בפעם הקודמת ראינו שמטרת אחשוורוש במשתה ובהבאת ושתי היתה להפוך את מלכותו למלכות לא מוגבלת, והיותו שלטי בלעדי שלא כפוף לשרים וכד'. ראינו גם שסירוב ושתי לבא הפך את הקערה על פיה, ועל זה נאמר:
וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד- קצף כלפי חוץ על כך שלא קיימה את דברו, ומלבד זאת -- וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ - בתוכו, חימה פנימית שלא יכל לבטאה כלפי חוץ, על שיבוש התוכנית והמטרה האמיתית שכיוון אליה.
וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, לֹא עַל-הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ, עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה: כִּי עַל-כָּל-הַשָּׂרִים, וְעַל-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר, בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ - ממוכן מציג כאן שתי השפעות שליליות אפשריות של פרשיית ושתי: אחת עַל-הַמֶּלֶךְ, שהיא קלקול התוכנית הסמויה של אחשוורוש, שממוכן זיהה מעצמו, ואחת עַל-כָּל-הַשָּׂרִים, וְעַל-כָּל-הָעַמִּים -
1. כִּי-יֵצֵא דְבַר-הַמַּלְכָּה עַל-כָּל-הַנָּשִׁים, לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן: בְּאָמְרָם, הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו--וְלֹא-בָאָה- כל אישה תמרוד בבעלה, וכך יתערער הסדר המשפחתי והחברתי באימפריה כולה.
2. וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס-וּמָדַי, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכָּה, לְכֹל, שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ - שרות פרס ומדי שהיו נוכחות במשתה הנשים ושמעו את דְּבַר הַמַּלְכָּה עצמו, דהיינו מה שהשיבה לסריסים, תאמרנה את דבריה לכל שרי המלך, מה שאמרה שהיא הַמַּלְכָּה העיקרית ואחשוורוש טפל לה, ועוד דברי בזיון שאמרה על אחשוורוש כמו שאמרו חז"ל; וכך, כאמור, תתבטל כל תכנית אחשוורוש.; וּכְדַי בִּזָּיוֹן שיבזו את המלך (בעיה 2) וָקָצֶף - שיתעורר כעס וקצף ומריבות בכל הממלכה (בעיה 1).
והפתרון הוא:
אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְבַר-מַלְכוּת - מִלְּפָנָיו, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס-וּמָדַי, וְלֹא יַעֲבוֹר- ייקבע שמעכשיו כל דְבַר-מַלְכוּת יצא מִלְּפָנָיו - מלפני המלך לבדו, ולא יזדקק להסכמת השרים.
וה'דבר מלכות הראשון שיצא עכשיו הוא: "אֲשֶׁר לֹא-תָבוֹא וַשְׁתִּי, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, - אם רק יהרוג את ושתי זה עדיין לא יפתור את הבעיה הנ"ל, לכן יעץ לו שיתפרסם וייכתב לזכרון המשפט הזה, שנשמע ממנו שושתי לבסוף קיבלה את מרות אחשורוש, אלא שהוא גזר שלא תבוא עוד לפניו.. וכביכול גם ישתמע מסוף המשפט שסירובה לא הזיז לו, והיא הועברה מהמלכות רק כי לא היתה מספיק טובה - וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ, לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה" .
וַיִּיטַב, הַדָּבָר, בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַשָּׂרִים; וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ, כִּדְבַר מְמוּכָן, -כנ"ל, וגם וַיִּשְׁלַח סְפָרִים, אֶל-כָּל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ--אֶל-מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְאֶל-עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ: לִהְיוֹת כָּל-אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ - (מלבד הפירוש הרגיל ל'מדבר כלשון עמו' המלבי"ם מוסיף פירוש לפי דרכו, שעד אז, את האגרות ששלחו למלכות היה צריך לכתוב בלשון המלכות, והאיגרת הזו קבעה של איש ידבר כלשון עמו באגרות ששולח למלכות, וכוונת אחשרוש בזה היתה לבטא את זה שהמלכות מיוחסת לו לבדו באופן אישי ואין יתרון לשפה הפרסית, של האומה שלו, על פני אומות אחרות).
והטעם שהיה צריך להקדים את כל עניין זה לסיפור המגילה, שאילולי הסמכויות שקנה לעצמו אחשוורוש בפרק א', לא היה המן יכול להוציא את האגרות והגזירה שזמם, כיון שכל החלטה היתה צריכה לעבור את הסכמת השרים וכו'. אך כשסמכויות המלך נהיו בלתי מוגבלות, היה אפשרי להמן לעשות ברשות המלך ככל העולה על רוחו. (והיו לכך עוד השלכות, יעויין במלבי"ם)
@פה לקצת@רחפת.. @זוהרת בטורקיז@חיהל'ה @פסידונית @שמן פשתן @נפש חיה.@זאת עם השם
@מבקש אמונה@איוושה@אניוהוא@חן,@המטיילת בארץ@דובשניה@ע מ@אור אש@סתם 1... @חסדי הים@אילת השחר
@ארץ השוקולד @שריקה@פוזמק מהוה@dawn@שירה(-8
@בת מלך =) @בת מלך!!!! @שמשועננים@שריקה@סוסה אדומה@!!מירב!!
@יצוראחד@בבושקה@למה לא?@שום וחניכה@לב טהור
@נחשון מהצפון
)
לא משהו אסור, אל תדאגי...
