דרך ההתמודדות שלי עם דברים זה לאטום אוזניים ולקוות שהכל יסתדר איכשהו בקרוב
אבל יש לי צד היסטרי, כמובן
כי למה שתהיה בעיה אחת שאינלי
והם לא מאזנים את עצמם
לא ולא
חלילה
הם בוערים אחד ליד השני בלהבות אדירות ונוראות ואני מאבדת את זה לאט לאט
אם נהיה לגמרי כנים, אני ממשיכה לאבד אתזה שוב ושוב, כמה מזה נשאר לי לאבד?
אין לדעת
אבל זה איכשהו מוריד מהחומרה של המצב
ומכניס שאננות מסויימת, כי אם איבדתי אתזה לפני, ולפני לפני וכו', תמיד יישאר לי עוד מה לאבד
יואו שזו דרך מוזרה לאופטימיות להתבטא
לכי לישון כבר


את רואה
) ואז סבא שלו התאבד.





