פורום חשבתם שיהיה טוב?! (עמוד 497)

שטוען (מבוסס על מחקרים אקדמאיים) שכוחות נפש והתגברות הן משאב מתכלה.

 

כלומר: לא רק שהתגברות לא בהכרח מחשלת/מרגילה להתגבר (אם כי אני מניח שמבחינה מסוימת כן, אולי ההבדל הוא בין הטווח הקצר לארוך), אלא שהיא מורידה את הסיכויים להתגבר בפעם הבאה.

 

זה גם מסביר את ההתאמה בין פערי השכלה ופערים סוציו-אקונומיים (בנוסף להסברים אחרים).

 

 

[לדוגמה: הכניסו סטודנטים רעבים כל אחד בנפרד לחדר עם ריח של עוגיות טריות כשעל השולחן קערת צנוניות וקערת עוגיות וביקשו מכל אחד מהם לאכול רק מהצנוניות/העוגיות בהתאמה ועזבו את החדר לכמה דקות, כמובן שכולם עמדו בפיתוי אבל בניגוד למה שנאמר להם לא זה היה הניסוי האמיתי - אחר כך נתנו להם חידה שאין לה פתרון - התברר שהסטודנטים שאכלו מהעוגיות השקיעו יותר מפי שניים מאשר אלו שאכלו מהצנוניות לפני שהתייאשו]

אני מתה על זה שאנשים חכמים חושבים על אותן טענות שלי ועושים בשבילי את העבודה להוכיח אתזה

כמו תמיד.

מבוגרי ניסוי המרשמלו בילדים למדו שדווקא אלו שהראו איפוק בגיל צעיר הצליחו יותר בחיים.

איפוק זה גם משאב מוגבל, אבל גם שריר.

כמו כושר אירובי- קשה לרוץ המון זמן ברצף, אבל ככל שאתה מתאמן יותר אתה יכול לרוץ יותר.

האיפוק מעיד על כישרון, ולא גורם לה?

כלומר,לאנשים שונים יש יכולת איפוק שונה. בכל פעם שהם מתאפקים היכולת נשחקת לטווח קצר, ולטווח הארוך זה חסר משמעות, ולא משפר את היכולת כלל.

אם כך, בניסוי המרשמלו, הילדים בעלי כושר האיפוק הגבוה מצליחים לחכות עם המרשמלו, תוך כדי כך, כושר האיפוק שלהם נשחק לטווך הקצר. אך מכיוון שהנסיוי בודק את הטווח הארוך מדובר באפקט חסר משמעות.

ולמה הילדים המחכים הצליחו בחיים, לאחר מכן? מכיוון שכבר אמרנו שהם בעלי כושר איפוק גבוה, ואנשים בעלי כושר איפוק גבוה מצליחים בחיים יותר מבעלי כושר איפוק נמוך.

אני מחייכת כי חשבתי על זה גם.

אבל אני חושבת שעם כמה שהאפשרות שיכולת איפוק זה כישרון מולד, זה לאו דווקא נכון וקשור המון בחינוך מגיל קטן, כך שזו יכולת נרכשת וזו ההוכחה לכך. כמו כל כישורי החיים, הקנייה לניקיון וסדר למשל.

לכן זה הרבה על ההורים, אם בלחפש על מי להפיל את זה עסקינן. כי אולי לא תוכל לומר "פשוט נולדתי חסר כישרון לזה", אבל כן תוכל לומר "לא חינכו אותי לזה מגיל קטן".

שני הטיעונים חסרי משמעות אגב, כי כל כישרון משתפר בהתאם לאימונים, וכל אחד יכול לרכוש איזה כישרון שברצונו (בהנחה ואין מגבלה פיזית שמונעת ממנו) אם יתאמץ.

אופי הילדים נמוכה מאוד.

(המאמר "the nurture assumption" סקר את כל הראיות הללו,ובזכותו זאת הפרדיגמה העיקרית כיום)

כמעט כל הדמיון בין ההורים לילדים נובע מגנטיקה. האופי של ילדים מאומצים דומה לאופי של הוריהם הביולגיים הרבה יותר מלאופי של הוריהם המאמצים.

קשה לי להאמין שבאיפוק זה שונה. מן הסתם, כמו רוב הכשרונות, גם זו יכולת מולדת. המיוחד שיש מחקרים שמצביעים על שחיקה יכולת האיפוק. הם מדברים על הטווח הקצר, אבל אין סיבה לחשוב שבטווח הארוך זה שונה.

אבל זה לא משנה.

כל כישרון צריך פיתוח. גם אדם שמוכשר לציור לא יוכל לצייר יפה סתם בלי להתאמן הרבה. כמובן שאם אדם בעל כישרון ציור ואדם ללא כישרון ציור ישקיעו את אותו המאמץ, האדם עם הכישרון יגיע רחוק יותר כי מלכתחילה הוא עמד במקום גבוה יותר.

אנחנו נולדים עם סט תכונות וכישרונות אבל החובה לפתח אותם מוטלת עלינו.

עבודת המידות כולה מתבססת על זה. יכול להיות אדם שהוא כעסן בטבעו, אבל הוא צריך לעבוד על זה. אי אפשר לומר "ככה אני ודי". זה בדיוק ההבדל בין אדם לשאר בעלי החיים. היכולת לשלוט על עצמך.

והקניית הרגלים בגיל צעיר זה דבר שבהחלט עובד, אם כי אני בספק לגבי כמות המחקרים שיכולה להיעשות על זה מהפן המוסרי שהדבר.

לא מדברת על תכונות אופי מולדות, אלא על איפוק *כהרגל*.

אבל זה כבר דיון אחר, שמורכב לי מדי כרגע.

לכך שהפנומנולוגיה של הלוגוס איננה באה לידי
התממשות בשדה הפורומי?

או שמא שהאונטולוגיה הסוליפסיסטית של הסובייקט
שאמור להאמין עוברת דקונסטרוקציה שמחליפה
בין מסמן למסומן במרחב הקוגניטיבי?

מלמד הרבה על הבנאדם

איך משיגים עבודה בזה

למה את חושבת שאני מדליקה לך חנוכיות???

גם אורה הדליקה לי נר... אגב... והייתי בשוק!!!
אז גם היא חברה

'הדליקה נר'
זה נר מהערכה של חבד

זו אמנם לא חנוכייה אבל זה נחשב

אבל שלך יותר

פווווו.....

אבל את לא מאמינה בנרות ולמרות זאת הדלקת...

אז זה תיקו תיקו כזה

וזה היחס...

אוף
נו

אני נכנסת לתסכול מזה שאין לי מושג מה לומר
ברור שאני מעריכה את זה שהדלקת
וגם את של חן
אני לא יכולה לבחור מי יותר
נווווו

לדעתי זה היה מאמצים משותפים של כולם!

החנוכייה של @חן,
הנר והמכוניות של @אורה2x
הברכות של @שמן פשתן
התפילות של כל שאר החברות והחברים
הסטיקר ברכה והצלחה של הרבי של ימ''ל (והלחץ)
ועצם זה שאני נוהגת טוב!

כמו חן,
*ימ''ל

שימי גרשיים אחרת זה לא מדבר אליו

לא אמרת כלום

העתק: @ימ''ל

הוא היה אמור לגלות לבד

ואז הלכתי כמה שעות ואז כולם היו ושוב באתי והם הלכו

מה אם בעלי חזר אז אני לא חברה שלכם פתאום?

אבל משתדלת לא ללכת לישון כדי לישון בלילה
ואז אולי נהיה מסונכרנות בקרוב

וואי איך לחזור הביתה? לחדר המוכר והאהוב עם הקיר שעוד לא החלטת מה תעשי בו?

זה מתבטא בבגדים בכל מיני פינות עיתונים משבתות קודמות ועוד מלא דברים מפוזרים

אבל הם נראים מוזר נורא

אני חושבת שגם את בטוחה

יצירתי

ברוכה!! 🇳🇮

את לא מכירה את הילדים האלה שאוהבים את כולם כשהם מסטולים?

למה את שמה דגל לא ברור?

וזה דגל ישראל דה!

אצלי זה לא דגל ישראל , הדגלים שלך לא החלטיים

קציצות סולת עם בקר טחון שמכינים וזורקים לסיר, בלי טיגונים ועניינים.
איך מכינים??

ולא הקציצות הטוניסאיות, כי אין לי שומן בשר.


תודה מראש!

עוד שניה שבתתתת

מה היא עשתה לך?

החברה הנוכלת שלך
שהיא החברה הכי הכי טובה שלך
עולב בשבילך שאת לא יודעת מי היא..

לא יודעת
@שוברת גלים מנסים לחתור תחתייך פה

אנחנו גמרנו. גמרנו!

ב"ה
@אורה2x ריכלו עלייך פה

כי מרכלים עלי בלי לתייג ואין לי כוח לחפש איפה זה!!
וכי מתייגים את פוליעורה....

נשמה
אנחנו השקענו בעלבונות
את תשקיעי בלחפש אותם

רק כפתורים וחורים

להזכיר לך מי הפך אותי למרושעת?

פעם הייתי שקטה ועדינה

אני עדיין בת, נראה לי בכל אופן

אבל אולי עוד יגיע מישהו שיבין, אם כי אין הרבה כאלה

סורי

אגב, לא ברור עד כמה באמת צריך לומר כך. לא מצאתי הסבר ראוי, והמקור הוא פסוק יחיד שבו מופיעה המילה (ועשית לי אות שאתה מדבר עמי)

תאמר sho במקום sha. כדרך התימנים והאשכנזים, זאת הדרך הדרך המקורית להגות קמץ.

האקדמיה לעברית, ובעקבותיה הישוב העברי של אותה תקופה, אימצו את הדרך הספרדית להגיית תנועות.

אני באמת לא יודע למה הספרדים הוגים כך קמץ. אבל נראה לי שהקמץ המקורי לא יה בדיוק פתח, וגם לא חולם. אלא תנועה כלשהי בין לבין, שקרובה יותר לחולם מלפתח.והאשכנזים והתימנים השוו אותה לחולם, והספרדים לפתח.

(להקה אמריקאית מלפני הרבה שנים, לא יודעת אם הם עדיין פעילים) הם שרים "שָׁאַתָּה"

קמצנית קרדיטים
נוכלת

איזה כיף לחזור הביתה!!

קודם רכבת ואז אוטובוס
והרכבת עוד מיליון שנה (שעה וארבעים דקות בערך)

אבל לפחות את במקום מוכר עם העצבים המוכרים 🤪

בערך
מקווה שיהיה מי שיעזור לי עם המזוודה

זה איזה איזון דק שכזה

|עצבן|

כדורי שוקולד

 

 

לפני שהוא יתעורר

והכל יגמר

 

ומתוק

כבר מגיעה
עולה על המסוק
תתכונני

סתם.

אתה מבין למה פילוסופיה זה רע? כי היא גורמת לך להתחבט בשאלות חסרות משמעות פרקטית ותהיות אקזיסטנציאליות שכאלו אחריתן בדיוק ישורנה- דיכאון המביא לידי בטלה.

מיותר.

אבל מאיר אריאל נהדר!!!

בסוף זה עניין של יישום. אם מבינים שהכל חומר (וזה די משכנע) אז די מפחיד...

לזה הגעת מכל הפילוסופיה שלך 🤦

לא נעצרתי בניטשה.
אבל ההסבר שלו די משכנע.
ואם אקבל אותו. או אם מישהו מקבל אותו זה באמת מפחיד

עניין של יישום?
עניין של הדחקה.