פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 508)

https://www.inn.co.il/Besheva/

חלומות מתגשמים זה טוב, אבל למה כ"כ הרבה בבת אחת? 

אני במקום טוב בכמה כיוונים שונים. אבל צריך להתמודד עם כולם ביחד וזה קשה.

רק להגיד

כדי לפתור את החידה כדאי להעתיק את התמונה לעורך תמונות או להדפיס ולגזור. כאמור, חידה מאתגרת. 

עצם העמדת הדוכן הוא מתכון בטוח לפרובוקציות ומהומות

אם מקום כזה יהיה ריק, הוא יהיה ריק ויתקפל.

זה עדיף מאשר להתחיל להילחם בהן.

מה, אנשים ונשים יידחקו שם בתור כדי להניח תפילין אצלן?
או שאנשים שזה לא העסק שלהם יבואו לשם כדי להרים ידיים, לתקוף ולאיים באלימות?
ועיקר העיקרים - לפי מה החלטת ש"הוא לא יכול לתת לזה יד"? לפי מה בדיוק? האם אתה היועץ המשפטי לממשלה שההחלטה הזו מצויה בידיך, או היועץ המשפטי של משרד התחבורה?
ואולי עוד יותר עיקר העיקרים, מתי כבר נבין לכל השדים שהפעלת "התחבורה הציבורית" בישראל צריכה להיות כלי מופרט, שחברה פרטית הכפופה במסודר לחוק ולדין היא שהדבר יהיה מסור בידיה, וששום פוליטיקאי לא צריך להיות מעורב בזה, בין אם הוא בוגר ישיבות "הקו" ובין אם הוא משורר מ"הגדה השמאלית" בתל אביב?!
ולסיום, כן. בצלאל ממש לא יוצא חכם גדול מכל הסיפור. חבל מאוד.

מה לגבי תשובות לשאלות? יש? יהיו?
או שאולי פחות.
אני לא עוצר את נשימתי.

כתבת דברים לא לעניין ואני לא רואה צורך לטרוח להגיב

אגב, לא נראלי שהח"ח היה מתבטא ככה

זה מי שקורא ולא בעל הדבר
ואותו דבר לגבי מה שנראה לך - אתה סינא טינא - לגבי מה שהיה חושב מי שהוא בכל עניין שהוא

מסכן סמוטריץ', התקילו אותו לגמרי, 

הלוואי שימצא להם מענה מוחץ 

לכבוד גב' יוכי רפפורט הנכבדה

שקלנו ברצינות רבה את בקשתכן.

בחינת הגורמים וניסיון קודם עם פעילות בעלת אופי דומה, העלתה את החשש כי היענות למבוקשכן עלולה לגרום להפרת שלום הסדר הציבורי. אי לכך ובהתאם לזאת, לצערנו (חח לא באמת) לא נוכל להיענות למבוקשכן.

אנו בטוחים כי תמצאו דרכים חלופיות למלא את משאלת ליבכן "לקרב את ישראל לאביהן שבשמיים" (כנ"ל)

בכבוד רב (כנ"ל), בצלאל סמוטריץ'

@בצלאל סמוטריץ' 

ואני בכלל לא בטוח כמה זה בסמכותו של שר התחבורה דברים כאלה, זה נראלי יותר החלטה של מנהלי התחנה.

מי מפריע להן?.

אם כבר להפך.

נשים לא פחות נקיות מגברים, ובד''כ יותר.

אתה באמת חושב שיש לנשים פחיתות בעניין הזה (או בכלל)?

אני מצטט מההתחלה פוסק שחי בדורנו, בן 58, אם מרגיע אותך. לו היית דן דיון תורני אני משער שהיית קורא לפחות את תוכן דבריו לפני התגובה. הנה בשבילך:

"במשנה ברכות כ, א, מבואר שנשים פטורות מתפילין. אולם לא נתברר האם נשים שרוצות רשאיות להניח תפילין כמו שנוהגות לקיים שאר מצוות שהזמן גרמן, כדוגמת נטילת לולב ושמיעת שופר... וכתב התוס' עירובין שם, שלדעה שמיחו בה, אע"פ שלא מיחו בשאר נשים שמקיימות מצוות עשה שהזמן גרמן, מפני "שתפילין צריכים גוף נקי ונשים אינן זריזות ליזהר". (ונראה שהחשש מפני שבשעת הנידה אסור להניחן, ועיין עוד ברמ"א או"ח פח, א. וכיוון שאינן רגילות ללמוד דינים שאינן מחויבות בהן, לא ייזהרו בזה. ואולי גם מפני הטיפול בתינוקות ודברי טינופת שבבית). וכך כתב כלבו סי' כא בשם הר"ם, שיש למחות ביד נשים שרוצות להניח תפילין "מפני שאינן יודעות לשמור עצמן בנקיות". והביא הב"י את דבריו. ונפסק בשו"ע או"ח לח, ד: "נשים ועבדים פטורים מתפילין, מפני שהוא מצוות עשה שהזמן גרמא. הגה: ואם הנשים רוצין להחמיר על עצמן, מוחין בידם (כל בו)"."

"ובאר המ"א שם, שאם היו חייבות מהתורה בתפילין, לא היה הטעם שאולי לא ייזהרו בנקיות פוטרן, אבל כיוון שהן פטורות ויש חשש נקיות – יש למחות שלא יניחו. וכהמשך לדבריו כתב בערוה"ש לח, ו, שבעצם גם בגברים יש בעייה, שהרי התפילין צריכים גוף נקי כאלישע בעל כנפיים, אלא שכיוון שמחויבים בזה, מניחים בק"ש ותפילה תוך זהירות מירבית. אבל נשים שפטורות, למה שיכניסו עצמן בחשש גדול כזה. ואצלן בשעת ק"ש ותפילה כמו לגברים בשאר היום, לפיכך אין מניחין אותן להניח תפילין... וכ"כ בכה"ח לח, ט, בשם ברכ"י ועוד אחרונים, שיש למחות בנשים שלא יניחו, והביא לזה טעמים על פי הקבלה..."

"למעשה, ההוראה שלא תניח, ורבים כתבו שיש למחות ביד הרוצות להניח, וכ"כ הרמ"א ומ"ב לח, יג, וכה"ח לח, ט, ועוד רבים. אלא שכפי שכתבתי, לרוצה להניח יש על מה לסמוך, שכך דעת האורחות חיים ועולת תמיד, ואף מסיום דברי ערוה"ש מבואר שאין למחות במי שמפורסמת כצדקת. ולכן למעשה אין למחות בידה. ובתנאי שתקפיד שלא תניח בשעת וסתה. וכן תקפיד להניח בצנעה, כי רק כך יהיה ברור שהנחתה לשם שמיים, ועוד שצריך להצניע את זמני הטהרה והטומאה."

תרשה לי לסכם: אם הדיון התורני מעניין אותך אתה מוזמן לפרטי, אשמח להחכים. אם לא, ואתה מעוניין להמשיך לנצל"ש בשרשור לא קשור דיון מהראש על האם אני מצטט פוסק בן דורנו או לא, אני אפרוש בשמחה והיה מוזמן להמשיך בלעדי.

לא כ'כ מכירה את האזור

ברוך ה'.

בשולי מגדל העמק יש ממש מקום עם שביל לטייל בו

יש גם באזור בית לחם הגלילית ואלוני אבא- מגיעים מצומת אלונים.

בכביש 77 יש את יער לביא

עוד באזור שם- מרבדי פריחה שרואים מהכביש:

ליד עפולה.

באזור כפר תבור,

אולי בכביש גניגר- יפעת- נהלל

זה מה שזוכרת כרגע.

אם הוא לא מרמה וכו'

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/426651

כ"כ הזוי שכבר אין מילים

(אטטיזם זה סוג של "אהבת המדינה").

מדינה צריכה צבא כי צריך להגן עלינו. בשביל להחזיק חיילים צריך כל מיני דברים, בסדר. כל המנגנון הגדול הזה שמגייס את מי שאפשר ומנפיץ לו תפקידים כי צריך לעשות איתו משהו צריך פשוט להסתיים.

מי שאנחנו זקוקים לו יקבל משכורת, מי שאנחנו לא זקוקים לו ילך לעבודה וישלם מיסים.

לשלם מיסים לדוגמה, זה לא "בשביל המדינה", זה בשבילי, זה החלק שלי בתאורת רחוב ופיתוח כבישים וכ'. הכל אמור לחזור אלי בסופו של דבר. מיסים זה (אמור להיות) השקעה.

אין "גוף עליון" שעבורו משלמים מיסים. (וגם אין עליונות שאמורה לדאוג לי יותר משאני דואגת שתדאג לי) 

@בת 30, אין שום ענין של שותפות, או לפחות לא אמור להיות. אנחנו לא קומונה ולא חברים. אנו משקיעים מה שאנחנו חייבים כדי לדאוג לעצמינו. סה טו.

כשאומרים תרומה למדינה לא מתכוונים לכסף אלא למעשי התנדבות

מצפים להשקיע גם ממי שלא מעונינים להשקיע. באיזו זכות?

אם כי שימי לב שחובה על אדם לתת מעשר, אבל אין לאף אחד זכות לדרוש ממנו את המעשר שלו.

באותו עניין אדם צריך להזהר לא לתרום יותר מחומש כדי שלא יחסר לו. כלומר- תרומות כן, על חשבון טובתי האישית -לא.

השאלה "למה לתרום" בעצם מביאה לידי ביטוי את שאלת השייכות ל"כלל".

הנחת המוצא היא שאם אני רואה את עצמי שייך ל"כלל" אני מעוניין בטובתו.

בהינתן שאנחנו מבינים ש"יש עניין" לתרום לכלל, השאלה היא האם אנחנו מזדהים עם הכלל הזה או לא?

ה"ידבנו ליבו" היא נקודה מעולה, מה היחס שלי לגוף שאני לא מזדהה איתו בכלל?

האם אני מחוייב לו או לא?

אם מדינת ישראל היא מדינה שהלאום שלה נקבעת ע"פ אזרחות ישראלית, אז יש למדינה זכות לדרוש מכל מי שיש לו אזרחות לקחת חלק בתחזוקת המדינה. המדינה מחליטה איפה ולכמה זמן להציב כל אזרח בהתאם לרצונות שלה וע"פ יכולות התרומה של האזרח למדינה. נועה קירל תתרום יותר כדוברת מאשר כלוחמת, לכאורה.

במדינה שבה הלאום מבוסס עם רקע אתני, הדרישה לתרום תהיה בעיקר לאנשים מאותו מקור אתני. מה שאומר שאם הלאום הוא יהודי, רק מיהודים ידרשו לשרת את המדינה.

עד כן מידע.

מה את אמורה לעשות אם את לא מזדהה עם המדינה שאת חיה בה?

מה את אמורה לעשות אם את חושבת שאין משמעות ללאום?

מה את עושה אם את לא מאמינה בזהות האזרחית שלך?

שאלה מעולה, 

בעיקרון? לעזוב.

או לא להתרגש מהעובדה שאת חיה במדינה שיש לה הרבה יותר דגש על המקור האתני שלך מאשר על זה שאת בעלת אזרחות.

נכון, זה מבאס, אבל כרגע?

או שתעזבי, או שתחליטי שזה לא מפריע לך.

המציאות היא שאת חיה במדינה שרואה בחובות האזרחיות, אממ... חובות!

איך את מרגישה ביחס לחובה לשלם ארנונה?

תתפלאי לגלות ששאלת הארנונה / מס בכללי, היא שאלה הרבה יותר חשובה משרות צבאי של כמה שנים.

אז את מוזמנת, באמת לא בציניות, לעבור למדינה שבה אין ארנונה, או מס אשפה או חינוך. 

כן, יש מדינות כאלה. לא, לא אין מדינה שאין בה אף סוג של חובה אזרחית. 

ארה"ב : אין מס בריאות = בריאות בשמיים (בישראל? תלדי כמה ילדים שבא לך, ועוד נשלם לך דמי כיס על כל ילד!).

שוויץ : אין ארנונה = מס קנייה בשמיים.

ארה"ב (בחלק מהמדינות) : מס זבל  = מותר לך להוציא רק X נפח ומשקל זבל ביום (בישראל? תוציאי כמה שבא לך!).
ארה"ב (בחלק מהמדינות) : יש מס חינוך ללא תלות בגודל המשפחה או מספר הילדים שיש לך בפועל = חינוך ציבורי זול מאוד.

אז כן,

אם את גרה במדינה שאת לא אוהבת את החוקים שלה?

או שתעברי דירה, או שתשפיעי על החוקים בה.

אבל תפסיקי לבכות!!

רק אומרת שאין יישות כזו "מדינה" שיש לה זכות לדרוש חובות, כפי שכתבת.

האנשים שחיים כאן מחליטים ביחד מה יהיו החובות. שנאמר - דמוקרטיה

נראה לי שאת מבולבלת...
 
את חייה כיום במדינה - שלמרבה ההפתעה דורשת ממך חובות.

החובות האלה התקבלו (ברובם) ע"י החלטות דמוקרטיות.

אז למעשה "המדינה" - כל אותם פרטים שמרכיבים את הדמוקרטיה שבה את חייה, קיבלה את ההחלטה לחייב אותך "לתרום" (שרת) בצבא / ש"ל...

הבנתי שכל דבר שעושים משפיע על משהו אחר

זה רעיון חכם יותר 

(וגם של יום שישי).

לגבי הזמן ברוטו את כמובן צודקת.