פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2115)

כל כך חרדתי ופחדתי מגיל 13.

מה יהיה, כשאהיה בן 13? מהה?!

(או- תלוי כמה קר...)

אבל עם הגיל צורת החגיגה משתנה...

פעם עם החברות פעם עם האחים והאחיות ופעם עם הילדים...

בשרשור מזל טוב 

בעזהי"ת

רבתי עם אחשלי ובנדוד שלי ובכיתי להם 'אתם לא מבינים שאני יותר בחיים לא אהיה בת 9?! זהו! הכל אבוד!' [שלושת המילים האחרונות מפוברקות כמובן, השאר אמיתי..]

ביומולדת הבאה שלי אני אחליף קידומת. 

זה ממש לא סביר!

אך הדעת אומרת שאם אתה מדליק נר לכבוד כל שנה שעברת

למה ברצונך לכבות אותו?

זה משמל דברים לא טובים

במיוחד שעל פי התורה הנר מסמל את הנשמה שנאמר "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ כז)

לק"י

הזדמנות לבלות עם אנשים שאוהבים..

בגיל 24 זה עדיין כיף!

מסתבר שיכול להיות שקר שם 

+מעיל חתיכי ביותר

לא על המעיל!!

בנות 

וצודק- מה הקשר המעיל?

לק"י

אבל עכשיו שקט, כנראה שהעניינים מסתדרים..

והמשחק נגמר- לכן יש רגיעה

לק"י

ואגב, הוא אוהד את מכבי ת"א כמובן!

נגד מי היה המשחק?

דווקא הם שיחקו מעולה + אז על מה המהומה?

והם שחקו נגד הפועל חיפה..

לק"י

לא שאני מתעניינת בספורט..

יכול להיות שהייתה איזו שטות שעשו, ובגלל זה המהומה.

העיקר שיהיה ניצחון

שבעז"ה יהיה לנו שבוע מבורך!!

שבוע טוב לכולם

עם הרבה אושר וחיוכים.

שבוע מוווווצלח!!!

בעזהי"ת

אני הייתי ערה בשעת פתיחת השירשור.

לא ברור, נראלי יש לי נדודי שינה.

נכנסתי לישון בשתיים ורבע; בשלוש עוד לא נרדמתי; בשש כבר התעוררתי ולא הצלחתי לחזור.

היום אני בבית!

מקווה שיהיה יום רגוע ומוצלח

כי אני כבר בלחץץץץץ..

רק לא הסתכלת לכיוון הנכון

שאלתי אותה!

אני חולה..

חברה להיות תתקבל בברכה...

עדיף להצביע לציפי לבני לפחות שם רואים שהרע הוא רע

לפחות אצלהם זה הרע במיעטו

הגעתי איכשהו דרך קישור. אני פשוט לא מצליחה להבין איך זה נעשה

לק"י

אולי בשעה יותר הגיונית, אני אנסה להבין מה קרה שם

הם עשו את זה ממש טוב..

קלי קלות.

כל קטע וידאו מורכב שני קטעי וידאו

הראשון זה תמונה שטוחה שמסובבים

והשני זה הדבר שרואים בתמונה הראשון אבל הפעם אמיתי ולא כתמונה.

בין שני חלקי הסרטון יש חיבור ומעט טשטוש

עושים את זה הרבה בסרטי וידאו

לדוג'

שאת רואה אדם שעף, הוא לא באמת עף

שאת רואה שאותו שחקן נמצא פעמים בתמונה

וכו'

היום המאושר בחייו

אני עוד אתגעגע אליו...

כשיש עודף היצע, הערך יורד...

טוב אז אל תתרום לבנתיים

אם יהיה רגעי מצוקה אני אבקש ממך...

אממ...עדיין משעמם לי.

אז תעבירי לכאן, עוד קצת בלאו הכי לא יזיק

רגע...שלחתי.

סתם לא נורא עוד בערך חצי שעה יהיה לי מה לעשות...

התכוונתי-יהיה לי אולי כוח לעשות משהו...

אם אפשרי תשתדלי להתעלם...

לא באמת רציתי להגיד משהו חשוב

אני מתאר לעצמי שתמצאי אותו בקלות

לא מתקרב כמובן לשר הטבעות, אבל חביב בהחלט.

(ויש כמה אנשים שלא שוכחים  לי איזה קפיצה מבוהלת בסוף הפרק באחד הקטעים המלחיצים)

בעזהי"ת

'בטוח לא יקרה להם שומדבר, אחרת על מה ידברו בהמשך הסרט?'

כי כל הזמן הרגשתי שעוד לא הגענו לפאנץ' ליין של העלילה אז בטח נשאר עוד מלאא זמן-

ואז פתאום זה נגמר באמצע!

האמת שאני מחלקת את הסרט לשלוש:

בשעה הראשונה נרדמתי

בשעה השניה היה מעניין ואקשן במידה שהשאירה אותי ערה אבל לא הלחיצה אותי למוות

בשעה השלישית רוב הזמן פשוט מתתי מפחד :-/

תלכי לחנויות שמתמחות בהדפסה על מוצרים  (אם תגידי לי באיזה אזור בירושלים אנסה להכווין לחנות ספציפית)

בחלקם יש כבר סינרים ואת רק צריכה להחליט מה את רוצה שידפיסו וחלקם ערוכים לכך שתקני סינר חלק והם ידפיסו עליו.

לפני שאת יוצאת לקניות כדאי שתכיני על קובץ בדיוק מה שאת רוצה שידפיסו

עיצוב שכבר קיים.

מסתמא קיים בכל קניון שמכבד את עצמו - התחנה המרכזית, מלחה...

בעזהי"ת

עשתה מישהי סינרים ממש חמודים, תנסי לבדוק אותה.

אני רוצה לבוא איתך!


(אני צריכה משהו לחתונה... )

אבל בסימטה הקטנה שמחברת בין בית העם לשמואל הנגיד.

יש שם בפינה מכיוון בית העם 'קפה קפה' וכד.

החנות עצמה היא יותר לכיוון שמואל הנגיד..

ולוידעת לגבי המחירים, ראיתי את החנות הזאת פעם במקרה כך שלא התעמקתי...

|מנסה ביאוש לגרור אותך איתי מחר|

אני לא בי-ם עכשיו...

ו. זה יכול להיות אחלה דייט!!!

(מקס' תלכי לבד! יש בזה משהו מיוחד...)

"דרוש מלווה. רצוי עם רשיון לנשק וחובש".

היא לא רוצה גבר

היא צריכה גברת

גברת עם רשיון לנשק? 

פחחח...

זה כ"כ כבד.. וכששמעתי יריות קרובות אליי- התחלתי לבכות!!

ו.. די לניצלו"ש

בעזהי"ת

[בוקר של ראשון, כאילו]

עם חברה. אבל בכיוון ההפוך, מהכותל חזרה.. היה מצחיק.

בעז"ה שתפילותיך תתקבלנה 

11.30 אצא מביתי ברגל 

חכי לי... אולי בבוקר אגיע 

לא ניסיתי אפעם, לא יודעת כמה יקח

(50 דק ברכב מביתי עד הכניסה לירושלים- כמה זה ברגל?

אני רצינית

אל תתיאשי

ולחנות בחניה של הכותל?





ירושלים 19 אתם נוסעים לכותל להתפלל קצת על החולים שאין היום

אבל אתה מוזמן לארח לי חברה

בעזזהי"ת

לפתיחה; 

מראים להם דברים שווים ו'מה אתם מוכנים לעשות בשביל זה', מי שעושה את הדבר הכי גדול מקבל.

מביאים נגיד במבה, סוכריה, כאלה..

ואז מביאים כוס עם אדמה. ו'מה אתם מוכנים לעשות בשביל זה'. 

והם יציעו דברים יותר קטנים, ואז הפואנטה..

לק"י

בגן בדר"כ מספרים  סיפור ומדברים עליו, מלמדים שיר.

לא נואמים להם..

21

21א

102

105

106

בעיקרון את צריכה להגיע לאיזור תעשיה בתלפיות

http://mslworld.egged.co.il/eggedtimetable/WebForms/wfrmLuz.aspx?SugTransfer=3&RovaSrc=1783&RovaDest=3580&DateTokef=30/12/2012&LineNo=21&DayOrder=2&FromYeshuv=%u05D9%u05E8%u05D5%u05E9%u05DC%u05D9%u05DD&FromRova=%u05EA%u05D7%u05E0%u05D4%20%u05DE%u05E8%u05DB%u05D6%u05D9%u05EA%20&ToYeshuv=%u05D9%u05E8%u05D5%u05E9%u05DC%u05D9%u05DD&ToRova=%u05D7%u05E0%u05D9%u05D5%u05DF%20%u05EA%u05DC%u05E4%u05D9%u05D5%u05EA&width=1920&title=30/12/2012%20-%20%u05D9%u05D5%u05DD%20%u05D0&hour=&language=he&company=1

זה קווי לילה..

אז רק

21

21א

לק"י

השעה 11 בלילה, כדי להספיק את האוטובוס הביתה..

פחות מ100 מ' הליכה

קו 67. התחנה האחרונה או זו שלפניה בצד של המרכזית!

אם את נתקעת דברי איתי...

ו..כן ירבו שמחות!

וגם 64 בלילה (מירמיהו, מול סנטר 1)

או 74, 75, 60 ולרדת מכנפי נשרים ברגל (שלוש דקות הליכה)

לרדת בתחנה איפה שתמנון (בקיצר המרכז מסחרי)

לשלשל את עצמך לתוך התיבה עם בול וכתובת - אולמי גוטניק גבעת שאול רח' בית הדפוס 11
לחכות לדוור שיוציא אותך מהתיבה וישלח אותך לדואר המרכזי ומשם לתיבה בגוטניק

עם כל ההסברים פה- את חייבת להגיע בלי סיבוכים בכלל!

לק"י

ככה שהיא לא מהאזור שלי בכלל...

אני באופן אישי ממליצה על האולמות אצלינו- גם טובים וגם קרובים!! ("יצא לך חרוז- צהל שמגר" )

לק"י

למזלי האוטובוס הביתה מגיעה עד הבית ממש..

כי באחת בלילה אני לא מתכוונת להסתובב ברחובות

כמה זמן נסיעה?

באיזה תדירות אתם עושים אתזה?

סתם, אני פשוט נמרחת... אין לי כח לקום מהמחשב...

אולי אחרי זה השנינה תבוא לבד..

לראות מהצד את כל המחשבות עד שלא נשאר בראש כלום ונשכבים, עוצמים עיניים ו- (כלומר נהיים צהובים וזדים יוצאים מהפה. ווואאא אני מדברת שטויות מעייפות יאללה הולכת לישון! לילה טוב!)

לפחות תעשו תורות.. לצבירת שעות..

בס"ד

אני במינוס מטורף של שעות שינה ומחר יום לימודים ארוך מ10 בבוקר עד 9 וחצי בלילה...

ה' תעזור לי!!!

ומזל טוב!

זה מה שלי עלה לראש

ישר כשראיתי את הכינוי

וח"ח על החשבון נפש....

של פייגלין ב"מלחמת החלומות"...

...מזל טוב,אילן רמי.

גיליתי גם שזה היה יום ההולדת של הרב קרליבך זצ"ל

סיימתי עבודה בתחילת שבוע, סיימתי עוד אחת בסופ"ש.

הייתה שבת מדהימה.

לק"י

1. יום חופש מלא שהיה בשבוע החולף!

2. נסיעה לירושלים עם בת דודה לקניות..

3. חתונה של בן דוד השבוע!!

בס"ד

ב"ה שרדתי בשלום את השבוע העמוס שכלל בתוכו גם כמה דברים ממש נחמדים...

אלו שהייתי צריכה לעבור אותם זה - אזכרה של סבא, אספת הורים

ואלו שגם היה כיף לעבור אותם - טקס חלוקת תארים, חתונה ובת מצווה, ב"ה

בחתונה - פגשתי את החברות מהכיתה

ובבת-מצווה - את המשפחה. ב"ה

מקווה לשבוע קצת פחות עמוס בע"ה

ביום שלישי יהיה איזה ערב נחמד שאני רוצה להשתתף בו אי"ה

ולצערי יש גם ניחום אבלים שצריך ללכת - כנראה ביום שני הבעל"ט

ואני מקווה שבכל השאר יהיה לי מספיק זמן להכין שיעורים..

שבוע טוב ומבורך

ורק טובות וישועות!!

אילה

זאת אזעקת אמת, אם לא, זאת אזעקת שוא/תרגול...

אבל בכ"ז אני מבין את ההרגשה והלחץ, באמת לא פשוט...

באזור צפת למשל שומעים אזעקות כל זשמן מכל הבסיסים באזור, כך שזה לא כ"כ מבהיל

חוויתי הרבה אזעקות פיצוצים ונפילות...

בגלל זה הלחץ והטראומה.

זה היה לפני שעה(!!) ועדיין לא נרגעתי לגמרי

שדרותי- מה אתה אומר על זה? גם שם זה אמיתי?

או הקפצה של כוחות, (תלוי באירוע)..

אם זה היה אמיתי היית יודעת..

למה צריך לעשות עולה ויורדת בבסיסים קרובים לאזרחים אומללים נפגעי חרדה וטראומה ממלחמה.

אני לא רוצה לחשוב על אלו שנהרג להם מישהו מהערבים האלו ימח שמם.

אני בשיא הרצינות רוצה לעשות עם זה משהו!

איך כדאי להתחיל?

את לגמרי צודקת

מה שאת מתארת זאת באמת בעיה

וראוי להתלונן עליה

אבל את מתעסקת עם הצבא

שידוע שההגיון לא להתגייס

הוא קיבל פטור נפשי

לגרום לצבא לעשות משהו בצורה אחרת ממה שהוא עושה

זה על גבול הבלתי אפשרי

למדתי את זה על בשרי

על הנזקים?

או... אולי מפסיכיאטר? יש לנו בעבודה פסיכיאטרית...

אולי היא תסכים?

אולי אם תצליחי לשכנע את האחת ממהדורות החדשות בערוצי הטלוויזיה להתייחס לעניין 

אולי רק אז תהיה התייחסות רצינית לנושא

וגם זה אולי

בהצלחה!

נראה ששבעת ניסיונות עם הצבא...

הם מעצבנים אם לא חשבו על זה לבד! 

מטומטמים. חסרי רגישות.

זהו נמאס.

אבל זה רעיון מעולה, יש פה כמה חבריה שיכולים לעשות את העבודה בתקשורת...

(אולי אנסה לדבר קצת עם משפחות שנפגעו ממש,

ואז אדבר עם אנשים שקשורים לתקשורת ואשלח אליהם...

תודה נפשי!

כי אם זה משהו בטחוני, סביר להניח שהצבא לא ישנה את זה..
זה כמו מטוסים של חיה"א שטסים בגובה נמוך, ומרעישים ועושים בומים על קוליים, אפשר לומר לצבא שלא יעשה את זה?? הם חייבים להתאמן, ויש להם מסלולים מסויימים..
או תותחים שיורים באימונים בבסיסים ליד יישובים..
מה אפשר לעשות, אם כל הקושי, צה"ל חייב לעשות את שלו ולהתאמן.. 
ואם יש אזעקות בתדירות כזאת, כנראה שזה חובה..
    

מטוסים מבהילים, אבל התרגלנו.

מטוסים לא מריתים אותך לחדר מדרגות!

אני מעדיפה לחשוב שזה לא אמיתי, אחרת...

זה פשוט מידי קרוב...

וחוץ מזה שאחרי זה לא שומעים שום "בום"

המזל שלי שזה כשהילדים ישנו, אחרת...

אם תצליחי לשכנע באבחון שאת סובלת מהפרעות חרדה אולי תצליחי לקבל 2-3 אחוזי נכות..

בכל מקרה זה לא המדינה שיורה עלינו טילים. ובכל מקרה חיבוק גדול.

לק"י

כי למרבה ההזיה, זה קורה לפעמים..

כל שיקול אחר זניח

איך בוחרים מתוכם את מה להתמקד בו.?

ומרגישה שיש לך פוטנציאל להעמיק ולהצליח בו!

וגם אם אני אוהבת לצייר לדוג'-

מה אני אעשה עם זה?

תבדקי אפשרויות, בדקי באינט', שאלי אנשים שאת מכירה שנמצאים בתחום...

אם כן, דבר ראשון בהצלחה

לאחר שיהיו לך (ומין הסתם כבר יש) כמה רעיונות בראש 

אני ממליץ לצאת לשטח

לשאול אנשים שלומדים את הדברים הנ"ל

להתעניין, לדבר קצת על מה כמה ולמה

אפילו להכנס לשיעור במקום שבו את חושבת ללמוד (אל תפחדי אם את לא מבינה כלום)

תבדקי איך את מרגישה שם?

זה מעניין אותך?

האווירה טובה?

ושוב אאחל בהצלחה

וכמובן,

ברוכה באה 

מה התחומים שאת מתעניינת בהם?

ארץ ישראל(טיולים וכד'), גרפיקה, תנ"ך, אנשים בכללי, חקלאות

וגם שם - אני מכיר רק את העולם הצר של-Web.

אז אני לא יכול לכוון.

שתלכי על חינוך ותשאפי להמשיך לטיפול באומנות/מוזיקה/בע"ח/תנועה.

אבל יכול להיות שלא...

איך את רואה את עצמך?

יושבת במשרד? (גרפיקה)

הולכת להדריך טיולים, או לפחות מתפתחת לכיוון הזה? (ארץ)

חוקרת? (ביולוגיה)

עובדת עם אנשים?

איזה סוג עבודה עם אנשים - טיפולי? הוראה? ניהול?

עצמאית? 

איך את רואה את עצמך ב'?

הולכת להשקיע הרבה שנים בלימודים?

משקיעה הרבה בבית?

עבודה רגועה, בנחת, משהו מסודר וקבוע?

או שאת מוכנה לעבוד קשה, מסביב לשעון, עם הרבה יוזמה ויצירתיות?

תחשבי על כל מקצוע שעולה לך - איך את רואה את עצמך מתפתחת איתו, ואם זה כיף לך לחשוב על זה.

אצלי אישית, זה היה מבחן המחץ.

כיוון אחד עניין אותי מאוד - אבל לא התחשק לי לראות את עצמי עם דוקטורט בו. 

ותחום אחר כן...

ולא לשכוח - מקצוע זה לא כל כולנו.

יש תחביבים, יש שעות פנאי, יש עיסוקים אחרים מעבר למקצוע שלנו, שבהם יש מקום להתפתחות עם שאר התכונות שלנו.

(בכל מקרה, אם מה שכתבתי בהתחלה כן יהיה הכיוון שלך - מציעה לך ללמוד עבודה סוציאלית, שזה הרבה יותר מקצועי מחינוך לצורך הטיפול)

אפשר ללכת ליעוץ תעסוקתי.

זה לא זול, אבל שווה מאוד כשמבולבלים.

בהצלחה!

ותודה לכולם!!!!

שיהיה שבוע טוב ומבורך, ושכולם ישמחו ויהנו במה שהם עושים...

ביקושים בעולם העבודה

לא חסרים בארץ מורות לתנך-תושבע (גם לא כאלו שעשו אחכ הסבה להוראה מתקנת... ) אבל הבנתי שיש חוסר למורות לאנגלית

לא חסרות גרפיקאיות- אבל מטפלות בבעלי חיים אולי יש יותר ביקוש...

לחנ"מ!

לצערינו תחום החינוך מיוחד הולך ומתרחב...

ויש ה-מ-ו-ן עבודה!

בשבועיים האחרונים שיוועתי לממלאת מקום עד לייאש- שתוצאותיו:

סייע, ומורה- מישהי שכלל לא למדה הוראה... בשביל הפרוטוקול שתהיה מיהשהי,

ובהמשך...

2 סייעים! הקבוע שהחליף אותי והמחליף...

על איזה חוסר את מדברת?

מי שמחפש עבודה שווה בתנאים מעולים בתחום החנמ שייפנה אלי!

ואני לא גרה בבני ברק או ירושלים...

כידוע- איפשהו בדרום-  לכיוון המרכז

לק"י

למרות שאני לא יודעת אם מסתדרת עם החבר'ה שלך

לק"י

אבל מאחר ולקחתי הלוואה מותנית שנתיים- אני אהיה חייבת לעבוד לפחות שנתיים

וזהו, די לניצלושים!! (אני אומרת גם לעצמי.. )

אם זה שני נושאים שמעניינים אותך זה שילוב מצויין..

מה מהם את יכולה להפוך למקצוע ומה מהם סתם תחביב...
אם את ממש אוהבת לרקוד יש אחלה מגמה לזה באורות...   

לצער מסוג שכול.

בכ"מ ברור שהרבה יותר יהודי לומר "מן השמים תנוחמו" או "המקום ינחם אתכם.."

בעיני זה כמו האיחול בימי הולדת "תישארי מקסימה כמו שאת"

ע"פ מה שאני זוכר יש הקפדה לא להגיד את זה למי שיש לו הורים (מפאת דרך העולם..).

מישהו אמר לי שאמר את זה כי בע"ה, לא אאלץ לחוות זאת שוב
[ למרות שזאת דרך הטבע, עד אז בע"ה כבר תהיה תחיית המתים],
אבל זה לא תופס לגבי אלה שאיבדו את שני הוריהם ביחד,למשל.
לקחתי לי נק' לבירור.תודה

א. הייתי רוצה שלא תדע עוד צער. אתה פשוט מספר לו על כך שאתה מרגיש כלפיו אהדה, והיית רוצה שהוא לעולם לא יצטער עוד, זו הבעת השתתפות בכאב וקירבה. זה נעים לשמוע ומנחם. 

ב. הייתי רוצה שלא תדע עוד צער גדול כמו שהיה לך עכשיו. זה כבר איחול והוא הגיוני. 

וואו. מה שכתבת, מה זה "מרשים"

אולי תואיל בטובך הרב לפרט קצת? ולא סתם לשגר סיסמאות...

(הרה"ג) אברי גלעד ב'מילה האחרונה',

כשהוא חזר מלשבת שבעה על  לא זוכר מי

והוא אמר שהאיחול שהכי הרגיז אותו היה

'שלא תדעו עוד צער'.

הוא אמר:

זאת אומרת, שהצער הבא יהיה אני!!!

וד"ל.

הוא קרא לעיתון הארץ 'עמלק'.

יורם שפטל מזכיר זאת בכל הזדמנות, ובצדק.

כך באמת ראוי לכנות את העיתון הלזה.

בשבעה האבל (גם אם מנסה במידה מסויימת) לא באמת שומע כל מילה כמו שהיא נאמרת. 

בדרך כלל הוא מבין את ההקשר של חיוך+מילים חמות+נסיון להיות שם איתו. זה מה שחשוב לו.

לכן, ניסוח יהודי או לא, זה ממש לא משנה. מפני שהעניין המרכזי כאן הוא האבל (או המת עצמו...) ולא המנחם. 

כמובן, טוב מאד לנסות לנחם בצורה יהודית, כמה שיותר. אבל אם יצא לך משפט מתורגם (...) - זה ממש לא משנה. העיקר הכוונה והדרך בה היא מבוצעת. 

דרך. לא מילים, דרך. 

שכמו שיש לנו שאיפה לשמור מצוות ואף פעם לא באמת נצליח לשמור הכל, ככה השאיפה שלא יהיה לנו עוד צער בכלל... אולי באמת צריך לשנות את הנוסח "שלא תדעו הרבה צער" |מהרהרת| אבל בהרהור שני, אם היו אומרים לי את זה הייתי מעיפה שם כמה כאפות...