פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2064)

אם הוא כבר נמצא בפונקציה הזאת אז הוא חייב להיות שלילי.

למרות שאין לזה הסבר כ"כ הגיוני.

נראה לי שבד"כ נתפסים למקרים שבהם אנשים עשירים לא מאושרים ואז הופכים את זה לכלל.

אגב, השאלה שלי לא הייתה על העושר אלא על הקידמה.

אפשר להשוות בין שני דברים שונים

החיים פעם והחיים היום הם אחרת לגמרי.

על זמן והיתרונות וחסרונות שלו

בס"ד ובהשתדלותי

אני חושבת שיש שיפור מסויים בדעות. מעריכים יותר חיי אדם. מתנגדים לעבדות שרומסת את האדם ומתייחסת אליו כאל חפץ שניתן לעשות בו מה שרוצים וניתן לפגוע בו. גם אם יש מקומות שאתה אומר: יש פה ניצול ועבדות, עדיין, באופן עקרוני מתנגדים לזה. גם מנסים לקדם את הרעיון שגם נשים הן בני אדם ומגיע להן יחס טוב.

אפשר למצוא תנועות אחרות - החפצת נשים, ועבדות, ואיבוד ערכים. אבל באופן כללי אני חושבת שיש שיפור גדול, לפחות במערב - אירופה ואמריקה, בדעות וביחס לאדם.

גם הפיתוח הטכנולוגי הוא טוב. האם זה דבר טוב שכל קיומם של אנשים יהיה לצוד? לכבס בגדים? הפיתוח הטכנולוגי נותן זמן לאדם לעצמו ולהתבונן. אנשים מחפשים משמעות לחיים שלהם מעבר לחומר. אולי הם לא יודעים איפה למצוא את זה, ומה הדרך הנכונה, אבל הם רוצים. זה בתודעה. וזה מביא אותי לדבר אחר שהוא טוב - מודעות עצמית. אנשים יודעים מה הם רוצים. למשל - אנשים מחפשים בני זוג שיהיה להם איתם קשר משמעותי. זה לא מספיק טוב שהוא יהיה עשיר או יפה - צריך קשר רגשי. האם זה לא דבר טוב? שאנשים רוצים משהו מעבר?

שוב, אפשר להביא דוגמאות נגדיות למכביר, אבל אני כן חושבת שיש תנועה משמעותית, לפחות בתרבות המערבית לכיוון התפתחות בנושא דעות, אמונות ורוחניות.

בבחינת "מרבה נכסים מרבה דאגה"

הוא אמר שפעם החים היו פשוטים יותר

אך מנגד הרבה יותר רגועים ומאושרים

היה ניתן לראות באמת את מדרגת השמח בחלקו

לעומת עכשיו שכל אחד מלא קנאה תאווה ותחרות

הוא הוסיף שהשיתוף פעולה בין האנשים, הפרגון הדדי ושאר הדברים החברתיים

היו הרבה יותר טובים

הוא אוהב לתת דוגמא לכך שהם פעם בחודש היו הולכים לבקר את הדודים במרחק 6 שעות נסיעה עם האוטובוסים של פעם

לעומת היום, שהתחבורה מפותחת פי כמה ולכל אחד יש רכב פרטי, כך שהנסיעה מהירה בהרבה ואין זמן ללכת לבקר

"היום, יש לי שיחות חינם, ואין לי זמן להרים טלפון לדודה שלי"

חיים נהיו נוחים

אך הם נהיו לחוצים בהרבה

כל מה שכתבתי כאן, זה מה שההורים שלי אומרים

אני לא חייתי בתקופה ההיא בכדי להשוות

אני רק יכול להעיד שאני שיחקתי עם החברים בחוץ

הרבה יותר ממה שהילדים משחקים היום

מבחינת מדדים של בריאות ותוחלת חיים

מבחינת מדדים של כלכלה, רעב ושובע

מבחינת מדדים של חירות וזכויות אדם

מבחינת מדדים של השכלה וידע לכלל האנשים

מבחינת ממשל ואזרחות 

מבחינת דת- רוב הדתות סביבנו הן פגניות בצורה מעודנת יותר או מונותאיסטיות

אין לנו התגלות נבואית

אין שכינה של מקדש

ואלו תופעות כלל-עולמיות שאין לנו מה שיחפה עליהן

בואו נפגין!

כרוב עם חלב

חכי לאחרי פורים

בגללכם הלך עליכם!

תעשי משו

באשמתך או מתוך כוונה רעה

את כזאת מותק שה' יסדר לך

את העניינים כי הוא יודע

שהייתה לך כוונה טובה!

איפה את בפורים??? [תוהה]

אני כבר שלוש ימים רצוף עובדת מ7 בבוקר עד 7 בערב.

אני מתחננת ליום חופש בחמישי בגלל הצום, מקווה שיתנו לי.

וכמובן, ביקשתי גם בראשון, אתפלל שיאשרו את החופש.

אני באמת מקנאה!! (חבל שאין כן סמיילי שיוצאים לו העיניים מהמקום מרוב קנאה)

 (סימנו עליהן איקסים עבור קשי ההבנה)

לק"י

ובראשון- שני חופש!

(כמובן שהבית ספר עובד בשושן פורים, אבל אני החלטתי שממש לא בא לי על זה, אז לא נרשמתי).

בס"ד

1. פעם בא ליצן לגטו ועשה מופע..ואפאחד לא צחק! אז הוא אמר להם:"למה אתם מייבשים מה לא אכלתם ארוחת בוקר???

2.חסיד אחד בא לחבירו בגטו עם יד מלאה אפר.

   החסיד:תאכל זה שיריים של הרבי...

סורי אם העלבתי מישו..הכל בצחוק...

קחי את זה כמחמאה

אבל תכל'ס זה באמת מפריע...

מה יקרה אם פשוט לא תעני?

גם אחרי השעה שאני מסיים לא מפסיקים להתקשר אלי לרגע ככה שאני כל הזמן מרגיש בעבודה(צבא) 

בשביל שתרגיש בעבודה

חח

אתה מקיף בעיגול כמה שאלות והולך לבית, מה זה פסיכומטרי?

יש לי מבחן באפידמיולוגיה ולא למדתי כמעט...

וגם אני אהבתי ביולוגיה בתיכון (וזה אפילו הציון הכי גבוה שלי בתעודת בגרות!) ואת זה אני לא אוהבת!

ועכשיו אני פורשת לישון(לפחות מנסה) אחרת נראה לי שארדם במבחן במקרה הטוב ולא אגיע אליו בכלל במקרה הפחות טוב..

כבר לא.

אני רדומה, עייפה, נרדמתי, חולמת 

לצערי אני עדין ער....אחרי חתונה במרכז(לב האצולה)......עוד רגע הולך לישון

עוד שלוש שעות קם כבר!

אחותי? מה א-ת עושה כאן? חשבתי שזה דוד שלי

בעז"ה נתאושש ונשמח!

מה תועיל לך דעתינו?..

אתה מבקש לדעת כיצד לנהוג?

לקבל לגיטימציה לדעותיך?

להתנגח בנשותינו היקרות?

לעורר דיון?

מוסכם על כמעט כל הרבנים, מכל הזרמים, שהלכתית אין בעיה ומניעה לקרוא מגילה לנשים ע"י אשה.

הבעיה בכל מה שנוצר מסביב.

הנה מאמר קצר ולענין שממצה את דעתי האישית:

http://www.kipa.co.il/jew/50981.html

[ותתעלמו בבקשה מהכורתת הראשית. היא נסובה על שולי דברי הרב][למרות שגם בקשר לזה אני מסכים עימו לחלוטין]

וטכנית הכי טוב שגבר שקורא מהר יקרא לנשים שלחוצות עם ילדים וכל סדר היום של פורים.

נ.ב.ע"פ הלכה אשה יכולה להניח תפילין וללבוש ציצית גם

בעזהי"ת.

ומי שמתייחס לתופעות של שוליים, לא צריך להתייחס אליו בעצמו.

(למיטב ידיעתי...)

ונהפוך הוא, לא?...

סתם, איילת שקד עושה את הרושם, אבל במדויק זה בטח לא נכון...

לא טיפה מוגזם?

בעצם למה לא.

איתן התעורר לפניך

בעזהי"ת.

שונאת לקום מוקדם

כל הזכויות שמורות לאנדרדוס!

לפתוח משלוח מנות ולגלות בו פתק לנמען אחר?

הנידון: פתיחת שירותי נכים בחוף החשמל

לכבוד עריית אילת שלום רב.

כמדומני שאין עדיין שירותים הנגישים לנכים בחוף החשמל, דבר זה כמובן גורם לאפליית הציבור החפץ בריקוד לאחר נטילת ידיים.

אנא טפלו בזה אחרת תהיו חשופים לתביעה יצוגית על עבירה על סעיף 12ג בחוק "תעזוב אותי באמאשך" תרל"ח.

בכבוד רב.

מוטיז, מנכל.

אריק, גמזת אותי!

מבנה המכתב
כל מכתב רשמי צריך להכיל את הפרטים הבאים: 
תאריך, מוען, נמען, נידון, גוף המכתב, ברכת סיום וחתימה.

בתחילת המכתב, בצד שמאל, נפרט את התאריך. לועזי, עברי או שניהם ביחד. בשורה הבאה נכתוב 'מוען' ונציין את שמנו ודרכי התקשרות כגון כתובת למשלוח דואר, טלפון או אימייל. המוען הוא בעצם האדם השולח את המכתב או את הפניה.
כעת, בצד ימין של הדף נכתוב 'לכבוד' ונציין עבור מי המכתב מיועד. השתמשו במילות תואר כגון 'מר' או 'אדון'.
שורה מתחת נציין את ה'נידון', כלומר את נושא ההודעה, ומיד, שורה מתחת את גוף ההודעה והפניה.
אל תשכחו לסיים את המכתב בסיום רשמי כגון: 'בכבוד רב' או 'בברכה'. נוסיף כעת את שמנו ומתחת את חתימתנו.

מועתק מתוך אתר כלשהו שהוקרץ מאנשהו

לא אחראית לאי דיוקים...

לכבוד מגיע לפני הנידון?

סבבה.

מגלים כישרונות (?)

זה צריך להישאר בינתיים למעלה!

בד"ה

זה על הלב של הסבא  והוא שאל סבא  מאיפה משיגים כזה לב כזאת אהבת ישראל. והוא דיבר על זה שאנחנו לא מכרים רבי יוסף ולא שורץ אלא רק סבלא. זה בעיקרון מה שהוא דיבר יש לי חבר שהקליט את כל ההספדים בעיקרון אין לי מושג איך זה יצא.

יופי. הלא כך?.

היה מישהו מהמקורבים של הסבא שהספיד וסיפר שבימים האחונים הסבא לא היה נירדם. ואם הוא היה נירדם מיד הוא היה מתעורר והם חשבו שזה מרוב היסורים שהוא עובר, והם כל הזמן שאלו אותו מהם יכולים לעזור. באחד הפעמים שסבא התעורר הוא אמר להם אני לא יכול לישון איך שאני עוצם את הענים אני רואה הכל שחור הכל צרות ואין לי כח למתק.

|ובאווירה פורימית זו-אשתוק|

אחחח טעטע!!

הכרתי אותה וזה ממש הלם! פתאום אתה נזכר שאתה גם לא תישאר כאן לנצח

|אנחה|