פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 901)

בד"כ לנשים אין מילגות קיום ממה שאני יודעת.

אבל ככה אני רואה בפרסומים.

כל הרבה לימודים לגברים הם במימון מלא+ מלגת קיום ולנשים לא

ופתחתי שרשור חדש של בקר טוב

אז אני חייב לעשות את זה איכשהו.

או מול המחשב או מאחורי ההגה.

חוץ מיום שני, שהחלטתי ללכת שעה ברגל במקום 5 דקות באוטו בשביל לסדר משהו.

היה כיף.

סוכני שב"כ - זה השרשור!

*תרצו

אני השארתי אופציות פתוחות.

(לגבי המגפיים)

למען האמת - פשוט רציתי לתת 3 חפצים, אבל נגמרו לי הרעיונות אחרי המצלמה. (שמצויינת בשביל לצלם את עצמך עושה דברים בלתי-אפשריים-אלא-אם-כן-אתה-בלתי-נראה כדי להשאיר ראיות)

קצת איבדתי אותך.

1. עורכת ניסויים מדעיים בדבר הגבולות של היכולת הזאת: מה קורה אם אני צובעת את עצמי בארטליין שחור? הארטליין הופך לשקוף גם? ומה עם הבגדים שאני לובשת? ואם אני מחזיקה משהו ביד? איפה הגבול?

2. זאת הזדמנות נהדרות לדעת מה אנשים מרכלים עליי מאחורי הגב

3. נכנסת לכל המקומות שכתוב עליהם 'לצוות בלבד'. תמיד תהיתי מה מאוחסן שם.

4. נכנסת לקניון/בית חולים/מה שזה לא יהיה בלי לחכות בתור! חוויה מתקנת של ממש.

נ.ב. אם הייתי פעילת דעאש זאת הייתה דרך נהדרת לעשות מליון דברים. אני מחזיקה באידאולוגיה הלא-נכונה.

זאת שכבה שחיצונית לגוף, בדיוק כמו בגדים

2. בטח שכולם מדברים עליי כל היום! מה עוד יש להם לעשות, המשועממים האלו

3. (אבל איך את יודעת )

נ.ב. הנה! מופלא. אין דבר חשוב מזה. מצאת רעיון נהדר למילוי הזמן בעת שקיפות.

לקחו מהפסוק בתהלים "חלקו מחמאות פיו", אבל שם כמובן הפירוש הוא חמאה

מה בדיוק השאלה? ללמוד את מה? הטעמים? המנגינה? איך לזכור אותם בע"פ?

אתה תהיה בעל קורא?

זה כמו לשאול למה לעשות עכשיו XYZ אם בעוד שעה אני אעבור למשהו אחר? 

זה ברור - כי בינתיים עשית משהו! הועלת, נהנית. כל דקה חשובה!

אבל התפלאתי על פתיחת השרשור, אלו דברים ידועים..

מה זאת אומרת מאיפה מגיעה השאלה? גם לאדם דתי יש שאלות באמונה אנחנו לא מלאכים וזה הגיוני

...אולי תצליח להתחבר לאחת מהן

מחד, אני חשה הקלה - הידיעה שיום אחד אני אמות, כמו מיליונים לפני ומיליונים אחרי - ממחישה לי כמה אני קטנה ולא באמת חשובה לעולם הגדול. נשמע רע? יכול להיות. אבל לפעמים, זה מה שמאפשר לי אישית לנוע קדימה. לדעת שאני יכולה לנסות ולטעות, כי אף עולם לא נשען עליי.

זאת ועוד, הקטנות הזו מביאה איתה תחושת ענווה שאני אישית אוהבת. הידיעה שאני ברת חלוף מוציאה אותי לפעמים מההתעסקות בעצמי ובהגשמה האישית שלי (לפעמים הרדיפה הזו אחרי הגשמה עצמית, שאני באמת מאמינה בה, יכולה להכניס אותנו ללופ ורדיפה שבאמת מוציאים אותנו מן העולם), ונותנת לי ידיעה בריאה שלא עליי המלאכה לגמור.

מצד שני, התודעה של הזמניות שלי, מביאה איתה גם צד של תחושת שליחות. יש לי רק זמן מוגבל פה? אוקיי, בא לי לנצל אותו כמו שצריך. ניתנו לי כוחות וכשרונות כאלה ואחרים לעבוד איתם? לא הייתי רוצה לבזבז אותם לריק. אולי לא אשפיע לדורות ועל אוכלוסיות שלמות כמו אלכסנדר פלמינג או הרמב"ם, אבל על הסביבה שלי בזמן שלי - בטח יש לי כוח השפעה כזה או אחר. הזמניות שלי גורמת לי לרצות למצוא את הדברים האלה, ולהשפיע כמה שיותר. 

אני יודעת שבסופו של דבר אנחנו יהודים, והתשובה הברורה מאליה (for some) היא שהעולם הזה הוא רק פרוזדור - התקן עצמך... אבל אני יכולה להבין איך בתוך העולם הזה - שטרדותיו (החומריות והנפשיות) וטובותיו מקיפות אותנו, ואף אחד לא פטור מהן - אדם יחווה את חוויית הזמניות והמוות כמבלבלת וסותרת, ולכן ניסיתי לתת לך כמה מחשבות שיעילות לעולם הזה, ואולי פחות לעולם הבא

בעיקרון יש סיבה שדווקא התמקדתי בשתי הנקודות בהן התמקדתי.

ב"ה, לשמחתי כי רבה, אני עפה על עצמי ועל נפשי הקדושה. לעתים אפילו יותר מדי. רציתי להאיר דווקא  נקודה בה הקטנות שלנו היא מקום שמאפשר תנועה יותר חופשית וקלילה. יש אנשים שלהם זה מאד חשוב

יכול להיות שהתורות של רבינו לא מסתדרות עם ההשקפה הזו, אבל לדידי יש בה משהו נכון ומאפשר, ולי אישית קשה עם השקפות שדוחות מכל מכל את המקום בו האדם מבין שהוא בעצם גם מאד קטן, ומוצא ענווה וברכה בקטנות הזו.

אותו דבר באשר לפסקה השניה. מה גם שהבחור ביקש לא לענות בציטוטים אקסיומטיים - אז ניסיתי להתרחק מהם ולתת את הזווית האישית שלי.

בכל מקרה - תודה. תמיד שמחה לקרוא עוד זווית

באמת אילולי היו תורה ומצוות חלילה שאלתך צודקת-למה לחיות?כדי למות? אבל היות שאנחנו מאמינים ברוך השם, בהישארות הנפש ואנחנו יודעים שנישלחנו לעולם הזה למטרה מסויימת- לעבוד את השם ובכך לתקן את נפשנו ולזכות לעולם הבא, אין שאלה

לא שיחקת בזה כשהיית קטן??

מה גם, שזה תואר שיחסית פשוט להשיג, אז למה לא. לפחות אחד יהיה לי.

@אורה2x

זה קשה.

פשוט שולחת המון אהדה.

היי, אני חונכת בפרח סטודנטית שנה א לתואר די קשה. מישהי שיש לה לקויות למידה במלא תחומים, אבל אפשר להגיד שהפרעות קשב וריכוז הם בעיקר הבעיה שלה.

בחורה מדהימה, ממש לא פשוט לה. שוברת את השיניים כמו שאמרת, אבל לא מפסיקה להילחם על ההצלחה שלה.  מה שכתבת מזכיר לי את התחושות שהיא מתארת לי לפעמים.

באחד המפגשים הראשונים שלנו היא סיפרה לי כמה קשה לה עם אנגלית (יש לה שני קורסים). טוב, לא ממש סיפרה, יותר פרקה את תסכולה שהיא לא מצליחה להבין את המאמרים שמביאים להם ואת הקשר שלהם לשאלות. אפשר להגיד שהייתה לה קצת הרבה חרדה מהקורס הזה.

החלטתי שנעבוד יחד על התחום הזה. ניסיתי להכווין אותה באיך לגשת לטקסט, לשים לב למילים חשובות. בעיקרון יש לה הקראה, אבל העדפתי שהיא תקריא בהתחלה את הטקסט ושתנסה לשים לב למילות קישור או מילים מרכזיות.

לאט לאט היא מצאה את הדרך שנכונה לה באיך לגשת לטקסט (לקרוא קודם את השאלות וככה לקבל מידע על הפסקה שהיא הולכת לקרוא, למרקר מילים חשובות וכדומה), וממש השתפרה בהבנה שלה. 

הפחד מאנגלית ירד והיא אפילו התחילה ללמוד לקורסים אחרים כמו כימיה וביולוגיה מאתרים באנגלית (khan academy למי שמכיר) 

שבוע שעבר היה לה את המבחן באנגלית, היה לה קשה ממש והיא הייתה בטוחה שהיא נכשלה. היום קיבלתי ממנה הודעה שהיא עברה את המבחן בציון ממש טוב בשבילה. אם בתחילת הסמסטר היא נכשלה במבחנים הכיתתיים, עכשיו הציון שלה הוא 80. 

תקשיב, יש קשיים, יש נפילות. אבל אסור לאבד את כוח הרצון. יש לך אמונה וכוח - זה מצוין! חפש לך אדם שאתה יכול לסמוך עליו ושיעזור לכוון אותך. 

למדתי מהבחורה הזו המוווון על כוח רצון. כמה השקעה בחיפוש הדרך הנכונה בשבילה ללמוד. הדבר היחיד שהיא הייתה צריכה זאת הכוונה קטנה והיא עפה על זה. 

יש לך כוחות, אתה מסוגל לעשות את זה. לא משנה מה הבעיה שלך, תשתדל להיות אופטימי, לא לאבד את האמונה והתקווה. תתפלל שתמצא את הדרך שלך במהירות וקלות. 

מקווה שכיוונתי למקום הנכון... בהצלחה!

מחר מבחן ויש לי עוד מלא שאני צריכה ללמוד ולהבין... מלא תהליכים, מולקולות ושמות שצריך לדעת ולהכיר ממש טוב. מבחן עם שאלות פתוחות אז אי אפשר להסתמך על התשובות שיעזרו לי..

עושה את ההשתדלות שלי, מתפללת לטוב ובעזרת ה' נעשה נצליח

כנראה שלילה ללא שינה לפני.. אבל אין ברירה, זה חלק מההשתדלות..

בכל אופן מלא בהצלחה לך!