עכשיו יש לנו טיול לפני ט' באב ואני צריכה ללבוש אותה- יש עם זה בעיה של לבישת חדש בתשעת הימים?
>ולא זה לא משמח אותי ללבוש אותה או משהו, זה פשוט בשביל העבודה...
עדיף שתשאלי רב..
יטבתההוא אמר שמותר היות ומדובר במדי עבודה ולא בבגד רגיל.
