פורום חשבתם שיהיה טוב?! (עמוד 5)

ממה בעבודה?

מאחריות
מלקום בבוקר
מלהיות תקועה 9 שעות באותו מקום
מהעבודה עצמה
מאנשים זרים

אחריות מנהסתם תהיה
לקום בבוקר - לאו דווקא
כנ״ל לגבי 9 שעות ולגבי אותו מקום
מהעבודה עצמה - משהו ספציפי?
אנשים זרים - נהיים לאט לאט מוכרים בד״כ

בו
אבל אין הרבה סיכויים שדבר כזה יקרה

לפחות זה לא מוכרח להיות סיוט יומיומי
גם אם זה לא גנעדן

יכול להיות שגם בקרובה אני לא אסבול כל כך אבל עדיין זה מעצבן

ולאור זה שגם משלמים לי עליו לחפף זאת לא אופציה

אני לא מספיק טובה בשביל לקחת כסף על זה

מהצד זאת נשמעת עבודה שמתאימה לך, עיסוק שאת אוהבת ועבודה כעצמאית שאת קובעת מתי ואיפה

אבל עדיף לך להיות שכירה, שווה לבדוק אם יש אפשרות כזאת

בינתיים אני מעדיפה להתמקד בעבודה הקרובה

בהצלחה רבה

מתי את מתחילה?

מעריך ממש את הכח רצון שיש לך

ומאחל שתיהני ותצליחי בעבודה

אמן

(ואני אוהבת את הילדים במעון)

ומעריכים אותך בה

אני לא אוהבת לעבוד וזה לא משנה איפה ובמה זה יהיה

ולא בטוח שמישהו אוהב לעבוד
אבל הרבה פחות אוהבים למות מרעב...

לא נראה לי שזה יעזור
ואל דאגה אני לא אמות מרעב(לא לפני הפנסיה לפחות)

אתה הרי לא מכיר אותי בכלל

זה מה ש*את* חושבת😌

שאין מאחוריהם כלום

תצליחי להיכנס לזה בהצלחה ברגע שתתחילי, אני בטוח.
והם ירוויחו ממך

האם עברתם פעם דירה? מיד אחרי החתונה ובקרוב שוב
באיזה גיל? 25-26
באיזה שלב? אחרי נישואים
האם הייתם לחוצים? כן! מאוד!!!

טוב סתם הרגשתי צורך לפרוק, לא חייבים לענות

יום ראשון ההובלה

בהצלחה עם כל האריזות!!

הרוב ארוז כבר ממוצ"ש האמת(אי הבנה מול וועדת הקליטה) אז יהיה בסדר

אז אני לא זוכרת

אבל כילד קטן ולא כילדה


@חופשיה לנפשי
בהצלחה רבה, זה באמת נשמע מלחיץ אבל אני בטוח שתצליחו

שונאאאאאאאא אתזהההההההההה

פעם אחת עם ההורים שלי כשהייתי בת 22 בערך. באותה עיר לא מאוד רחוק.
יותר מהאריזות זכור לי פרויקט צחצוח הדירה בשביל השוכרים. היה כיף. לא זכור לי לחץ אבל האחריות לא היתה שלי.
אחר כך כשהתחתנתי בגיל 27-8. שוב באותה עיר ולא רחוק. לא היתה סיבה להיחלץ.

אני מניחה שהתשובה שלי צריכה להיות לא כי זה לא נחשב ^^

בהצלחה עם הכל! לעבור כשזו האחריות שלך ויש הרבה דברים לארגן ולארוז נשמע באמת כמו פרויקט רציני!

כילד
ופעם שניה כנשוי עם ילדים, בגיל 26 ככה.
לא יודע אם לחוץ, אבל היתה דאגה שהכל יעבור כמו שצריך, ברוך ה' עבר חלק

כן

אזור גיל 12-13.

קצת לפני היציאה לישיבה.

הייתי לחוץ בשביל ההורים שלי, בעלת הבית הקודם הח ליטה לה עיף אותנו, ולא מצאנו מקום נורמלי אחר, והיה לחץ מאד מאד גדול בנושא הזה.

וגם לא רציתי לעזוב את הבית שבו גדלתי.. ה יה קשה  למדי הפרידה.  

מאז שנולדתי וגם אחרי החתונה אני גרה באותו מקום שזה נחמד ממש.

 

אבל כן רוצה לעבור דירה

לא הספקתי לדאוג לספר.
אז קראתי את כל עיתוני השבת מכריכה לכריכה..

אין ספר
למעשה השרשור הזה נפתח כי באופן חריג כן היה לי!

בזכותו הייתה לי רשימת ספרים לקריאה.

תלויה, שהעלה בי מליון מחשבות.

איזה מחשבות? אם בא לך לשתף.

ואם תרצי לשתפנו במחשבותייך

סופרת שיש לה אוסף ספרים כאלו, בנושאים שונים. זה ספר שמתעסק בעיקר ביחסי אמא- בת.

בעיקר העלה מחשבות על המקום שלי מול אמא שלי ועד כמה אני משאירה לקב"ה מקום במציאות כמו שאני רואה אותה.

מה חשבת על הספר?

אבל כותב משעמם למות 😵😵
יותר מידי פרטים ופרטי פרטים.

מעבר לזה, בעיקר ללמוד על כל מיני דברים שלא ידעתי. במיוחד מהעבר. דברים אקזוטיים כאלה. אם מצליחים להתגבר על מיליוני הפרטים, בסוף זה מעניין. אותי בכל אופן.. אני מתקדם בו די לאט כי זה לא ספר לשקוע בו.

אפקט צ'רצ'יל של בוריס ג'ונסון, כתוב טוב וקריא מאוג, הוא מעריך מאוד את צ'רצ'יל אבל גם מציג בעיות שהיו לו וטעויות שהוא עשה וסיבות למה לא היה ברור אז שההחלטות של צ'רצ'יל היו נכונות בחלק מהמקרים (גם אם למפרע ברור שהוא צדק, טוב לדעת שזו הייתה דילמה לא פשוטה)

אזכור על הספר הזה.
ואמרו שם שבנימין נתניהו רואה את צרציל כמודל.
זה נראה לך נכון?

מעולם לא שמעתי על זה, אני יודע שעמית סגל טוען שנתניהו רואה את תאצ'ר כמודל.
אני גם לא ממש רואה קווי דמיון בין התנהלות נתניהו לצ'רצ'יל בחשיבה ראשונית, צריך לחשוב על זה.

ממש כיף ומעניין לקרוא אתכם! @(אהבת עולם)
@חדשכאן @ארץ השוקולד

תודה על השרשור

הספר הקודם שלו - רובים, חיידקים ופלדה - אמור להיות יותר טוב,
(אם כי הבנתי שאותו לוקה באותו חיסרון) והוא גם אמור להיות יותר מעניין.
הוא שופך אור (לפחות באספקט ומבט מסויים) על ההבדל בין גזעים לאזורים בעולם בכל מיני תחומים.

קראתי את "אחד מאלף" של מירה קדר, בעקבות המלצה*. מבחינה ספרותית הוא מאוד טוב בעיניי:כתוב טוב, עשיר, מעניין, זורם. יש כל מיני דברים שדורשים התבוננות - ביטויים מיוחדים שחוזרים על עצמם במספר הקשרים, שמות הדמויות ומשמעויותיהם. אבל יש היבטים של הדמויות שמאוד היה חסר לי יחס אליהם, ואני גם לא בטוחה מה המחברת רצתה בעצם לומר - וזה כן נראה שהיא רצתה לומר כמה דברים ולא רק לספר סיפור. אז מצד אחד נהנתי ומצד שני יצאתי בתחושת אי-נוחות (גם מחלקים מסוימים בתוכן).


* שניתנה לפני שמונה שנים בערך, אבל בל ניתפס לזוטות

יש לה אוסף ספרים שמתייחסים לאותן דמויות וקצת בנויים אחד על השני. אני חושבת שזה הראשון והבאים ממשיכים אותו בעקיפין. זה נותן קצת יותר עומק לדמויות, אבל סה"כ זה ספרים שהם פילוסופיים משהו.

קראתי שני פרקים משוליית הרוצח

שבת הייתה אי אז ובכל-זאת

קראתי את ואם היו אומרים לך שזה ספר שכתוב טוב ומפחיד במציאותיות ואמיתיות שלו אבל גם מצחיק וגורם לך לקרוא את כולו בבת אחת בלי הפסקה כי אי אפשר

אבל אני חוששת שגם מסוג הדברים שאני לוקחת קשה יותר מדי

היא כותבת בצורה מעולה מאוד

ובהחלט נכנסים לסיפור ולפחדים שלה… אז מעולה שאת שמה לב אם זה טוב לך

על הערפילאים וכל זה...

אין לי פה ספרים שלא קראתי עדיין. ומה שיש, משעמם.

לא מרגישה שהתמכרתי לפלאפון
לאחרונה היתה תקופה קצרה שישנתי חמש-שש שעות בלילה וזה לא היה לי טוב. כרגע זה יותר לכיוון השש וחצי.
אני אוהבת כי זה טעים לי. אבל זה די חדש למען האמת - עד לא כל כך מזמן לא אהבתי קפה. ויש לו ריח ממש טוב (ואת זה חשבתי גם פעם)
כעס אמיתי - נראה לי לפני שבועיים בערך.

תעני גם!

טוב נו

אפשר להגיד שיש לי פאן של מילוי צרכים פנימיים דרך הפלאפון - בעיקר רשתות חברתיות.

אמ - בעיקר מתבאסת אבל מנסה גם להפחית כשאני מרגישה שהגזמתי.

ישנה בערך 7 שעות אבל זה ממש לא קבוע

כי זה נותן להם נושא שיחה עם אנשים אחרים

ביום רביעי שעבר. (על כמה דברים שנפלו יחד ושיבשו לי תכניות)

(התחלתי לעבוד אז אני הרבה פחות משועממת)
כן, בכללי
לא הרבה
6-7
מכורים
בטח על אחד הילדים במעון

  לא. רק  קצת לה ודע ות.

{בהתח שב בכך שיש לי נוקיה 102 , אין הרבה אופציה להתמכר}

  כמה שעות ישן - לפעמים 11.. ב  ד''כ  5-6, עם אופציה ל4-3..

 

למה  אוהבים ק פה, - חלק לפוזה, חלק כי  טעים, וחלק כי  יש  איזה פסיכולוגיה שא ומרת שזה מעורר, לא  מא מין בזה שזה מעורר, אבל יאלה.

 

 כעסתי לא חרונה לפני  איזה   שבוע וחצי, כי הייתי ב שד ה תעופה מפגר של ערבים, ועיכבו אותי שעתיים וחצי, והחרימו לי את השופר שלי . 

מאחל שתמצאי את המקום שיקבל אותך כמו שאת ויהיה את הרוגע.
אני בטוח שאת מקסימה ויש הרבה סיבות טובות לקבל אותך

זה מאוד נחמד מצידך, באמת!

אבל זה לא מנחם
כי באמת אתה לא מכיר אותי

ומקסימה זו לא מחמאה |לוחש|

סליחה שככה אני עונה לתגובה הנהדרת שלך. אני יודעת שעשית מאמץ להיות נחמד ותודה על זה. פשוט… הרגשתי צורך לומר איך זה התקבל אצלי.

רק תזכרי שאם אני מכאן רוצה בטובתך, ברור שהקרובים אלייך רוצים עוד יותר בטובתך והם ישמחו לקבל אותך בכל מצב.

(לגבי הלחישה, לא התכוונתי למחמאה אלא לכך שיש בך הרבה טוב {אני לא יודע מה התכונות כדי לשים אצבע, אבל אני בטוח שיש} וקבלה של עצמנו כפי שאנו זה לא רק קבלה עם החסרונות אלא גם קבלה עם היתרונות שיש.)

יכוליות

(כן גם)

באמת לא נעים

היי, בטוח גם למי שהתפדחת מולו קרו אי אלו פדיחות בחייו

מאתמול אני משכנעת את עצמי שזה צ׳יל קליל ואני סתם מנפחת

רק חשבתי על זה שזו נקודה רגישה אצלי באופן כללי (הנושא והאדם מולו קרתה הפאדיחה) ולכן זה כנראה מה שמעצים את רגשות המובכות

בטוחה שאלו היו שלוש השנים היפות בחייו

עייפות ורגשות שליליים יחד זה מעגל שמזין את עצמו

תנוחי, לפעמים אנחנו עייפים ובאמת חשוב לנוח.
אני בטוח שיש לך יותר דברים להיות גאה בעצמך.

מבאס

אכזבה זה דבר שקורה לכולנו כי אנחנו בני אנוש

תודה שחלקת

ומענין איך ההורים מצליחים לתת לכל אחד את החופשיות שלו?

אני שואפת להיות ההורים האלה

עם ילדים מדהימים אף הם שיבחרו בדרך הנכונה עבורם

ממש יפה לראות משפחות כאלה

שיעשה לי נעימי כאילו אני מקובלת ואהובה ושייכת ורצויה
ככה




(מרגישה עטיפה של עשן שחור)

ומעלה את הרצון להיחנק

אני מניח שזה יעבור, בהצלחה רבה

נשמע לא נחמד במיוחד

הלוואי שתרגישי שייכת ורצויה

זה משמרות ולא דייטים
ואני אתעקש שזה ימשיך כך!

תשאלי את @חופשיה לנפשי 

לכי עם הלב שלך ועם גבולות ההלכה, מה שמותר ומרגיש לך נכון זה בסדר ומה שלא אז לא

והיום אני לא מתחרטת על המקום שהקשר שלנו הגיע אליו
אבל היו תקופות שלא רציתי זוגיות ומאוד פחדתי שהקשר שלנו יתנתק אם "ניפרד"

אמירה מעניינת ממש, לא יודע מה הייתי עושה אילו הייתי במצבך

שני ניקים שמדברים על ניק שלישי אז נראה לי שכן.

אם מדובר בניק שמספר למישהו שלא בפורומים והם לא מעניינים אותו על "מישהו מהפורום" (*) אז נראה לי שזה בסדר (שזה בעצם בדיוק כמו שאפשר לספר על מישהו שכן מכירים בעילום שם אם לא יזהו אותו)

(*) נראה לי שעדיף בעילום ניק כי קשה לדעת אם בעתיד אולי הם איכשהוא יכירו

מה איתך? היית מאמינה על עצמך?

 

את שמחה שעשית את זה?

למה איפה אתה היום ? ( אם מותר לשאול )

האמת שלפני 5 שנים כבר הגיע השלב שידעתי שאהיה בישיבה

לפני נניח 7 שנים לא חשבתי שאהיה בישיבה.

 

אמ.

היום אני בישיבה חרד"לית טובה מאוד מאוד ב"ה. שכנזית רצח

והייתי בטוח שאלמד בכסא רחמים בישיבה של הרב מאזוז

למרות שבתור מישהו שלומד בישיבה טובה מאוד אתה לא אמור להיות כאן
נראה לי

זה נכון.

 

בעיקרון עזבתי פה כשנכנסתי לישיבה, ומאז התאונה שעברתי שנה שעברה חזרתי. לצערי.

 

אבל בעיקרון יש משברים שפשוט קורעים אותי מבפנים. ואין לי כח. ואני מבואס ממש. ו.. זה המקום...

הוא עוזר.

 

בתור בחור ישיבה יש מלא דברים שאני אמור להיות ואני לא.

לצערי.

שבת תסדר את הכל

פסימי משהו ...

תגיע ליעד כנראה
תעריך את עצמך על הדרך ועל ההתמודדות

אם עוזר להיות איתנו פה, אנחנו שמחים לראות אותך

לפני 5 שנים לא היה לי אפילו כוח לחשוב על נישואים או בכלל לצאת עם מישהו כי עבדתי מהבוקר עד הערב
והנה אני היום נשואה ואין לי כוח אפילו לחשוב על עבודה

לא דמיינתי בכלל.

הייתי עסוקה בלבכות ולשנוא את כולם

אבל אני מבסוט מהמקום בו אני נמצא.

שמח לקרוא שזה כיף מבחינתך
ומבחינתך ההלם שלהם טוב/מפריע/לא משנה?

הכרזתי שאני אלמד בפנימיה השנים חלפו ולא יצאתי מהבית ליותר מטיול שנתי(דודים לא נחשב) עד השירות.
ובשביל לבדוק אם זה באמת היה הדבר הנכון לי צריך לחזור אחורה בזמן וכולי

המומינים

 

 

למרות שפחות התחברתי למשחק של סנורק

אני בדיוק רואה סנדמן. זה פנטזיה
יש את מסע בין כוכבים, שרלוק,
יש הרבה אנימות טובות אבל נראלי כולן עם אלימות...

אבל אני לא יודעת על איזו סדרה להמליץ כי אני חובבת אקשן

אמ הפיג'מות?

לגבי השני השמועות אומרות שהוא גורם להםרשת הורמון מסויים שמשפיע על רמת האושר

דופמין משהו. כן. הגיוני.

הקרוב

וגם גוגל יכול לעזור

או קבוצות כלשהן ברשתות חברתיות

זה בקטע שברור לי שעוד מעט מעט סבלנות והשם יתברך שולח לי

מאיפה זה ככ ברור לך?

וכמו שהוא שלח לפני שנה פינת אוכל וכמו שהוא שלח ספה
וכו' וכו

את נשואה טריה כאילו?

אין נס קונים
אממ לא עוברים דירה .. ו.. הארון האחרון שהיה נס אחר לא ישרוד עוד מעבר דירה, הוא מאוד מאוד מאוד זקן

חוץ מזה שמלבד שבת אני פחות בקטע של תפילות ובשבת אין בקשות אישיות חח אז...

(יש לזה המון כח)

זתומרת בלי סידור

לקום בבוקר, להתלבש וכו' (או בצהריים חח. או בלילה מתי שבאלך)

בלי סידור, בלי טקסט קבוע

אבל לדבר עם הקבה ולומר לו תודה. לומר לו בבקשה. לבקש ולהתחנן. לקבל. להתאמץ.

 

יש לזה ככ הרבה כוח. איןלך מושג בכלל.

וכל מה שרלוונטי בנוסף

העדפה לשתי דלתות תלייה ושלוש דלתות מדפים, זה יכול להספיק לכל בני הבית...

בהצלחה.