כוולם למיטות ועכשיו!!

דיי מאוחר באמת

השבת התארחנו אצל חברים טובים בירושלים [בציפיה לשלג שלא בא, אהמ אהמ]

היו שם עוד כמה חברות שלי,

ואחרי הדלקת נרות הן הביאו משחק שכבר ראיתי ושמעתי עליו, אך עוד לא שיחקתי בו עדיין. (למיטב הבנתי שי לו ותק של כמה שנים בארץ)

שם המשחק בלעז: ג'ונגל ספיד!!!!

מי מכיר? מי שמע?

וואו, אחד הדברים השווים!

הדריכות,

מהירות הידיים,

המכות...

וואי! היה כיף לא נורמאלי!!!! אמא שלי הצטרפה אלינו בהתחלה (כן כן, אמא מאגניבה יש  לי, ישבה איתנו על הרצפה...) והיה קצת לא נעים לחטוף את המוט עץ הזה לאמא מהיד... אז וויתרתי לה.

למי שלא מכיר-

הרעיון הוא: כל משתתף מוריד קלף מקופה שיש לו, וצריךכים לזהות שני קלפים זהים בצורה מבין כל המשתתפים, והשניים שזיהו קלפים זהים- ממהרים לחטוף מן מוט עץ קטן שעומד במרכז המעגל. ו--- מותר לחטוף ולהאבק עליו! הקלפים נורא מבלבלים ונורא דומים.

קשה לי להסביר את הכללים, אבל זה אחד המשחקים הכייפיים.

בקרוב בעז"ה אני אקנה לי את המשחק, נוכל לשחק בו במפגש בנות, רוצות?  אם כן, תקפדנה לגזור ציפורניים, כי אני מלאה בסימנים מההאבקויות במשחק הזה...

[נשמע אלים, אבל בקטנה!]

בס"ד בר"ה

שוטטתי עכשיו ביוטיוב ומצאתי את זה...

חבר שלי קיבל 2 כרטיסים להופעה הזאת, והוא שאל אם אני רוצה לבוא איתו....

לא כזה הכרתי את עמיר בניון, אבל זה היה נשמע מעניין, ללכת להופעה חח..סבבה זורמים...

מאז...אני בקושי מעביר יום בלי לשמוע אותו....פשוט מלך!!!!!

רימונים.....עמיר בניון - כשאת עצובה..הופעה בעפרה!!!

ויקימירוץ-

נראה אתכם מגיעים מהערך "מבחן" לערך "אנטרטיקה" ב3 לחיצות

המשחק

יש אזכרה לאברהם שטרן- יאיר, בת"א.

אני צריכה שותפה שתבוא איתי לשם, ואח"כ לקנות בדים בנחלת בנימין.

מי מתנדבת?

לו??

שיר מהממם!

שבת מנוחה

קצר וקולע

אני לא ממש סובל את ב.מיכאל, אבל כאן הוא עושה עבודה לא רעה בכלל... למעט העובדה שהשורה: "ארבע אימהות, שלושה אבות..." היא מ'אחד מי יודע' ולא מ'חד גדיא'... 

רוצו לראות.יש בעמ' הראשי של האתר..

נשמה, תגידי, איך מסבירים לחילוני שיש בחירה חופשית?
- איך שאתה מסביר לעצמך.
- אבל זה לא עובד. ניסתי.
- אולי כי "חוסר בהסברה - הוא חוסר בהבנה"..

תמיד הייתי מסתבך כולי איך להסביר שיש בחירה חופשית.
גם אני שאלתי פעם ת'שאלה הזו את הרב שלי, ואפילו למדתי ת'תשובה
בשיעור במחשבת - אבל לא הבנתי עד הסוף את התשובה.
ומילא לא הבנתי אני, אבל שחילוני בא לשאול אותי ואני כולי מסתבך
עם התשובה - מה יהיה עלי? והוא לא מבין שאני לא פילוסוף יהודי,
ובחייאת, גם הוא לא יודע איך בדיוק עובד כל דבר בעולם, ולא זכור
לי שהדבקתי על עצמי פתק שזועק - 'נציג הקב"ה לשירותך'...
ולשאלת המליון דולר:
מי אמר שיש בחירה חופשית?
התשובה הכי פשוטה היא פשוט -
אתה. אתה זו ההוכחה הכי גדולה שיש לאדם בחירה חופשית.
מי אני? איך אני? מה אני?
כן, אתה, אני, היא והוא - שלפעמים מפספסים ולא עושים את רצון ה',
זו ההוכחה הכי גדולה שיש לאדם בחירה חופשית. אם לא הייתה בחירה,
לא היית חילוני. אם לא הייתה בחירה, אין מצב שהייתי נופל בעבירות -
=> עצם ההגדרה 'אני חילוני' = אני בעל בחירה חופשית.
בחרתי - לא להקשיב לרצון ה'. וזה לא משנה אם זה תמידי או שזה
חלקי, או אפילו שזה בא בנפילות - המציאות מוכיחה, אנחנו בוחרים.


~~~~~

- לא הבנתי,
ולמה יש עונש על העבירות? זו לא בחירה חופשית...!
- יש בחירה חופשית למרות העונש. בדיוק כמו שיש בחירה לכל אדם
האם לקפוץ מעזריאלי או האם לאכול רעל עכברים - למרות שהוא
יודע שאם הוא יעשה את זה הוא ינזק - זה לא מונע ממנו את הבחירה החופשית...!
אלא ש --- אם היינו רואים כל עבירה כמו הכנסת יד לאש, אז גם
אנחנו לא היינו עוברים עבירות, מבחירה מליאה - אלא שאנחנו עוד הרבה לפני...
דבר שני, איזה אבא יתן לבן שלו להכניס את היד לאש 'מבחירה'...?
אני מכיר יותר אבות שיגידו לבן שלהם שאם הוא יעיז להכניס את היד
לחשמל, אז הם יקשרו לו את האצבעות (את מה שישאר..) עם ברזל..
מפחיד?! בטח מפחיד, כי המטרה היא שלא יגע בשום אופן בעבירה.
בדיוק כך גם ה'. נותן לנו בחירה מליאה - ומצד שני, כמו אבא טוב אומר לנו
ברור מאוד - דעו לכם שאם תבחרו ברע, יש עונש. לא כדאי בכלל,
ואני מציע בהחלט - מתוך הבחירה החופשית שיש לכם - "ובחרת בחיים"..



====


ובכל זאת - שאלת 'ידיעה ובחירה'.
אם ה' יודע במה אבחר, איזו בחירה יש?
התשובה היא, שאנחנו לא יודעים. ובמקרה הזה -
'לא יודעים', זו תשובה מליאה.


באמונה - יש שני מישורים.
יש את המישור שלנו, ויש את המישור של הקב"ה.
במישור של הקב"ה, אין לנו הבנה כלל. על ה' -
לא שואלים שאלות, לא כי אין תשובות - אלא כי פשוט,
מה לעשות - אנחנו חייבים להודות שהשכל שלנו מוגבל.
איפה בדיוק עובר הגבול בין 'התחמקות' לבין 'לא יודע - זו תשובה מושלמת'?
הגבול עובר בין שני המישורים. כל עוד אנחנו שואלים על עצמינו בעולם -
יש לנו תשובות, ברורות, אמיתיות. אבל שאנחנו מתחילים לשאול על ה' -
אמר כבר החכם "אילו ידעתיו - הייתיו". 'לא יודע', זו התשובה הכי אמיתית שיכולה להיות,
וזו 'הפעלת השכל' הכי חזקה שיש. השכל עצמו זועק שהוא לא יכול לדעת.
השכל עצמו אומר 'אל תפעיל אותי'.
בדיוק שם, מתחילה האמונה. זו שמבינה שהאדם הוא לא טרזן
ובאמת לא יכול לדעת כל דבר. זו שיש בה ענווה להודות - שהיא לא מבינה הכל.
ואם יבוא מישהו ויגיד - 'לא יכול להיות, צריך להפעיל את השכל',
וינסה להביא כל מיני תירוצים מוזרים כאילו בשם השכל שאין לאדם בחירה -
לפני שאנחנו מתלהבים שהוא מדבר על שכל, נבדוק טוב מאוד שלא מדובר בדמיון.
יש כאלה שלא שומעים את השכל שלהם זועק 'אני מוגבל', כי האגו
שלהם כ"כ מנופח, ואין להם תורה שמצווה אותם לא להיות גאוותנים...


אז יש בחירה?
כן. תנסה להרים את היד - ועכשיו להוריד. ועכשיו להחליט שלא בא
לך להרים, ועכשיו לשים אותה על המקלדת וכו' וכו',
הנה - בחרת. וגם במצוות או עבירות - אתה בוחר.
איך זה לא סותר את ידיעת ה'?
וואלה, לא יודע. זו התשובה, האמיתית.
אבל זה לא סותר שום ציווי של ריבונו של עולם שאומר חד משמעית -
"ובחרת בחיים". יש לך בחירה חופשית, ותבחר בטוב. כמו שאתה
בוחר להרים את היד? תבחר לעשות מצווה ולהתרחק מעבירה.
זהו, זה הכל. בלי לנסות להבין מה שלא תוכל להבין.

וכולנו חיים ככה - בלי לנסות להבין כל דבר.
בין אם זה שאנחנו לוקחים תרופות בלי לבקש מהרופא שיסביר
לנו בדיוק איך פועלת התרופה, ובין אם זה שאנחנו עולים על מטוס
בלי להבין 'בדיוק' מדוע הוא לא נופל אם הוא ממש כבד...
אז ברור שבדבר שלא נוכל אף פעם להבין,
כל עוד זה לא נוגע בתחום שלנו -
השאלה לא מפריעה לקיים את חובתינו.
(היהדות דווקא בעד לשאול כל שאלה שיש לאדם באמונה - כי האמת לא מפחדת משאלות -
אבל חייבים להבין שעל השאלות שנמצאות במישור של ה', 'אין תשובה' - זו תשובה, מליאה..)


זה גם הפשט ב - 'נעשה ונשמע', שהקדימו ישראל.
מה, הם ויתרו על השכל...?!
התשובה היא - לא וכן. השכל אמר לוותר על השכל.
כי כשעומדים מול ריבונו של עולם, זו פשוט טיפשות לנסות ולהתחכם איתו.
הוא ברא אותנו ורוצה בטובתינו - את זה אנחנו יודעים בבירור בשכל =
התוצאה המתבקשת היא להקשיב לכל דבריו, גם אם אנחנו עוד לא
יודעים מה הם. את זה - זועק דווקא השכל.



"כי לא מחשבותיי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכיי נאום ה'" (ישעיה נה')





מי שיכול להגיב בבקשה בתגובה לשרשור אפילו נקודה,
לעזור שהוא יעלה למעלה ועוד חבר'ה מאיתנו יקראו.

השיר הזה מתנגן לי הרבבבבבה זמן

מילים לאנשי רימון

מעכשיו מרגע זה ממש
אתקע לי פרח של תקווה בדש
לא אפחד לא אסתתר
לא אצער אותך יותר, אותך יותר
אני מבטיח כמו חדש

מעכשיו אני אהיה טוב עין
שוב לא אטביע יגוני ביין
גיבור כארי עז כנמר
את השחר מעורר, מעורר
לדבר מצווה ראשון להסתער

אחותי
מה לענן הזה שעל פנייך
מחי דמעה שבזוית עינייך
אל תבכי אחותי
ימים גדולים באים עלינו
ימים של שפע וברכה
ורוב שלום
ורוב שמחה

מעכשיו אני אהיה לך למשען
אגן עלייך מכל העולם
קל כנשר רץ כצבי
קם עשות רצון אבי, רצון אבי
שלל מתנות אל פתחו אביא

אחותי
מה לענן הזה שעל פנייך
מחי דמעה שבזוית עינייך
אל תבכי אחותי
ימים גדולים באים עלינו
ימים של שפע וברכה
ורוב שלום
ורוב שמחה
שמחה

שמחה
תהה באור עלינו
נזכור תמיד את מי שמעליו
וכך שטופים באמונה
נפסע על פני האדמה
האדמה המתוקה והחמה

אחותי
מה לענן הזה שעל פנייך
מחי דמעה שבזוית עינייך
אל תבכי אחותי
ימים גדולים באים עלינו
ימים של שפע וברכה
ורוב שלום
ורוב שמחה.

>
> מעגל התשעים ותשע - סיפור עם מוסר השכל
>
> (מקור : חורחה בוקאי).
>
>
>
> בארץ רחוקה היה מלך מאוד עצוב, והיה לו משרת מאוד שמח ומאושר.
>
> כל בוקר העיר המשרת את המלך בשירה עליזה והגיש לו את ארוחת הבוקר.
> יום אחד שאל המלך את משרתו : "מה סוד השמחה שלך ?"
> "אין שום סוד. פשוט אין לי סיבות להיות עצוב ואני שמח במה שיש לי", ענה המשרת.
>
>
>
> המלך כעס מאוד וחשב שהמשרת מוליך אותו שולל ומשקר לו.
> המלך התהלך אחוז טירוף, ולא הבין איך המשרת העני מסוגל להיות מאושר בחייו העלובים.
> קרא המלך לזקן החכמים, ושאל אותו לפשר הדבר.
> "הוא מאושר כי הוא מחוץ למעגל שגורם לאנשים להיות אומללים", אמר החכם למלך.
>
>
> "ואיך הוא יצא מהמעגל ?", שאל המלך.
>
> "הוא מעולם לא נכנס למעגל", ענה החכם.
> "מהו המעגל הזה ?", שאל המלך.
> "מעגל התשעים ותשעה", ענה החכם והמלך לא הצליח להבין אותו.
> המלך החליט להכניס בכוח את המשרת למעגל, והחכם הסביר לו שיש דרך לעשות זאת,
>
>
> אך אז המלך יאבד משרת מעולה. המלך הסכים.
>
> החכם ביקש מהמלך להכין לקראת לילה שקית ובתוכה בדיוק תשעים ותשע מטבעות זהב.
> בלילה החכם והמלך הסתתרו ליד ביתו של המשרת, והמתינו שם לזריחה.
> את השקיק עם המטבעות תלו על דלת ביתו ובתוכה שמו פתק בזו הלשון :
>
>
> האוצר הזה שלך כפרס על היותך איש טוב. תיהנה ממנו ואל תאמר לאיש כיצד מצאת אותו.
> המשרת יצא עם בוקר את ביתו, פתח את השקיק, קרא את הפתק, הבחין במטבעות
> ונכנס נרעד לביתו. החכם והמלך התקרבו בלאט כדי לצפות במחזה...
> המשרת רוקן את שקיק מטבעות הזהב על שולחנו, והחל לספור אותם בערימות של
>
>
> עשרה מטבעות בכל ערימה. כאשר הגיע לערימה האחרונה גילה שיש בה רק תשעה
> מטבעות.
> "שדדו אותי !", הוא צעק בזעם, והתחיל לחפש על השולחן, על הרצפה, אך לא מצא...
>
> "תשעים ותשעה מטבעות זה הרבה כסף, אך חסר מטבע אחד כדי שיהיה שלם",חשב בליבו.
>
>
> המלך ויועצו החכם הביטו מבעד לחלון, וראו שפני המשרת לא כתמול שלשום.
> המשרת החזיר את המטבעות לשקיק, והחביא אותו בין עצי ההסקה.
> לאחר מכן לקח עט ונייר, והחל לחשב כמה זמן יקח לו לחסוך את המטבע המאה.
> הוא חשב שכאשר יהיו לו מאה מטבעות, הרי שיהיה עשיר ויוכל להפסיק לעבוד.
>
>
> הוא חישב שאם יעבוד ויחסוך את משכורתו, הרי שתוך אחת עשרה או שתים עשרה
> שנה יצליח לחסוך את המטבע הנוסף. שתים עשרה שנה נראו לו הרבה מאוד זמן,
> וחשב שאולי יבקש מאישתו שתחפש עבודה בכפר לתקופת מה.
> הוא גם חשב להשיג לעצמו עבודה נוספת עד הלילה לאחר עבודתו בארמון.
>
>
> בחישוב המחודש שערך הוא הגיע למסקנה שבמאמץ יוכל ביחד עם אישתו לחסוך את
> מטבע הזהב בשבע שנים. הוא התחיל לחשב מה יוכל למכור כדי להשיג עוד כסף...
> המלך והחכם שבו לארמון : המשרת נכנס למעגל התשעים ותשע..
>
> בימים הבאים המשרת היה עצוב וזעף, והמלך החליט לפטר אותו בגלל מצב רוחו העגום.
>
>
>
>
>
> מוסר השכל :
>
> תמיד חסר לנו משהו כדי שנהיה מרוצים, ורק אדם מרוצה יכול ליהנות ממש ממה שיש לו.
> לכן כולנו למדנו שהאושר יגיע כאשר נשלים את החסר...
> ומאחר ותמיד חסר לנו משהו, הרעיון חוזר חלילה ולעולם לא נוכל ליהנות מהחיים...
>
>
>
> אבל מה יקרה אם ההארה תגיע לחיינו, ונבין, ככה פתאום, שתשעים ותשע המטבעות שלנו
> הם מאה אחוז מהאוצר.
>
>  
>
> שלא חסר לנו דבר, שאיש לא גזל מאיתנו דבר, שהמספר מאה אינו עגול יותר מתשעים ותשע.
> שזו רק מלכודת, גזר שהניחו מולנו כדי לטמטם את חושינו,כדי שנמשיך לגרור
>
>
> את העגלה, עייפים, מצוברחים, אומללים ומובסים.
>
>
>
>
> מלכודת כדי שלעולם לא נפסיק לסחוב.
> כמה דברים היו משתנים לו היינו נהנים מהאוצרות שלנו כפי שהם.
>
>
>

צריכה לדעת משהו דחוף, עוד היום!

תודה

אני מחכה כבר לשלג (תמונה של המרפסת מלפני שנתיים. נא לא להעתיק ולא להשתמש בה ללא רשותי)...

לאנשי הרימון, גידי גוב:

נספר פה על הקיץ
שהולך ונעלם
מטריות ומגפיים
מוציאים מהמחסן

עכשיו - כבר לא
נלך לים
ונלבש כפפות
וסוודר חם

כי חורף
השמש נעלמת בחורף
הגשם מטפטף על העורף
חורף - וקר
חורף - צריך ללבוש
מעיל כל החורף
וגשם מטפטף על העורף
חורף - וקר

כל הקיץ - הסתובבנו
בין הרים ובין סלעים
וברכבת רצנו טסנו
הו מה טוב ומה נעים

עכשיו - רק בוץ
ושלוליות
אין ברירה
הקיץ עוד רחוק

כי חורף...

נספר פה על הקיץ
שהולך ונעלם...

את השבת... 

שימרו שבתותי, של יצחק מאיר וחברים.

סליחה מעומק הלב כלפי רימון..