פורום חשבתם שיהיה טוב?! (עמוד 135)

היא התקשרה
ולא עניתי
וחזרתי
והיא לא ענתה

אישה עלומת שם וחסרת ייחוס! מי את? מה רצית ממני?
הסקרנות הורגת.


נכון שזה הכי מדויק וזה מה שה' הביא לנו? הרי זה לא היה בשליטתנו, איפשר להיות מחוברים לפלאפון 24/7!
נכון!

לא באמת כזה להפתיע
קשה להכין קציצות שיצאו ממש מגעיל,
סתם בגלל ששמתי דברים לא קשורים בכלל בבלילה וזה יצא מוצלח למדי
אני מתה עלזה שהאלתורים שלי מצליחים
למה לא הכל יכול להיות גמיש ככה?

בס"ד

נשמע לי מגניב
וגם התמונות משם יפות
וגם הם קולים
וגם אין שם את כל דוסי העולם ומשפחותיהם

אויש הם גאונים וטובים כל כך
אבל עד שהם יתחילו לצלם את העונה הרביעית! זה יהיה נצח!
אוף
אבל וואו
וואו וואו וואו
אחלה של עונה זו הייתה
באמת
והשיר שדסטין וסוזי שרו יחד הולך להישאר תקוע במוח שלי שבוע בערך, הם כאלה חמודים
קיצער, אני ממש מבסוטה מהעונה הזו
והקטע באמצע הכתוביות, יאאאאא |מקפצץ| לא יכול להיות שהוא באמת מת, נכון?! פליזזזז! שזה יהיה הוא שם, עם כל הקושי והכאב בלהיות במצב כזה שם, משם אפשר לחזור
יאאא אני מחכה לעונה ארבע כבר😍

שום דבר רע לא יקרה אם אני אדחה אתזה לסופשבוע
בטוח
אוף

הלילה הזה לא כזה
רק הגיג אחד שהייתי חייבת לשתף בו את כולם ובגלל זה הפסקתי לנסות לישון

יזכרו מה קורה איתי ולא ישאלו כל פעם שאלות דפוקות?
סיפרתי לך לפני יומיים מה יש השבוע
למה את שואלת שוב |מרים גבה|





(בחילה.
קמתי מוקדם כדי לעשות את זה והנה אני עוד יושבת.
איך מפוחית אומרת? חשט?
אז זה)

אני מגיעה למצב שבו אני צריכה להסביר לבנאדם שמולי שזה לא כ-זה נורא שהבחור לא ליווה את הבחורה לאוטו שלה או לחילופין(או בנוסף) לא הציע לה לשתות אפילו שהם הלכו שעתיים?
אין לי כוח לעצמי יותר

מחזות זמר זה סבל בל יתואר

אתם יכולים למחות כמה שבא לכם, אין דבר יותר מחריד מדיאלוגים מולחנים

הולכת לחפש את המשרת השחור גרסת המחזמר

Are they to scatter with the dust in the breeze
 

"כל הטוויטר שלי מלא בדברים שאני לא מעוניינת להחשף אליהם"
מי המציא את האינטרנט המקולל הזה?

אבל פתאום משו נפל
ואני לא יודעת איך לברר מה ההשלכות של זה
או מה לעשות הלאה
או איך בכלל לברר אם זה מה שבאמת קרה
גאדמט
אני שונאת חוק מרפי

תמיד הן צוחקות עלי
אני תוהה אם זה מהערצה

וואו וואו וואו
הסוף הכי מושלם מכל הסופים המושלמים
יואו שאני אוהבת שסדרות נגמרות טוב ככה
איזה כיף

אתמול בזום אחרי שלל המשחקים החידות והברכות הגיעה הבשורה המשמחת, שאשכרה התעוררתי בשביל זה, כי באמצע הזום נרדמתי למרבה המבוכה ואבא שלח לי הודעה דואגת למה אני נראת מדוכדכת כל כך.
ואז ממש לקראת הסוף אבא הכריז שהגיע הזמן להתחיל לתכנן את המפגש לכבוד יום הנישואים הארבעים ואחד שלו ושל אמא, ובאזרת ה' לתכנן שזה יהיה מפגש אמיתי ולא וירטואלי.
אמאלה! כאילו, אשכרה עברה כבר שנה שלמה! זה מרגיש כאילו עברו רק כמה רגעים מאז שנסעתי מהבית החדש שלי לחגיגה של שנה שעברה וכתבתי בשבילם שיר ברכבת.
איך יכול להיות שעברה שנה שלמה?
יאבאלה
אבל כן, החודש הזה הולך להיות עמוס בחגיגות, ולו רק ימי הולדת וימי נישואין |מתרגש|
אלול!
אמאלה

יום שני של חופש
נראה לאן זה ימשיך

(הגיוני לקוות שהחופש לא יהיה ארוך מידי? אני מרגישה כופרת לחשוב ככה, אבל חופשים ארוכים מידי לא עושים לי טוב. אני אחכה לעדכון מתי יתחיל לי השלב הבא, למרות שאני כן אעריך מעבר דירה שליו יותר, לוידעת מה אני רוצה. חשט)

טוב?
טוב
תודה